Home » אנתרופולוגיה » אלוהים לא משחֵק – אלוהים גם לא מתכנן

אלוהים לא משחֵק – אלוהים גם לא מתכנן

אזהרת מסע + אמ;לק

הפוסט הזה, כמו קודמו, עוסק בנושאים שרחוקים אם במעט ואם בהרבה מעולמו הצר של הבלוג. אז לטובת הקורא הסביר, שנושאים כמו אבולוציה, המפץ הגדול וסתירות בין תורה למדע מעניינים אותו בערך כמו ראיון בין זמיר כהן לאמנון יצחק, הריני לאמ;לק את תכולת הפוסט – שרובו מתכתב עם תיאוריית התכנון התבוני שתורגמה לעברית ע"י מיכאל אברהם בספרו "אלוהים משחק בקוביות":

***
בפראפראזה על האימפריה הרומית הקדושה, תיאוריית התכנון התבוני אינה תיאוריה, אין בה תכנון ואין בה תבונה: מדובר באנטי-טיעון, או בטיעון ריק – ובוודאי שלא בתיאוריה במובנה המדעי או הפילוסופי; ה"תכנון" שהיא מדברת עליו אינו תכנון, אלא התערבות אקראית שלא ניתן להסביר אותה מבחינה פיזיקלית; וה"תבונה" העומדת מאחוריה אינה ניתנת להבנה, לפחות לא על ידי בני אדם.
אהה, ויידרש עוד פוסט כדי לסגור את כל הפינות הפתוחות…

***

חזרה על החומר הנלמד

בתחילת הפוסט הקודם ניסיתי לתחם את הדיון, כדי לא לגלוש מהביולוגיה לקוסמולוגיה – ואנסה לעשות זאת שוב, לטובת אלו שמתעצלים ללחוץ על הקישור הזה ולקרוא את הפוסט הקודם:)
ברור לכל המדענים שישנם שני פערים גדולים בהבנה המדעית של העולם:
א) הפער הקוסמולוגי – המרחק האינסופי בין האַיִן לבין היֵש, או בעיית המפץ הגדול.
ב) הפער הביולוגי – המרחק העצום בין היֵש הראשוני (=אטומים? קווארקים?) לבין הופעת החיים, או בעיית האבולוציה.

Universe_and_Godלגבי הפער הקוסמולוגי – שכולל גם את נושא הקבועים הפיזיקליים\קוסמולוגיים – הריני להציג שוב את התרשים הפשוט מהפוסט הקודם שממחיש את האמת הפשוטה ולפיה המדע והדת נמצאים באותה סירה, אלא שהדת העבירה את השאלה שלב אחד אחורה. בסופו של דבר זה עדיין "צבים כל הדרך למטה", ולא נראה שיש מוצא מהסבך הרגרסיבי הזה. מה שבטוח הוא שהטענה הישנה אותה ממחזר מיכאל אברהם בספרו לפיה "עצם שתמיד היה קיים הוא בדיוק הפתרון האולטימטיבי לבעיה הזאת. זהו עוצר הרגרסיות האולטימטיבי" (עמ' 220) היא מגוחכת – עדיף פשוט להישאר בקושיה.

הפער הביולוגי ובעיית ההסתברות

מה שנותר לדון בו ברצינות הוא, אם כן, הפער הביולוגי – וסביבו התפתח הוויכוח הממושך בין המדע לבין הדת, שהוביל לשלל הסברים מגוונים לבעיה, שאחד מהם הוא התכנון התבוני (ת"ת). אבל ראשית – פירוט הבעיה:

מצד אחד (=הצד המדעי), מאז הבנת המנגנונים הביולוגיים של ההתפתחות ובראשם מבנה הגֶן, התברר שהתיאוריה הבסיסית של דארווין בדבר מוטציות אקראיות המובילות לשינויים היא נכונה – הגנים משתנים אקראית, והשינוי מועבר בתורשה לצאצאים. זוהי אחת הדוגמאות הבודדות לאישושה של תיאוריה ישנה על ידי ממצאים מתקדמים.

מצד שני (=הצד הדתי), התפתחות הגנטיקה גם הוכיחה שהחיים הרבה יותר מורכבים ממה שהעזנו לשער:
לשם יצירתו של גן בודד נדרש מבנה מאוד מיוחד של מולקולות שהסיכוי ליצירתו קטן מאוד. בחמשת העמודים היחידים של ספרו שעוסקים בנושא לשמו התכנסנו (עמ' 149-144) טרח אברהם וחישב את ההסתברות והגיע למסקנה שסך כל האפשרויות ליצירת רצף גנטי בסיסי הוא 10 בחזקת 390, שרק חלק זעום מהן יכול ליצור חיים. הבעיה שגם אם ניקח את כל משך חיי היקום, כפול מספר הכוכבים, כפול כל מה שתרצו בריבוע, נגיע אולי ל-10 בחזקת 100 אפשרויות – מספר שנמוך באינספור סדרי גודל מזה הקודם. במילים אחרות: הסיכוי ליצירת חיים שואף לאפס מבחינה מתימטית, ואפסי מבחינה מעשית.
לבעיה הזו יש עוד נגזרות, כמו שאלת הביצה והתרנגולת (או החלבון והתרנגולת), ולפיה מצד אחד ידוע לנו שהגן אחראי ליצירת החלבונים; מצד שני ידוע לנו שנדרשים חלבונים כדי ליצור גנים – הכיצד? וכל ספר ביולוגיה יוסיף לכם עוד פלאים ותמיהות על המנגנון המורכב שנמצא בכל תא ותא, ואידך זיל גמור.
בשורה התחתונה, יש כאן שאלה מהותית אך פשוטה: אנחנו רואים חיים מול העיניים, אבל במגבלות הזמן והמקום הידועות לנו הסיכוי להגיע לחיים הוא אפסי – אז איך הגענו עד הלום?

ריקנותה של תיאוריית הת"ת

ובכן, הפתרון של הת"ת הוא הוספת גורם נוסף למערכת, שנקרא "מתכנן תבוני" או "אלוהים". הגורם הזה אחראי לכך שתהליך האבולוציה לא היה אקראי, כטענת המדענים, אלא מכוון לתכלית מסויימת. כיוון שכך, נקל להבין איך הגענו עד הלום – מישהו\משהו רצה בכך ודאג שזה יקרה.
הבעיה בטיעון הזה שהוא ריק מתוכן. כלומר – הוא מבצע 'מניפולציה' על הבעיה במונחיה-שלה, ולא מוסיף שום מידע חדש למערכת.
הבעיה היתה: "איך זה ייתכן?", והתשובה היא "זה לא ייתכן";
בא הת"ת ומוסיף גורם ריק שהופך את ה"לא" ל"כן" – והנה יש לנו משפט חדש: "זה כן ייתכן"!
מכאן שהגורם הריק הוא התשובה לבעיה – שהרי בלעדיו היינו נשארים עם "לא" – מש"ל…

הפתרון הריק של התכנון התבוני - גירסת מר קו

הפתרון הריק של התכנון התבוני – גירסת מר קו שיצרתי להבהרת (?) העניין

ומדוע מדובר בגורם "ריק"? מכיוון שהת"ת לא טורח להסביר כיצד המתכנן התבוני הזה פעל. כדי לעקוף את הבעיה הזו, מיכאל אברהם מבצע 'טריק' ספרותי ובו הוא מכתיר את הת"ת כתיאוריה פילוסופית, ולא מדעית: המדע, לדבריו, עוסק בשאלה כיצד הדברים התרחשו בפועל (אבולוציה), אך הפילוסופיה הנשגבת של הת"ת עוסקת בשאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו (כי היה מתכנן תבוני).
דא עקא, שזו חלוקה חסרת בסיס: הת"ת טוענת לקיומו של מתכנן שהתערב בפיזיקה של היקום, ולכן היא נדרשת להסביר מה היה מנגנון ההתערבות – אחרת, כאמור, היא ריקה מתוכן: האם המתכנן, למשל, הוסיף אטומים למולקולות? אם כן, באמצעות איזה כוח פיזיקלי? האם המתכנן דאג להרבות את המוטציות ה"טובות"? כיצד? וכן הלאה.

ספרו של מיכאל אברהם (הצעת הגשה בלבד - הח"מ ממליץ על קריאת עמ' 150-130, כל השאר זו התפלספות עקרה וסגירת חשבונות עם דוקינס:)

ספרו של מיכאל אברהם (הצעת הגשה בלבד – הח"מ ממליץ על קריאת עמ' 150-130, כל השאר זו התפלספות עקרה וסגירת חשבונות עם דוקינס:)

הדבר המוזר הוא שאברהם נוקט בטריק ספרותי נוסף, ובו הוא מכתיר את הראיה מהאבולוציה לטובת הת"ת כ"ראיה הפיזיקו-תיאולוגית" – מעבר לשם המפוצץ, הרי שאם יש כאן פיזיקה, מדוע אין לה שמץ של התייחסות בתיאוריה?!
כפי שהראיתי לעיל, כשל דומה קיים אצל אברהם שהגדיר את אלוהים כ"עוצר הרגרסיות האולטימטיבי", וכשל דומה נוסף התגלה לי כשהגעתי אחר יגיעה רבה לעמ' 132 בספר (שם בערך מתחיל הדיון הרלוונטי לכותרת הספר): אברהם מצטט שם את שאלתו של ידידו מנוער פרופ' נדב שנרב, מדוע אנשים דתיים מוכנים לקבל את כוח המשיכה כעובדה שלא סותרת את הדת (=לא אלוהים הוא זה שמושך, אלא כוח 'עצמאי'), אבל לא את האבולוציה?
התשובה שענה אברהם לידידו היא שהאבולוציה "עוסקת בהיסטוריה (מה היה) ולא רק במדע (כיצד זה פועל)… " ולכן היא נתפסת כ"מאיימת יותר" על הדתיים.
תשובה זו היא הבל הבלים לוגי, כיוון ש: א) גם כוח המשיכה עוסק בהיסטוריה – מה קרה מרגע שהתפוח היה על העץ עד שהוא נפל על ראשו של ניוטון. ב) עיקר הטיעון האתאיסטי הוא שכוחות האבולוציה פועלים בדיוק כמו כוח המשיכה – הם בלתי נמנעים. האבחנה שעושה אברהם ביניהם מעידה שלמרות חריפותו ובקיאותו, הוא לא באמת הפנים מה זו אבולוציה בתפיסת המדע המודרני, כנראה בשל אותו "מתכנן תבוני" שנעוץ בראשו לבלי הרפות…

ת"ת – פתרון קסמים לכל בעיות המדע?

Dark_Energyכדי להמחיש את ריקניותה של הת"ת, נעבור לרגע מהעולם הביולוגי לעולם הקוסמולוגי, אותו זנחנו בתחילת הפוסט. בעולם המרוחק הזה ישנן שלל בעיות פתוחות, ואחת מהן עוסקת בתופעה המוכרת לכולנו כהתפשטות היקום; מחקרים גילו שלא זו בלבד שהיקום מתפשט, אלא שהוא עושה זאת בקצב מואץ. דא עקא, שהמסה האדירה של הכוכבים היתה אמורה ליצור כוח משיכה כזה שיאט את ההתפשטות – אך זה לא קורה! מדענים רבים ישבו ויושבים על המדוכה, ואחרי הרבה מאוד עבודה הגיעו למסקנה זמנית, המגובה בהר של משוואות, ולפיה ישנה "אנרגיה אפלה" בחלל, שמבטלת את הכבידה. בדרך הם נאלצו להודות בפער פיזיקלי משמעותי בהבנה שלנו את העולם, כי מדובר באנרגיה שלא ניתן למדוד, נכון לעכשיו.

והנה, אם רק נאמץ את תיאוריית הת"ת נוכל לפתור בקלות את כל הבעיה הזו בלי כל ההסתבכות המתמטית: ישנו מתכנן תבוני שמסתתר מאחורי כל הקוסמולוגיה הזו, והוא דואג להאיץ את התפשטות היקום! לאחר מכן נעבור לבעיית "החומר האפל" ונפתור גם אותה כך, ולמעשה נייתר את הצורך בעבודה המדעית הסיזיפית. נפלא.
עכשיו, אני מניח שאברהם יענה מייד: "אני מקבל כל מה שהמדע יגיד, כולל אנרגיה אפלה, אלא שהמתכנן התבוני הוא זה שדאג לקיומה…" – אבל על כגון זה כתב הגר"א כי "הפילוסופיא (י"ג: הארורה) היטתוּ ברוב לקחה" – שכן היא גורמת לו לחשוב שניתן לדלג באלגנטיות מעל המדע המלכלך ידיו בדם שפיר ושליה במאמציו לסתום את החור, על ידי הפרחת תיאוריה "מטה-מדעית" שסותמת אותו באמצעות "ישות" שכל קיומה הוא במילים – אפילו לא במשוואות.

התכנון והתבונה – לחי עולמים?!

כאמור באמ;לק בראש הפוסט, לדעתי תיאוריית התכנון התבוני אינה תיאוריה, אין בה תכנון ואין בה תבונה. את חוסר-תיאוריותה תיארתי לעיל, עכשיו אקדיש כמה מילים לנושא התכנון והתבונה הסובבים אותה, לכאורה.

תכנון?!

"תכנון" בהקשר הזה הוא פעולה המיועדת להשגת תכלית מסויימת. לשם כך נדרשים: א) הגדרת תכלית. ב) אמצעים למימושה של התכלית. שני אלו חסרים לגמרי בת"ת:
א) מה התכלית? ההנחה הבסיסית של אברהם ושות' היא שתכלית הבריאה היא המין האנושי. ההנחה הזו מגוחכת בהתחשב בעובדה שהיו כבר כמה מינים אנושיים תבוניים שהוכחדו לחלוטין – אולי הם היו התכלית?… בנוסף, ההנחה הזו כבר אינה "פילוסופית" טהורה, כמו שאברהם אוהב, אלא יורדת לעולם המעשה העכור – וכאן נראה בבירור שהטבע כולו פועל נגד האדם, ורק תושייתו היא שעמדה לו, וגם זה בדוחק רב, ולאחר עשרות מיליוני קרבנות (שוב, התשובה הטאוטולוגית הצפויה תהיה שהתכנון התבוני הוא מקור התושייה…)
ב) מה האמצעים? כמו שהקשיתי מקודם, הת"ת אינה מטריחה את עצמה לתאר את האמצעים בהם פעל אותו מתכנן – וכאמור, הוא פעל בסביבה פיזיקלית למהדרין, לא בעולם המחשבה הפילוסופי!

תבונה?!

בעיית התבונה אף קשה יותר – בהתאם להנחה שמטרת התכנון היא האדם, מתבקשת המסקנה שהתבונה ששימשה את המתכנן תהיה מובנת לאדם. אבל בפועל, אף אחד לא מסוגל להתחיל להסביר את דרך החתחתים ההזויה בה נוצרו החיים, ואין אף יצור תבוני בעולם, מאז ומעולם, שהיה נוקט בדרך הזו. יתרה מכך, מיכאל מודה שמדובר בהתערבות, לא בפעולה עקבית – כלומר, פעם ב… המתכנן טרח לדחוף קצת את האבולוציה בכיוון הכללי בו בחר, ואז שקע בשינה. ואם זה עדיין נראה לכם תבוני, אז ניפרד כאן…:)

סיכום

'תיאוריה' זה כשכולם יודעים הכל, אבל שום דבר לא עובד.
'פרקטיקה' זה כשאף אחד לא יודע כלום, אבל הכל עובד.
הת"ת משלבת תיאוריה עם פרקטיקה – אף אחד לא יודע כלום, ושום דבר לא עובד.

אז מה אתה מציע?

אחרי הודיענו אלוהים המתכנן התבוני את כל זאת, נותר לנו כמובן להציע אלטרנטיבה – מה, אם כן, איפשר את הפער הביולוגי?

אז לו הייתי מיכאל אברהם, היו קורים שני דברים: א) כל פוסט היה מכיל פי 5 יותר מילים. ב) הייתי מציע תיאוריה "פיזיקו-תיאולוגית" משלי, שתיקרא למשל "תיאוריית האימננטיות הביו-ווקטוריאלית של החומר". התיאוריה הזו תטען שבשל הפער הביולוגי אין מנוס מהכרעה כי החומר עצמו מכיל "וקטור" ביולוגי שדוחף אותו, בתנאים מסוימים, ליצירת חיים. יתרה מכך – כדי לפתור גם את הפער הקוסמולוגי הייתי טוען שלרִיק עצמו יש גם את אותה תכונה – וכך נוצר החומר במפץ הגדול. איך, מה, כמה ולמה? זה לא מענייני – אני הרי עוסק בתיאוריה, לא בפרקטיקה…

אבל ברצינות, מה שאני מציע הוא פשוט לחכות בסבלנות להתפתחות המדע – הרי תוך כמה עשרות שנים הצליחו המדענים לפענח בצורה די מקיפה את המנגנון הגנטי, אותו מנגנון שלמתכנן התבוני לקח כ- 10 מיליארד שנים ליצור. ניתן להניח שבעוד כ-1,000 שנים יהיו בידינו תשובות גם לשאלת הפער הביולוגי, ואולי אף נצליח לשחזר יצירת חיים במעבדה. עד אז ניאלץ להישאר בקושיה, שעדיפה עשרת מונים – לדעתי – על פני תשובה עלובה של מתכנן תבוני חובבן ומסכן שאף אחד מיצוריו (הבודדים ששרדו, כמובן) אינו מסוגל להבין או להסביר אותו.
ואם הזכרתי קודם את הגר"א אסיים במעשה קצר המיוחס לו, ולפיו בא אליו חכם אחד עם קושיה עצומה והתחנן לתשובה, כיוון שבלעדיה הוא אינו יכול להמשיך ללמוד. הגר"א שלח אותו לעיין בשלושה 'תוספותים' קצרים בש"ס – ואותו חכם אכן עיין בהם, אבל לא מצא שום קשר בינם לבין שאלתו. כששב בתמיהה לגר"א, הראה לו הלה ששלושתם מציגים שאלה (וקשה…") אבל לא מציעים תשובה – "והנה רואות עיניך", אמר לו הגר"א בחיוך, "שמייד לאחר כל אחד מה'תוספותים' הללו, מופיע 'תוספות' נוסף – אות לכך שהם לא פסקו מלימודם בשל קושיה!"…


המשך – ובו התייחסות לשאלת האלוהים היהודי, ההטיה הנוצרית וההטיה המיכאל-אברהמית, וכמובן ההכרעה הפוליתאיסטית – יבוא!


הפוסט הבא בסדרה

אלוהים לא משחֵק – אלוהים משחקִים!

15 תגובות על “אלוהים לא משחֵק – אלוהים גם לא מתכנן

  1. האם אתה יכול לתאר דת, בפרט דת מבוססת התגלות, ללא הנחה על מתכנן תבוני?

    • כן! דת שמבינה שהיא סיפור על החיים, לא החיים עצמם…
      או לחלופין דת שמאמינה בבריאה כפשוטה (=כמו שהתכוון מחבר ספר בראשית), ולא קונסטרוקציה פילוסופית של דת שמנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כמו שניסה מיכאל אברהם לעשות ליהדות.

      • סיפורים, שכל אחד יספר לעצמו, אל תחייב אותי עם הסיפורים שלך.

        ואולי לא נותרנו אלא עם האופציה השניה, שיש לה את הבעיות שלה.

      • אבל זה הקטע עם סיפורים – שהם מועברים במשפחה\שבט\עם, לא כל אחד לעצמו! וה"חיוב" שבא מהסיפור לפעמים שווה את זה, כי הוא מאגד את הקבוצה יחד – וכפי שהאריך להראות הגרי"נ הררי בספריו, זו התכונה שאיפשרה להומו סאפיינס להפוך למין השליט.

  2. כל הכבוד אברהם העברי!
    ניתצת את האליל שנקרא אלהים והחלפת אותו באליל אחר הנקרא מדע.
    עכשיו אפשר להיות רגועים ולחגוג!
    אבל רגע, מה עם כל הקושיות החזקות שהיו לנו מקודם? האם הם נפתרו?
    לא! אבל אל דאגה קינדרלך, בעוד 1,000 שנה, האליל החדש יפתור את כל הקושיות והבעיות!
    אבל אבאל'ה, האליל הקודם לפחות נתן לי תקווה שאולי בעוד 120 שנה, בעולם הבא, אני אבין.
    אתה אומר לי שאני אישית בחיים לא אבין אבל אולי הנין של הנין של הנין, אולי הוא כן יבין?
    טוב מה לעשות בן יקר? זו המציאות הכואבת, אי אפשר להתכחש לה.
    אולי זה נכון אבא, אבל למה אתה כל כך חוגג על כך?

    • לכן נקרא שמי אברם העברי – שכל העולם (הפיזיקלי) מעבר אחד, ואני מהעבר השני:)
      ולגבי החגיגות, מאן דכר שמייהו?! ההיפך – סיימתי בנימה פסימית-סטואית ולפיה אנחנו נשארים בינתיים בקושיה עד לביאת גואל בב"א – ואם ככה, אולי עדיף שבמקום ללמוד כ"כ הרבה גמרא, נלמד יותר ביולוגיה וכך נוכל להקדים את ביאת המשיח (=ההבנה של הפער הביולוגי)!
      ואגב, דבריך אודות "האליל הקודם לפחות נתן לי תקווה שאולי בעוד 120 שנה, בעולם הבא, אני אבין" מסבירים די במדויק למה הומצאה הדת – אלא שכמו שכתבתי לליש בן כפיר בתגובית לעיל, צריך מדי פעם לדעת את ההבדל בין הסיפור על החיים לבין החיים עצמם.

    • לדעתי המדע לא בא להחליף את האליל שנקרא אלוהים, אלא את המתודה הדתית – זו שבנויה על סיפורי בריאה בידיוניים, עם אתונות ונחשים מדברים; סיפורים שבהם יש אלים אנתרופומורפיים מצ'ועממים שגרים בשמים מחליטים לבוא כל מיני יצורים כדי שיהיה להם מעניין, וגם בוראים את האדם כדי שיעסוק בעבודות גינון ושמירה…

      בכל מקרה, המדע לא בא עם הבטחה שהוא יכול להסביר הכל כך שאנחנו נוכל להבין. בהחלט יתכן שלעולם נישאר עם דברים שלא נבין ולא נדע… המדע בא פשוט עם שיטה לבדוק ולחקור דברים בצורה שהיא הרבה יותר רצינית וטובה מאשר לתת לאנשים רוכבי אתונות מזוקנים עם דמיון פורה להמציא לנו סיפורים משונים בתור "תשובה לכל שאלה"… מה לעשות, הסיכוי של איזה רב רנטגן למצוא תרופה לסרטן או סתם להוציא אבנים מהכליות בעזרת קמעות ולחשים ונפנוף בענפי אזוב וגיוס מלאכים וגירוש שדים, הוא כנראה פחות גבוה מזה של רופא שמסתמך על שיטות מדעיות…

      הבעיה היא שמצד אחד המדע כבר מספק לנו הרבה מאוד תשובות לכל מיני שאלות, אבל יש הרבה מאוד אנשים שלא טורחים ללמוד את התשובות האלו ו-או מתווכחים עם השיטה, כי מבחינתם עדיף להאמין בסיפורים הבידיוניים של רוכבי האתונות המזוקנים, שלהם יש תשובות יותר טובות ונעימות ומבטיחות…

  3. אבי, אני קורא בלוג זה כבר שנים. רבים שבקיאים במחקר המקרא (מן האקדמיה) אמרו ליכבר כמה וכמה פעמים שאתה בגדול קשקשן שאוהד לעשות רעש ומדבר גם לא מעט שטויות. עד היום היה קשה לי לענות להם היות ואין לי הכירות של ממש עם החומר ותמיד הגנתי עליך בטענה שאתה מומחה בתחום שכותב בבטחון וקשה לי לבחון את הדברים.

    היום הסיפור הזה נגמר… במקרא אני לא חכם גדול אבל בפילוסופיה יש לי רקע נרחב מאוד. הפוסטים האלו הם באמת אוסף של שטויות שהרבה זמן לא קראתי. יש לא מעט דברים שאפשר לכתוב כנגד הטיעונים הפילוסופים לקיום אלוהים אבל הדברים שאתה כותב מלמדים על חוסר הבנה בסיסית של החומר ואי הבנה אפילו של הספר של אברהם. באמת נראה לי שלא הבנת מאומה ממה שקראת.

    זה באמת גורם לי לתהות אם יתכן שדברי חברי היו נכונים כל הזמן וכל מה שאתה יודע לעשות הוא לכתוב שטויות בבטחון עצמי. התאכזבתי.

    • אני תוהה אם עליי להשחיר שיניי בתענית על שאיכזבתיך:)
      בכל מקרה, קצת פירוט לגבי השגיאות וחוסר ההבנה שלי היו עוזרים לי להבין איפה פספסתי – ולגבי החברים שלך, אמור לי מי הם ואדע מי אתה!…

  4. אם אם אנו רואים שעון (משתכפל או לא) על מאדים אנו יכולים להסיק תכנון. בלי קשר לשאלה מי היה אותו מתכנן, גילו, מוצאו וכו'. זהו הגיון פשוט, והגיון פשוט זה מעביר את נטל ההוכחה על תומכי האבולוציה דווקא. איני מכיר הפרכה לטיעון זה.

    • א. היגיון פשוט זה מחייב שגם למתכנן היה מתכנן וכן הלאה. לפי עקרון התער של וויליאם מאוקהאם, עדיף פתרון פשוט (אבולוציה אקראית) על פני פתרון מורכב (אינסופי, למעשה, ולפיכך חסר משמעות) ונטל ההוכחה חוזר אל המאמין בתכנון.
      ב. היגיון פשוט זה מחייב גם שלמתכנן היתה תכלית – מהי? אם אין שום תשובה קבילה, יוצא שהפתרון הפשוט יותר הוא, שוב, אבולוציה אקראית – ונטל ההוכחה חוזר אל המאמין בתכנון.
      ג. בלי קשר, תומכי האבולוציה האקראית הוכיחו: 1) שלא נדרש תכנון או תכלית כדי שיצור פשוט מאוד יהפוך למורכב מאוד, בהינתן מספיק זמן. 2) שיש מנגנון ביולוגי שמאפשר את זה והוא – למרבה הפלא – מבוסס על אקראיות מוחלטת (מוטציות), ככל שידוע לנו.

      • טיילתי על המקלדת וקפצתי על העכבר, וזה מה שיצא:

        וא. אם האקראיות היא פתרון סביר, לא היו אמורים להיות 'כללי משחק' קבועים, מה שקורין חוקי טבע. כל עצם היה עומד או מתנועע בצורה אקראית.

        ב. 'המקרה לא יתמיד'. מוטציה אקראית יכולה לקרות פה ושם, אך שתחזור על עצמה מיליארדי פעמים ותיצור מערכות מסובכות ומתוחכמות בצורה אקראית. ממש לא סביר.

        בברכה, פליס ספיינס

        • אינך אלא כחתול המטייל בערפל הדעת (לקיים מ"ש "וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ"), שכן:
          א. מסתבר שברמת המיקרו החוקים *לא קבועים*, כנודע בתויירת הקוואנטים. מכאן, אגב, תשובה להערה קודמת שלך בדבר בורא אחד שאחראי לכל החוקים – והרי זו ראיה להיפך, שנראה שיש בורא אחד שאחראי למאקרו, ואחר שאחראי למיקרו ואכמ"ל.
          ב. מוטציה אקראית קורית מיליארדי פעמים, מה לעשות, וניתן לראות את זה למשל בחיידקי השפעת שמפתחים עמידות לאנטיביוטיקה מדי שנה בשנה (אני מקווה שאתה לא מאמין שהאלוהים שלנו אחראי על זה…)

          ואגב חתולים – החתול הוא ההוכחה הכי טובה לאבולוציה שכן במקרא, כידוע, *החתול לא מופיע*, ואילו האריה מופיע עשרות פעמים. מכאן שהחתול לא היה קיים אז, אלא התפתח באבולוציה מאריה תוך פחות מ-3,000 שנה!…

          • לפי הויקיפדיה, ערך 'חתול בר' (ליד הערה 2) מקורם של חתולי הבית בחתולי בר שבוייתו לפני 9000 שנה.

            הם נכנסו לפנתיאון המצרי באלף הראשון לפני הספירה, כאשר הוחלף ראש הלביאה של האלילה בסתת בראש חתולה, והחתול היה בעיני המצרים לחית קודש מטופחת ומוגנת, שכל הפוגע בה מתחייב בנפשו (ראה במאמר 'החתול במיתולוגיה המצרית').

            לפי תרגום יונתן, נזכר החתול בנבואת ישעיהו 'משא בבל', בתיאור החורבן שיבוא על בבל נאמר: 'וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג' (יג,כב), ותרגם יונתן: 'וינצפון חתולין בבירנייתהון'. החתול והתן מהווים דוגמה לבעלי חיים הדרים בחורבות.

            אף בתקופת חז"ל לא נחשב החתול כחית מחמד, והוא נמנה עם בעלי חיים שאין להאכילם בשבת משום 'שאין מזונותיהם עליך'. בניגוד לכלב ששימש את האדם כשומר על הבית או על עדר הצאן, שמר החתול על עצמאותו.

            בברכה, שונרא דאתרא

          • ידעתי, בני, ידעתי… ועד שאתה מביא ראיה מתרגום יונתן, הרי נביא שלם ושמו ירמיאו עומד ומיילל כנגדך!… עכשיו צא והבא ראיה מת"י לחיידקי השפעת ומובטח לך מקום בג"ע (בשולחנו של זמיר כהן).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים