פלמנקו ואמנות אחזקת המסורת (מיחזור + התראה לעתיד)

ראשית, התנצלות בפני מאות האלפים שניסו להיכנס לאתר בחודש האחרון – הוא עבר דירה אחרי בעיות שונות ומשונות בסביבת האירוח הקודמת, והשחזור לקח זמן. וכאן המקום להודות למומחה ה- WordPress גל חדד (www.wpsite.co.il) שהצליח לשקם את ה- DB שהפך לג'יבריש והפנה אותי לחברת אחסון מעולה וזולה בשם SiteGround – שווה בדיקה, לבעלי בלוג או שאיפה לאחד.

ולעצם העניין, הפוסט הזה יהיה כנראה המיחזור האחרון לשנת השבתון הזו שמסתיימת בערב ראש השנה הקרוב (=יום הולדתי, למניין שאנו מונים כאן). הפוסט שניסה להשוות בין התחדשות הפלמנקו במאה ה-20 להתחדשות הלא-ממומשת של ההלכה באותה תקופה, זכה לקיתונות של תגובות שגלשו לנושאים שונים, מהקונסרבטיביות ועד בנט, כאשר תחזינה עיני הקורא מישרים:

 פלמנקו ואמנות אחזקת המסורתFlamenco_Tradicion

אתה מסתכל לאן אתה הולך והיכן אתה נמצא וזה אף פעם לא מסתדר, אבל אז אתה מסתכל אחורה להיכן שהיית, ונדמה שאיזשהו דפוס מתחיל להופיע. (ר"מ פירסיג, זן ואמנות אחזקת האופנוע)

קראו עוד…

נ"ב

מי שלא קרא את "תחינה לפגאניות" של אלון ברנד, לא יצא ידי חובת סליחות מימיו!

שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לְאֶרֶץ הָעִבְרִים

לקראת ראש השנה תשע"ו, שהוא גם יום הולדתי הארבעים, עשיתי מעט חשבון נפש וגיליתי שמצד אחד הספקתי לא מעט השנה, ומצד שני זה לא מספיק…
בצד החיובי, חוץ ממשפחה ועבודה הספקתי לכתוב 34 פוסטים + לסיים את 'פרויקט' הערות הנוסח על כל פרשיות התורה והפטרותיהן + מאמר ל'תרביץ' על הושענא רבה (אם תחול קטסטרופה קוסמית בהו"ר הקרוב, סוכות של מוצאי שביעית, דעו כי אני הייתי הראשון להתריע על כך במאמר הנ"ל!…)
אבל בצד היפך החיובי, השנה התחלתי דוקטורט – שכמובן עתיד לשנות את פני המחקר בפרט ופני האנושות בכלל – אלא שהלה אמור להכיל בסוף כ- 300 עמודים, ועד כה יש לי רק 90… אמנם יש כמה שנים, אבל כאדם עובד אני לא בטוח מה יהיה באותן שנים – אז אני מקווה לסיים את הרוב בשנה הקרובה. 

ומה הבעיה? האינטרנט, כמובן!

קראו עוד

בין המְצָרִים, בִּכּוּי התמוז ומנהגים מאגיים נוספים

אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת… ובתחנונים יבקשו עצה מכל איש; ואין לך עצה סרת טעם, מופרכת וחדלת שחר שלא ינהגו על פיה… הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר דברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים(שפינוזה, הפתיחה למאמר תאולוגי-מדיני, בתרגום ח' וירשובסקי)

בין פרשיית הרש"ע מהצפון לפרשיית המים האסורים בשתיה בשל התקופה עובר קו אחד ברור עליו הצביע שפינוזה לעיל. מפתה היה לקונן בגאווה מסותרת שהנה, לא השתנה כלום מאז המאה ה-17 וכו', אבל האמת שחלק גדול (אם כי דומם) של הציבור הישראלי די רחוק מהגישה הזו, והתגובות הבריאות לפרשיות הנ"ל ודומותיהן יוכיחו. אמנם נראה שבניגוד לפרשייה הראשונה, רוב הרבנים לא יעזו לבטל באופן חד-משמעי את נושא שתיית המים בתקופה, כמו שלא יעזו לבטל את הפנייה אליהם כדי לבחור שם לילד, או צבע רכב וכדומה…
Nedarim_49ומצאתי לכך רמז מפורש בדף היומי דהיום (נדרים מט.) – שם מביא התלמוד עצה גסטרונומית, ומעיר מייד: "ודבר זה אסור לאמרו בפני עם הארץ".
מה הקשר? מסבירים לנו בעלי התוספות: "שמלעיגים עלינו ואומרים שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש"ס…" (ועיינו שם בפירוש הרא"ש) קראו עוד

בית המדרש "רשות רבים" – מחזור שביעי

[זהירות – ארס פואטיקה לפניכם]
אם אי-פעם תהיתם מה גרם לי להתחיל לכתוב את הבלוג הזה, התשובה היא…
בית המדרש "רשות רבים"!
לפני כשנתיים זכיתי להתקבל למחזור החמישי של ביהמ"ד המיוחד הזה, במסגרתו נפגשתי עם חבורה סופר-מיוחדת של א.נשים מרחבי הציונות הדתית. באחד המפגשים האלו, אחרי שנאמתי בפאתוס מסוים על משהו (כבר לא זוכר מה), זרק לי אחד החברים: "למה אתה לא כותב?" – הרמתי גבה או שתיים, אבל מייד אמרתי "אוקיי, ננסה!" –
וַיֵּצֵא הַבְּלוֹג הַזֶּה… קראו עוד

תיקון ליל.ה שבוע.ות – בין תרבות לחרטטנות

לאור גילויי החיבה לתיקון ליל השבועות של מכון "עצמות יחזקאל" לחקר המקרא (מיסודה של האוניברסיטה העברית), התעוררה קנאתה של האוניברסיטה המתחרה, וביקשה לכנֵּס כנס משלה. אך כיוון שאין כוחה במקרא גדול כשל חברתה, נבחרו לייצגהּ שתי תוכניות הדגל, הלא הנה התוכניות ללימודי מגדר וללימודי פרשנות ותרבות גם יחד.
ואשר על כן אזרתי שוב כגבר ("גבר": לרבות אשה) חלציי ודאגתי לארגן גם את הכנס המתחרה, וקנאת סופרים תרבה חכמה (הפתגם אמור בלשון נקבה אך הוא מכוון לגברים ונשים כאחד ["כאחד": לרבות כאחת]).

לחצו להגדלה ;)
קראו עוד

תיקון ליל שבועות ;)

"לא! רק לא עוד הזמנה לתיקון!"
כך הרהרתי באימה כשגיליתי בתיבת הדוא"ל עוד מייל עם עוד הזמנה לעוד תיקון מתחכם כזה או אחר (על "רות – סוף!" שמעתם? ומה עם "קבל תיקון"?…)
אבל אמרתי אני בליבי: אם אינך יכול להם – חרטט כמוהם!
וכיוון שכך, נידדתי שנתי מעיני, אזרתי כגבר מקלדתי ויזמתי את התיקון הכללי הרצ"ב שיתקיים לעתיד לבוא, כשהחרדים יעסקו בחקר המקרא ;) – לחצו להגדלה:
קראו עוד

מגילת הקו האחרון

לחצו להגדלה

דוממים כהרגלם ישבו התלמידים, נער יספרם, במבואה שמחוץ לחדר.
חדרו של מורה הצדק הישיש.
זה חמש שנים שלא יצא ממנו אלא לתפילות השבת והחג, ועוד פעם אחת בשנה, בשלישי לחודש השישי, עת עלה לקברו של כהן הצדק. מי שראהו אז אמר שפניו חוורים ולוהבים כפני מלאך ה' צבאות.

מילה לא הוציא מפיו, רק כתב וכתב, מגילות מגילות, ספונות בחדרו. לפני שנים רבות התיר לפרסמן ברבים אך מאז שסגר הדלת בעדו – חדל. ממילא לא יבינו, אמרו תלמידיו לעצמם, והמשיכו לחזור ולמלמל, דברים שבכתב ודברים שעל-פה.
גם עם גדולי תלמידיו כבר לא דיבר, אף בהם לא בטח.
והנה הם כתלמידיהם: "הקודש הישראלי", "נשמת האומה", "ישועה שלימה"…
קראו עוד