על חרטומים, שדים ו- ChatGPT

האדם הדתי המודרני חי בדיסוננס מובנה בכמה תחומים, ואחד מהם הוא סיפורי הניסים שבמקרא – שאחד השיאים שלהם הוא מכות מצרים בפרשות השבוע הנוכחיות (שמות-בשלח). למען האמת, התמיהה הבסיסית – האם זה ייתכן? – עלתה כבר בימי קדם, ואם תרצו תוכלו למצוא אותה בדברי השליש הספקן שהטיח באלישע (מל”ב ז, ב) “הִנֵּה ה’ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה?!” (כמובן שהדתי הספקן יתהה האם גם הסיפור ההוא קרה באמת, ואין לדבר סוף…)
כך או כך, אפשר לחלק את התשובות היהודיות לשאלת היתכנות הניסים לשלושה כיוונים עיקריים – בהכללה גסה:

א) דעת הרמב”ם: אין נס בעולם כלל – ישנן תופעות חריגות שהוטבעו מראש ע”י ה’ במערכת חוקי הטבע (“עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות…”) ורק הוא “יודע” להשתמש בהם כשצריך.
ב) דעת החסידות (שמקורה באיסלאם): אין טבע בעולם כלל – הכל מתנהג לפי רצון ה’ בלבד, וממילא אין שום חידוש בנס, אלא רק בעיני המתבונן הרגיל ל”חוקי” הטבע.
ג) דעת היהודי המצוי\הסביר: יש טבע ויש נס – ככלל, העולם מתנהג לפי חוקי הטבע שה’ קבע, אלא שהוא יכול לסטות מהם או לשנות אותם כרצונו – ולזה אנחנו קוראים “נס”. קראו עוד

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים – כי שכחנו את המוות

האמת היא שהמוות חוטף מהלומה אחר מהלומה, ויש כבר מי שתופרים חליפות עבור תמונת הניצחון… יש כיום יותר ויותר מדענים שמדברים בכנות ובגילוי לב מלא, ואומרים “כן, פרויקט הדגל של המדע המודרני הוא להביס את המוות, להעניק לבני אדם חיי נצח ונעורי נצח!” (יובל נח הררי, “ימיו האחרונים של המוות“)

הנתונים היבשים ברורים – תוחלת החיים של המין האנושי עולה באופן עקבי, לפחות מאז החלו למדוד באופן אמין לידות ומיתות. אם עד ראשית המאה ה-20 תוחלת החיים העולמית בלידה עמדה על כ- 30 (!) שנה, הרי שבעשור השני של המאה ה-21 תוחלת החיים הזו עומדת על כ- 70 שנה. ואם נרשה לעצמנו להיות קולוניאליים לרגע ולהתעלם מאפריקה, הרי שהממוצע בשאר העולם הוא כ- 80 שנה. במילים אחרות, תוך 100 שנה עלתה תוחלת החיים בלידה של רוב העולם ב- 250%, תופעה שלא היתה כמותה למן היום אשר בראה האבולוציה אדם על הארץ.
Time_Kurzweilבעקבות הנתונים המרנינים האלו, ובצד ההתפתחות המרשימה ביכולות הטכנולוגיות של המדע בכלל ושל הגנטיקה בפרט, קצרה הדרך לכמה נביאים טכנולוגיים להכריז על הניצחון על המוות – ואפילו לקבוע לו תאריך יעד. הדמות הידועה ביותר בין אותם מדענים הוא הממציא והעתידן היהודי-אמריקאי ריי קורצווייל (Kurzweil), המשמש גם בתפקיד בכיר שנתפר במיוחד עבורו בחברת גוגל. כבר ב-2011 טען קורצווייל בראיון מעורר הדים למגזין ‘טיים’, כי עד 2030 צפויה הבינה המלאכותית להגיע לרמתה של הבינה האנושית – במונחים טכניים, מדובר על כ- 10 בחזקת 16 פעולות חישוב בשנייה – והשלב המכריע הבא צפוי לקרות ב- 2045 (כך מוסר הכתב מפיו, ומוסיף ‘אל תגידו שהוא לא שמרן’:) – בשנה גורלית זו תעלה יכולת החישוב של המכונה על זו של כל המין האנושי גם יחד – כ- 10 בחזקת 26 פעולות בשנייה – ונזכה להגיע לימות הסינגולריות. הסינגולריות היא נקודת הזמן שבה תתאחד הבינה האנושית עם זו המלאכותית, והמין האנושי – או לפחות אלו שיוכלו לשלם על כך – יפרוץ את גבולות הביולוגיה, לעבר עתיד שאין לנו כיום את הכלים הקוגניטיביים להתחיל ולהבין אותו, בערך כפי שהנמלה אינה מסוגלת להבין את תודעתו של האדם. קראו עוד