סקירת מאמרי "בעיני אלוהים ואדם" בעיני אברם העברי

Beinei_Elohim_Veadam_Glassesאחרי הסקירה הכללית של הספר "בעיני אלוהים ואדם", חשבתי לשתף איתכם את הסיכום המפורט יותר של המאמרים שבו – וכך לסייע למבקרים (לטוב ולמוטב) להבין טוב יותר מה בעצם יש בספר לפני שקופצים למסקנות לגביו, ואולי גם לעזור למי ש(כמוני) מוצא את עצמו עם כמה דקות פנויות מול ספר גדול וכבד ותוהה מה לקרוא קודם…
מכיוון שהערתי בפוסט הקודם בגנות 'האסכולה הישראלית' שנמנעה מלנקוט נימה אישית במאמריה, אמרתי לעצמי 'קשוט עצמך' והוספתי בסוף כל סיכומון את דעתי האישית לחלוטין על המאמר.

תיהנו!
קראו עוד

תורה בין אלהים ואדם – על הספר "בעיני אלוהים ואדם"

Beinei_Elohim_Veadam_Graphאם יורשה לי להפליג לעתיד הרחוק, אני משער שבניתוחי הפוסט-מורטם של התמודדות האורתודוקסיה היהודית בתקופה הפרה-גלאקטית עם מחקר המקרא, ייזכרו העשורים הראשונים של המאה ה-21 ככאלו בהם הבשיל המהפך – שאז יהיה ברור מאליו – מהאמונה האורתודוקסית הקלאסית בתורה מן השמיים לאמונה מורכבת יותר של 'שמיים בתורה'.
וכך אולי ייכתב באחד מאותם ספרי פוסט-מורטם ('יהדות כדור הארץ – בין שימור לשינוי', מעלה-מאדים, 2102):

המאה הקודמת נפתחה בוויכוחים פנים-דתיים מרים שראשיתם בחוברת שהוציא הרב צבי טאו, מראשי הזרם שכונה אז 'חרדי-לאומי', ובו תקף בחריפות את לימוד התנ"ך האקדמי ואפילו את זה הישיבתי שאינו לפי מסורת חז"ל. רבנים מזרמים דתיים מתונים יותר הגיבו לדברים, והפולמוסים שהתפתחו בעשור הראשון של המאה וכונו "תנ"ך בגובה העיניים", הובילו בעשור השני להוצאתם של כמה ספרים שחשיבותם התבררה רק בדיעבד – הראשון היה 'הויה או לא היה' (עין צורים IL 2011) שחובר ע"י רב אורתודוקסי, והציע תיאולוגיה 'רזה' – מעורפלת אך חדשנית – לשאלת תורה מן השמים; שנתיים לאחר מכן יצא הספר 'עד היום הזה' (ת"א IL 2013), שחובר גם הוא ע"י רב אורתודוקסי, והציג לראשונה חלק נכבד מטענות ביקורת המקרא בצורה גלויה וכנה, דבר שהיה חסר תקדים בעידן ההוא; ושנתיים מאוחר יותר יצא לאור הספר 'בעיני אלוהים ואדם' (ירושלים IL 2015) שהכיל כבר מספר רב של מאמרים שנכתבו על ידי רבנים וחוקרים אורתודוקסיים – שרובם טענו בצורה זו או אחרת שניתן להיות יהודי מאמין גם בידיעה שהתורה אינה מהשמים במובנה הפשוט…

קראו עוד

הברית הישראלית ועדכון תוכנת ההלכה

habrit_haisraelit

אין מתאימה יותר מהתקופה הזו שבין פסח ליום העצמאות כדי לקרוא ספר כמו "הברית הישראלית" של יואב שורק – ובאופן לא מפתיע, זה בדיוק מה שעשיתי בפסח (ועם חזרות הש"ץ הסליחה…)
הספר זכה לתשבחות מעדות הנחתום, יחד עם מחמאות כנות יותר המלוות בביקורת עניינית של עידו חברוני, וכמובן שלא אטריח אותכם בעוד מאותו דבר – ולכן אסתפק בסקירה קצרה של מה יש בספר, ובסקירה קצת יותר ארוכה של מה אין בספר (ואותו אני אנסה להשלים).

קראו עוד

מונחת בקרן זווית – הרהורים שְׁנֵרְבְּיאניים על קריסת ההלכה אל תוך עצמה

טרדות הזמן, גליו ומשבריו עלי עברו, אבל בשבוע שעבר נגזר עליי להיות ניעור יחידי בלילה – מה שאיפשר לי סוף סוף לבלוע כמחצית מספרו החדש והדי מהפכני של פרופ' נדב שנרב, "בקרן זווית", אותו רכשתי מיד ראשונה (40 ₪ ל- 448 עמ' בכריכה קשה). יכולתי להשתפך כאן במחמאות, אבל אמרו את זה קודם לפניי:

keren_zavit_Nadav_Shnerbאני לא מכיר עוד ספר על פרשיות השבוע שכתוב ברמה וברוחב כאלה, ובו בזמן עושה זאת באופן כה נגיש, חינני ומרתק, כמו הספר הזה… נדב שנרב עושה לפרשיות השבוע משהו שככל הידוע לי אף אחד אחר עוד לא עשה להן. (הרב ד"ר מיכאל אברהם, מוסף 'שבת' – ג"נ: ידידו של שנרב)

'קרן זווית' הוא בעיקר ספר חכם ומעורר מחשבה, שבין היתר משאיר לא מעט שאלות פתוחות סביב הפער שבין מציאות החיים, המדע, המוסר וצורת המחשבה המודרנית, ובין דרישותיה ההלכתיות והרוחניות של התורה. (אבינדב ויתקון, ערוץ 7)

למרות שהספר נכתב ע"י פרופסור באקדמי-ה, אין לו תוכן עניינים ואפילו לא מפתח (מדובר בספר שנוגע במאות [!] נושאים ואישים), והערות השוליים שבו על הציטוטים הפסיאודו-ביבליוגרפיים שבהן היו גורמות לפרופ' שקולניק (האב) התקף לב… בקיצור, למעט הקדמה קצרה מאת המחבר, מדובר בכ- 450 עמודים נטו של הנאה אינטלקטואלית צרופה הכוללת פרצי צחוק מצד אחד, ולסתות שמוטות וגבות מתרוממות בתדהמה מצד שני, לנוכח חלק מהעובדות המוצגות בספר.

אבל אחרי ההתרשמות מהעמקות ורוחב הדעת שבכל מאמר ומאמר בספר, היכתה בי פתאום התובנה המטרידה, שלמעשה יש לספר איזשהו מכנה משותף, שאין לי דרך טובה יותר להגדירו מאשר קריסתה של ההלכה לתוך עצמה.
כלפי מה הדברים אמורים?
ובכן, מסתבר שיסודות בסיסיים של ההלכה היהודית, לא זו בלבד שאינם ממש יציבים, אלא שכאשר מתחילים לחפור קצת פנימה, מתגלות סתירות מול המציאות ומול הגדרות הלכתיות אחרות, שגם הן נחשבות בסיסיות – ולמעשה הבניין שנבנה בעמל רב במשך אלפי שנים נראה כקורס אל תוך עצמו, ולא בשל אירועים חיצוניים אלא מכוח משקלו-הוא.
קראו עוד

גאולה בידי אדם – על קיבוץ הגלויות והתחדשות ההלכה

נס קיבוץ גלויות - הרב יואל בן-נוןאני רואה בקיבוץ גלויות את הנס הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית, מפני שאין עוד עם ששרד אלפי שנים בכל קצות הארץ וחזר לארצו. אף בהיסטוריה היהודית – גם יציאת מצרים וגם שיבת ציון מבבל באו מכיוון אחד ובראש אחד; הן לא היו קיבוץ גלויות. אין אדם שראה מעולם תופעה כזאת, עד ימינו.קיבוץ גלויות הרי מתרחש לנגד עינינו זה כמה דורות – לפיכך זו ההוכחה הניצחת לאמת התורה והנבואה, להימצאות ה' בקרבנו. אין צורך בראיות נסתרות;
די לנו במראה עיניים: "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (ישעיהו נ"ב ח).
(הרב יואל בן-נון, "נס קיבוץ הגלויות", עמ' 11)

קראו עוד

הרא"י השל – בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל

במוסף 'שבת' האחרון כתב דרור בונדי מאמר מעניין בשם "כתרי אותיות" בו הוא משווה בין גישתו ה'פשטנית' של רבי ישמעאל, הסובר כי "דיברה תורה בלשון בני אדם", לבין גישתו הדרשנית – והנועזת – של רבי עקיבא, שבשלו כביכול התעכב הקב"ה וקשר כתרים לאותיות התורה כך שר"ע יוכל לדורשם בבוא העת.
דרור בונדי הוא האדם שרבים חבים לו (כמוני) את היכרותם המשמעותית עם דמותו וכתביו של הראי"ה האמריקאי, הלא הוא הרב אברהם יהושע השל. ואצטט את עצמי בפוסט קודם מצטט את בונדי, לגבי הפער האדיר בין דמותו של השל בארה"ב לבין דמותו בארץ: "עבור הזרם המרכזי של יהודי אמריקה הוא גדול התיאולוגים, גיבור לאומי של אקטיביזם חברתי; עבור רוב הישראלים אין הוא קיים כלל." (עדכון: מסתבר שלבונדי קדם ד"ר אלכסנדר אבן-חן – תודה למיכה).

כל ההקדמה הזו נועדה לקראת דברי הביקורת בשורות הבאות, כך שלא ישתמע ממנה כאילו בונדי עיוות את משנתו של הרא"י השל – שהרי הוא-הוא מתווכהּ לציבור בישראל! – אלא יהיו הדברים בבחינת "שמא שמע מר ושכח" :)
קראו עוד

"הקומונה יסוד התורה" – על סוציאליזם יהודי והמקרא, לזכר האחד במאי

התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים (אב"ן פולאק)

התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים (אב"ן פולאק)

היום הוא האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי – אמנם כקפיטליסט בורגני ממוצע קשה לי להזדהות עם היום הזה, ובוודאי שלא אחרי הקישור הבולט שלו לסטאלין וחבר מרעיו – אבל נזכרתי בספר מעניין עליו רפרפתי בזמנו, הנקרא "התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים" מאת ההיסטוריון פרופ' אברהם נ' פולאק, וחשבתי כי לא אמנע טוב מבעליו ואסקור אותו כאן. ובכן, כיתתתי רגליי לספריה ומצאתי אותו (ראו עדות מצולמת משמאל), אלא שאז גיליתי בסופו נספח, שהתברר כמעניין יותר מהספר עצמו. קראו עוד