לו זכה בן-גוריון לגילוי אליהו – על קדמות העברים בארץ

במהלך הכנס המעניין (‘מחקרי יפת באהלי שם’) עליו כתבתי כאן, העביר הר’ יעקב מדן הרצאה קצרה בנושא העברים וקדמותם בארץ.
במהלך ההרצאה הוא הראה כיצד אגרות תל-עמארנה שופכות אור חדש על המסופר במקרא, ומאפשרות לפתור את הקשיים הבאים (לא את כולם הוא הזכיר – השלמתי עפ”י הנדרש):

  • כיצד צוו בני ישראל לקיים את טקס הברית (דברים כז = יהושע ח) באיזור שכם, בלב-ליבה של אוכלוסיה כנענית עויינת, מייד עם כניסתם לארץ?
  • כיצד ייתכן שבין כל מלחמות יהושע לא נזכרת שום מלחמה עם מלך שכם? ובכלל, לא נזכרות ערים שנכבשו באיזור שכם כולו!
  • מדוע כורת יהושע בסוף ימיו ברית עם העם (יהושע כד) בשכם דווקא?
  • כיצד הסכימו תושבי שכם להמלכת אבימלך הישראלי עליהם (שופטים ט)?
  • כיצד ייתכן שבדברי-הימים א (ז, כ-כד) מוזכר שלאפרים היו בנים שנראה שמתו בארץ, ובתו, שארה, בונה ערים כגון “בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן”? וכי הם לא היו במצרים?
  • כיצד ייתכן שבספר במדבר (לב) מוזכרים כיבושי מכיר, נכד מנשה, שבוצעו בעבר-הירדן המזרחי? וכי הוא לא היה במצרים?
  • ועוד…

קראו עוד

יצהר – בחזרה למקרא עם אנשי ההר

השבוע הייתי ביצהר, כחלק מקבוצה של אנשים דעתנים ומעניינים מרחבי המגזר התוסס הנקרא ‘הציונות-הדתית’ (לשאלת ‘יש כזה דבר בכלל צ”ד’? עיינו ברחבי המרשתת, לי אין כוח לזה:), שבאה לראות, לשמוע ולחוות, בהובלת תושבת יצהר החברה בקבוצה ועוסקת ב גידול עיזים גדיעת זיתים התנכלות לערבים פיתוח אתרי אינטרנט (!), טוב, לפחות אחד מהם הוא אתר ישיבת ‘עוד יוסף חי’…
כמו חלק נכבד מעמיתיי לסיור, כיוון ששמעתי ‘יצהר’ החלו לצוץ בראשי נורות אזהרה, דגלים אדומים ואף שחורים – ומשהבטתי בפרשת השבוע הקרבה ובאה, הלא היא פרשת וישב, לא יכולתי שלא לראות בכך סימן משמיים, שכן בפרשה הזו כידוע מתגלע העימות הגורלי בין האחים לבין יוסף הצדיק, דמות המופת המקראית של אנשי יצהר – אותו יוסף שהצליח לחבר בין חלוציות ציונית לבין עמקי הקבלה והחסידות, אותו יוסף שנוא-אחיו, שלא יכלו דברו לשלום…
אבל בבחינת תיקון חטא המכירה, נכנסתי לרכב ונסעתי יצהרה.

קראו עוד

סיכות צבעוניות – (Alfileres de Colores (Bulerías

משתתפים

מוראיטו צ’יקו (Moraíto Chico) – גיטרה

מיגל פובדה (Miguel Poveda) ובני משפחת קרא(ס)קו – שירה

למה ומדוע?

קודם כל האווירה הכיפית מסביב לשולחן שמאפיינת כל-כך את הפלמנקו ה”קל” (Flamenco Chico), ובעיקר הפרגון ההדדי בין בני החבורה הקדושה:) חוץ מזה, המלודיה פשוט יפה, לא?

מילים

Alfileres de colores – Pedro Rivera & Diego Carrasco

המילים פואטיות מאוד, אפילו מרשימות ביחס למקובל בפלמנקו – הבעיה שמדובר בשיר על מלחמת שוורים – אחד התחביבים המכוערים של לא מעט ספרדים, מעין כתם שחור היסטורי שנצרב בתרבות הספרדית ולא נמחק עד היום (למרות שהוא הולך ופוחת עם השנים). התלבטתי אם מותר בכלל ליהנות מכזה שיר, אך מכיוון שהמילים בפלמנקו בכלל הן לא הדבר הכי חשוב, ומדובר בתינוקות שנשבו, ואם אפילו המינגווי התלהב ממלחמות שוורים, מה יגידו איזובי הקיר וכו’…

רגעי קסם

1:37 – מיגל נותן קרדיט לבנו של דייגו קרא(ס)קו (שביצע את השיר במקור), שלמרות מגבלות הקול והדיקציה, נותן את הקטע שלו במלוא הרגש.

2:19 – “ולא יכול מיגל להתאפק לכל הניצבים עליו” והוא פשוט נעמד ומתחיל להפעיל את היושבים סביבו:)

2:34 – הפינאלה, מפליא כרגיל, איך כולם מסונכרנים לסיים ביחד…

גירסת מקור

גירסת המקור מדוייקת יותר, כמובן, ואפשר לחוש את המעבר היפה בין הקול המעושן והצרוד של דייגו קרא(ס)קו לקול הגבוה והצלול של מיגל פובדה:

http://grooveshark.com/#!/s/Alfileres+De+Colores/3op3o5

סגנון (Palo)

כפי שנרמז בכותרת, מדובר בבולריאס.

 

הדף היומי ונוסח המקרא – שקלים יד-טו

הדף היומי (מסכת שקלים, ירושלמי) זימן לנו במפתיע לא פחות משלושה מקומות בהם יש לתרגומי\נוסחי המקרא השונים משמעות פרשנית המתקשרת לסוגיה.

סוף דף יד:

קרייא מסייע לר’ יהודה בן לקיש: ‘וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים’ (שמ”א יד יח).

כלומר, ר’ יהודה בן לקיש מוכיח מפסוק מפורש כי בימי שאול הארון יצא עם ישראל למלחמה מול פלשתים, ושאול אף מבקש מאחיה הכהן לשאול בו – ומכאן שהיו לישראל בזמן ההוא שני ארונות, ולא רק אחד.
אלא שפסוק זה מעורר תמיהה-רבתי: היכן מצאנו ששואלים בארון?! ואגב, גם המשך הפסוק עמום: “כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” – ?

קראו עוד