אחד הממצאים הארכיאולוגיים המרגשים שהתגלו בארצנו הקטנטונת היה המזבח בהר עיבל, שהתגלה ע”י פרופ’ אדם זרטל וצוותו. מה שלצערנו הרב לא התגלה שם הוא ה’נספח’ לאותו מזבח, על פי פרשת השבוע שלנו (דברים כח):
(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.
(ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ…
(ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.
כאמור, לצערנו לא נתגלו אבנים כתובות כלשהן באתר – אבל לו היו מתגלות, היינו יכולים לפתור חידה טכנית לכאורה, אבל כזו שיש לה השלכות מעניינות מאוד, והיא –
באיזה גופן (font) נכתבה התורה?
נתחיל בלנסות להבין מה כתוב כאן – מישהו מצליח?
ועכשיו?
ועכשיו?
ובכן, אלו כמובן שלוש דוגמאות לאותו פסוק שנכתב בגופנים שונים – והחידה הטכנית האמורה לעיל נוגעת לשאלה הפשוטה, באיזה גופן בדיוק נכתבה התורה לראשונה בהיסטוריה? עכשיו, לא מדובר רק בעניין טכני, אלא בשאלה מהותית יותר והיא –
מתי נכתבה התורה?
– לפי המסורת היהודית התורה נכתבה בימי משה, כלומר – במאות ה- 13-15 לפנה”ס (לא נריב על הפרטים:), ולפיכך היא נכתבה ככל הנראה כמו בתמונה הראשונה, בגופן של הכתב השֵׁמי הקדום (Early Semitic).*
– לפי מחקר המקרא המקובל (?), ‘ספרות התורה’ והמסורות השונות שהתהלכו עד אז בע”פ, הועלו על הכתב אי-שם בתקופת המלוכה, ולפיכך התורה נכתבה ככל הנראה כמו בתמונה השנייה – בגופן של הכתב העברי הקדום (Paleo Hebrew).
– לפי מחקר המקרא הישן, התורה הועלתה על הכתב בשלהי ימי הבית הראשון ובעיקר בתחילת ימי הבית השני, ולפיכך היא נכתבה ככל הנראה כמו בתמונה השלישית, בגופן המאפיין את מגילות קומראן.
אגב, הגישה המאחרת הזו הופרכה לחלוטין, ככל שהתגלו ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים ובראשם אותן מגילות קומראן, בשנות ה- 50′ של המאה ה-20 – ואחת הראיות המעניינות לקדמותה של התורה לפחות לתקופת בית ראשון הינה, שוב – הגופנים. שכן בחלק מהמגילות התגלה כי שם י-הוה מופיע ב… כתב העברי הקדום! כפי שניתן לראות למשל בצילום הבא מתוך ‘פשר חבקוק’:
הדבר מצביע כמעט בוודאות על כך שהכתב העברי נחשב למקודש, ולכן הקפידו לכתוב לפחות את השם המפורש בכתב הזה, למרות שאת השאר כתבו בכתב המקובל בימיהם.
גם קיומו של ספר התורה השומרוני, בכתב הדומה לכתב העברי הקדום, מהווה ראיה מסוימת לקדמותה של התורה, אבל לצערנו ההיסטוריה השומרונית עצמה לוטה בערפל וכתב היד המוקדם ביותר של ספר תורתם הינו משנת 1100 (לספירה!), שזה כמובן מאוחר מאוד.
שלב ה”הוכחות”*
* המרכאות בעקבות תגובות נזעמות ולפיהן אין כאן באמת הוכחה – והריני להצהיר כי כל האמור להלן הוא לא להלכה ולא למעשה חלילה, ויש להמשיך לקרוא בבי”כ איש כנוסח אבותיו:)
אם נחזור לשאלת הגופן בו נכתבה התורה לראשונה, נראה כי אולי יש איזשהו מפתח לפתרון החידה – והוא נעוץ בחקר נוסח המקרא, וליתר דיוק, בחקר שגיאות הנוסח שבמקרא. כפי שהראיתי לדעת בפוסט הזה, יש לא מעט מקומות בהם נראה שהנוסח שבידינו (נוסח “המסורה”) כנראה שגוי, ואחת הסיבות לשגיאות הינה חילופי אותיות. כך לדוגמה, אחד מחילופי האותיות הנפוצים יחסית הוא בין ד’ ל- ר’ (רעואל\דעואל, ארם\אדם ועוד) – אבל כפי שניתן לראות מהטבלה המצ”ב, חילוף כזה יכול היה לקרות רק בכתב העברי הקדום או בזה ה’קומראני’ – ולא בכתב השֵׁמי הקדום!
(כמובן שחילוף אותיות אינו חייב להיות שגיאה):
והנה דוגמה נוספת, מוחשית יותר – “אתם נצבים היום כלכם לפני ה’ אלקיכם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם” (דברים כט, ט)
ראשיכם, זקניכם ושטריכם – כל אלו בעלי תפקידים. אבל מה שייך כאן שבטיכם?!
והנה מסתבר שכל שנדרש הוא להחליף את האות ב’ ב- פ’: שֹׁפְטֵיכֶם!
וגם כאן חילוף כזה לא יכל לקרות בכתב השמי הקדום:
ועוד דוגמה, ‘נועזת’ יותר – “להורת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זאת תורת הצרעת” (ויקרא יד, נז) – מה פשר המילה “ביום” כאן?!
והנה, אם נגרוס “בֵּין“, הפסוק הופך לבהיר ונהיר: “להורת בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר”!
במקרה הזה, החילוף סביר רק בכתב העברי הקדום:
ואיך קרה החילוף מ”בין” ל”ביום”? באופן הבא ככל הנראה:
ושלוש דוגמאות נוספות לחילופי אותיות שאפשריים רק בכתב העברי הקדום (חילופים בין ו’\כ’ ל- מ’):
- “ותקח האשה את שני האנשים וַתִּצְפְּנוֹ” (יהושע ב, ד) – צ”ל כנראה “וַתִּצְפְּנֵם“.
- “וכל ישראל וזקניו וְשֹׁטְרִים ושפטיו עמדים מזה ומזה” (יהושע ח, לג) – צ”ל כנראה “וְשֹׁטְרָיו“.
- “בָּרוּךְ כבוד ה’ ממקומו” (יחזקאל ג, יב) – צ”ל אולי “בְּרוּם כבוד ה’ ממקומו” (הברקה של שד”ל – ראו יח’ י, ד-ה)
אז מתי נכתבה התורה?
המסקנה על פי הדוגמאות האנקדוטליות והלא מייצגות הללו היא שהתורה נכתבה בגופן העברי הקדום = בתקופת המלוכה. מש”ל…
נ”ב
- המילה “גופן” מקורה בתלמוד הבבלי מגילה ט ע”א: “כאן בגופן שלנו כאן בגופן שלהן” ופירש רש”י “גופן – כתיבה”.
- הגופנים בהם השתמשתי כאן הינם באדיבות האתר הבא – http://www.ancient-hebrew.org/14_ahrcfonts.html
* אחרי כותבי כל זאת חשבתי – אולי אשאל מישהו שבאמת מבין בזה? אז שאלתי את ד”ר חגי משגב (מייסד כתב העת ההיסטורי הנודע ‘מדבר שקר’ ופליאוגרף מקראי בשעות הפנאי) ולהלן תשובתו:
הכתב הכנעני הקדום, זה שכינית שמי קדום ויש שמכנים אותו פרוטו כנעני, עבר כמה שלבי התפתחות. האותיות שהשתמשת בהן הן בנות המאה החמש עשרה לכל המאוחר. במאה השתים עשרה הוא כבר עבר סכמטיזציה, וממנו יתפתח מאתים שנה מאוחר יותר הכתב הפיניקי. מה שנכתב על ידי משה (על פי הפשט שירת האזינו וכמה פרקים נוספים), אם נכתב בסוף המאה השלש עשרה, נכתב בכתב זה, והוא כבר לא ציורי, אותיות ד׳ ור׳ בו דומות למדי, והוא לא הכתב הקדום שאתה דיברת עליו אבל גם עדיין לא הכתב העברי הקדום.
עכת”ד ודפח”ח.
ייתכן שהמקור קדום והחילופים קרו בשלבים מאוחרים יותר (השיבושים לא מוגבלים כמובן רק לתקופת הכתיבה הראשונית)
בדיוק מה שחשבתי.
נכון! אבל ייתכן גם שלא…
אבי איזו מן תגובה זו “יתכן שלא”??
כל מטרת הפוסט שלך היתה להוות הוכחה לזמן הכתיבה וזה שזה יכל לקרות בשלב מאוחר מלמד כי אין פה שום הוכחה וכל התזה היא השערה בעלמא. “יתכן שלא” זו התחמקות מהעובדה שבפועל הפריכו את ההוכחה הלא מוצלחת הזו שהבאת.
“כל התזה היא השערה בעלמא” – צ”ל: כל תזה היא השערה בעלמא!
“בפועל הפריכו את ההוכחה הלא מוצלחת הזו שהבאת” – לא הפריכו, אלא תירצו!
ולעצם העניין, העובדה המוצקה היחידה שיש לנו היא הטקסט הקיים – ובו יש שגיאות. מכאן והלאה הכל השערות.
אבי טענת בפוסט אחר שיש לך הוכחה והפנת לפה, לא הצלחת להביא פה הוכחה כזו והתיאוריה האלטרנטיבית היא בהחלט הפרכה להוכחה שלך (אך לא לתזה). זה חוסר יושר מוחלט להציג זאת כהוכחה כמו שעשית בפוסט ההוא וזה מה שהרגיז אותי.
במאמר מוסגר, לא כל תיאוריה אלטרנטיבית ששונה מדעתך היא תירוץ. על אותו המשקל הפוסט הזה הוא אחד התירוצים לאיחור התורה. בדמגוגיה כולם יכולים לשחק.
אוקיי, ולו כדי למנוע מיהודי לעבור על איסור “אל תרגזו”, הריני להודיע שהוספתי בגוף הפוסט מרכאות סביב המילה “הוכחות” ואף מסרתי מודעא רבא ולפיה “כל האמור להלן הוא לא להלכה ולא למעשה חלילה, ויש להמשיך לקרוא בבי”כ איש כנוסח אבותיו:)”
ולגבי “טענת בפוסט אחר שיש לך הוכחה והפנת לפה” – אנא הפנה אותי לפוסט ההוא ואעדכן גם אותו.
נ”ב
ואף על פי כן לא אמנע מלהעיר שאם הנוסח של משה היה מקודש במשך כמה מאות שנים וכולם הגו בו יומם ולילה, קשה להבין איך הצליחו לטעות בהעתקה בצורה כזו ולקדש אותה – ואף אחד לא קם ואמר “אבל אצלנו קוראים “בֵּין הַטָּמֵא” ולא “בְּיוֹם הַטָּמֵא”! ואיך אף אחד לא חשב פשוט לתקן את הטעויות הברורות בהעתקות על ידי השוואה לנוסח הקדום. משא”כ אם הכל הועלה על הכתב לראשונה רק בימי המלוכה, שאז השגיאות היו במקור או קרובות למקור, ולכן התקדשו.
1. ראה בתגובות בפוסט על הקשר שבין הסיפורים ביוון לסיפורי יעקב.
2. זה יכל לקרות בדיוק כמו שטעויות התרחשו במעבר בין הכתר לכתב יד לנינגרד (שנתקדש אצל הסופרים באזכנז) בשלב בו בוודאי התורה היתה מקודשת בעידן בו היו עשרות אלפי ספרים וע”ע אצל אפשטיין במבוא לנוסח המשנה תופעות חמורות מזה של שינוי משמעות ואני לא מדבר על זה שאם בביקורת הנוסח עסקינן היו עשרות שינויים נוספים שהצטרפו במהלך *דורות* הרבה אחרי כתיבת ההיסטוריה הדויטרונומיסטית שאז כבר שהתורה עצמה היתה בוודאי מקודשת (וכן עע נוסח המקרא אצל חזל שסובל גם הוא מבעיות בשלב מאוחר למרות שהיו עותקים טובים יותר)
3. לא טענתי כי הגו בו יומם ולילה וכי היו מאות עותקים אלא כי אין מפה הוכחה כי המקור לא קדום ויכלו להיות מצומצם של עותקים במקדש אך גם אם היו מאות אין סיבה שהנוסח הפגום לא ישתרש בגלל החורבן והגלות שלאחריהם הועתקה התורה מן הסתם ממעט מספרי הכהנים שהלכו לבבל
4. בכלל לא ברור לי איך נשמע למישהו סביר לדרוש מאנשים לפני 3000 שנה לבצע הגהות לפי הנוסח הקדום ביותר. אם כל הכבוד המחקר הביקורתי הומצא איזה 2800 שנה מאחור יותר
בכמה מהאותיות נראה שהכתב ה’קומראני’, או ‘האשורי’, קרוב יותר אל הכתב ה’פרוטו-שמי’.
למשל:
*אם תמחק את הקו האנכי השמאלי הסוגר את את ה’בית’ הפרוטושמית, תקבל ‘בית’ קומראנית.
*אם תמחק את צידה השמאלי של ה’ריש’ הפרוטושמית, תקבל ‘ריש’ אשורית כהלכתה שקצה הימני העליון מעוגל (בניגוד ל’ריש’ הקומראנית, שקצה הימני העליון רבוע).
*אם תמחק את ה’זנב’ הימני של ‘שין’ פרוטושמית, יישאר בסיסה של ‘שין’ אשורית, שלא תיזקק אלא לתוספת של ‘צ’ופציק’ קטן מרגלה השמאלית אל האמצע.
* אם תמחק את ה’זנב’ הארוך שבימינה של ‘יוד’ פרוטושמית, תקבל ‘יוד’ אשורית.
*אם תוסיף ‘צ’ופצ’יק’ אנכי כלפי מטה בצידה הימני התחתון של ‘למד’ פרוטושמית, תקבל ‘למד’ אשורית.
הדבר מתיישב יפה עם ההיסטוריה. בימי משה עדיין ניכרת ההשפעה הארמית מורשת האבות. לעומת זאת בתקופת המלוכה יש השפעה חזקה של הכתב הכנעני על הכתב העברי. והעניין שווה בדיקה יסודית יותר.
בברכה, פליאוגרף לעת מצוא
טוב, קשה ‘לתרגם’ מילים לציורים – אז אם תשלח לי שרטוט בכתיב יד קדשך אני מבטיח לצרף לפוסט כתמונה ואז נוכל להבין!
תענוג. פוסט מבריק. הפוך אותו למאמר
תודה! אם כי אני בטוח שכבר כתבו על זה תלי תילים, פשוט פעם חשבתי על ברעיון וכתבתי אפילו בלי לבדוק בספרים הקדושים …
רק הערה קטנה: זרטל מצא שרידים של טיח שנגנזו בצורה טקסית, אבל את האותיות הוא לא מצא..
באמת?! יכול להיות שהוא החביא אותן, שלא יתברר שהן מתקופת המלוכה…:)
כמו שאמרו פה זאת לא באמת הוכחה שיכולה לאחר את הכתיבה, אלא רק להקדים.
כדי לאחר את הכתיבה צריך להוכיח ש*אין* טעויות נוסח כתוצאה משימוש בכתב הקדום יותר, וכך זה נותן חיזוק לטענה שהתורה לא הועתקה בכתב הזה.