כידוע הקפידו בקהילות ישראל על קריאת המגילה לפי הנוסח ה’נכון’ ושמיעת כל מילה ומילה בה. כרגיל, האשכנזים הלכו עם זה עד הסוף, ובשל שתי תקלות היסטוריות קלות, נהגו האשכנזים לחזור ולקרוא פעמיים את המילים (ח, יא) “לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג | לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד” וכן (ט, ב) “וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם | בִּפְנֵיהֶם” – למרות שהגרסה השנייה היא טעות נוסח ברורה שהשתרבבה אי-אז בהדפסת מקראות גדולות ע”י יעקב בן חיים (שאגב, התנצר בסוף ימיו). ועד כדי כך גברה תאוות הנוסח ה’נכון’, שהוסיפו טעות על טעות ובקריאת פרשת זכור (דברים כה) הקפידו האשכנזים לכפול גם את המילה “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר | זֶכֶר עֲמָלֵק”, כאשר הגרסה הראשונה (והנכונה!) נהגית “זֵייכר”, והשנייה נהגית כמבטא הישראלי הרגיל. הטעויות הברורה בשני המנהגים האלה כבר הוצגו במאמר שנון ונוקב מאת הר”ב ברויאר, שסיכם לגבי שניהם:
כאשר אנחנו קוראים את המגילה על -פי נוסח כל רבותינו נשמתם עדן, אנחנו גם מקימים גלעד ומזכרת נצח לאותו מומר משומד, שתרם לנו את הנוסח המשובש שלו. יימחה זכר עמלק, אבל ייזכר לעד המומר בן אדוניהו (שמו המלא: יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו) – בצד בן אשר, בן מיימון ורבותינו, זכר כולם לברכה?!
נראה אפוא, שהגיעה השעה להחזיר עטרה ליושנה. נחזור אל מנהג אבותינו הקדושים, כפי שהיה מוחזק בידיהם מימות עולם. נקרא את פרשת זכור כפי שנקראה בידי כל גדולי אשכנז מאז ומתמיד. אל נטיל ספק בנוסח המקרא במקום שהספק לא שלט בו מעולם! נמחה את זכר עמלק – דרך ודאי ולא דרך ספק!
ומה עם שאר בעיות הנוסח? אנחנו שוכחים את זה?!
והנה אחזתי בשולי גלימתו של הר”ב ברויאר ועיינתי בספה”ק ובראשם הבִּיבְּלִיָה הֶבְּרַאִיקָה שְׁטוּטְגַארְטֶנְזִיָה (BHS) וראיתי כי יש עוד כמה וכמה הערות מאירות עיניים לגבי נוסח המסורה של מגילת אסתר – ולפחות בשלושה מקומות נראה בבירור שיש שגיאה של ממש בנוסח המקובל.
אשר על כן אזרתי כגבר חלציי, ובהמשך למבצע הגדול של הקלדת רוב ככל הערות הנוסח לחמשת חומשי התורה וההפטרות, אני מתכבד להגיש לקהל את עיקרי הערות הנוסח למגילת אסתר.
אחזור ואדגיש שאין לסמוך על ההערות האלה הלכה למעשה, אלא בעל הקורא יקרא ככתוב לפניו, והקהל יתכוון לצאת יד”ח לפי התיקונים המוצעים בזה:)
פרק + פסוק |
הערת הנוסח |
אסתר א א |
ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש (כת”י, וול’) |
אסתר א ג |
…תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום (תה”ש) |
אסתר א יג |
לחכמים יודעי |
אסתר א יד-טו |
הישבים ראשנה במלכות |
אסתר א יח |
והיום הזה |
אסתר א כב |
להיות כל איש שרר בביתו |
אסתר ב יב |
שנים עשר |
אסתר ב יד |
אל בית הנשים השני (תה”ש) |
אסתר ב טז |
בחדש |
אסתר ב יח-יט |
…והנחה למדינות עשה |
אסתר ג א |
המן בן המדתא האגגי – תה”ש כת”י: ὁ Μακεδών = המקדוני! |
אסתר ג ה |
וימלא המן חמה על מרדכי (כת”י, פשי‘, תרג‘) |
אסתר ג ו |
להשמיד את כל היהודים… |
אסתר ג ז |
|
אסתר ג יג |
ביום אחד |
אסתר ג טו – ד ג |
…והעיר שושן נבוכה. ובכל מדינה ומדינה אשר דבר המלך ודתו מגיע… שק ואפר יֻצע לרבים. ומרדכי ידע… (?) ומרדכי ידע את כל אשר נעשה… כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. |
אסתר ד יב |
|
אסתר ד יג |
להמלט בְּ\מִבית המלך (תה”ש?) |
אסתר ד יז |
ויעש |
אסתר ה א |
ותלבש אסתר לבוש מלכות (תה”ש) |
אסתר ה ד |
יבוא המלך והמן |
אסתר ה יד |
וייטב הדבר |
אסתר ו א |
בלילה ההוא |
אסתר ו ח |
וסוס אשר רכב עליו המלך |
אסתר ו יג |
ולכל אהביו… ויאמרו לו |
אסתר ז ה |
|
אסתר ז ח |
ופני המן חפרו \ חָוֵרוּ (? תה”ש) |
אסתר ח ב |
ויסר המלך את טבעתו… מעל ידו ויתנה למרדכי (כת”י, פשי‘ – כלעיל ג, י) |
אסתר ח ה |
לאבד את כל היהודים (כת”י, פשי‘) |
אסתר ח ו |
ואיככה אוכל |
אסתר ח ט |
בחדש |
אסתר ח יז |
ורבים מעמי הארץ מָלִים ומתיהדים (תה”ש) |
אסתר ט י |
המן בן המדתא האגגי צרר היהודים (תה”ש) |
אסתר ט יד |
ואת עשרת בני המן תלו על העץ (כת”י, תה”ש כת”י, פשי‘) |
אסתר ט טז |
אשר בכל מדינות המלך (כת”י)… |
אסתר ט טז-יז |
[טז] …ובבזה לא שלחו את ידם |
אסתר ט יח |
|
אסתר ט כב |
|
אסתר ט כג |
וקבלוּּ היהודים את אשר החלו (כת”י, תה”ש) |
אסתר ט כז |
קימו |
אסתר ט כט |
ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי לקיֵּם את כל תקף |
אסתר י ב |
ופרשת גדלת מרדכי וכל מעשה תקפו וגבורתו |
מקרא
- כת”י – כתבי יד של המקרא מימי הביניים. יודגש כי מדובר בכתבי יד יהודיים כשרים למהדרין!
- שומ’ (שומ’ כת”י) – הנוסח השומרוני של התורה (או חלק מכתבי היד שלו).
- תה”ש (תה”ש כת”י) – תרגום השבעים היווני (או חלק מכתבי היד שלו).
- פשי’ – פשיטתא (התרגום הסורי לתורה).
- וול’ – וולגטה (התרגום הלטיני לתורה).
- תרג’ – תרגומים ארמיים שונים (אונקלוס, יונתן\ירושלמי).
- ? – הצעת תיקון מסברה