וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ – על התורה בתקופת המקרא

מתי נכתב התנ"ך? באדיבות "Idan Hcadash"

בעקבות הצטלבות של פוסט מעניין בפ"ב + תגובות לפוסטים שלי שנתקלתי בהן לאחרונה, חשבתי להשתמש בביטוי האהוב עליי ו"לאזור כגבר חלציי" כדי לסכם בקצרה את הנושא הנדוש-אבל-תמיד-מעניין בדבר קיומה של (ה)תורה בימי המקרא. במילים אחרות, האם התורה על חמשת חומשיה, כמו שהיא מוכרת לנו, היתה קיימת ומוכרת לעם ישראל בימי המקרא?

כידוע, שתי תשובות בדבר: שלומי אמוני ישראל סוברים כדעת חז"ל (שלא כתובה בתורה, אגב) שהתורה כולה נכתבה על ידי משה במדבר, סביב השנים ב'תמ"ח – ב'תפ"ח לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן – ובוודאי שהיתה מוכרת לעם ישראל כפי שהיא, מאז ועד היום. לעומתם סבורים חוקרי המקרא (ולפניהם כמה חכמים פחות מוכרים) כי חלקה הגדול של התורה נכתב הרבה אחרי ימי משה, בתקופה המשתרעת על פני כאלף שנה – וברור שהיא לא היתה מוכרת כפי שהיא לאף אחד, עד ימי עזרא לכל המוקדם.

קראו עוד

חידת בראשית י"ד ואברם העברי – חלק ב

בחלק א' של הפוסט זכינו לעבור שני שלבים בדרך המְחַקְּרִים להבנת הפרק: בשלב א' ראינו שנוסח המסורה של הפרק אמנם דורש תיקונים קלים, אבל אין לכך חשיבות של ממש (חוץ מהערה קריטית אחת שתידון בהמשך), ובשלב ב' ראינו שתיארוך הפרק שנוי במחלוקת אדירה: האם מימי אברהם, מימי דוד או מימי החשמונאים?…
אז עכשיו הגיע הזמן לעבור לשלב השלישי והעיקרי – מה בעצם בא הפרק ללמדנו?

ג. משמעות הפרק

דוד מתכונן לכבוש את עיר , יבוס, היא ציון, היא ירושלים, היא שלם (?)

דוד מתכונן לכבוש את עיר יבוס, היא ציון, היא ירושלים, היא שלם (?)

ג1. דעת המְחַקְּרִים: שלם = יבוס, מלכיצדק = אֲרַוְנָה, אברם העברי = דוד!            

אם בנושא התיארוך נפלה שלהבת המחלוקת, הרי שכאן נפלגו הדיעות עוד יותר, שכן גם חוקרים המסכימים לתיארוך ה'דוידי' חלוקים ביניהם בשאלה למה נוסף הסיפור דווקא אז.
למזלי, פרופֵיסור גמור בשם אמרטון (J. A. Emerton) טרח וכתב מאמר קצר וקולע של 37 (!) עמודים צפופים בדיוק על הפרק הזה, ושמו The Riddle of Genesis XIV – במאמר הוא סוקר בערך את כל הדעות שהובעו בנושא עד ימיו ואפילו מגיע לאיזשהו סיכום הגיוני, אז ארשה לעצמי להיעזר בו, לפחות לטובת תמצות דעתם של כמה חוקרים כותבי גרמנית, שפת לא ידעתי (עוד לא עברתי לברלין :)

אז לדברי הזרם המרכזי של אותם מְחַקְּרִים, הסיפור חובר לאחר כיבוש עיר יבוס (= שלם\ירושלים) ע"י דוד והעלאת הארון לעיר (שמ"ב ה-ו). חשוב לזכור מה שאנחנו נוטים לשכוח, שבעיר היו מן הסתם אלפי כנענים – כל השאלה היא מה עשה בהם דוד?

קראו עוד

השערת התעודות מַכָּה שנית – מַכַּת בכורות ופסח

בפוסט הקודם הדגמתי את הפתרון המעניין המוצע ע"י בעלי התעודות להסביר את הסתירות הגלויות בפרשת מכת הדם. עם בואה של פרשת 'בא', אניף שנית את ידי וביא"רתי הקודש מן הבית בהראותי את יקר תפארת גדולת השערה זו בפענוח (חלקי!) של שני הפרקים הסבוכים והמורכבים שחותמים את פרשתנו – הלא המה פרקים יב-יג, העוסקים במצוות הפסח, במכת בכורות, ביציאת מצרים ועוד.

מבט מלמעלה

ניסיתי לסכם בטבלה את תכולתם של פרקים יב (א-נא) ו-יג (א-טז), המונים 67 פסוקים, תוך הבחנה בין הסוּגוֹת (=ז'אנרים) העיקריות: מצוות, סיפור והיסטוריה.
לאחר התבוננות בטבלה, יהיה קל הרבה יותר לעמוד על הקשיים שעולים ממבנה הפרקים הללו:
קראו עוד

לו זכה בן-גוריון לגילוי אליהו – על קדמות העברים בארץ

במהלך הכנס המעניין ('מחקרי יפת באהלי שם') עליו כתבתי כאן, העביר הר' יעקב מדן הרצאה קצרה בנושא העברים וקדמותם בארץ.
במהלך ההרצאה הוא הראה כיצד אגרות תל-עמארנה שופכות אור חדש על המסופר במקרא, ומאפשרות לפתור את הקשיים הבאים (לא את כולם הוא הזכיר – השלמתי עפ"י הנדרש):

  • כיצד צוו בני ישראל לקיים את טקס הברית (דברים כז = יהושע ח) באיזור שכם, בלב-ליבה של אוכלוסיה כנענית עויינת, מייד עם כניסתם לארץ?
  • כיצד ייתכן שבין כל מלחמות יהושע לא נזכרת שום מלחמה עם מלך שכם? ובכלל, לא נזכרות ערים שנכבשו באיזור שכם כולו!
  • מדוע כורת יהושע בסוף ימיו ברית עם העם (יהושע כד) בשכם דווקא?
  • כיצד הסכימו תושבי שכם להמלכת אבימלך הישראלי עליהם (שופטים ט)?
  • כיצד ייתכן שבדברי-הימים א (ז, כ-כד) מוזכר שלאפרים היו בנים שנראה שמתו בארץ, ובתו, שארה, בונה ערים כגון "בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן"? וכי הם לא היו במצרים?
  • כיצד ייתכן שבספר במדבר (לב) מוזכרים כיבושי מכיר, נכד מנשה, שבוצעו בעבר-הירדן המזרחי? וכי הוא לא היה במצרים?
  • ועוד…

קראו עוד