עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!

בפרשת תולדות מתחיל משהו חדש לגמרי בספר בראשית, שראוי לתשומת לב – כאן נפתח החלק השני בספר, שעוסק בראשית התהוותו של עם ישראל, וביחסיו עם העמים הסובבים אותו. החל מפרשת תולדות והלאה מוצגים יצחק ויעקב כממשיכי דרכו של אברהם וכך מודגש הקשר ההיסטורי בין האב הקדום לבין צאצאיו, בני ישראל. לקורא של פרשתנו אמור להיות ברור שהסיפורים הסמליים מכאן ואילך לא ללמד על עצמם יצאו, אלא ללמד על עתידם של בני ישראל יצאו, וכפי שנמסר בפירוש לרבקה: ” שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ…”

עכשיו, מבין ארבעת פרקי הפרשה (כה-כח), פרק כז הוא היחיד שמכיל סיפור מלא וקוהרנטי (פרקים כה+כח חצויים, ופרק כו תלוש ממקומו) ועל כן הריני לזכות את הרבים בפירושי מאיר העיניים, שבין השאר מנסה לענות על הקשיים הבאים:

• למה יצחק צריך אוכל כדי לברך את עשו?
• וכי רבקה חשבה שאם היא תכין ליעקב תחפושת, יצחק לא ישים לב שמדובר ביעקב?!
• “גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה” – האם יצחק הסכים לברך את יעקב בדיעבד או לא?
• ומייד אחר כך – האם יצחק חזר בו ובירך את עשו רק ב”הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ”?
• ואיך אפשר בלי הכפילויות (המאפיינות את סיפורי בראשית בכלל): “הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו” (כא=כד), “וַיְבָרְכֵהוּ” (כג=כו), “וְיִשְׁתַּחֲווּ” (כטX2), “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר\ אַךְ” (לX2), “וַיֹּאמֶר” (לוX2).

קראו עוד ⇐

עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!

פרשת חיי שרה אמנם הרבה פחות דרמטית מקודמתה, וירא, אבל היא מכילה את אחד הפרקים הארוכים והמעניינים ביותר בתורה – הלא הוא פרק כד. לכאורה הפרק פורס בפנינו סיפור פסטורלי – אם כי ארוך בהרבה מהרגיל – על מציאת אשה ליצחק, אבל מאחורי הקלעים מסתתרים כמה וכמה דברים מעניינים ומתמיהים – למשל:

• מה פשר ה’טקס’ של “שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי”?
• למה יש כל כך הרבה מילים יחידאיות בפרק? (‘וַיַּבְרֵךְ’, ‘הַגְמִיאִינִי’, ‘וַתְּעַר’…)
• ולמה יש גם לא מעט כפילויות? (“וַיֵּלֶךְ… וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ”, “מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ”, “וַתָּקָם רִבְקָה… וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה”…)
• איך העבד כבר יודע ש”וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ”, כשזה מדווח לנו רק בפרק כה?
• ובהמשך לכך, איך יצחק בא “מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי”, כשרק בפרק כה נודע לנו שהוא עבר לגור שם?
• והכי מעניין – למה יש לנו תחושה שאברהם למעשה כבר מת לפני או במהלך האירועים?

קראו עוד ⇐

עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!

מהדורת ה’ביבליה הבראיקה’

לפני עשור בדיוק, עם סיום מחזור הקריאה בתורה והתחלה חדשה מבראשית, התחלתי לפרסם פוסט “מתגלגל” שהציג את פרי עבודתי המייגעת אבל החשובה בהצגת הערות נוסח לכל פרשות התורה, בעיקר מתוך ה- BHS. מאז הספקתי לסיים את “תרגום” ה- BHS לכל התנ”ך, ואז לעבור על הכל מחדש תוך כדי הקלטת שיעורי 929, ולהוסיף עוד מאות הערות מכמה וכמה מקורות (לרבות מדעתי הענייה). באיזשהו שלב חשבתי לעצמי שאם המטרה היא להבין טוב יותר את התנ”ך, אז זאת רק חצי עבודה. כלומר, אין ספק שלפני שמנסים להבין למה כתוב, כדאי לדעת מה כתוב – ולשם כך נועדו הערות הנוסח – אבל עדיין עיקר חסר מן הספר, לפחות בתורה אם לא בנ”ך, והוא הבנת הפשט, כלומר – למה התכוון הכותב המקורי כשכתב את מה שכתב עבור קהל הקוראים שלו?

שאלת ה’פשט’ היא סובייקטיבית כמובן, אבל אני כסובייקט – כמו רבים וכן שלמים לפניי – הגעתי אי-אז למסקנה המתבקשת שהבסיס להבנת פשט כלשהו בתורה הוא הפנמת העובדה שהתורה היא חיבור מורכב: ‘מורכב’ לא (רק) במובן של complex אלא במובן של composite, כלומר – היא יצירה ספרותית שהורכבה מיצירות קודמות, כפי שהיה מקובל בעת העתיקה. כשקוראים כך את התורה, בהתעלם מתחושת ה’אנטי’ המובנת הכרוכה בביקורת המקרא הנוצרית על כל תחלואיה העתיקים, מתחיל להתגלות בפני הקורא ה’פשט’: סתירות גלויות נפתרות, כפילויות מיותרות מתבהרות, וחשוב מכל – המסרים שביקשו הכותבים להעביר מתבררים ומתחדדים. קראו עוד ⇐

מהדורת “מקרא פשוט“

אחת מנקודות האור שהתרבו בתקופה האחרונה – יחסית לשנה החשוכה שעברנו – היא ההודעה המפתיעה שהבליחה בפ”ב לפני כחודש-חודשיים: ד”ר אבי שוויקה הודיע קבל עם ופייסבוק בסדרת פוסטים (זה העדכני ביותר) על הוצאת מהדורת “מקרא פשוט” שעשתה לתנ”ך מה שדורות על דורות של מהדורות לא העזו לעשות – פיסוק ועיצוב של התנ”ך כולו (!), בלי ציוני פרק ופסוק (!!), ועם הכנסת מילים ואף פסוקים שלמים לסוגריים (!!!), כל זה במטרה להפוך את התנ”ך למִקְרָא = משהו שאפשר לקרוא בו ישירות, ללא תיווך פרשני, כמו שקוראים ביצירת מופת שיוצאת במהדורה מודרנית.

באתר ההוצאה מופיעים “דפים לדוגמה” שכוללים לא פחות מאשר את כל פרשת ‘בראשית’ (בקובץ הכנה לדפוס, שכולל גם מבוא) וכך זיכו אותנו אנשי קורן-מגיד  באפשרות לקבל רושם מעמיק יחסית של כל חידושי המהדורה.

כל זאת היה אתמול, אז הסקירה כאן תהיה מן הסתם חלקית, אבל ניסיתי לרכז את כל החידושים האלו בצילומסך אחד:

קראו עוד ⇐

(ניתן לצאת ידי חובת לימוד תורה בליל הו"ר בפוסט זה, ולא גרע מ"לולב ודמוקרטיה – הילכו שניהם יחדיו?!" וכדומה, ככותרות השיעורים הצפויים השנה...)

ברכת משה (דברים לג) היא אחד הטקסטים המקראיים הנקראים ביותר בעולם היהודי, כיוון שקוראים אותה שוב ושוב ושוב במהלך שמיני עצרת\שמחת תורה. למרות זאת, חלקים ממנה הם חסרי פשר לקורא\ת הממוצע\ת, גם בשל הלשון הגבוהה, וגם בשל מה שנראה כשגיאות העתקה מסוגים שונים ומשונים – ולאלו נוסף גם שילוב מאולץ של ברכות לשבטים בתוך גרעין של שירה קדומה, כמו שנראה. די לנו אם נשווה את ברכת משה לשירת האזינו המופיעה פרק אחד קודם כדי לעמוד על ההבדל הבולט – שירת האזינו מובנת יחסית, וקל לעקוב אחרי הרצף וההיגיון הפנימי שלה, בעוד שברכת משה היא אוסף מקוטע של פסוקים סתומים בחלקם, המתקשים להתגבש למסר קוהרנטי.
כדי לסייע ביד הקוראים והשומעים לצאת ידי חובת קריאת התורה, הריני מתכבד להציע נוסח קריא יותר של הפרק – וברוח חג האסיף אמשיל זאת לאיכר שנדרש קודם כל לנכש את השדה מקמשונים וחרולים (=תיקוני נוסח), ואז להפריד את הכלאיים שצמחו לו בשדה (=חלוקת הפרק לענייניו). קראו עוד ⇐