זָכְרֵנוּ לְחַיִּים – אלה חיים אלה?!

בערל נכנס בריצה לעיירה כולו מתנשם ומתנשף, ונתקל בשמערל.
– מה קרה?! שאל שמערל.
– אל תשאל! הלכתי ביער, ופתאום התנפלה עליי להקת זאבים.
– ומה עשית?
– ברחתי, אלא שאז התנפלה עליי חבורת גזלנים.
– ומה עשית??
– ברחתי שוב, עד שהגעתי לקצה הצוק.
– ומה עשית???
– מה יכול יהודי לעשות? קפצתי ונהרגתי.
– נהרגת? והלא אתה חי!
– אלה חיים אלה?…

הבדיחה הכל-כך יהודית הזו, עשויה לשמש גם כמטאפורה אוניברסלית יותר לשאלה בה חתמתי את הפוסט הקודם, לאור הדהירה אל הסינגולריות שאמנם לא צפויה להביא לנו חיי נצח, אבל צפויה בהחלט להאריך את חיינו. אז נכון שמשמעותן של עשרות שנות הזקנה הנוספות הצפויות לרובנו נדונה ונדושה רבות, החל מההיבטים הכלכליים (פיתוח שוק מוצרים עבור הגיל השלישי, הבעיה האקטוארית של קרנות הפנסיה…), דרך ההיבטים החברתיים (מעמד הממשלה והחינוך, משפחתיות רב-גילאית…) וכלה בהיבטים פסיכולוגיים (ריבוי שעות פנאי, תחושת הערך העצמי…). אבל מניסיוני האישי, אליו אגיע בהמשך, כל אלו הן צרות של עשירים.

מהווי בית החולים

מהווי בית החולים

הבעיה האמיתית היא איכותם הפיזית של החיים הנוספים שייפלו עלינו, וליתר דיוק, אופן החזקתנו ‘בחיים’ עד המוות. הסיכוי להגיע אל הסינגולריות הנכספת נראה רחוק מהצפוי, והתחזית הסבירה יותר למאה הקרובה היא שיותר מלהאריך את החיים, הרפואה תצליח בעיקר לדחות את המוות. נדמה כי לא אגזים אם אנחש שכבר היום אין אדם שעבר את גיל 75 ולא אושפז בבית חולים לכמה ימים במקרה הטוב, ולכמה שבועות או חודשים במקרה הפחות טוב. התרחיש הזה יהפוך מן הסתם לנורמה בעתיד הנראה לעין, שכן רק בבתי החולים יש את הציוד הדרוש לביצוע הבדיקות והטיפולים המתוחכמים הנדרשים לשמור על החיים – ומרגע שאותם זקנים יאושפזו בבתי החולים, תמה אני אם ימותו במיטת עצמן…

קראו עוד

אלוהים לא משחֵק – אלוהים משחקִים!

age_of_universe“עמדו ישר ופרסו את ידיכם לצדדים”, ביקש מדען אחד מהקהל כשרצה להמחיש את משך קיומו של המין האנושי לעומת גיל היקום.
“עכשיו, אם גיל היקום הוא האורך מקצה יד ימין לקצה יד שמאל, הגיל של המין האנושי הוא האורך בו גדלו קצות הציפורניים שלכם בזמן שלקח לי להגיד את זה”.
(סטיבן גוּלד, איפשהו…)

אז בפוסט הראשון בסדרה הלא-מתוכננת הזו (שמסתיימת כאן ועכשיו, אני מקווה) נכנסנו קצת לפרופורציות לגבי היקום, החיים וכל השאר, ובפוסט השני ניסיתי להציג בקצרה את חוסר התוחלת שב”תיאוריית” “התכנון” “התבוני” (כאמור שם, זו לא תיאוריה, אין בה תכנון ואין בה תבונה). אלא שבדיון על אותה תיאוריה נותרתי עם חוב קטן הנוגע ל”קצות הציפורניים”, כלומר לאדם בן זמננו העומד ותוהה מה הקשר בין אותה ישות ערטילאית, שנניח והתקיימה, לבין האלוהים “שלנו”? הרי גם אם נקבל שהיה איזשהו גורם מתכנן, די ברור שהוא נעלם מהנוף לפני המון המון זמן – לפחות מאז היווצרו של הראשון במיני האדם הקדומים (~ מיליון שנה?), כיוון שמשם והלאה האבולוציה לא נזקקה יותר ליד מכוונת כדי ליצור אותנו, נזרי הבריאה.
וכאן הבן שואל: מה לנו ולו? קראו עוד

אלוהים לא משחֵק – אלוהים גם לא מתכנן

אזהרת מסע + אמ;לק

הפוסט הזה, כמו קודמו, עוסק בנושאים שרחוקים אם במעט ואם בהרבה מעולמו הצר של הבלוג. אז לטובת הקורא הסביר, שנושאים כמו אבולוציה, המפץ הגדול וסתירות בין תורה למדע מעניינים אותו בערך כמו ראיון בין זמיר כהן לאמנון יצחק, הריני לאמ;לק את תכולת הפוסט – שרובו מתכתב עם תיאוריית התכנון התבוני שתורגמה לעברית ע”י מיכאל אברהם בספרו “אלוהים משחק בקוביות”:

***
בפראפראזה על האימפריה הרומית הקדושה, תיאוריית התכנון התבוני אינה תיאוריה, אין בה תכנון ואין בה תבונה: מדובר באנטי-טיעון, או בטיעון ריק – ובוודאי שלא בתיאוריה במובנה המדעי או הפילוסופי; ה”תכנון” שהיא מדברת עליו אינו תכנון, אלא התערבות אקראית שלא ניתן להסביר אותה מבחינה פיזיקלית; וה”תבונה” העומדת מאחוריה אינה ניתנת להבנה, לפחות לא על ידי בני אדם.
אהה, ויידרש עוד פוסט כדי לסגור את כל הפינות הפתוחות…

*** קראו עוד

בראשית היה פילון

דמותו של פילון (נניח) על רקע כרך מהמהדורה המדעית של כתביו

דמותו של פילון (נניח) על רקע כרך מהמהדורה המדעית של כתביו

פילון האלכסנדרוני היה אחת הדמויות המרשימות ביותר בארון הספרים היהודי, אלא שבשל נסיבות חייו והגותו יוצאת הדופן הוא לא זכה לצאת מהארון הזה עד לעת האחרונה ממש: באמצע המאה הקודמת יצאו לאור כמה תרגומים לעברית (ארכאית) של חיבוריו, אבל רק בשנים האחרונות יצאו לאור רוב כתביו במהדורה המדעית והמתורגמת לעברית ‘נורמלית’ של סוזן דניאל-נטף (בתרגום יהושע עמיר ובעריכת מארן ניהוף) – ובכך תוקן עוול מסוים כלפי אותו חכם שהיה למעשה פרשן המקרא היהודי הראשון (!) בהיסטוריה הידועה לנו.
בפוסט הזה אשתדל לדלות מתורתו על פרשת בראשית המידפקת על דלתותינו, ואראה איך התייחס פילון לשאלות שדורות מאוחרים יותר התחבטו בהן, מחז”ל, דרך חכמי הקבלה ועד הוגי ימינו. אבל קודם כל, קצת רקע על האיש ועל שיטת פירושו.

קראו עוד