עם סיום מחזור הקריאה בתורה והתחלה חדשה מבראשית, חשבתי לקיים את הכתוב (שאיננו בנמצא) “תורה חדשה מאיתי תצא” – הלא היא תורת הנוסח, אותה זכיתי ללמוד מפי פרופ’ משה צפור. עכשיו, נוסח המקרא הוא נושא למחקר ענֵף שימיו לפחות מימי התנאים, ולא כאן המקום אפילו להתחיל לפרט לגביו מה גם שוויקיפדיה עושה את זה מצויין, ולכן אדלג ישר לעיקר.

בכל שבוע אוסיף לפוסט ה’מתגלגל’ הזה כמה הערות נוסח מעניינות לפרשת אותו שבוע + להפטרתה, מתוך עשרות רבות של הערות קיימות. כל ההצעות מקורן בספרים הקדושים ובראשם ה’ביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה‘ (Biblia Hebraica Stuttgartensia = BHS) אותה אני מזכיר לא מעט בבלוג – הספר הזה (שיוצא לאור ע”י חכמי גרמניה בשטוטגרט ומכאן שמו) הוא פרי עבודה של מאות אנשים, עשרות שנים וכמה מהדורות, והוא מכיל את נוסח המקרא עם ניקוד וטעמים לפי כת”י לנינגרד + הערות נוסח בתחתית כל עמוד. ההערות מנוסחות ב’צופן’ של קיצורים לטיניים וראשי תיבות שדורשות היכרות מעמיקה (= לא משהו שהייתם לוקחים להעביר טיסה :) וכאן אני פשוט מציג את התוצר הסופי פרי עבודתי היגעה, בעברית + קצת צבעים.

קראו עוד ⇐

בפוסט הקודם הערתי בדרך אגב על מוזרותו של הביטוי “בְּראשית ברא אלהים… ” שמהווה נסמך ללא סומך*, כלומר, בעברית של ימינו כתוב כאן למעשה:
“בְּהתחלת ברא אלהים…” – בהתחלת מה?!

כל פרשני המקרא כמובן עוסקים בשאלה הזו, אבל לפני שרצים אליהם צריך לזכור שכל הבעיה נוצרה כתוצאה מהניקוד (ב’ בשווא ולא בקמץ). הניקוד, כידוע, הוא המצאה מאוחרת יחסית ולכן לפני שנזעקים להקשות, כדאי לבדוק כיצד תרגמו \ העתיקו את הפסוק התרגומים הקדומים, שלפניהם עמד נוסח לא מנוקד של התורה. וכאן התוצאות ברורות – כל, אבל כל (!), התרגומים והנוסחים הקדומים, ולמעשה גם כל התרגומים מאז ומעולם, קראו או פירשו כפשוטו: בָּהתחלה ברא אלהים – וראו כאן מבחר תרגומים כאלו. מכאן עולה פתרון אפשרי לשאלה – אולי באמת כוונת הכותב המקורי היתה בָּראשית = בהתחלה?
קראו עוד ⇐

אמנם המצב לא מעודד, וסימני השאלה מזכירים את תמיהתו של רב נחמן על דברי רבי יצחק בדף היומי (תענית ה:) “יעקב אבינו לא מת”, אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים – אז הנה כמה הערות על הדף היומי, המלא וגדוש בפסוקים מפסוקים שונים, לאור ממצאיהם (והמצאותיהם…) של חוקרי נוסח המקרא בעלי ה- BHS.
קראו עוד ⇐

פרשת ‘פקודי’ הינה אחת המאתגרות למי שאמור (כמוני, כמעט מדי שבת…) לומר בה דבר תורה, שכן היא, איך לומר, די חוזרת על החומר הקודם.

אלא שכך מקובלנו מרבותינו, שאין בית המדרש בלא חידוש –
והנה תוך כדי עיון ב- BHS צד את עיני לפתע משהו מעניין בפסוק הבא, הדן ברימוני מעילו של הכהן הגדול (שמות לט, כד):

וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר

למה מכוונת המילה ‘מָשְׁזָר’?
לכאורה, לתכלת, הארגמן ותולעת השני שהוזכרו קודם. אבל עפ”י הקונקורדנציה (אבן-שושן), המילה ‘משזר’ מופיעה 21 פעמים במקרא (כולן בפרשיות המשכן) – וב- 20 פעמים מתוכן היא מופיעה כחלק מהביטוי “שש משזר”.

קראו עוד ⇐