Home » מקרא » עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו – על טקסטים יהודיים מעורפלים

עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו – על טקסטים יהודיים מעורפלים

לאחרונה פרסם פרופ' נדב שנרב, פיזיקאי במקצועו ומבקר דת ותרבות מושחז בזמנו הפנוי, את "מבחן ההבנה הגדול" – כלי ממוחשב המחולל טקסטים 'רב-קוקיים' אקראיים, וזוהי דמות תבניתו:

מבחן ההבנה הגדול - כתבי הרב קוק

וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת

אחת התופעות הידועות למצוי אצל תלמידי (ותלמידי-תלמידי וכו') הרב קוק, היא השימוש בלשון המיוחדת\אזוטרית\מעורפלת בה משתמש הרב עצמו – דוגמת משפטים כאלו: "ואֹמֶר החיים היותר עליון המתעזז בלשד עוצם תפארת כנסת ישראל ממפלאות תמים דעים בפנימיות תוכיותה היותר-כמוסה" (© שלי), או "עוצם התנוצצות קדושת ישראל במהלך בניית הקומה העצמותית לאורה הזרוח של הישועה המופיעה" (© נדב) ועוד. השאלה האם למשפטים אלו ישנה משמעות אובייקטיבית כלשהי, ששני אנשים מסוגלים לקרוא ולהבין בצורה דומה (גם אם לא זהה), או שלמעשה מדובר במלילת מילים ממולמלות בעלמא?

מכיוון שתמיד יכול אדם לומר שהוא מבין מדברים אלו כך, ואילו אדם אחר יבין אחרת, אזר פרופ' שנרב כגבר חלציו ויחד עם אראל "לא-עיתונאי-לא-עצבני" סגל, ופרופ' משה קופל, יצר מערכת ממוחשבת המחוללת משפטים אקראיים ברוח כתבי הרב, כאשר ה- catch במערכת הוא המבחן 
המחולל מציע לגולש התמים ארבעה משפטים "קוקיים", מתוכם משפט אחד בלבד הוא אותנטי – קרי, מקורו בכתבי הרב הידועים לנו (אגב, כותרתו של המחולל הוא "הקובץ התשיעי", במחווה ל"שמונה קבצים" כמובן, אולי מתוך תקווה שיום אחד יתגלה הקובץ המכיל את המשפטים האקראיים שיוצר המחולל…)
לשם העצמת החוויה, המחולל מספק מבחן זהה גם על כתבי הרמב"ם ועל כתבי הרצל – לאמור, מי שמצליח לזהות משפטים אותנטיים אצל הרמב"ם והרצל, אך לא אצל הרב קוק – יתכבד ויחשוב בעצמו מה הדבר אומר לגביו בפרט, ולגבי ה'קוקניקיות' בכלל… וכך בעצם מאפשר המחולל לבחון את השאלה המטרידה – האם הקוראים את כתבי הרב קוק ומצטטים אותם אכן מבינים מה הם קוראים ומצטטים? ובלשונו הזהב של פרופ' נדב:

מי שאותו אפקט נוצר אצלו מקריאת קטע אותנטי או מקריאת ג’יבריש שנוצר באופן אוטומטי איננו מבין דבר, או לפחות חייב להודות שמדובר בחוויה אסתטית גרידא הקשורה לסוג המלים ולא לשום מסר או תוכן.

המבחן המקראי הקטן

אודה ולא אבוש כי סיימתי את המבחן הקוקיאני בתוצאה 5:2 (=חמישה קטעים זיהיתי ושניים פספסתי… ) – ותוך כדי הרהרתי לעצמי מה היה קורה אם היו מפעילים את המחולל על המקרא?
כידוע, ישנם לא מעט פסוקים סתומים וחתומים במקרא, שהובילו לנסיונות פרשניים פתלתלים מצד אחד, ולהצעות תיקון ושינוי מרחיקות לכת מצד שני – כך לדוגמה "סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ" (הושע ד, יח), או "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה" (תהלים פד, ז) ועוד.
ההבדל בין המקרא לבין כתבי הרב קוק הוא בסדרי הגודל, כמובן – במקרא נדיר יהיה למצוא פסקה שלמה שאינה מובנת, ואפילו בספר איוב הידוע לשמצה בתחום הזה (כמאמר החכם: "בתהלים אין קשר בין פרק לפרק. במשלי אין קשר בין פסוק לפסוק. באיוב אין קשר בין מילה למילה…") –
אבל כדי שבכל זאת לפוסט הזה יהיה איזשהו קשר לתחומי העיסוק של הבלוג, יזמתי מבחן פשוט משלי – אמנם ללא כלים ממוחשבים מתקדמים – המציג לקוראים טקסטים פסאודו-מקראיים יחד עם טקסטים מקראיים אותנטיים, ונראה אתכם מצליחים לגלות מהו מה. ומכיוון שהמקרא כידוע אינו סוגה (ז'אנר) אחת, חילקתי את המבחנון לארבע קבוצות אופייניות.
משום "לפני עוור", מנעתי את אפשרות העתקת הטקסטים להלן (אלא אם שמעתם על F12:) – כך שזה רק אתם מול עצמכם!

נבואה

מִנִּי מִצְרַיִם כִּחֲשׁוּ בִי אֲבֹתָם גַּם לֹא יָדְעוּ אֱלֹהִים הוּא יִתְבּוֹנָן

חָשׁוּ גַם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַל כֵּן עַל אֱדוֹם אֲיֵלִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים נִשְׁקָפִים מִמִּדְבַּר שְׂבָמוֹת

יָשׁוּבוּ לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן הָיוּ לִי

שירה\תפילה

וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹל כִּי לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ

יָדַי עָשֹוּ עוּגָב אֶצְבְּעֹתָי כֹּנְנוּ נָבֶל וּמִי יַגִּיד לַאדֹנִי יהוה הוּא יִשְמָע

לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה כְּמֹץ עָבַר יוֹם רוּחַ הַקָּדִים שִׁבְרִי בְּלֵב יַמִּים

חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר שָׁרְקוּ עָלָי בַּלָּהוֹת כִּי אָפֵס הַמֵּץ תַּמּוּ רֹמֵס מִן הָאָרֶץ

היסטוריוגרפיה

וַיָּקָם יִשְֹרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכְבֵּד בַּאֲלָפָיו עַל כֹּל הַסֹּבֵב אֹתֹו

וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם הַמִּתְנַדְּבִים לַיהוה פְּנֵי מִפְתַּן הַשַּׁעַר

וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן וְרָם לְבָבוֹ וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת וְלֹא יָעוֹז

כִּי לֹא הָיְתָה כָזֹאת לְמִן הַעִתִּים הָהֵם וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתוֹ וְאֵין פְּלֵיטָה

חוקים

וּבְיוֹם הַשָּׁנָה פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְאַיִל וָכֶבֶשֹ לִשְׁלָמִים קֹדֶש לַיהוה

וְהָיְתָה לָהֶם תְּרוּמִיָּה מִתְּרוּמַת הָאָרֶץ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים אֶל גְּבוּל הַלְוִיִּם

וְכִי תִטְהַר מִכֹּל אֵלֶּה וְהֻבַאת בַּמַּיִם כִּי לַחֹת יִהְיוּ הַמּוּצָקוֹת לָהּ

וְהִקְטִירוּ הַכֹּהֲנִים מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ בְּכֹל עֵת חֻקּוֹת עוֹלָם תָּמִיד

לחצו כאן לחשיפת התשובות המלאות.


סוֹד הַמַּחֲשָׁבָה הָרָזִית – הרב קוק על עולם המחשבים

הניסוי המעניין של נדב, והביקורת המסותרת הגלומה בו, הזכירוני נשכחות – עוד בטרם פותח הכלי המופלא הנ"ל של נדב, כתב אחי המוכשר שיחיה (צבי-דב דנטלסקוק) כמה פסקאות מבריקות, המתיימרות לבטא את יחסו של הרב קוק חש לשטף הטכנולוגי שפרץ אל חיינו החל מאמצע המאה ה-20. הנה כמה משפטים לדוגמה:

מֻפְלָאָה וְנִשְגָּבָה הִיא הַבִּינָה, אֵיךְ כֹּל הַמְצִיאוּת הַ מַּ חֲ שַ בְ תִּ י ת  מִתְגַּלֶּמֶת בָּאַחְדּוּת וּבַאַפְסִיּוּת…

עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הַ נַּ יֶּ דֶ ת, הַיְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם לְלֹא הַחְיָאָה מַתְמֶדֶת…

כְּבוּיִים הֵם הַחַיִּים, עֵת מוּצָא הַזִּכָּרוֹן מֵהַשֶּטֶף הַמְחַיֶּה וְהַמְעוֹרֵר…

לחצו כאן (או על התמונה) לקובץ השלם.

סוד המחשבה הרזית - הרב קוק על מחשבים

3 תגובות על “עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו – על טקסטים יהודיים מעורפלים

  1. Pingback: מזבח שנעקר ממקומו – על הציווי של מזבח הקטורת | ארץ העברים

  2. Pingback: חצי שנה לארץ העברים | ארץ העברים

  3. הטקסטים של הרב קוק עדיין צריכים ביאור מכיון שחסרים החוקרים שיגשו לטקסטים בצורה
    נכונה. אחד החוקרים שניגש בצורה יותר נכונה הוא יוסף אביבי, ועדיין קיים הרבה מקום להתגדר בו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים