“ארץ העברים” עלה לאוויר העולם לפני כחצי שנה (כסלו תשע”ד, דצמבר 2013) – כשאת 10 הפוסטים הראשונים כתבתי במשך כמה חודשים קודם לכן (רציתי לבדוק אם אני רציני :), והעליתי אותם בדיעבד.

המטרה שלי בכתיבת הבלוג היתה, בגדול, להוסיף דעת – וממילא להוסיף מכאוב… הנחתי שכמוני יש עוד כמה עשרות שמתעניינים בתחום המקרא וההשלכות שלו על הזהות שלנו כיהודים (רובנו) וכאנשים דתיים (מיעוטנו), אלא שהמידע בנושא לא ממש נגיש, בטח לא בעברית.

כדי שלא יהיה משעמם, וכחלק מניסיון מעורפל-עדיין לפתח זהות עברית, הוספתי גם את הפלמנקו לעסק, עבור הקהילה הקטנה עוד יותר שמתעניינת בתחום הזה – ואף טרחתי להוכיח שהפלמנקו הוא-הוא המוסיקה העברית האמיתית! (מש”ל :)

כשהתחלתי נדרתי ביני לבין עצמי שאני ממשיך חצי שנה ואז בודק האם המטרה מושגת – אז אחרי חצי שנה ו- 55 פוסטים\מאמרים, אני מבין שקהל היעד הרבה יותר רחב ממה ששיערתי (טוב, לפחות לגבי המקרא – הפלמנקו עדיין מעניין הרבה פחות, לא יודע למה:), והמטרה אכן מושגת –
ותודה לכל הקוראים\ות!

הנה קצת נתונים מסכמים לחודשים דצמבר 2013 – מאי 2014:

תוכן ובעלי עניין

פוסטים – 55, תגובות – 214, מנויים (אתר) – 17, עוקבים\חברים (פיכסבוק) – 15.

עשרת הגדולים

כניסות ומבקרים (לא כולל אותי, כמובן :)

מאיפה מגיעים (הַפְניות, ב- %)

קישור ישיר – 80%, אתרים אחרים – 13%, מנועי חיפוש – 7%.

מאיפה מגיעים (ארצות, ב- %)

ישראל – 88%, ארה”ב – 10%, שאר העולם – 2%.

הכללים שמאחורי הקלעים

מניסיוני בשני בלוגים קודמים, קבעתי לעצמי כמה כללים מראש, כדי לא להתפתות לכתיבה פופוליסטית במטרה להשיג קוראים או “לרכב” על גלי הדף שצצים להם מדי שני וחמישי בבלוגוספירה:

1. אין פוליטיקה – נדוש, לא מעניין, כתבו כבר הכל.
2. אין תגובות “בזמן אמת” – טווח זמן מועדף: המאות ה- 12-5 לפנה”ס.
3. אין הגיגים אישיים – אמרו את זה קודם לפניי, ואם לא – כנראה זה לא ממש חשוב.
4. אין לייקים בפייסבוק – אני לא מתנגד שיעשו לי, אבל לא עושה לאחרים כדי לקבל צומי.
5. אין העתקות + חוו”ד – אם כבר כתבו את זה, אין טעם להעתיק בשביל להוסיף שלוש שורות של דעתי בנושא.

והכלל החשוב ביותר – אם אין לך מה לומר, אל תעשה את זה על פני פוסט שלם!

כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ הַכּוֹתְבִים אֲשֶׁר לְפָנָי וָאָקֻץ בָּם…

הסיכום הבא, הפעם בלי נדר – בכסלו תשע”ה, דצמבר 2014.