Home » פלמנקו » סוֹלֶאָה דה קוֹרדוֹבָּה לימות החורף

סוֹלֶאָה דה קוֹרדוֹבָּה לימות החורף

במקום להתעמק במחקר המקרא, בימים חורפיים כאלו עדיף פשוט לשמוע את יצירת הפלמנקו הקלאסית הזו, שמתחילה בטפטוף עדין ומסתיימת בקול סועָה וסער (יחסית לגיטרה אחת :).
הקטע הוא בסגנון סוֹלֶאָה (Soleá), אחד מהחשובים והמרכזיים ביותר בפלמנקו, ה'אמא' של סגנון הבּוּלֶרִיָה המפורסם יותר, עליו כתבתי כאן.

משתתפים

פאקו פנייה (Paco Peña) – גיטרה

למה ומדוע?

אני פשוט אעתיק מה שכתבתי על קטע אחר לפני כשנה (גם הנגן שם נקרא פאקו…) – כשאלהים ברא את הגיטרה הספרדית, הוא התכוון כנראה לזה… קטע נדיר שמשלב מלודיה נפלאה, ספרדית 'קלאסית', יחד עם יכולת וירטואוזית של האמן המבצע, פאקו פנייה. במהלך הנגינה הוא משלב כמה וכמה טכניקות מורכבות שממחישות את השליטה האבסולוטית שלו בגיטרה. פשוט יפה.

רגעי קסם

1:38 – מה שאפשר לעשות עם אגודל!

 2:51 ארפג'ו כמו בספרים.

4:10 – 'ריצה' של האצבעות על המיתרים ודהרה לסערת הסיום הארוך…

קטעים נוספים

"והיו עיניך רואות"

והעיקר…

מי שנקלע לכאן לאחרונה ו\או בטעות, ולא כ"כ מבין מה זה הפלמנקו הזה, מומלץ מאוד לקרוא קודם כל את זה:

3 תגובות על “סוֹלֶאָה דה קוֹרדוֹבָּה לימות החורף

  1. נראה שמקור ה'סולאה' בחתונתם של יעקב ולאה, כשהנגנים בחתונה מנסים לרמוז לחתן: 'זו לאה! זו לאה!'

    אכן בית אברהם מתחיל בטפטוף זעיר. ממשפחה קטנה ובה בן אחד או שנים, הופך הבית בזכות רמאותו המבורכת של לבן וה'קנאת סופרים' בין האחיות ובין צאצאיהן – לשבט, ואחר כך לעם, התוסס ומתסיס את האנושות כולה 'עד היום הזה' עולה!

    בברכה, סולי צ'רבו, המכונה 'ניניו דה ויאוריקה'

    • ואם באנו לשלב מקרא בפלמנקו – הייתי מציע לבדוק:
      האם יש בשירת הפלמנקו נגיעה במוטיבים מקראיים, שניתן לגלות דרכם איך קראו משוררים וזמרים את המקרא?

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • למרבה הפלא, אין כמעט קשר בין פלמנקו למקרא (אם היה, כבר הייתי מדווח בשמחה רבה :)
        הצוענים – בטח הדורות הקודמים – לא ממש ידעו קרוא וכתוב, והקשר היחיד שלהם עם התנ"ך היה אולי דרך הברית החדשה בסיפורים שהם שמעו בכנסייה או מהחבר'ה… יש 'זרם' שלם של שירי פלמנקו נוצריים המיועדים לחג המולד ולפסחא – ואולי באמת לקראת יום אידם (25.12) אכתוב על זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים