Home » עבריוּת » על תורת ארץ ישראל והבריאות הגופנית – מדרש לסיום מסכת כתובות

על תורת ארץ ישראל והבריאות הגופנית – מדרש לסיום מסכת כתובות

שלחו ליה אחוהי לרבה: יודע היה יעקב שצדיק גמור היה [ואעפ"כ חשש להיקבר בחו"ל]ואם אין אתה עולה, הזהר בשלשה דברים: אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב, ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים. אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך. (כתובות קיא.)

ובעברית פשוטה – אחי האמורא רַבָּה שחיו בארץ ישראל, שלחו לאחִיהם שחי בבבל, שכדאי לו מאוד לעלות לא"י. אבל אם הוא לא רוצה לעלות, לפחות שיקפיד על… בריאות גופו!

ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל… אמר איזיל ואשמע מיניה מילתא ואיתי ואיסק. אזל אשכחיה דקאי בי באני וקאמר ליה לשמעיה: "הביאו לי נתר! הביאו לי מסרק! פתחו פומייכו ואפיקו הבלא ואשתו ממיא דבי באני!"
אמר: "אילמלא באתי אלא לשמוע דבר זה – דיִי!" (שבת מא.)

ובעברית פשוטה – רבי זירא רצה לעלות לא"י, אבל חשש שרבו, רב יהודה, שאסר לעלות מבבל לא"י, יאסור עליו – ולכן השתמט ממנו. לפני שעלה, החליט בכל זאת לשמוע ממנו עוד קצת תורה – אלא שמצאו בבית המרחץ, נותן הנחיות בריאותיות למשרתיו – וזה הרשים אותו כל-כך עד שהסתפק בכך ועלה!…

מה קורה פה?!

אדגיש שטרם הספיקותי לעיין כהרגלי בש"ס בבלי וירושלמי, ספרא וספרי, מכילתא דר"י ודרשב"י, תוספתא כפשוטה וכמשמעה, אידרא רבא וזוטא וכמובן כל הראשונים והאחרונים על הדף (לרבות כת"י) – ובקיצור, הדברים להלן הם על אחריותי בלבד, ואולי מישהו כבר הציע הסבר הגיוני יותר – אבל לחומר העניין איני רואה מנוס מהפירוש הבא:

בניגוד ללימוד התורה הבבלי, לימוד התורה בארץ ישראל לא דיכא את כוחות החיים ואת הבריאות הגופנית. אחי רבה חששו שאחיהם שנשאר ללמוד בבבל יפגע בבריאותו עקב סגנון לימוד התורה שם, ולכן שלחו לו הנחיות בריאותיות. גם רבי זירא, לפני שעלה, שמח כמוצא שלל רב על הדרכותיו הבריאותיות של רבו הגדול, מהן הבין שגם עבורו הנושא הזה חשוב.

ואם אין ראיה לדבר, זכר לדבר מצאתי בשלושת המעשים הבאים – שלושתם עוסקים בגדולי אמוראי ארץ ישראל המוצגים כבריאים מעל ומעבר למקובל:

Muscle_Tovרבי אבהו הוה קאי בי באני, הוו סמכי ליה תרי עבדי. איפחית בי באני מתותיה – איתרמי ליה עמודא, סליק ואסקינהו.

רבי יוחנן הוה קסליק בדרגא, הוו סמכי ליה רב אמי ורב אסי. איפחתא דרגא תותיה – סליק ואסקינהו.
אמרי ליה רבנן: "וכי מאחר דהכי, למה ליה למיסמכיה?" אמר להו: "אם כן מה אניח לעת זקנה?…" (כתובות סב.)

ובעברית פשוטה – רבי אבהו ורבי יוחנן גילו כוח רב עד כדי שהצליחו להרים שני אנשים בשתי ידיהם…

אמרו עליו על רבי חנינא שהיה בן שמונים שנה והיה עומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו ונועל מנעלו. אמר רבי חנינא:
"חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי!" (חולין כד:)

ואם תקשו ותאמרו – מה עם הסיפור הידוע (ב"מ פד.) על ריש לקיש שקפץ לעבר רבי יוחנן בירדן וכו' וכיוון שקיבל על עצמו ללמוד תורה לא היה מסוגל לשאת את בגדיו?! אף אני אומר לך שזהו עיבוד בבלי מובהק (שהרי זה אותו רבי יוחנן שהרים את שני תלמידיו בידו לעיל!), כמו העיבוד של סיפור רבי עקיבא ורחל שזנח אותה לכ"ד שנים שאינו בירושלמי, כידוע וד"ל ואכמ"ל.

"רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים…"

אין קיטשי מזה, אבל אוי לי אם לא אזכיר את הציטוט הבא – של הראי"ה קוק כמובן:

גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים! התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, "אמונת זה סדר זרעים – שמאמין בחי העולמים וזורע". כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית. (אורות התחיה לג)

jew-jitsu_Harav_Kook

התנצלות וגילוי דעת

א. עיקר פעילותו הגופנית של כותב שורות אלו הוא הקלדה במקלדת.

ב. כל האמור לעיל קשור לנושאי הבלוג בעקיפי-עקיפין אם בכלל, אבל לרגל סיום מסכת כתובות שחל היום אמרתי שלא אמנע טוב מבעליו, ואמינא לפעלא טב ויסלחו הקוראים לעווני כי רב…

תגובה אחת על “על תורת ארץ ישראל והבריאות הגופנית – מדרש לסיום מסכת כתובות

  1. לא פעם אני חושב שקיים הבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת בבל, אבל הוא הפוך מהמקובל. בארץ ישראל היו גזרות ושמדות, קדשו את התעניות ואת המרטיריות, מה שאין כן בבבל.

    לדוגמא:
    מימרה של אמורא ארץ ישראל בברכות לב ע"ב: וא"ר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:
    ומימרה נוספת של אות אמורא המדברת בשבח העסקים ובגנות החיבור הטבעי לקרקע ביבמות סג ע"א: אמר ר' אלעזר אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שנאמר וירדו רבי אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא א"ל אי תשדייה לאורכיך הפוכי בעיסקא טב מינך רב על לביני שיבלי חזנהו דקא נייפן אמר להו אי נייפת איתנופי הפוכי בעיסקא טב מינך.

    על קידוש ה' בארץ ישראל, ראה מאמרו של אברהם גרוסמן על שרשיו של קידוש השם באשכנז הקדומה, בתוך http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=38087275

    ובכתובת רחוב מצאו רשימה של יותר משלושים ימי תענית בשנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים