Home » מקרא » כִּתְבוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם – הערות נוסח למגילת אסתר

כִּתְבוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם – הערות נוסח למגילת אסתר

כידוע הקפידו בקהילות ישראל על קריאת המגילה לפי הנוסח ה'נכון' ושמיעת כל מילה ומילה בה. כרגיל, האשכנזים הלכו עם זה עד הסוף, ובשל שתי תקלות היסטוריות קלות, נהגו האשכנזים לחזור ולקרוא פעמיים את המילים (ח, יא) "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג | לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" וכן (ט, ב) "וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם | בִּפְנֵיהֶם" – למרות שהגרסה השנייה היא טעות נוסח ברורה שהשתרבבה אי-אז בהדפסת מקראות גדולות ע"י יעקב בן חיים (שאגב, התנצר בסוף ימיו). ועד כדי כך גברה תאוות הנוסח ה'נכון', שהוסיפו טעות על טעות ובקריאת פרשת זכור (דברים כה) הקפידו האשכנזים לכפול גם את המילה "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר | זֶכֶר עֲמָלֵק", כאשר הגרסה הראשונה (והנכונה!) נהגית "זֵייכר", והשנייה נהגית כמבטא הישראלי הרגיל. הטעויות הברורה בשני המנהגים האלה כבר הוצגו במאמר שנון ונוקב מאת הר"ב ברויאר, שסיכם לגבי שניהם:

כאשר אנחנו קוראים את המגילה על -פי נוסח כל רבותינו נשמתם עדן, אנחנו גם מקימים גלעד ומזכרת נצח לאותו מומר משומד, שתרם לנו את הנוסח המשובש שלו. יימחה זכר עמלק, אבל ייזכר לעד המומר בן אדוניהו (שמו המלא: יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו) – בצד בן אשר, בן מיימון ורבותינו, זכר כולם לברכה?!

נראה אפוא, שהגיעה השעה להחזיר עטרה ליושנה. נחזור אל מנהג אבותינו הקדושים, כפי שהיה מוחזק בידיהם מימות עולם. נקרא את פרשת זכור כפי שנקראה בידי כל גדולי אשכנז מאז ומתמיד. אל נטיל ספק בנוסח המקרא במקום שהספק לא שלט בו מעולם! נמחה את זכר עמלק – דרך ודאי ולא דרך ספק!

ומה עם שאר בעיות הנוסח? אנחנו שוכחים את זה?!

באדיבות פורטל המוזיאונים הבינלאומיוהנה אחזתי בשולי גלימתו של הר"ב ברויאר ועיינתי בספה"ק ובראשם הבִּיבְּלִיָה הֶבְּרַאִיקָה שְׁטוּטְגַארְטֶנְזִיָה (BHS) וראיתי כי יש עוד כמה וכמה הערות מאירות עיניים לגבי נוסח המסורה של מגילת אסתר – ולפחות בשלושה מקומות נראה בבירור שיש שגיאה של ממש בנוסח המקובל.
אשר על כן אזרתי כגבר חלציי, ובהמשך למבצע הגדול של הקלדת רוב ככל הערות הנוסח לחמשת חומשי התורה וההפטרות, אני מתכבד להגיש לקהל את עיקרי הערות הנוסח למגילת אסתר.

אחזור ואדגיש שאין לסמוך על ההערות האלה הלכה למעשה, אלא בעל הקורא יקרא ככתוב לפניו, והקהל יתכוון לצאת יד"ח לפי התיקונים המוצעים בזה:)

פרק + פסוק

הערת הנוסח
טקסט שאיננו  טקסט שנוסף  טקסט שתוקן

אסתר א א

ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש (כת"י, וול')

אסתר א ג

…תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום (תה"ש)

אסתר א יג

לחכמים יודעי העִתִים הדָּתִים (?)

אסתר א יד-טו

הישבים ראשנה במלכות כדת מה לעשות במלכה (? דיטוגרפיה)

אסתר א יח

והיום הזה תאמרנה תִּמְרֶינָה שרות… לכל שרי המלך (? לשון מרי)

אסתר א כב

להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו (תה"ש)
ומדבר כלְשֹׁנוֹ עִמּוֹ (?)

אסתר ב יב

שנים עשר חדש יום… ששה חדשים ימים… (פשי')

אסתר ב יד

אל בית הנשים השני (תה"ש)

אסתר ב טז

בחדש העשירי השנים עשר הוא חדש טבת אדר (תה"ש)
בשנת שבע ארבע למלכותו (פשי')

אסתר ב יח-יט

…והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך (תה"ש)

אסתר ג א

המן בן המדתא האגגי – תה"ש כת"י: ὁ Μακεδών = המקדוני!

אסתר ג ה

וימלא המן חמה על מרדכי (כת"יפשי', תרג')

אסתר ג ו

להשמיד את כל היהודים… עם מרדכי (תה"ש) עִם מרדכי (?)

אסתר ג ז

בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש להשמיד עם מרדכי ביום אחד, ויפֹּל על ארבעה עשר יום לְחדש שנים עשר הוא חדש אדר (תה"ש)

אסתר ג יג

ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר (תה"ש, כלומר – ב-א' אדר)

אסתר ג טו – ד ג

…והעיר שושן נבוכה. ובכל מדינה ומדינה אשר דבר המלך ודתו מגיע… שק ואפר יֻצע לרבים. ומרדכי ידע… (?)

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה… כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ובכל מדינה ומדינה אשר דבר המלך ודתו מגיע… שק ואפר יֻצע לרבים. ותבואנה נערות אסתר… (תה"ש)

אסתר ד יב

ויגידו ויגד\ויוגד למרדכי (? – שהרי היה זה רק התך)

אסתר ד יג

להמלט בְּ\מִבית המלך (תה"ש?)

אסתר ד יז

ויעש ככֹּל אשר צותה עליו אסתר (כת"י, פשי')

אסתר ה א

ותלבש אסתר לבוש מלכות (תה"ש)

אסתר ה ד

יבוא המלך והמן היום אל המשתה (כת"י, פשי')

אסתר ה יד

וייטב הדבר לפני בעיני המן (כת"י, פשי')

אסתר ו א

בלילה ההוא נדדה נֹדֵד ה' שנת המלך (תה"ש – אם כי הוא נוטה להוסיף שם שמיים בלי קשר)

אסתר ו ח

וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו (תה"ש – והראיה שמייד בפס' הבא מוזכר הלבוש והסוס – אבל לא הכתר! "ונתון הלבוש והסוס על יד איש…")

אסתר ו יג

ולכל אהביו… ויאמרו לו חכמיו אהביו (תה"שכלעיל ה, יד)

אסתר ז ה

ויאמר וימהר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה… (?)
או: ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה… (?)

אסתר ז ח

ופני המן חפרו \ חָוֵרוּ (? תה"ש)

אסתר ח ב

ויסר המלך את טבעתו… מעל ידו ויתנה למרדכי (כת"י, פשי' – כלעיל ג, י)

אסתר ח ה

לאבד את כל היהודים (כת"יפשי')

אסתר ח ו

ואיככה אוכל וראיתי וחַיִּתִי (ניצלתי) באבדן מולדתי (תה"ש)

אסתר ח ט

בחדש השלישי הראשון הוא חדש סיון ניסן (תה"ש)

אסתר ח יז

ורבים מעמי הארץ מָלִים ומתיהדים (תה"ש)

אסתר ט י

המן בן המדתא האגגי צרר היהודים (תה"ש)

אסתר ט יד

ואת עשרת בני המן תלו על העץ (כת"י, תה"ש כת"י, פשי')

אסתר ט טז

אשר בכל מדינות המלך (כת"י)…
ונוח ונקום מאויביהם (?)…
חמשה ושבעים אלף 15,000\70,100 (תה"ש כת"י)

אסתר ט טז-יז

[טז] …ובבזה לא שלחו את ידם. [יז] ביום שלשה עשר לחדש אדר. [יז] ונוח בארבעה עשר בו…

אסתר ט יח

והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו… (כל הפסוק לא מופיע בכת"י, ובפשי')

אסתר ט כב

כבימים אשר נחו בהם (כת"י, תה"ש?)

אסתר ט כג

וקבלוּּ היהודים את אשר החלו (כת"יתה"ש)
וקַבֵּל היהודים  את אשר החלו (? – השוו להלן כז)
וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת (תה"ש) אשר כתב מרדכי אעליהם (כת"י)

אסתר ט כז

קימו וקִבְּלֻ[ו] וקַבֵּל היהודים עליהם (?)… ולא יעבור יעברו (תה"ש)

אסתר ט כט

ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי לקיֵּם את כל תקף לקיֵּם את  (?) אגרת הפורים הזאת השנית (תה"ש, פשי')

אסתר י ב

ופרשת גדלת מרדכי וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי (?)

 מקרא

  • כת"י – כתבי יד של המקרא מימי הביניים. יודגש כי מדובר בכתבי יד יהודיים כשרים למהדרין!
  • שומ' (שומ' כת"י) – הנוסח השומרוני של התורה (או חלק מכתבי היד שלו).
  • תה"ש (תה"ש כת"י) – תרגום השבעים היווני (או חלק מכתבי היד שלו).
  • פשי’ – פשיטתא (התרגום הסורי לתורה).
  • וול' – וולגטה (התרגום הלטיני לתורה).
  • תרג' – תרגומים ארמיים שונים (אונקלוס, יונתן\ירושלמי).
  • ? – הצעת תיקון מסברה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים