כִּתְבוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם – הערות נוסח למגילת אסתר

כידוע הקפידו בקהילות ישראל על קריאת המגילה לפי הנוסח ה'נכון' ושמיעת כל מילה ומילה בה. כרגיל, האשכנזים הלכו עם זה עד הסוף, ובשל שתי תקלות היסטוריות קלות, נהגו האשכנזים לחזור ולקרוא פעמיים את המילים (ח, יא) "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג | לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" וכן (ט, ב) "וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם | בִּפְנֵיהֶם" – למרות שהגרסה השנייה היא טעות נוסח ברורה שהשתרבבה אי-אז בהדפסת מקראות גדולות ע"י יעקב בן חיים (שאגב, התנצר בסוף ימיו). ועד כדי כך גברה תאוות הנוסח ה'נכון', שהוסיפו טעות על טעות ובקריאת פרשת זכור (דברים כה) הקפידו האשכנזים לכפול גם את המילה "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר | זֶכֶר עֲמָלֵק", כאשר הגרסה הראשונה (והנכונה!) נהגית "זֵייכר", והשנייה נהגית כמבטא הישראלי הרגיל. הטעויות הברורה בשני המנהגים האלה כבר הוצגו במאמר שנון ונוקב מאת הר"ב ברויאר, שסיכם לגבי שניהם:

כאשר אנחנו קוראים את המגילה על -פי נוסח כל רבותינו נשמתם עדן, אנחנו גם מקימים גלעד ומזכרת נצח לאותו מומר משומד, שתרם לנו את הנוסח המשובש שלו. יימחה זכר עמלק, אבל ייזכר לעד המומר בן אדוניהו (שמו המלא: יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו) – בצד בן אשר, בן מיימון ורבותינו, זכר כולם לברכה?!

נראה אפוא, שהגיעה השעה להחזיר עטרה ליושנה. נחזור אל מנהג אבותינו הקדושים, כפי שהיה מוחזק בידיהם מימות עולם. נקרא את פרשת זכור כפי שנקראה בידי כל גדולי אשכנז מאז ומתמיד. אל נטיל ספק בנוסח המקרא במקום שהספק לא שלט בו מעולם! נמחה את זכר עמלק – דרך ודאי ולא דרך ספק!

קראו עוד

יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם – לוח זמנים למגילת אסתר והמסתעף

לאחרונה קיבלתי שני מיילים בלתי תלויים עם אותה שאלה בערך: מתי בעצם קרה כל סיפור מגילת אסתר, ואיך זה מסתדר עם אירועים אחרים ששמענו עליהם במעורפל?
בזמנו הקדשתי שני פוסטים מאויירים לשאלה הגדולה של פער הזמנים הגדול (169 שנה) בין המחקר המקובל לבין 'סדר עולם' לגבי התקופה הפרסית \ שיבת ציון – הנה הראשון, ובסופו יש קישור גם לשני:

בעקבות הזמן האבוד – תעלומת השנים החסרות בתקופה הפרסית

אז כאן המקום להשלים את התמונה\האיור ולפרט יותר לגבי אותה תקופה עלומה, כהכנה לחג הפורים הקרב ובא.
לשם כך הכינותי מראש שלושה איורים משובבי נפש, שמתחילים במבט-על ועושים zoom-in עד לאירועי מגילת אסתר ואיך הם משתבצים בפאזל. כל התאריכים באיורים הם לפי חישובי המחַקְּרים ולמניינם, ולחיצה על התמונה תפתח אותה בגודל מלא בחלונית חדשה. לגזור ולשמור! קראו עוד

בעקבות הזמן האבוד 2 – שלב ההסברים

אחרי שהתעלומה הוצגה בפוסט הקודם, הגיע הזמן לנסות למצוא גם פתרון. כזכור, הבעיה היתה לאן 'נעלמו' 169 שנים בסדר הזמנים של חז"ל (=ספר 'סדר עולם') לעומת המקובל במחקר. כמו שהראיתי, רוב הפער נובע מכך שחז"ל סברו שבפרס היו רק שלושה מלכים, שמלכו במצטבר כ-50 שנה בלבד (מהן 34 שנים בימי הבית השני), בעוד שעפ"י המחקר המקובל היו בפרס עשרה מלכים, שמלכו במצטבר מעל 200 שנים.

השלכות הפער על חיי היהודי הפשוט

העובדה כי למרות הפער הבלתי-נתפס הזה, הצליח עם ישראל לשרוד בגלות ואף לשוב לארצו אחרי אלפיים שנות, מעידה כי לא מדובר בבעיה קיומית של ממש שאמורה להטריד את חיי היהודי הפשוט:) אבל בכל זאת, חשוב לציין כי לפער הזה ישנן שתי השלכות עיקריות –

שנת ה'תתקמ"ג?! קראו עוד

בעקבות הזמן האבוד – תעלומת השנים החסרות בתקופה הפרסית

זמן רב עבר מאז הפוסט האחרון, אך לא לשווא – בעקבות חג הפורים ובעקבות דיון פרובוקטיבי בפורום עצכ"ח, צללתי שוב לנבכי אחת הסוגיות המסובכות והמפליאות ביותר בהיסטוריה היהודית, הלא היא שאלת הזמן האבוד, או ליתר דיוק 169 השנים החסרות בכרונולוגיה המקובלת בישראל מימי חז"ל.

סדר עולם

הם שאפו לברוא שיטה כרונולוגית שלמה, לא תחסר בה אף חוליה אחת מן החוליות המחברות אותה, ואם אחת החוליות לא היתה מפורשה בתעודה היחידה שהיתה לפניהם וגם לא יכלו להוציא את הסתום מן המפורש, היו מבטלים אותה לגמרי…

קראו עוד