בחינת 'שיטת הבחינות' – שבע שנים לפטירת הר' מרדכי ברויאר

באוניברסיטת בר אילן מתקיים קורס בפקולטה למקרא, שבו מסבירים לסטודנטים את העיקרון הכללי של ביקורת המקרא בלי לחייב אותם ללמוד את המדע הזה על כל פרטיו ודקדוקיו. סיפרה לי סטודנטית ששמעה את הקורס הזה: ׳הייתי נדהמת מכל מה ששמעתי שם. ראיתי מיד שהם צודקים ואין אפשרות להתווכח על כך. ההוכחות משכנעות כל כך עד שאפילו עיוור יראה אותן ויקבל אותן. ואף על פי שהיה בכך כדי לפגוע אנושות בשלמות אמונתי, לא חדלתי מלקיים מצוות – אבל הייתי במבוכה גדולה. והנה, בשיעור האחרון סיפר לנו המרצה, שיש אדם אחד שהצליח להוכיח שאמונת ישראל לא נפגעה כלל על ידי ביקורת המקרא; והמרצה הסביר בקצרה את עקרונות השיטה הזאת׳.
(הרב מרדכי ברויאר, "מלחמות אבודות מראש", מסכת ג, תשס"ה)

קראו עוד

למה אני אוהב פלמנקו?

פלמנקו - מה זה באמת?

מדי פעם אני נוהג לשאול אנשים מה אומרת להם המילה 'פלמנקו', משחק אסוציאציות מה שנקרא.
ב- 100% (כך!) מהמקרים התשובה היא: "רקדניות עם קסטנייטות" (או לחלופין: "האלה שרוקדות עם הזה" וכדומה:)
איך קרה שעולם מוזיקלי שלם ומורכב, בעל היסטוריה ארוכת שנים, צומצם לכדי רקדניות עם קסטנייטות ואולי כמה חוגים לילדות קטנות במתנ"ס?!

קראו עוד

מחקרי יפת באהלי שם – רשמים מהכנס

קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 - יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)

קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 – יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)

בית הכנסת המרשים בהיכל שלמה היה מלא מפה לפה, בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים – ואף עבדכם העברי ביניהם. מעולם לא הייתי בהיכל שלמה, ולהפתעתי גיליתי שיש בו אפילו מוזיאון מרשים ליודאיקה עתיקה וחדשה –אבל מטרת הבאים לא היתה יודאיקה, גם לא חדשה, אלא אולי ההיפך.

"איך ניתן ללמוד את המקרא בתפיסות הלימוד הגלותיות שהורגלנו בהן, כשיש לנו ארכיאולוגיה ישראלית ושפה עברית?" תמה\קרא הרב יואל בן-נון, שפתח את הכנס בעל  השם המעט-דרמטי "מחקרי יפת באהלי שם?", ובכך נתן את אות הפתיחה ל'מתקפה' של לא פחות מארבעה דוברים ברצף + חתן השמחה עצמו, עם קטעי קישור קצרצרים ורבי חן של המנחה, ד"ר ראובן גפני.

לטובת הדורות הבאים אתמצת בקיצור את ההרצאות, עם מה שיש לי בדברים אלו הערות והארות, אשמיעם במקום אחר…

קראו עוד

ביקורת – out, מחקר – in!

Get your facts first. Then distort them as you please.
Mark Twain

ראשית, הַשֵּׂג את העובדות. אחר-כך סַלֵּף אותן כאוות נפשך… מרק טוויין.

מחקר המקרא* – למה להתעסק בזה בכלל?

שאלה טובה. בעצם, למה בכלל לעסוק במקרא?

התשובה הפשוטה היא שהמקרא הוא הדבר המשפיע ביותר על התודעה שלנו, כאנשים מערביים, יהודים ו(חלקנו) דתיים. רק לשם המחשה, אם ננסה לחשוב על הוויכוחים הגדולים באמת במדינתנו הקטנה, שורש כולם נמצא במקרא: התנחלות מול שטחים, דת מול מדינה, יהדות מול דמוקרטיה, מעמד האשה בפרט והאחר בכלל… – כל אלו נובעים ישירות מהמקרא ומהיחס שלנו אליו. גם השפה המשותפת שלנו עם רוב מדינות המערב הנוצריות מבוססת בעיקרה על המקרא (לטוב ולרע), ובתור אחד שחושב שיש לנו איזושהי בשורה אוניברסלית לעולם – חשוב לי להבין גם איך העולם מתייחס למקרא 'שלנו'.

קראו עוד