אָז יְדַלֵּג פִּסֵּחַ – על דילוגי אותיות בתורה (חלק ב)

הפוסט הזה מתחיל כאן:

אָז יְדַלֵּג פִּסֵּחַ – על דילוגי אותיות בתורה (חלק א)

בחלק א’ הצגתי את הטענה הדי מדהימה בדבר תופעת דילוגי האותיות בתורה: משהו שהתחיל כהצהרות כוללניות של חז”ל, הרמב”ן והגר”א, והגיע עד כדי תחזית של רצח רבין בשלהי המאה ה- 20. גולת הכותרת היתה מאמר אקדמי למהדרין שפורסם ב- 1994 בכתב העת Statistical Science ע”י פרופ’ אליהו ריפס וד”ר דורון ויצטום (בסיוע יואב רוזנברג – ועל שמם הוא נקרא בד”כ “המאמר של WRR”). המאמר, המבוסס על עבודה שבוצעה כמה שנים קודם לכן, הוכיח לכאורה כי תופעת דילוגי האותיות אכן קיימת – לפחות בספר בראשית – למרות שמבחינה סטטיסטית הסיכוי לקיומה שואף ל-0.

הפרופסורים עולים להתקפה

כזכור, עורך כתב העת הקדים תרופה למכה וכתב שהמאמר מתפרסם כ”חידה מאתגרת” (challenging puzzle) עבור הקוראים – שכן מצד אחד הלקטורים התקשו להאמין בכך שספר בראשית מכיל מידע מוצפן, ומצד שני, המאמר מציג ניסוי מוכח ומגובה במשוואות. ואכן, ארבעה קוראים חרוצים של כתב העת נענו לאתגר וניגשו למלאכה המפרכת של שיחזור הניסוי ובדיקתו, ואלו שמותם (כולם פרופיסורים גמורים): מיה בר הלל, גיל קלעי, דרור בר-נתן וברנדן מקיי.

קראו עוד

מִכְתַּב אֱלֹהִים – ההתמודדות הדתית עם בעיית הנוסח

מִכְתַּב אֱלֹהִיםבהמשך להרצאה הקודמת** על הנושא המרתק של נוסח המקרא, הגיע הזמן להשלים כמה נושאים ובראשם ההתמודדות התאולוגית עם תיקוני הנוסח. על הדרך אציג כמה מחידושיו המבריקים של נפתלי טור-סיני ו… אסביר לעצמי ולכם סוף סוף מה זה כל הסיפור המוזר והמעניין של דילוגי האותיות בתורה ואיך זה בדיוק מסתדר עם נושא הנוסח (רמז – זה לא.)
כל זה יקרה בשלישי הקרוב, 7/7, בשעה 21:00 – בזום:

https://us04web.zoom.us/j/73556532079?pwd=QmdMVnJVOEliZ3NscEhDN0pKUW1GQT09 
סיסמה = 77
קראו עוד

כִּתְבוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם – הערות נוסח למגילת אסתר

כידוע הקפידו בקהילות ישראל על קריאת המגילה לפי הנוסח ה’נכון’ ושמיעת כל מילה ומילה בה. כרגיל, האשכנזים הלכו עם זה עד הסוף, ובשל שתי תקלות היסטוריות קלות, נהגו האשכנזים לחזור ולקרוא פעמיים את המילים (ח, יא) “לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג | לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד” וכן (ט, ב) “וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם | בִּפְנֵיהֶם” – למרות שהגרסה השנייה היא טעות נוסח ברורה שהשתרבבה אי-אז בהדפסת מקראות גדולות ע”י יעקב בן חיים (שאגב, התנצר בסוף ימיו). ועד כדי כך גברה תאוות הנוסח ה’נכון’, שהוסיפו טעות על טעות ובקריאת פרשת זכור (דברים כה) הקפידו האשכנזים לכפול גם את המילה “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר | זֶכֶר עֲמָלֵק”, כאשר הגרסה הראשונה (והנכונה!) נהגית “זֵייכר”, והשנייה נהגית כמבטא הישראלי הרגיל. הטעויות הברורה בשני המנהגים האלה כבר הוצגו במאמר שנון ונוקב מאת הר”ב ברויאר, שסיכם לגבי שניהם:

כאשר אנחנו קוראים את המגילה על -פי נוסח כל רבותינו נשמתם עדן, אנחנו גם מקימים גלעד ומזכרת נצח לאותו מומר משומד, שתרם לנו את הנוסח המשובש שלו. יימחה זכר עמלק, אבל ייזכר לעד המומר בן אדוניהו (שמו המלא: יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו) – בצד בן אשר, בן מיימון ורבותינו, זכר כולם לברכה?!

נראה אפוא, שהגיעה השעה להחזיר עטרה ליושנה. נחזור אל מנהג אבותינו הקדושים, כפי שהיה מוחזק בידיהם מימות עולם. נקרא את פרשת זכור כפי שנקראה בידי כל גדולי אשכנז מאז ומתמיד. אל נטיל ספק בנוסח המקרא במקום שהספק לא שלט בו מעולם! נמחה את זכר עמלק – דרך ודאי ולא דרך ספק!

קראו עוד

הרבי מליובאוויטש, ה’כתר’ ונוסח המקרא

בפוסט לכבוד ג’ בתמוז, יום פטירתו (לדעת כמה זרמים ביהדות…) של הרבי, הערתי כי:

אחד הדברים המפליאים במשנה החב”דית היא ההתעלמות המוחלטת ממחקר המקרא, שלא לדבר על ביקורת המקרא… קשה לומר שהרבי לא היה מודע לרוחות המחקר שנשבו באירופה, שהרי הוא למד במספר אוניברסיטאות ובוודאי נחשף לפולמוסים הסוערים בנושא – והדבר נותר כשאלה פתוחה מבחינתי.

והנה בצירוף מקרים מעניין, י”ט כסלו שחל היום הוא גם יום חגה של חב”ד וגם יום פטירתו (לדעת כל הזרמים ביהדות…) של הרב פרופ’ משה דוד קאסוטו.
ואיך זה קשור?
ובכן, קאסוטו היה החוקר האחרון שזכה לראות את כתר ארם צובה במלואו בעיניו, בסוף 1943 – הכתר כזכור נשרף [?] בחלקו בפרעות ב- 1947 (על סיפורו המדהים של הכתר ראו למשל כאן), כאשר שהה במשך כשבועיים בחאלב באישור מיוחד של הקהילה שם. ובצירוף מקרים נוסף, השבוע בדיוק נפתחה מערכה משפטית מוזרה בגין ‘כתרים’ אחרים של קהילת דמשק שהוברחו לארץ, ורב הקהילה לשעבר תובע את חזקתם…
ואיך זה קשור?
קראו עוד

נוסח המקרא – הערות נוסח לפי פרשות השבוע

עם סיום מחזור הקריאה בתורה  והתחלה חדשה מבראשית, חשבתי לקיים את הכתוב (שאיננו בנמצא) “תורה חדשה מאיתי תצא” – הלא היא תורת הנוסח, אותה זכיתי ללמוד מפי פרופ’ משה צפור. עכשיו, נוסח המקרא הוא נושא למחקר ענֵף שימיו לפחות מימי התנאים, ולא כאן המקום אפילו להתחיל לפרט לגביו מה גם שוויקיפדיה עושה את זה מצויין, ולכן אדלג ישר לעיקר.

Biblia_Hebraica_Stuttgartensiaבכל שבוע אוסיף לפוסט ה’מתגלגל’ הזה כמה הערות נוסח מעניינות לפרשת אותו שבוע + להפטרתה, מתוך עשרות רבות של הערות קיימות. כל ההצעות מקורן בספרים הקדושים ובראשם ה’ביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה‘ (Biblia Hebraica Stuttgartensia = BHS) אותה אני מזכיר לא מעט בבלוג – הספר הזה (שיוצא לאור ע”י חכמי גרמניה בשטוטגרט ומכאן שמו) הוא פרי עבודה של מאות אנשים, עשרות שנים וכמה מהדורות, והוא מכיל את נוסח המקרא עם ניקוד וטעמים לפי כת”י לנינגרד + הערות נוסח בתחתית כל עמוד. ההערות מנוסחות ב’צופן’ של קיצורים לטיניים וראשי תיבות שדורשות היכרות מעמיקה (= לא משהו שהייתם לוקחים להעביר טיסה :) וכאן אני פשוט מציג את התוצר הסופי פרי עבודתי היגעה, בעברית + קצת צבעים.

קראו עוד