סיכות צבעוניות – (Alfileres de Colores (Bulerías

משתתפים

מוראיטו צ’יקו (Moraíto Chico) – גיטרה

מיגל פובדה (Miguel Poveda) ובני משפחת קרא(ס)קו – שירה

למה ומדוע?

קודם כל האווירה הכיפית מסביב לשולחן שמאפיינת כל-כך את הפלמנקו ה”קל” (Flamenco Chico), ובעיקר הפרגון ההדדי בין בני החבורה הקדושה:) חוץ מזה, המלודיה פשוט יפה, לא?

מילים

Alfileres de colores – Pedro Rivera & Diego Carrasco

המילים פואטיות מאוד, אפילו מרשימות ביחס למקובל בפלמנקו – הבעיה שמדובר בשיר על מלחמת שוורים – אחד התחביבים המכוערים של לא מעט ספרדים, מעין כתם שחור היסטורי שנצרב בתרבות הספרדית ולא נמחק עד היום (למרות שהוא הולך ופוחת עם השנים). התלבטתי אם מותר בכלל ליהנות מכזה שיר, אך מכיוון שהמילים בפלמנקו בכלל הן לא הדבר הכי חשוב, ומדובר בתינוקות שנשבו, ואם אפילו המינגווי התלהב ממלחמות שוורים, מה יגידו איזובי הקיר וכו’…

רגעי קסם

1:37 – מיגל נותן קרדיט לבנו של דייגו קרא(ס)קו (שביצע את השיר במקור), שלמרות מגבלות הקול והדיקציה, נותן את הקטע שלו במלוא הרגש.

2:19 – “ולא יכול מיגל להתאפק לכל הניצבים עליו” והוא פשוט נעמד ומתחיל להפעיל את היושבים סביבו:)

2:34 – הפינאלה, מפליא כרגיל, איך כולם מסונכרנים לסיים ביחד…

גירסת מקור

גירסת המקור מדוייקת יותר, כמובן, ואפשר לחוש את המעבר היפה בין הקול המעושן והצרוד של דייגו קרא(ס)קו לקול הגבוה והצלול של מיגל פובדה:

http://grooveshark.com/#!/s/Alfileres+De+Colores/3op3o5

סגנון (Palo)

כפי שנרמז בכותרת, מדובר בבולריאס.

 

הדף היומי ונוסח המקרא – שקלים יד-טו

הדף היומי (מסכת שקלים, ירושלמי) זימן לנו במפתיע לא פחות משלושה מקומות בהם יש לתרגומי\נוסחי המקרא השונים משמעות פרשנית המתקשרת לסוגיה.

סוף דף יד:

קרייא מסייע לר’ יהודה בן לקיש: ‘וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים’ (שמ”א יד יח).

כלומר, ר’ יהודה בן לקיש מוכיח מפסוק מפורש כי בימי שאול הארון יצא עם ישראל למלחמה מול פלשתים, ושאול אף מבקש מאחיה הכהן לשאול בו – ומכאן שהיו לישראל בזמן ההוא שני ארונות, ולא רק אחד.
אלא שפסוק זה מעורר תמיהה-רבתי: היכן מצאנו ששואלים בארון?! ואגב, גם המשך הפסוק עמום: “כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” – ?

קראו עוד

פארוקה – Farruca de Paco Cepero

משתתפים

פאקו ספרו (Paco Cepero) – גיטרה

למה ומדוע?

כשאלהים ברא את הגיטרה הספרדית, הוא התכוון כנראה לזה… קטע נדיר שמשלב מלודיה נפלאה, ספרדית ‘קלאסית’, יחד עם יכולת וירטואוזית של האמן המבצע, פאקו ספרו. במהלך הנגינה הוא משלב כמה וכמה טכניקות מורכבות שממחישות את השליטה האבסולוטית שלו בגיטרה. פשוט יפה.

רגעי קסם

1:08 ארפג’ו נפלא ומהוקצע.

1:49 – כנ”ל, הפעם עם ‘דריכה’ על הבאס.

3:01 – ‘ריצה’ של האצבעות על המיתרים – לראות ולקנא…

סגנון (Palo)

כפי שנרמז בכותרת, מדובר בפארוקה.

נוסח המקרא – פרשת חיי שרה

(ליקוטי ניצוצות מהביבלי”א העבראיק”א שטוטגארטנזיה – BHS)

סופו של הפסוק הראשון בפרשה (בראשית כג א) נדמה כאריכות דברים מיותרת:

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

ואכן רש”י במקום, ומקורו במדרש חז”ל כמובן, מסביר כי התוספת באה ללמדנו שכל שנותיה היו שוות לטובה.

אך מסתבר כי הן תרגום השבעים (=התרגום היווני לתורה) והן הוולגטה (=התרגום הלטיני לתורה) תרגמו בפשטות:

ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים

כלומר, ללא שלוש המילים האחרונות (וגם ללא החזרה הכפולה על “מאה שנה ועשרים שנה” – אך זה ניתן להסבר כתרגום ענייני ולא מילולי, מה שאין כן שלוש המילים האחרונות, שאין דרכם של התרגומים להחסיר מילים שלימות בפסוק).

קראו עוד

המתמטיקה של 318 חניכי אברם העברי

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת… (בראשית יד יד)

בראשית יד מלא בתמיהות, ואחת הפחות חשובות אך היותר מעניינות שבהן, היא פשר מספר חניכיו של אברם העברי, 318.

מילא 300, או אפילו 400 – אלו מספרים עגולים, המוכרים ממקומות אחרים במקרא (300 המלקקים של גדעון, 400 איש של עשו ועוד) – אבל דווקא 318?!

הצעות רבות הוצעו לפתרון התעלומה, והידועה שבהם היא הצעת חז”ל כי 318 בגימטריה = אליעז”ר, הלא הוא עבדו של אברהם – ומכאן שלמעשה רק הוא יצא עם אברם העברי למתקפה על ארבעת המלכים (ועל זה נאמר: נו, שוין…)

קראו עוד