לו הייתי נדרש לתת כותרת קצרה לפרשות השבוע האחרונות, הייתי בוחר ב”מסעות ונישואים“. ואם היו נותנים לי קצת יותר מילים, הייתי… בעצם כבר עשיתי את זה בכותרת הפוסט… ובכן, החל מהקביעה “עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ” – ממנה משתמע כי כדי למצוא אשה יש לעזוב וללכת – ספר בראשית מתאר כמה וכמה סיפורי מסע שהנישואים מהווים חלק משמעותי מהם: לפעמים התיאור בא בקצרה, כמו בתיאור יציאת תרח ומשפחתו מאור כשדים, ולפעמים הוא בא בארוכה, כמו בסיפור אירוסי רבקה מהשבוע שעבר, ועוד יותר בסיפור יעקב ונשותיו מהשבוע הבא (ספויילר: תהיה לו יותר מאשה אחת!).
מה שמעניין הוא שההיסטוריוגרפיה המשפחתית הזו משלבת בין סיפורים פיקנטיים על אבות ואמהות האומה, לבין ההיסטוריוגרפיה והגנאולוגיה של האנושות כולה – וכמו שזכיתי להראות בפוסט קודם, השילוב הזה ייחודי רק למקרא ולספרות היוונית העתיקה.
והנה זיכני בונה עולם בקניין רוחני, והוא מציאת הקשר המפתיע בין אותה היסטוריוגרפיה משפחתית של נישואים ויחסי משפחה, לבין הגיאוגרפיה של העמים ומסעות האבות המתוארת בפרקי בראשית, קשר שמשלב גנאולוגיה עם אנתרופולוגיה ועוד כמה מילים יווניות שאגיע אליהן בהמשך. אבל נתחיל, כרגיל, בהתחלה. קראו עוד ⇐

במטרופולין (מיוונית: μητροπολις) בו אני עובד, נישא זה מכבר ריח הסופגניות (מיוונית: σπόγγος) באוויר (מיוונית: ἄηρ), והמנגנון (מיוונית: μάγγανον) הביולוגי (מיוונית: βίο-λόγος) שבגופי שרוי זה מכבר בחנוכה – וזו, אם זה לא ברור, רק דוגמה (מיוונית: δογμα) להשפעה היוונית הגדולה על העם העברי:)

יעקב ואודיסאוס (נניח)

אז מכיוון שהמגזר הדתי מעלה באוב מדי חנוכה את הוויכוח על תרבות יוון והשפעתה עלינו, ומכיוון שבצירוף מקרים מפתיע פרשות השבוע האחרונות והבאות עוסקות ביעקב אבינו, נוכחתי לגלות כי מסכת חייו של יעקב ארוגה מחומרים המזכירים אם במעט ואם בהרבה את… מסכת חייו של אודיסאוס – מגיבוריה הקלאסיים של יוון העתיקה. למרבה הפלא לא מצאתי מקור כלשהו שמציג את כל קווי הדמיון המעניינים האלו, אשר על כן אזרתי כאכילס חלציי ועשיתי את העבודה בעצמי – והרי התוצאה לפניכם.  קראו עוד ⇐