וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם – סיום ספר יחזקאל ובעיות הנוסח

טרם פותח אז - Word proofing

טרם פותח אז – Word proofing

לפני כשבועיים הצטרפתי בעל כרחי למפוטרי הקורונה (גל שני?:), כך שהתפנה לי קצת זמן לכתוב בבלוג  + להכין הרצאת זום על נוסח המקרא (פרטים בסוף) – ואין מתאים יותר לעסוק בכך מאשר הערב הקדוש הזה, בו אנחנו מסיימים סוף סוף את ספר יחזקאל במסגרת 929. שכן אם יוטל עליי לסכם את יחזקאל בכמה מילים, הן תהיינה כנראה “איך אפשר לקרוא את זה?”; או בשפה בוטה יותר, כדרכו של יחזקאל: “מה לעזאזל כתוב כאן?!
אודה ולא אבוש, שעד שלא נדרשתי להעביר שיעור יומי על הספר לא ידעתי עד כמה עמוקה הבעיה; כדתי מצוי נתקלתי ביחזקאל פה ושם בהפטרות שונות, אבל רק הלימוד על הסדר המחיש לי שהבעיה האמיתית בספר היא לאו דווקא התוכן האקסטרווגנטי שלו, אלא הטקסט עצמו. במילים אחרות, עד שאנחנו שוברים את הראש בשאלה מה משמעות הטקסט, קודם כדאי לבדוק מה בכלל כתוב בטקסט! קראו עוד

אנֹכי העיט – אברם, אכילס, קזאנצידיס

התנצלות המחבר: מכיוון שעול טרדות הפרנסה השתרג על צווארי (אני במעבר תפקיד, וקשה חפיפה לישראל כספחת) לא זכיתי להשלים את המדרש היווני שפצחתי בו בפרשת לך-לך. בשורות הבאות אני משלים את חובי לאנושות בכלל ולמלכות יוון בפרט, אלא שהדברים נכתבו כלאחר-יד, מקוצר רוח ומעבודה קשה.

תקציר הפרק הקודם

Woman_Bouzouki_Birdב’ציפור ישראלית בגלות יוונית‘, ניסיתי להסביר את משמעות הבהמות והציפור(ים) בברית בין הבתרים. פתחתי בפירושו האלגורי של פילון, המשכתי לפירושו ה’גלותי’ של הרד”ק, ולבסוף הצגתי את פירושו (הגלותי אף הוא) של רד”צ הופמן ולפיו הבהמות המשולשות הן שלושת דורות גלות מצרים, והציפור היא הדור הרביעי שעתיד להשתחרר ולצאת ממצרים. הקישור בין גלות לציפור הזכיר לי פיסקה ארוכה בתיקוני הזוהר שדורשת כמה וכמה פסוקים ‘ציפוריים’ כמכוונים לגלות ישראל \ השכינה, היא ה’אימא הקדושה’ עליה נאמר “שלח תשלח את האם”.

מכאן הפלגתי על כנף ציפור אל השירה היוונית המודרנית בה גיליתי באופן מפתיע את המוטיב המשולש גלות-ציפור-אמא החוזר שוב ושוב בכמה שירים מפורסמים מאוד (לפחות ביוון, מקווה שבזכותי גם בישראל…)
מה שנשאר להסביר באותה ברית בין הבתרים הוא מה תפקידו של… קראו עוד