Home » מקרא » וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי – לגרסאות הנוסח בקריאות תשעה באב

וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי – לגרסאות הנוסח בקריאות תשעה באב

אוי, מה היה לנו!

Eichaמזה עמדי על דעתי דעת תורה, תִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה עת הגיעה שבת חזון ותשעה באב שלאחריה. שכן נהגו העם לקרוא בתורה ובנביא ובאיכה בנוסח המסורה, אשר לא אחת הוא רוֹשׁ וּתְלָאָה, וחָלוּ בו יָדָיִם –
עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ!
והנה כל ימיי הלוך הלכתי בנוסח המסורה ונְתִיבֹתַי עִוָּה, וקרוא קראתיו וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי – אך אמרתי אתן בֶּעָפָר פִּי אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, טוֹב וְאחִיל וְדוּמָם וכו'. אך השנה אזרתי כגֶּבֶר יִשָּׂא עֹל חלציי, ואמרתי הבה נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה בחקר הנוסח, "וְנָשׁוּבָה עַד ה' "…

ומדי חוקרי גיליתי כי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא כזאת, אלא אֲבֹתֵינוּ טעו וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ שיבושיהם סָבָלְנוּ! ואמנם מקובלני מאבותי כי בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, אבל חכמה בגויים תאמין – ולכן אמרתי אני בלבי כי תחת אשר ננוע כעִוְרִים בַּחוּצוֹת, אעבירה נא קריאות אלו בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ של חקר הנוסח ואגלה אֵיכָה יוּעַם זָהָב ומה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם של טעויות הסופרים. ואף אם רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי, אנכי אתקן ואפרוש ידי עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ הגנוזות, ואין לנו שיור רק התורה הזאת.
נאם אברם העברי, אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי.

הג"ה: ההגהות נעשו עפ"י ספר הבה"ש (עיינו כאן), ההערות משמאל שלי.
ולעניין הלכה למעשה: כיוון שנשאלתי רבות מה יעשה בעל הקורא היודע ששגיאה היא לפניו. הנה העליתי בעיוני עצה טובה, והיא שהעומד על בעל הקורא לתקנו, יעיר בקול על השיבוש, והקהל יתכוון לצאת יד"ח בהערתו 
אך בעל הקורא עצמו לא יתקן וימשיך לקרוא ככתוב, בבחינת נשבע בשפתיו ומבטל בליבו.

מגילת איכה

(א, ז) זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה
כל מחמדיה אשר היו לה מימי קדם בנפל עמה… (?)
א. המשפט מנוגד לקודמו. ב. פס' זה הוא היחיד בפרק עם 4 דלתות.
(א, יד) ישתרֵגו עָלוּ עֻלּוֹ על צוארי (קומ', תה"ש כת"י)
(א, כא) הֵבֵאתָ הָבֵא אֶת יום קראת ויהיו כמוני (?) עתיד, לא עבר.
(ב, ד) דרך קשתו כאויב נצב חץ בימינו כצר ויהרג כצר כל מחמדי עין (?) "נצב ימינו כצר" חסר פשר.
(ב, יח) צעק לבם צעקי לך אל אדני חומת הֱמִי בת ציון (?) א. הלב אינו צועק (וראו יש' סה, יד) ב. מה עניין חומה לכאן? (הֱמִי – לשון הֶמְיָה)
(ב, יט) יש אולי למחוק אחת מהשורות? פס' זה הוא היחיד בפרק עם 4 דלתות.
(ג, מו-מח) יש להעביר לאחר מט-נא (כת"י, תה"ש, פשי') ע' לפני פ'.
(ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנוֹת בְּכוּת עירי (?) לא ברור הקשר לבנות העיר.
(ד, ו) ולא חָלו בה ידָיִם ולא חלוּ בה ילָדִים (?) מבריק!…
(ד, ז) זכו נזיריה משלג אדמו עצם מפנינים (תה"ש) יש שהציעו "אדמו עורם מפנינים".
(ד, ט) שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי יַדּוּ בִמְקֹר דָמָם מֵתוּ בְחִישׁ (?) נפלא!…
(ד, טו) סורו טמאים (וול') קָראו קִראו למו (תה"ש) ל' רבים + בציווי.
(ד, טז) יש להעביר לאחר יז (כת"י, פשי') ע' לפני פ'.

פרשת דברים

(א, מה) ותָשֻבו ותֵּשְׁבו ותבכו לפני ה' (שומ', תה"ש, פשי') הרי לא בכו קודם! והשוו הפס' הבא: "ותֵשבו בקדש".
(ב, כז) בדרך בדרך אלך (תה"ש)
בדרך בדרך המלך אלך (וול')
(ב, לא) החל רש לרשת את ארצו (תה"ש, וול') כנראה היה נוסח חלופי רש\לרשת.
(ג, יב) מערער אשר על שפת נחל ארנן (כולם) כמו ב- ב, לו; מ, מח.
(ג, יג) כל חבל הארגב לכל הבשן, ההוא לכל הבשן ההוא, יקרא ארץ רפאים (?)

הפטרת דברים (ישעיה א)

(ט) לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעט, כסדֹם היינו לעמורה דמינו (תה"ש, פשי', וול') אולי "כסדֹם" התחלף ב"כמעט"?
ויש שהציעו לחבר את "כמעט" ל"כסדֹם".
(כה) ואצרף כַּבֹּר בְּכֻר סיגיך (?) בור = סבון, לא שייך בו צריפה (?)
(כז) ציון במשפט תפדה ושָׁבֶיהָ ושִׁבְיָהּ בצדקה (תה"ש) שֶׁבי מתקשר טוב יותר לפדיה.

קריאת יום ט' באב (דברים ד)

(ד, כח) ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם (כת"י, תה"ש) ייתכן שזו הוספה "תיאולוגית", מעין 'למען הסר ספק'.
(ד, כט) ובקשתָּם משם את ה' אלהיך ומצאתוֹ (שומ', וול')
(ד, לג) השמע עם קול אלהים חיים מדבר (כת"י, שומ', תה"ש, תרג')
(ד, לו-לז) ודבריו שמעת מתוך האש. ותֶּחִי. ותחת כי אהב… (?) תה"ש, אגב, לא גורס בפס' לז 'ותחת'.

הפטרת יום ט' באב (ירמיה ח-ט)

(ח, יג) והעלה נבל ואתן להם יעברום (תה"ש) חסר פשר.
יש בכת"י "יעבדום", ויש שהציעו: "ואתן להם מבערים ובערום". נו, שוין…
(ח, יח) מַבליגיתי עלֵי יגון, מִבְּלִי גְהֹת עָלָה יגון עלי,
לבי דוי (? + תה"ש)
גאוני! (מדי?). גְהֹת = רפואה (הו' ה, יג)
(ח, כב) …אין שם, כי מדוע לא עלתה (כת"י, תה"ש, פשי')
(ט, ד-ה) …דבֵּר שקר, העוה נלאו. שבתך בתוך מרמה, במרמה מאנו דעת אותי…
…דבר שקר, העווּ, נלאו שוּב. תוֹך בתוֹך, מרמה במרמה, מאנו דעת אותי… (תה"ש?)
כנ"ל! (תּוֹךְ = מרמה, ראו תה' י, ז; נה, יב)
(ט, יד) הנני מאכילם את העם הזה לענה (תה"ש)
(ט, כ) כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו באדמתנו (תה"ש) לא כולם גרים בארמונות…

מקרא
טקסט שאיננו  טקסט שנוסף  טקסט שתוקן || 
כת"י – כתבי יד של המקרא מימי הביניים || שומ' – הנוסח השומרוני של התורה, ימה"ב || תה"ש – תרגום השבעים (יוונית, מאות 1-3 לפה"ס || פשי' – פשיטתא (התרגום הסורי למקרא, מאה 2) || וול' – וולגטה (התרגום הלטיני למקרא, מאה 4) ||  ? – הצעת תיקון מסברה.

2 תגובות על “וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי – לגרסאות הנוסח בקריאות תשעה באב

  1. פלא שלא הבאת את התיקון הישן של "צרו" צעדינו במקום "צדו" באיכה ד' י"ח המובא כבר באבן עזרא וכוזרי, אולי זה כבר "מיושן" ביותר לטעמך…

    • לו חרשת בעגלתי (=היית רואה את קובץ הערות הנוסח המקורי) – אז מצאת חידתי, שכן שם רשמתי לפניי את השנו"ס הזה – אלא שלא ראיתי לנכון להביאו בקהל, שכן הוא טריוויאלי :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים