בראשית כד-כה במהדורת התורה ומקורותיה (נ”ב גיליתי טעות קטנה בהפניה לפסוק סב, במקור מופיע לו)

כידוע, פרשת “חיי שרה” נפתחת דווקא במות שרה, ועל כך כבר עמדו רבים (=כל דרשן בכל בית כנסת, בכל שנה). התשובה המתבקשת היא ש”צדיקים במיתתם קרויים חיים” ולמרות ששרה מתה, היא מוצגת למעשה כמי שחיה לאורך ימים ושנים. והנה מסתבר שלא רק שרה זכתה לכך, אלא כנראה גם אברהם אבינו.
אז אם כבר זכיתם ורכשתם בכסף עובר לסוחר את מהדורת “התורה ומקורותיה” לבראשית, ייתכן ששמתם לב לחידוש אחד מני רבים לקראת סיומו של פרק כד, ובו הערתי על השאלה המתמיהה לגבי היעלמותו של אברהם מהסיפור. אבל לטובת אלו שטרם רכשו ועדיין נאלצים להעלות גרה מדי שבת את אותם וורטים ברוח ישראל סבא, הריני לשטוח באריכות את החידוש המעניין הזה, שמצטרף לחידוש דומה מפרשת השבוע שעברה ובו “הרגתי” את יצחק בסיפור העקדה, עיינו שם…

קראו עוד ⇐

חומש בראשית – זמין לרכישה

אם גם אתם משתייכים לזרם הזה ביהדות, שההכנה העיקרית שלו לימים הנוראים היא הכנת חומר קריאה מעניין בכמות מספקת להעברת שני ימי ראש השנה + יום כיפור – אז יש לי בשורה בשבילכם:
חומש ה”תורה ומקורותיה – בראשית” זמין שוב לרכישה!
הפעם הרכישה תיעשה דרך בוקפוד, שמציעה גם משלוח ישיר עד הבית (המחיר המקורי – 135 ש”ח – הותאם כדי שעלות המשלוח תהיה עלינו) – ויש סיכוי טוב שאם תזמינו היום\ראשון זה יגיע אליכם עד ראש השנה הבעל”ט.

למעבר לדף הרכישה

נ”ב #1 אלה מכם שכבר רכשו אותו בשנה שעברה מוזמנים להציע לחברים \ בני משפחה המשוועים לעיסוק יהודי הולם בחגים – ובינתיים להחזיק מעמד עד אחרי החגים, אז צפוי לצאת לאור חומש שמות, שהוא חידוש שהעולם לא ראה, הישארו עמנו!
נ”ב #2 לטובת אלו מביניכם שלא זכו עדיין להביט אל הקודש פנימה ולדעת מה זה ועל מה זה – אז בגדול, המהדורה כוללת חלוקה צבעונית למקורות, הערות נוסח ופירוש רציף על דרך הפשט – לצד נספחים המציגים את עקרונות מחקר המקרא בכל הקשור להשערת התעודות וביקורת הנוסח, והכל בשפה ברורה ועם תרשימים מאירי עיניים. למהדורה נוספו גם ההפטרות לכל פרשות השבוע, ר”ח וחנוכה, והן כוללות (כדי שלא ישעמם לכם בקריאה; ) הערות נוסח רבות אותן ליקטתי מפי ספרים וסופרים.
ראו כאן בהרחבה (עוד מהימים שהמהדורה נקראה “תורה ברורה”):

תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא – הצעת פירוש חדש לתורה

באמצע הוויכוח עם קורח ועדתו, פונה פתאום משה וקורא לדתן ולאבירם – שתקועים בסיפור כמעט כמו און בן פלת שאין להזכיר את שמו – וכאן מתחיל משהו שנראה כמו דו-שיח של חרשים (טז, יא-טז – בתיקון קל, לפי המחַקרים):

… לָכֵן אַתָּה וְכׇל עֲדָתְכָה הַנֹּעָדִים עַל ה’ – וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו?

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וַיֹּאמְרוּ: לֹא נַעֲלֶה! הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?!
אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם – הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר? לֹא נַעֲלֶה!
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה’: אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם! לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח…

קראו עוד ⇐

בזמנו חיפשו באקדמיה ללשון מונח עברי למילה “דז’ה-וו” (déjà vu) – ואני חשבתי על מונח נישתי מאוד אבל די קולע: ויקהל-פקודי. לכאורה שתי הפרשות האלה חוזרות כמעט מילה במילה על פרשות תרומה-תצווה, עד כדי כך שמסדרי הפרשות לא היססו לחבר אותן (כמו השבת) למרות האורך הרב שלהן – ובלבד שיחסכו מהציבור (שאז עוד לא היו לו עלוני שבת) את הטורח של מציאת דבר תורה מתאים לשתי שבתות כאלה. ואת חטאיי אני מזכיר היום, כי בסתר לבי אני מודה לאהרן על חטא העגל (או לירבעם ליתר דיוק – ראו מש”כ כאן), שבזכותו יש את פרשת כי-תשא שתפריד בין ה’גושים’ של הציווי על המשכן וביצועו בפועל.
א-ב-ל, מסתבר שיש הבדל מאוד משמעותי בין שני הגושים האלו – ובשורות הבאות אציג אותו ואנסה אפילו להסביר אותו עוד למרות שלא הספקתי עדיין להתעמק בזה (בפירושי הק’ הגעתי בדיוק לסוף כי-תשא). קראו עוד ⇐

אחרי שסיימתי לפרש את פרק לג אני די בטוח שהעם היהודי, שמסוגל היה לשאת פרק כזה על שכמו לאורך כל ההיסטוריה, בלי שאף נציג רשמי שלו יודע להסביר מה בעצם קורה בו – עַם שכזה, האיום האיראני קטן עליו!
מקוצר זמן אני אפילו לא אתחיל להציג את הבעיות שיש בפרק, ופשוט אשתף איתכם צילומי מסך של החלוקה למקורות (E = חום, J = כחול, עורך = אפור), לצד הערות נוסח חשובות – מומלץ להדפיס ולקחת לבית כנסת\ממ”ד להעביר את הזמן:

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז בשורות הקצרות להלן אתמקד בחלקו השלישי של הפרק (פרשייה לג 3, לפי התמונות שצירפתי), שהוא הסתום והחידתי ביותר בפרק לג בפרט, ובכל פרקי מעמד הר סיני\חורב בכלל. קראו עוד ⇐