חוזרים לבראשית – חומש התורה ומקורותיה

חומש בראשית – זמין לרכישה

אם גם אתם משתייכים לזרם הזה ביהדות, שההכנה העיקרית שלו לימים הנוראים היא הכנת חומר קריאה מעניין בכמות מספקת להעברת שני ימי ראש השנה + יום כיפור – אז יש לי בשורה בשבילכם:
חומש ה”תורה ומקורותיה – בראשית” זמין שוב לרכישה!
הפעם הרכישה תיעשה דרך בוקפוד, שמציעה גם משלוח ישיר עד הבית (המחיר המקורי – 135 ש”ח – הותאם כדי שעלות המשלוח תהיה עלינו) – ויש סיכוי טוב שאם תזמינו היום\ראשון זה יגיע אליכם עד ראש השנה הבעל”ט.

למעבר לדף הרכישה

נ”ב #1 אלה מכם שכבר רכשו אותו בשנה שעברה מוזמנים להציע לחברים \ בני משפחה המשוועים לעיסוק יהודי הולם בחגים – ובינתיים להחזיק מעמד עד אחרי החגים, אז צפוי לצאת לאור חומש שמות, שהוא חידוש שהעולם לא ראה, הישארו עמנו!
נ”ב #2 לטובת אלו מביניכם שלא זכו עדיין להביט אל הקודש פנימה ולדעת מה זה ועל מה זה – אז בגדול, המהדורה כוללת חלוקה צבעונית למקורות, הערות נוסח ופירוש רציף על דרך הפשט – לצד נספחים המציגים את עקרונות מחקר המקרא בכל הקשור להשערת התעודות וביקורת הנוסח, והכל בשפה ברורה ועם תרשימים מאירי עיניים. למהדורה נוספו גם ההפטרות לכל פרשות השבוע, ר”ח וחנוכה, והן כוללות (כדי שלא ישעמם לכם בקריאה; ) הערות נוסח רבות אותן ליקטתי מפי ספרים וסופרים.
ראו כאן בהרחבה (עוד מהימים שהמהדורה נקראה “תורה ברורה”):

תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא – הצעת פירוש חדש לתורה

מנחת הנסכים של דתן ואבירם

באמצע הוויכוח עם קורח ועדתו, פונה פתאום משה וקורא לדתן ולאבירם – שתקועים בסיפור כמעט כמו און בן פלת שאין להזכיר את שמו – וכאן מתחיל משהו שנראה כמו דו-שיח של חרשים (טז, יא-טז – בתיקון קל, לפי המחַקרים):

… לָכֵן אַתָּה וְכׇל עֲדָתְכָה הַנֹּעָדִים עַל ה’ – וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו?

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וַיֹּאמְרוּ: לֹא נַעֲלֶה! הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?!
אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם – הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר? לֹא נַעֲלֶה!
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה’: אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם! לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח…

קראו עוד

האם הכהנים עשו מילואים?

בזמנו חיפשו באקדמיה ללשון מונח עברי למילה “דז’ה-וו” (déjà vu) – ואני חשבתי על מונח נישתי מאוד אבל די קולע: ויקהל-פקודי. לכאורה שתי הפרשות האלה חוזרות כמעט מילה במילה על פרשות תרומה-תצווה, עד כדי כך שמסדרי הפרשות לא היססו לחבר אותן (כמו השבת) למרות האורך הרב שלהן – ובלבד שיחסכו מהציבור (שאז עוד לא היו לו עלוני שבת) את הטורח של מציאת דבר תורה מתאים לשתי שבתות כאלה. ואת חטאיי אני מזכיר היום, כי בסתר לבי אני מודה לאהרן על חטא העגל (או לירבעם ליתר דיוק – ראו מש”כ כאן), שבזכותו יש את פרשת כי-תשא שתפריד בין ה’גושים’ של הציווי על המשכן וביצועו בפועל.
א-ב-ל, מסתבר שיש הבדל מאוד משמעותי בין שני הגושים האלו – ובשורות הבאות אציג אותו ואנסה אפילו להסביר אותו עוד למרות שלא הספקתי עדיין להתעמק בזה (בפירושי הק’ הגעתי בדיוק לסוף כי-תשא). קראו עוד

שמות לג כמו שעוד לא קראתם

אחרי שסיימתי לפרש את פרק לג אני די בטוח שהעם היהודי, שמסוגל היה לשאת פרק כזה על שכמו לאורך כל ההיסטוריה, בלי שאף נציג רשמי שלו יודע להסביר מה בעצם קורה בו – עַם שכזה, האיום האיראני קטן עליו!
מקוצר זמן אני אפילו לא אתחיל להציג את הבעיות שיש בפרק, ופשוט אשתף איתכם צילומי מסך של החלוקה למקורות (E = חום, J = כחול, עורך = אפור), לצד הערות נוסח חשובות – מומלץ להדפיס ולקחת לבית כנסת\ממ”ד להעביר את הזמן:

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז בשורות הקצרות להלן אתמקד בחלקו השלישי של הפרק (פרשייה לג 3, לפי התמונות שצירפתי), שהוא הסתום והחידתי ביותר בפרק לג בפרט, ובכל פרקי מעמד הר סיני\חורב בכלל. קראו עוד

פירוש ‘מקורי’ לשמות כד

לפני חודש בדיוק כתבתי על הטובה הגדולה שעשו עִם עַם ישראל מחלקי הפרשיות, שהפרידו את פרשת ‘וארא’ מפרשת ‘שמות’, כך שנחסכה מהיהודי המצוי התדהמה במעבר מפרקים ג-ד לפרק ו.
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת לאלו שחילקו בין פרשת ‘יתרו’ לפרשת ‘משפטים’, ובכך טשטשו את הבעיה העצומה שעולה כבר מפתיחת פרק כד – וכדי להבין אותה, בואו ננסה לשחזר את רצף האירועים בדגש על מקומו הפיזי של משה במהלכם:

פרק פסוק תנועתו של משה
יט (יז) וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. מחנה > תחתית ההר
יט (כ) וַיֵּרֶד יְהוָה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה. תחתית ההר > ראש ההר
יט (כה) וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ראש ההר > תחתית ההר
כ (עשרת הדברים) ???
כ (יז) וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. תחתית ההר > ראש ההר
כ-כג (מצוות ומשפטים) ראש ההר
כד (א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יְהוָה… תחתית ההר > ראש ההר

הסבר: לאחר עשרת הדברים משה “נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים” = עולה להר, ושם ה’ אומר לו “אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם…” + מצוות המזבח + כל המשפטים בפרקים כא-כג. כשכל זה מסתיים היינו מצפים שמשה יירד מן ההר וימסור את כל המצוות והמשפטים לעם – אבל במקום זה נפתח פרק כד בציווי למשה ש… יעלה להר! אז איפה הוא היה עד עכשיו?! קראו עוד