אחת התופעות המרתקות והפחות ידועות בפרשת “לך-לך” היא המילה הקטנה והלא מזיקה ברובה: “רכוש”. ומה כל כך מרתק במילה הקפיטליסטית-יבשושית הזו, אתם שואלים? ובכן, שימו לב לגרף הבא:
קודם כל רואים שהמילה מופיעה אך ורק בתורה ובכתובים – ואף פעם לא בנביאים; דבר שני, מתוך 18 האיזכורים בתורה, 16 הם למעשה רק בספר בראשית; ודבר שלישי, מתוך 16 האיזכורים בבראשית, מעל מחצית (9) מופיעים בפרשת לך לך!
נ”ב בחישוב כללתי את הפועל רכ”ש על הטיותיו, אבל לא כללתי את המילה “רֶכֶשׁ” במובן הישיר של בהמות (כמו “בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ” – אסתר ח) – מילה זו מופיעה פעמיים בנביאים (מל”א ה; מיכה א), וייתכן שהמילה “רכוש” התגלגלה ממנה (אם כי יכול להיות גם ההיפך – כמו במילה “מקנה” שמקורה בשורש קנ”ה! עברית קשה שפה…)
שמתי לב לתופעה הזו כבר כשכתבתי את דוקטורטי הבהמי, וחזרתי לשים אליה לב כשכתבתי את הפירוש לבראשית של “התורה ומקורותיה” (עוד לא רכשתם? רכשו כאן וצאו ברכוש גדול!) – אבל אני כמובן לא הראשון; חוקר בשם ד”ר פאול פרוליק (Paul Vrolijk) הקדיש לרכוש מונוגרפיה שלמה בת כ-360 עמודים (!) שמתמקדת כולה (!!) במשמעות הרכוש בסיפורי יעקב בלבד (!!!) – ומייד אתעכב על המסקנות המעניינות שלו – אבל קודם כל הערת אגב על המשמעות ה’כהנית’ לכאורה של המונח.
“רכוש” = מונח כהני?
כידוע, המקור הכהני שבתורה (P) אחראי ל’שלד’ של ספר בראשית ,שבמובן מסוים מתמצת את העלילה הנרחבת שבמקורות J ו- E ל”תכל’ס” מקוצר שחותר לתנועה קדימה בזמן: החל מסיפור הבריאה שעובר לו מיום אל יום, דרך רשימת ה”תולדות” שעוברת מדור אל דור, ועד למסעות של גיבורי הסיפורים השונים שעוברים מארץ אל ארץ. והנה בסיפורי המסעות האלה, שנפתחים בדיוק בפרשת לך לך, חוזרת המילה “רכוש” מספר פעמים לצד פעולות ההליכה\תנועה:
– וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי… וְאֶת כׇּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ… וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן (יב, ה)
– … כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו… וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו (יג, ו-יא)
– וַיִּקְחוּ אֶת כׇּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כׇּל אׇכְלָם וַיֵּלֵכוּ (יד, יא)
– וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל (טו, יד)
– וַיִּנְהַג אֶת כׇּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כׇּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן (לא, יח)
– וַיִּקַּח עֵשָׂו… וְאֵת כׇּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו… (לו, ו-ז)
– וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה (מו, ו)
וראו זה פלא, רוב הפסוקים האלו – למעט השניים בכחול – מיוחסים בצדק למקור הכהני: גם בשל הנטייה שלו לתאר תנועה והתקדמות, גם בשל ה’נוסחתיות’ החזרתית האופיינית לו, וגם בשל המונחים הייחודיים לו (“ארץ\צה כנען”, “פדן ארם”). ואם נוסיף לכך פסוק נוסף עם המילה “רכוש” המיוחס גם הוא למקור הכהני (במדבר לה, ג): “וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם” + את העובדה המוזרה שהצגתי קודם, לפיה המילה “רכוש” מופיעה רק בכתובים המאוחרים – נראה סביר להניח שזו מילה “כהנית”. ולא זו בלבד, אלא שיש מכאן חיזוק לתיארוך המקור הכהני לתקופה הפרסית! (ולכך יש ראיות נוספות כמו המונח הפרסי “דגל” וכן הלבוש הפרסי “מכנסים” ואכמ”ל, ראו למשל כאן).
בראשית יד – מהדורת “התורה ומקורותיה”
אמנם יש מקום לבעל דין לחלוק – שכן פרק יד לבדו מכיל לא פחות מ- 5 אזכורים של “רכוש” (מתוך 16 סה”כ בכל בראשית), אבל הפרק כולו הוא כמעט “אנטי-כהני” גם בסגנון וגם בתוכן; ואכן כל מי שישזוף את עיניו במהדורת “התורה ומקורותיה” יראה שפרק יד מיוחס כולו למקור היהוויסטי (J) – ולא זו אף זו, גם האזכור של “בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל” בפרק טו מיוחס למקור שאינו כהני, במקרה זה האלוהיסטי (E).
כך שבשורה התחתונה קשה לקבוע מסמרות או מקורות על סמך מילה בודדת, והאמת שזה לא ממש מקדם אותנו בהבנת משמעותו העמוקה של הרכוש בספר בראשית. מה גם שהמילה “רכוש” עצמה היא חלק משדה סמנטי רחב יותר שכולל גם את המונחים הכלליים “מקנה” ולצידו “צאן ובקר” – ואלו ודאי שאינם מונחים כהניים דווקא.
הרכוש בספר בראשית בפרט…
כעת אלכה ואשובה אל אישי הראשון, הלא הוא הד”ר Paul Vrolijk שכאמור חקר את נושא הרכוש בסיפורי יעקב והוא מסכם כך (עמ’ 227):
בספר בראשית כולו, מחוות הקשורות ברכוש הם חלק אינטגרלי מכל פתרון של קונפליקט.
כלומר, לקיחת רכוש או הענקת רכוש אינם רק ‘נוסחה’ חזרתית האופיינית למקור הכהני, אלא היא אירוע סוציולוגי מהותי שמאפשר לשני צדדים מסוכסכים לפתור קונפליקטים. ואכן בסיפורי יעקב הרכוש\המקנה הוא-הוא הגורם המרכזי שיוצר את הסכסוך ולבסוף פותר אותו: יעקב פוגש את רחל ‘בזכות’ הצאן; המתח הראשוני בינו ללבן נוצר כתוצאה מהסדרי הרכוש ביניהם; הקונפליקט בין לאה לרחל הוא תוצאת רמאותו של לבן, שביקש להרוויח ‘על גבו’ של יעקב; בני לבן מקנאים ביעקב בשל הצלחתו הכלכלית; בשיחה בין יעקב לנשותיו, הרכוש הוא הנושא המרכזי; והרכוש מהווה את נושא המפתח גם בוויכוח של יעקב עם לבן בהר הגלעד!
לא זו בלבד אלא שפרוליק שם לב למשהו עוד יותר מעניין – בספר בראשית יש באופן מפתיע לא מעט ‘סיפורי עזיבה’: אדם וחוה עוזבים את גן עדן, אבר(ה)ם ויעקב עוזבים את ארצם, עשו עוזב את ארץ כנען, ועוד. והנה מתברר שבכל סיפור עזיבה בו הגיבור העוזב אינו נוטל עמו רכוש, יש לסיפור צד ‘אפל’: כך בסיפור גירוש אדם וחוה (פרק ד), בסיפורי גירוש הגר (טז; כא), בבריחת יעקב לארם (כח) ואף במכירת יוסף (לט)! כלומר, נטילת הרכוש מהווה איזשהו פיצוי לזה שעזב ובכך מנטרלת את המתח שבעזיבה – אבל אם הגיבור לא לוקח רכוש הרי שיש כאן איזשהו ‘חוסר צדק’ קוסמי…
… ובעולם העתיק בכלל
בזמנו הארכתי בדמיון המפליא בין סיפורי יעקב לסיפורי אודיסאוס:
ובין שאר נקודות הדמיון הצגתי גם את זו הקשורה לרכוש:
באופן מפתיע, שני הגיבורים אינם מהססים להישאר בגלות לזמן נוסף בכדי להגדיל את עושרם: “וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי?” (ל, ל) שואל יעקב את לבן ונשאר לעבוד עוד שש שנים, “גַּם אִם תָּטִילוּ עָלַי לִשְׁהוֹת פֹּה שָׁנָה תְמִימָה, וְלוּ אַךְ שַׁלַּח תְּשַׁלְּחוּנִי וְתִתְּנוּ לִי אֶת הַמַּתָּנוֹת, נִשְׁמַע הָיִיתִי לָכֶם, כִּי אָכֵן מְאֹד טוֹב לִי וְרָצוּי לָבֹא לְאֶרֶץ אֲבוֹתַי, וְיָדַי מְלֵאוֹת יוֹתֵר…” (יא, 359-356) אומר בגילוי לב אודיסאוס למלך אלקינואוס שסך הכל הציע לו להישאר יום אחד נוסף…
ואכן, אחד התפקידים המרכזיים של רכוש באודיסאה הוא היותו כלי ליצירת יחסים דיפלומטיים וחברתיים: החל ברמה האישית בה חוקי האירוח (Xenia) מחייבים הענקת רכוש\מתנה בעת ביקור, כגון גביעי כסף או בגדים, וכלה ברמה הלאומית שבה המתנות יוצרות בריתות בינלאומיות ו’רשתות ביטחון’ בין שושלות, כפי שהראה אי-אז הקלאסיקן מוזס פינלי. הנ”ל, אגב, התבסס גם אם לא במפורש על מחקרים אנתרופולוגיים קודמים ודי מפורסמים של מלינובסקי ולפניו מוס (Mauss) – אלא שכל אותם נכרים בני אומות העולם לא נתנו עיניהם במקרא בכלל ובספר בראשית בפרט, והותירו לי בקעה להתגדר בה. ועל כל אלו ועוד כבר הארכתי למעניתי בסדרה של פוסטים מרתקים אי-אז ב- 2017 שהחלו ב… מתנות שקיבל לכאורה בנימין נתניהו!