בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל – על משמעות הרכוש בספר בראשית

אחת התופעות המרתקות והפחות ידועות בפרשת “לך-לך” היא המילה הקטנה והלא מזיקה ברובה: “רכוש”. ומה כל כך מרתק במילה הקפיטליסטית-יבשושית הזו, אתם שואלים? ובכן, שימו לב לגרף הבא:

קודם כל רואים שהמילה מופיעה אך ורק בתורה ובכתובים – ואף פעם לא בנביאים; דבר שני, מתוך 18 האיזכורים בתורה, 16 הם למעשה רק בספר בראשית; ודבר שלישי, מתוך 16 האיזכורים בבראשית, מעל מחצית (9) מופיעים בפרשת לך לך!
נ”ב בחישוב כללתי את הפועל רכ”ש על הטיותיו, אבל לא כללתי את המילה “רֶכֶשׁ” במובן הישיר של בהמות (כמו “בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ” – אסתר ח) – מילה זו מופיעה פעמיים בנביאים (מל”א ה; מיכה א), וייתכן שהמילה “רכוש” התגלגלה ממנה (אם כי יכול להיות גם ההיפך – כמו במילה “מקנה” שמקורה בשורש קנ”ה! עברית קשה שפה…)

קראו עוד ⇐

התורה ומקורותיה – הפטרות בראשית

הפטרת “מחר חודש” – מתוך מהדורת “התורה ומקורותיה“

לקראת שבת בראשית, ובעקבות ההוצאה המחודשת לאור של מהדורת “התורה ומקורותיה” לחומש בראשית, חשבתי להעיד על עיסתי ולהציג את אחד הבונוסים הנחמדים והפחות ידועים במהדורה = הערות הנוסח להפטרות, המוצגות כ’הערות שוליים’ בצד העמוד.
בזמנו התלבטנו אם להוסיף את ההפטרות לחומש – עוד 25 עמודים תמימים! – אבל ראיתי בזה הזדמנות חגיגית להעניק לקוראים רעיונות מבריקים (יותר או פחות) לפתרון לא מעט קשיים לשוניים מעצבנים בהפטרות, ששפתן ממילא קשה ולעיתים אפילו מעורפלת.
אז אם תדפדפו היישר לעמוד 205 תיתקלו בהפטרה הראשונה, הלא היא הפטרת בראשית – אבל רגע! השנה (תשפ”ז) ר”ח חשוון יוצא בראשון-שני, ולכן ההפטרה שתיקרא בפועל היא הפטרת ערב ר”ח, “מחר חודש” – אז לשמחתכם הרבה דאגתי להוסיף גם את הפטרות ערב ר”ח + ר”ח ואפילו את הפטרת חנוכה, אם רק תואילו לדפדף לעמוד 220.
הייתי מסיים כאן, אלא שלמרבה הפלא יש מקוראי הבלוג כמה שעדיין לא זכו להביא את הברכה (וי”א: הקללה, היינו המחקר) אל ביתם – ואמרתי לאחוז במידותיו של הקב”ה, מה הוא בחינם וכו’, על כן אציג נא מן ההערות אשר עמדי לשתי ההפטרות בבחינת אפס קצהו תראה וכו’. קראו עוד ⇐