הבטחתי לעצמי לא לחזור לבלוג לפני פסח (רק אז אני צופה התחלה של ניצחון סופי;), אבל הובא לידיעתי שביום ראשון הקרוב (כח אדר, 7/4) מתוכנן יום עיון לכבוד פרישתו של פרופ’ ברוך יעקב שוורץ מהאוניברסיטה העברית:

_{נ”ב – למתעניינים, אני נוסע מאיזור הרי השומרון, עם מזגן + תפילת הדרך בנוסח J/E – צרו קשר כאן.}
קראו עוד ⇐

עם פתיחת ספר ויקרא מקובל על מחברים, מפרשים וכותבי פוסטים לפתוח באנחה יהודית על החדגוניות של ספר ויקרא מצד אחד, ועל ריחוקנו התודעתי מעולם הקרבנות מצד שני. אף אני הק’ חשתי בכך, והקדשתי כמה פוסטים לדיון בספר בכלל ובתורת הקרבנות בפרט – כשהמסקנה הסופית שלי היתה שלא זו בלבד שהספר אינו ‘מסודר’ כמו שהוא נראה מבחוץ (“סדר כהני חדש“), אלא שגם אי אפשר למצוא הסבר קוהרנטי לכל החוקים המפורטים להפליא שלו, מעבר לעצם השאיפה להבדלה (“ובכתבי הקודש נאמר: למה? ככה!“).

והנה לאחרונה הוטלה פצצה בבית המדרש היהודי בדמות ספרו של פרופסור יונתן גרוסמן, “תורת הקורבנות: מחוות של בשר ורוח“. למרות שקראתי בקושי רבע ממנו, אין לי ספק שהתפיסה של ספר ויקרא בציבור הדתי עומדת להשתנות משמעותית מעכשיו – בין אם אתם\ן מורים\ות, לומדים באוניברסיטאות, מדרשות או ישיבות, מעבירי דבר תורה או סתם מחפשים משהו להעביר איתו את התפילה – אתם חייבים את הספר הזה לידכם. מעבר לעובדה שהוא מאוד נוח לקריאה (כריכה קשה, נייר קרם, עריכה מצויינת), הוא כתוב בשפה ברורה ונעימה ובסגנון קולח, עם חלוקת משנה לתתי נושאים, עם טבלאות עזר כשצריך ו… בלי יותר מדי הערות שוליים, למרות שהוא גדוש בחידושים כמעט בכל עמוד.

וכאן המקום לציין שהספר אינו קצר – 638 עמ’ לא כולל ביבליוגרפיה – אבל מי שמכיר את פירושו המונומנטלי, שלא לומר האימתני, של פרופ’ יעקב מילגרום על ויקרא, שמחזיק 3 כרכים בני כ- 2,700 (!!!) דפים, לא נבהל ממספרים כאלו:) מה גם שרשמית הספר הוא פירוש מורחב לויקרא א-י ‘בלבד’, אבל למעשה הוא כולל מבואות וניתוחים שרלוונטיים לכל תורת הקרבנות המקראית, וגרוסמן עושה את המלאכה הקשה-להחריד הזו בחן ובשכל טוב: הוא כותב במתינות, מתעכב על כל נקודה ונקודה, ומביא מגוון עצום של מקורות בדרך הילוכו – משלל מקורות חז”ל, דרך חוקרי מקרא בני ברית ושאינם בני ברית, ועד… חידושי הגרי”ז ושיעורי הרב ליכטנשטיין לזבחים ולטהרות (!) – תוך שהוא דן בעמקות בדבריהם, ברצותו מקרב וברצותו מרחק, ואף מתפלמס בתקיפות מנומסת עם דעות שקנו להן שביתה בחקר המקרא. קראו עוד ⇐

בשבוע שעבר זיכה אותי הגה”צ נתנאל ברק להרצות בזום על חידושיי בתחום הזואו-אנתרופולוגיה המקראית, ובמילים אחרות – על תפקידן המיוחד של בהמות בכמה מסיפורי המקרא. ההרצאה היתה באנגלית, לפני קהל של כמה עשרות מחכמי אומות העולם, וזכתה לתגובות נלהבות – עד כדי הרצאת המשך בשבועות הקרובים.
כיוון שכך נשאלתי בפייסבוק – מה עם הרצאה בעברית? (או במילותיו של השואל: “ולא תהא כהנת כפונדקית??!”) – וכיוון שכך, אזרתי כגבר חלציי ויזמתי הרצאת זום לכל המעוניין, ביום שלישי הקרוב, מוצאי ל”ג בעומר, ב- 21:00.

קישורים להרצאה בזום – שלישי הקרוב 21:00

מכיוון שיוזמי הזום הגבילו את אוכלי החינם ל- 40 דק’, יצרתי שתי פגישות מראש, והרי קישוריהן – שימו לב שנדרשת סיסמה (2 ספרות בלבד)*

חלק ראשון – https://us04web.zoom.us/j/75486887635
(הוסיפו לגוגל, הוסיפו לאאוטלוק)
חלק שני – https://us04web.zoom.us/j/71037891453
(הוסיפו לגוגל, הוסיפו לאאוטלוק)

 *סיסמה – בהמ”ה בגימטריה!

פרומו \ טיזר

ההרצאה באנגלית למעוניינים

מקובל לומר שאם לשאלה אחת יש הרבה תשובות, סימן שהשאלה היא שאלה מצויינת. אם כך, מי יגול עפר מעיניך, יוליוס וולהאוזן, שהשאלה שהעלית אי-אז בשלהי המאה ה-19 (בשם קודמיך, נוחם עדן) ממשיכה להיות אבן שואבת לתשובות נוספות עד ראשית המאה ה-21! כי הנה לפני כחודש התבשרנו על הוצאתו לאור של ספר מעניין במיוחד בשם “גישת התמורות” שמנסה לאחוז את השור הוולהאוזני בקרניו ולהציע גישה פרשנית-היסטורית חדשה להיבט הקשה ביותר של השאלה – הסתירות בין הפרשיות ההלכתיות שבתורה.

פרולעגומענא צום געשיכטע פון דאס פרובלעם (=מבוא לתורתהשערת התעודות)

רק רגע לפני שאנחנו מסתערים על השור הוולהאוזני, ראיתי לנכון לתת רקע היסטורי קצרצר לטובת הדור שלא ידע את יוליוס ואת תעודותיו:

קראו עוד ⇐