על חרטומים, שדים ו- ChatGPT

האדם הדתי המודרני חי בדיסוננס מובנה בכמה תחומים, ואחד מהם הוא סיפורי הניסים שבמקרא – שאחד השיאים שלהם הוא מכות מצרים בפרשות השבוע הנוכחיות (שמות-בשלח). למען האמת, התמיהה הבסיסית – האם זה ייתכן? – עלתה כבר בימי קדם, ואם תרצו תוכלו למצוא אותה בדברי השליש הספקן שהטיח באלישע (מל”ב ז, ב) “הִנֵּה ה’ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה?!” (כמובן שהדתי הספקן יתהה האם גם הסיפור ההוא קרה באמת, ואין לדבר סוף…)
כך או כך, אפשר לחלק את התשובות היהודיות לשאלת היתכנות הניסים לשלושה כיוונים עיקריים – בהכללה גסה:

א) דעת הרמב”ם: אין נס בעולם כלל – ישנן תופעות חריגות שהוטבעו מראש ע”י ה’ במערכת חוקי הטבע (“עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות…”) ורק הוא “יודע” להשתמש בהם כשצריך.
ב) דעת החסידות (שמקורה באיסלאם): אין טבע בעולם כלל – הכל מתנהג לפי רצון ה’ בלבד, וממילא אין שום חידוש בנס, אלא רק בעיני המתבונן הרגיל ל”חוקי” הטבע.
ג) דעת היהודי המצוי\הסביר: יש טבע ויש נס – ככלל, העולם מתנהג לפי חוקי הטבע שה’ קבע, אלא שהוא יכול לסטות מהם או לשנות אותם כרצונו – ולזה אנחנו קוראים “נס”. קראו עוד

עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שניים שהם אחד?

מצבת מרנפתח

כידוע, הראשון שהגדיר את בני ישראל כעם, היה פרעה, ממש בתחילת ספר שמות:

(א, ט) וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ

בצירוף מקרים מפליא, גם מחוץ למקרא היה זה מלך מצרי דווקא שהכיר לראשונה בישות אתנית בשם ישראל:

ישראל הוּשַׁם אין זרע לו (מצבת מרנפתח)

עם זאת, בדברי פרעה “שלנו” יש חידוש מהותי יותר – הוא למעשה מכתיר את המשפחה הקטנה של בני יעקב – הלא הם “בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” – כעם שווה-ערך ל”עַמּוֹ” שהוזכר בתחילת הפסוק! אם נשים לב, המונח “בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” בספר בראשית מיוחס תמיד לבני יעקב (למעט האנאכרוניזם הידוע של “לִפְנֵי מְלׇךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” ואולי גם “עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה”), אבל מהכרזת פרעה ואילך, המונח בני ישראל מיוחס תמיד למה שאנחנו קוראים עם ישראל. כמובן שזה צפוי, כי כבר בפסוק ז הודגש כי “בְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ…” – כלומר, ממשפחה קטנה של בני יעקב הם הפכו לעם גדול, וברור שמכאן ואילך המונח הזה יתייחס תמיד לעם, אבל הנה מקום איתי להעיר על תופעה מעניינת שלמיטב ידיעתי לא נבחנה בפירוט – והיא ההבדל בין העם לבין בני ישראל. קראו עוד

מהם לוחות הברית ומה נכתב עליהם?

אחת הסיבות לכך שהחלטתי להתעמק בלימודי מקרא\תנ”ך, היא שאלה פשוטה לכאורה שנשאלתי פעם וכתוצאה ממנה התחלתי להרהר בעוד שאלה, ולהפתעתי הרבה התברר לי שגם אחרי הרבה שנים של האזנה לקריאת התורה, התורה “של הגננת” עדיין חזקה יותר מהטקסט הכתוב.
השאלה הראשונה היתה שאלת תם של מישהו שהתעניין איפה מופיעים בתורה לראשונה לוחות הברית?
אני זוכר שעניתי מייד – “בפרשת יתרו”, אבל במחשבה שנייה רצתי לבדוק ו… אין שם בכלל לוחות. “אהה, בסוף משפטים יש משהו!” נזכרתי ו… גיליתי שמדובר בספר הברית, לא בלוחות הברית. “וואו… אז בטח בכי תשא, מה שקוראים בתענית ציבור!” הכרזתי כמנצח – רק כדי לגלות שגם בכל פרשת כי תשא לא מוזכרים לוחות הברית – יש לוחות אבן, נכון, יש גם לוחות העדות – אבל לא לוחות הברית!

To make a long story short, המונח “ל(ו)ח(ו)ת הברית” מופיע 3 פעמים בתורה, ושלושתן בפרשת השבוע הנוכחית, עקב, ולא זו בלבד אלא ששלושת האיזכורים מרוכזים לשם נוחות בפרק אחד, פרק ט:

(ט) בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה’ עִמָּכֶם…
(יא) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן ה’ אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית
(טו) וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי.

מפליא, לא? אבל זה לא הכל.

קראו עוד

המשכן המדומיין

'אוהל מועד' בפארק תמנע

‘אוהל מועד’ בפארק תמנע

המשכן שבנו בני ישראל במדבר, לפי התורה, משך את תשומת ליבם של מפרשים וחוקרים בכל העולם – וגם את ליבם של חובבי האטרקציות בכל העולם, שבנו דגמים שלו למגדול ועד קטן.
התורה הקדישה למשכן המדברי ולעבודה בו עשרות פרקים ואלפי פסוקים, תוך פירוט מדוקדק של מבנהו והחומרים ממנו הורכב, כמו ששמענו במו אוזנינו (=אלו שלא קוראים עלונים) בפרשיות השבוע האחרונות. דא עקא, כשמתעמקים קצת בפרטים מגלים שפרויקט הבנייה המתואר בתורה הוא (כמעט) בלתי אפשרי מבחינה ריאלית.

אז בעקבות דיון מרתק וגדוש עקיצות אישיות (נגדי!) שהיה לי בפורום עצכ”ח, אמרתי לעצמי – למה שרק אני אהנה? לכן אזרתי כגבר מקלדתי לסכם את הדברים בבלוג, ולזכות לתגובות (ענייניות, אני מקווה!) מאת הקוראים, שצמאה נפשם לקצת ארכאולוגיה מדברית עתיקה, במקום דיונים ממוחזרים בפוליטיקת הבחירות. קראו עוד

הַנְגָּדָה של פסח – לקראת סטרוקטורליזציה אנתרופולוגית של ריטואל דיסקורסיבי-רליגיוזי

ההגדה של פסח זכתה לאינספור פירושים ומהדורות – אף אני הקטן הוצאתי לאור מהדורה ביקורתית של הטקסט – אבל הריני כבן 40+ שנה ולא זכיתי שתיאמר הגדה של פסח מנקודת מבט אנתרופולוגית. אז הנה נסיון למילוי החלל בתחום, בפוסט שכותרתו היתה יכולה להיות ספר של רסלינג (גם לזה לא זכיתי…) – אבל קודם כל, הקדמה מתודולוגית קצרה.

אנתרופולוגיה סטרוקטורליסטית – הַנְגָּדָה כגורם מסביר

במוצאי שמחת תורה כלשהי, אגב נסיוני להסביר אירוע מביך של הדרת נשים, נעזרתי באנתרופולוגיה הסטרוקטורליסטית של קלוד לוי- שטראוס זח”ל – וכאן המקום לבצע שוב ניצול ציני של התיאוריה היפה הזו, שתיקרא להלן א”ס.

structuralismבקצרה, הא”ס טוענת שהמין האנושי נוטה לחלק את התופעות הטבעיות לקטגוריות מובחנות, ו’לקבץ’ אותן לצמדים בינאריים מנוגדים כמו זכר-נקבה, אדם-חיה, קודש-חול, אנחנו-הם וכן הלאה. כדי להתמודד עם תופעות ש’שוברות’ את הסדר – למשל גבר שנראה כאשה – נוצרו מיתוסים וטאבואים שנועדו מצד אחד לספר על מצבים כאלה – למשל אדם שהופך לחיה – ומצד שני להזהיר מפניהם. הא”ס מסייעת להסביר גם ממצאים ‘פיזיים’, כמו טקסים שונים ומשונים, וגם ממצאים טקסטואליים – וביניהם גם התנ”ך שלנו.

ואכן, כמה אנתרופולוגים ידועי-שם הציעו ניתוחים א”סיים לפרשיות מקראיות – כמו מארי דגלאס, שהציגה הסבר מרתק לחוקי הכשרות בתורה, וכמו סר אדמונד ליץ’, מיקירי הבלוג, שהציע ניתוח סטרוקטורליסטי של פרקי הבריאה, של טקס הקמת המשכן, ועוד. אז אם יורשה לי לאחוז בשולי גלימותיהם הטקסיות של האנתרופולוגים הנ”ל, אנסה להציע ניתוח סטרוקטורליסטי-ניגודי גם לממצאים ה’פיזיים’ של הפסח, וגם לממצאים הטקסטואליים שלו, מהתורה ועד להגדה. קראו עוד