אם חששתי לרגע כי הציבור הדתי נשאר אדיש לפטירתו של נלסון מנדלה בשבוע שעבר (5.12.2013), נוכחתי לראות שהתבדיתי – שני מושכים בעט סופרים מהמגזר הדתי-לאומי הוכיחו שוב מה יפה ירושתנו ומה רדודה ביצת-מחשבתנו…

נלסון מנדלה – ואנן מכושי ניקום וניגמר?!…

הכושי עשה את שלו

הראשון הינו בחור בשם משה רט, שכתב אוסף משפטים שגובשו לכלל מאמרון באתר ‘כיפה’, ותורף דבריו מתבטא כבר בפיסקה הראשונה:

“מותו של נלסון מנדלה עורר בי כמה הרהורים נוגים. לא בגלל האיש, אלא בגלל מה שהוא מייצג; ולא בגלל מה שהוא מייצג, אלא בגלל מה שקרה לרעיונות אותם ייצג… (במילים אחרות: יש למר מ”ר איזשהו רעיון חבוט לומר, אז הוא מנצל את מותו של מנדלה ותולה את הדברים בו, למרות שזה לא בגללו, וגם לא בגלל מה שהוא מייצג, ולמעשה זה כלל לא קשור לאירוע – אבל משלמים לו לפי השורה…) ומה שקרה להם, כמו להרבה רעיונות יפים וטובים, הוא שהם נפלו ממרומי הטוב אל תחתיות הרשע“. ומהן אותן תחתיות רשע? כרגיל, הנפנוף הצבוע בשם האפרטהייד כנגד מדינת ישראל וכו’ וכו’.

וכאן הבן שואל – זה מה שיש לך לומר עכשיו? ששוב כל העולם הצבוע נגדנו, כל הערכים היפים מנוצלים לרעה וכו’?
נלסון מנדלה הצליח במו עקשנותו ואמונתו לגרום למיגורה של אחת התופעות הבזויות של המאה ה- 20 – האפרטהייד הלא-ייאמן ששרר במדינה מודרנית-כביכול, במאה שלאחר (!) מלחמת העולם השנייה.
אנחנו במגזר הדתי עוד לא הצלחנו להתגבר למשל על אפליית המזרחיים בישיבות התיכוניות –

אז על מה אתה מדבר?!

אפרטהייד מן התורה מניין

החרה-החזיק אחריו הרב איתי אליצור, במאמרון שפורסם ב’סרוגים’. אני לא אוהב להאשים אנשים על סמך דברים שכתבו במקומות אחרים, אבל במקרה הזה זה מאוד רלוונטי, כיוון שהר’ אליצור מתמחה בין השאר בהפרדת ההלכה מהמוסר, וגם כאן הוא אינו מאכזב.

לדבריו, “התורה מצוה למשל: ‘מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא’. חכמים מבארים שהצווי חל על כל מוסדות השלטון. מי שאינו יהודי, לא יוכל להבחר לשום שררה ציבורית לא רק ראש ממשלה אלא גם לא מג”ד בצבא, ראש עיר או ראש דירקטריון”.
המילים המודגשות עוררו את סקרנותי – האמנם גם לא מג”ד בצבא? רק לשם תזכורת, בצבאו של לא אחר מאשר דוד המלך שירתו הנכרים הבאים והיו בין גיבורי דוד:

• וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל יוֹאָב שְׁלַח אֵלַי אֶת אוּרִיָּה הַחִתִּי (שמ”ב ח ו)
• וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ… וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ… (שם טו יח-יט)
• צֶלֶק הָעַמֹּנִי נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי [=כנראה גבעוני] נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה (שם כג לז)

וכידוע, אביר הרועים של שאול היה לא אחר מאשר דואג האדומי (שמ”א כא ח).

ואכן, בתלמוד (בבלי קידושין עו ע”ב) התקשו בכך, שכן עפ”י דעת אחד התנאים, אין בודקין ביוחסי מי שהיה “מוכתב באסטרטיא של מלך” (=בעלי תפקיד צבאי) בימי דוד, והרי בצבאו היו נכרים! ותירצו מה שתירצו, כדרכם של חז”ל.
אז ראשית, הייתי מצפה מרב שמבקש לחזור לסולם הערכים המקראי (עונש מוות, חיסול ע”ז ועוד), לקרוא מה המקרא אומר, ולא לקפוץ קדימה לדרשות חז”ל, שהקשר בינן לבין המציאות בתקופת המלוכה מקרי בהחלט. ובכלל, בנושאים ‘ממלכתיים’ כגון אלו, יש לתהות האם בכלל רלוונטי לפסוק הלכה בהתאם לדרשות חז”ל או שמא מוטל עלינו לסלול דרכים חדשות בפסיקת ההלכה, ולא כאן המקום להאריך.

ושנית, גם על אליצור יש להקשות את אותה קושיה שהוקשתה על רט:
זה מה שיש לך לומר עכשיו? 

ועל כגון אלו נאמר…

אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ה’ אִתָּנוּ?!

אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים… (ירמיה ח ח)

\* עדכונים – 9.12 *\

1. בעקבות הערה שקיבלתי לפיה נלסון מנדלה לא היה צדיק תמים בדורותיו, והיה אחראי לרצח חפים מפשע –

ובכן, הדברים מפורשים בוויקיפדיות השונות וברחבי האינטרנט – ומה בכך? ארגוני האצ”ל והלח”י הואשמו גם הם באותן האשמות, ובצדק מסוים (מבחינת המאשימים) – ההצדקה לפעילות הזאת היא המטרה אליה הם שאפו מצד אחד, וחוסר האנושיות ורמיסת הצדק שנקט השלטון, מצד שני.

2. ארכיון המדינה פרסם מידע מרתק אודות התמיכה של ממשלת ישראל בנלסון מנדלה, וההתנגדות החריפה למשטר האפרטהייד – שווה מאוד לקרוא!
אחד המסמכים שאושרו לחשיפה הוא פנייתם (באנגלית) של מרטין בובר וחיים הזז לממשל בדרא”פ להימנע מהוצאה להורג של מנדלה ושות’:
“לא תשתיקו את קולם ע”י תלייתם – דבריהם יצלצלו בעוצמה רבה פי אלף אם תעשו כן“.
במסמך ניתן לראות, אגב, כי בובר (החתום בחתימת ידו) מחק את התואר Professor שהוצמד לשמו…

ואגב, מסתבר שלארכיון המדינה יש בלוג עם חמרים-חמרים של מסמכים סרוקים ומרתקים מתולדות מדינת ישראל- ביניהם למשל מסמך ההתנגדות של משרד החינוך להופעה של הביטלס (…), מסמך בחתימתו של אריק איינשטיין ועוד.