מיזם 929 עלה לאוויר לפני שבועיים ימים בדיוק (הפרק היומי הוא בראשית י”ד) והספיק לחולל סערה-זוטא בשל פסילת קטע שכתב להטוטן המילים ארי אלון, הכותב במיזם לצד ליצן החצר גיל קופטש ועוד כמה אנשים מעט חכמים יותר…
דעתי על המיזם לא היתה חיובית כבר כשהחלו הפרסומים לקראתו, ולכן לא כתבתי עליו כאן למרות שזה היה מתבקש. פשוט העדפתי להימנע מביקורת מיותרת על מיזם שכוונותיו ללא ספק רצויות וייחודיותו ללא ספק מרשימה – אבל היתה לי תחושה מאוד לא טובה לגביו כבר מההתחלה: גם השם נעדר ההשראה “929” (אני בטוח שארי אלון היה יכול לחשוב על משהו מתאים יותר…), גם הנסיון המודע מדי לעצמו לכונן סדר יום לימודי חדש כחיקוי טרנדי לאופנת ריצת המרתון שפשתה במקומותינו, וגם – ובעיקר – הפורמט המעט מוזר של “וורטים” שמתחרים על תשומת לב הקורא בכותרות מתחכמות + צוות הכותבים הסלבריטאי\פופוליסטי.
קראו עוד
ארבע הפרשיות האחרונות של ספר בראשית – שמבחינת פרקיהן מחזיקות כרבע (!) מספר בראשית – פורשות בפנינו את המחזור המפליא של סיפורי יוסף, מנערותו שעמדה בצל קנאת אחיו, דרך זריקתו הכפולה לבור (בדותן ע”י אחיו, במצרים ע”י אדוניו) ועד לעלייתו המטאורית למשרת משנה למלך מצרים – משרה שבזכותה הצליח גם ללמד את אחיו לקח וגם להציל את משפחתו מרעב. אבל עיניהם של מבקרי מקרא פרוסים קפדניים ונטולי-רגש מימי וולהאוזן ואילך לא הסתנוורו מיופיו הפיוטי- דרמטי של הסיפור, והם ניגשו אליו, כהרגלם, חמושים באיזמלי הביקורת הניתוח והפירוק, להוטים למצוא את ה’תעודות’ הידועות המרכיבות אותו. אך כאן נכונה להם אכזבה – שני היבטים מהותיים במחזור סיפורי יוסף הצביעו על כך ש – Achtung! – מחזור סיפורים זה אינו מציית לכללי השערת התעודות שעבדו כה יפה בסיפורי האבות…
אני נאלץ כמעט על כרחי לחרוג מנושאי הבלוג המרכזיים ולפרוק קצת אנרגיה שלילית בנושא שתומכיו מכנים אותו “התחדשות ההלכה”, ומתנגדיו מכנים בפשטות “רפורמיות”.
בפרשת השבוע (תולדות) מופיעה האפיזודה האחרונה במחרוזת שלושת סיפורי ה”אחות-רעיה” של ספר בראשית: בפרק יב מוצגת שרי כאחות אברם לפני פרעה, בפרק כ מוצגת שרה כאחות אברהם בפני אבימלך, ובפרק כו מוצגת רבקה כאחות יצחק בפני אבימלך (השני?).