Home » מקרא (Page 39)
כל הפוסטים בנושא מקרא \ תנ”ך
(ליקוטי ניצוצות מהביבלי”א העבראיק”א שטוטגארטנזיה – BHS)
בפרשת ויגש (בראשית מו כא) מסופר כי לבנימין היו עשרה בנים:
ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד
מה שמוזר הוא כי בנימין היה הקטן מבין האחים, אך מספר בניו הוא הגדול ביותר – הבא בתור אחריו הוא גד, עם שבעה בנים, אחריו אשר עם ארבעה בנים + בת, וכל השאר עם שלושה-ארבעה לכל היותר.
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים (תענית פרק א משנה ב)
הלילה טפטף קצת, אחרי הרבה ימים, ובחלק מהמקומות גם שבועות, של חום ויובש.
וכתמיד, בסמוך לגשמים עולה בי שאלת הגשמים – לא ‘שאלה’ במובן של ‘בקשה’ כפי שהיא בלשון חז”ל, אלא במובנה העכשווי: במה תלויה ירידת הגשם?
“למה יורד גשם?” שואל הילד.
“כי שמרנו את מצוות ה‘, והוא, כפי שהבטיח בתורתו, משיב לנו טובה”, יאמר האדם המאמין.
”משום שלשקע הברומטרי שמעל ארצנו זורם אוויר קר, ואדי המים המתעבים מגירים את תוכנם”, יאמר המטאורולוג.
(הרב עמית קולא, “הוויה או לא היה“, עמ’ 6-7)
קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 – יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)
בית הכנסת המרשים בהיכל שלמה היה מלא מפה לפה, בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים – ואף עבדכם העברי ביניהם. מעולם לא הייתי בהיכל שלמה, ולהפתעתי גיליתי שיש בו אפילו מוזיאון מרשים ליודאיקה עתיקה וחדשה –אבל מטרת הבאים לא היתה יודאיקה, גם לא חדשה, אלא אולי ההיפך.
“איך ניתן ללמוד את המקרא בתפיסות הלימוד הגלותיות שהורגלנו בהן, כשיש לנו ארכיאולוגיה ישראלית ושפה עברית?” תמה\קרא הרב יואל בן-נון, שפתח את הכנס בעל השם המעט-דרמטי “מחקרי יפת באהלי שם?”, ובכך נתן את אות הפתיחה ל’מתקפה’ של לא פחות מארבעה דוברים ברצף + חתן השמחה עצמו, עם קטעי קישור קצרצרים ורבי חן של המנחה, ד”ר ראובן גפני.
לטובת הדורות הבאים אתמצת בקיצור את ההרצאות, עם מה שיש לי בדברים אלו הערות והארות, אשמיעם במקום אחר…
במהלך הכנס המעניין (‘מחקרי יפת באהלי שם’) עליו כתבתי כאן, העביר הר’ יעקב מדן הרצאה קצרה בנושא העברים וקדמותם בארץ.
במהלך ההרצאה הוא הראה כיצד אגרות תל-עמארנה שופכות אור חדש על המסופר במקרא, ומאפשרות לפתור את הקשיים הבאים (לא את כולם הוא הזכיר – השלמתי עפ”י הנדרש):
השבוע הייתי ביצהר, כחלק מקבוצה של אנשים דעתנים ומעניינים מרחבי המגזר התוסס הנקרא ‘הציונות-הדתית’ (לשאלת ‘יש כזה דבר בכלל צ”ד’? עיינו ברחבי המרשתת, לי אין כוח לזה:), שבאה לראות, לשמוע ולחוות, בהובלת תושבת יצהר החברה בקבוצה ועוסקת ב גידול עיזים גדיעת זיתים התנכלות לערבים פיתוח אתרי אינטרנט (!), טוב, לפחות אחד מהם הוא אתר ישיבת ‘עוד יוסף חי’…
כמו חלק נכבד מעמיתיי לסיור, כיוון ששמעתי ‘יצהר’ החלו לצוץ בראשי נורות אזהרה, דגלים אדומים ואף שחורים – ומשהבטתי בפרשת השבוע הקרבה ובאה, הלא היא פרשת וישב, לא יכולתי שלא לראות בכך סימן משמיים, שכן בפרשה הזו כידוע מתגלע העימות הגורלי בין האחים לבין יוסף הצדיק, דמות המופת המקראית של אנשי יצהר – אותו יוסף שהצליח לחבר בין חלוציות ציונית לבין עמקי הקבלה והחסידות, אותו יוסף שנוא-אחיו, שלא יכלו דברו לשלום…
אבל בבחינת תיקון חטא המכירה, נכנסתי לרכב ונסעתי יצהרה.