Home » מקרא » בעקבות הזמן האבוד 2 – שלב ההסברים

בעקבות הזמן האבוד 2 – שלב ההסברים

אחרי שהתעלומה הוצגה בפוסט הקודם, הגיע הזמן לנסות למצוא גם פתרון. כזכור, הבעיה היתה לאן 'נעלמו' 169 שנים בסדר הזמנים של חז"ל (=ספר 'סדר עולם') לעומת המקובל במחקר. כמו שהראיתי, רוב הפער נובע מכך שחז"ל סברו שבפרס היו רק שלושה מלכים, שמלכו במצטבר כ-50 שנה בלבד (מהן 34 שנים בימי הבית השני), בעוד שעפ"י המחקר המקובל היו בפרס עשרה מלכים, שמלכו במצטבר מעל 200 שנים.

השלכות הפער על חיי היהודי הפשוט

העובדה כי למרות הפער הבלתי-נתפס הזה, הצליח עם ישראל לשרוד בגלות ואף לשוב לארצו אחרי אלפיים שנות, מעידה כי לא מדובר בבעיה קיומית של ממש שאמורה להטריד את חיי היהודי הפשוט:) אבל בכל זאת, חשוב לציין כי לפער הזה ישנן שתי השלכות עיקריות –

שנת ה'תתקמ"ג?!האחת קשורה ל"אמונת חכמים" (האם חז"ל תמיד צדקו בקביעותיהם), והאחרת, טכנית יותר, נוגעת למניין לבריאת העולם שאנו מונים כאן – שכן אם החישוב המחקרי נכון וחסרות לנו 169 שנים בספירה, אנחנו נמצאים היום בסביבות שנת ה'תתקמ"ג (=5943) ולא ה'תשע"ד (=5774)… חשוב להדגיש כי לפער זה אין כל השלכה על שנות השמיטה או על עיבור השנה וכו', שכן חישובם מאוחר לחורבן הבית השני.

ההשלכה השנייה, לפיה אנו בשנת ה'תתקמ"ג בערך, לא כ"כ מעניינת לדעתי, שכן המניין לבריאת העולם אינו 'קדוש' ולמעשה הוא מאוחר מאוד יחסית (=תקופת הגאונים – לסקירה מקיפה ראו כאן).
ההשלכה הראשונה לגבי מידת האמת בדברי חז"ל רלוונטית יותר, לדעתי,  ולכן ראוי יותר לברר האם אכן חז"ל שגו, או שמא לאו?

גישות שונות להסבר הפער

קודם כל כדאי לדעת שיש ספר שלם שנכתב רק על הנושא הזה – "Jewish History in Conflict" מאת Mitchell First. הספר מציג בקצרה את הבעיה והחל מעמ' 10 ועד עמ' 152 הוא פשוט מציג את כל – אבל כל! – הדעות שהובעו בנושא, מרס"ג ועד חכמי דורנו, ומנתח אותן. קראתי מעט מהספר, אבל כמובן שאין ביכולתי להתיימר לסכם אותו, ויותר ממה שקריתי לפניכם כתוב שם…

בגדול, ישנן שלוש אפשרויות הסבר לפער: א. המחקר שגה בחישוב. ב. חז"ל שגו בחישוב. ג. חז"ל לא שגו, אלא עשו זאת בכוונה-תחילה.

א. המחקר שגה בחישוב – התיזה של ד"ר חיים חפץ

עוד לפני שממצאי המחקר הגיעו לידיעת חכמי ישראל, כבר ניסה הגר"א במהלך מבריק ליישב את כל הסתירות – ותימצתתי את דבריו בהערה למטה. אבל גם אחרי שנודע דבר המחקר ההיסטורי – ארכיאולוגי, היתה דעת רוב שלומי אמוני ישראל  כי לא ניתן לסמוך עליו.
עם זאת, רק בשנת תשנ"א התיימר המשפטן ד"ר חיים חפץ להוכיח זאת – במאמר ארוך ומבריק בכתב-העת 'מגדים' (יד), לו נוספה עוד הקדמה מאת הר' יעקב מדן, ביקש חפץ לעשות מהפכה הירואית  הדומה לזו של וליקובסקי, בכל הנוגע לחישוב התקופה הפרסית הארוכה, כך שתשווה לחישוב של חז"ל. ואלו עיקרי טענותיו:

1) חוסר-אמינותם של ההיסטוריונים היווניים – החישוב המדעי מבוסס על דברי ההיסטוריונים היווניים אודות התקופה הפרסית, שקדמה להם בהרבה. 'היסטוריונים' אלו נהגו לתעד גם בדיות ושמועות רחוקות, בלבלו שמות ותקופות, וכל אחד מהם טען כי חברו הוא שקרן… לכן יש להניח כי ריבוי השמות הזהים (כורש ה-1\2, דריווש ה-1\2\3, ארתחשסתא ה-1\2\3) אינו מעיד על מלכים שונים אלא על טעות בזיהוי – למעשה מדובר סה"כ בשלושה מלכים + כנבוזי שלא היה לו קשר לעם ישראל ולכן לא נזכר במקרא או בחז"ל.

2) תקופה חופפת של בבל ופרס + זיהוי חדש של כורש – מלכות פרס (ומדי) התקיימה במקביל למלכות בבל, ומלכי פרס הראשונים פעלו תחת 'מטרייה' בבלית ואינם רלוונטיים לתקופת שיבת ציון. לדברי חפץ, יש להזיז אחורה את כל התקופה הפרסית, כאשר חידושו הגדול הוא כי מי שמכונה במחקר 'כורש הצעיר', גיבור האנאבסיס, שמרד באחיו המלך ארתחששתא ה-2 ונהרג על-ידו, הוא ולא אחר היה כורש 'הגדול' שהצהיר את הצהרת כורש, ואחיו היה לא אחר מאשר אחשוורוש שלנו. כך מותאמת הכרונולוגיה המקובלת לזו של חז"ל (למעט פער חסר חשיבות של 10-20 שנה).

לצערנו, וכפי שהוכח למשל כאן (אנגלית), התיזה של חפץ שגויה לחלוטין מכל צד ובחינה שהיא, ולמעשה ניתן להגדיר אותה כניסיון 'אורתודוקסי' להגן על אמונה בכלים כמו-מדעיים (בדומה לניסיונו של תלמי-פטולמאוס להגן על המודל הגיאוצנטרי). ראשית, הוא בוחר במקורות סלקטיביים ומנצל סתירות תיאוּריות כדי לשלול אמינות היסטורית – כאשר מבחינה כרונולוגית קיומו של אירוע אינו תלוי בשאלה מה בדיוק דיווחו עליו ההיסטוריונים, אלא האם הוא אירע או לא. שנית, הוא מתעלם לגמרי או מפרש בדוחק רב מממצאים ארכיאולוגיים התומכים בתיארוך המדעי. ושלישית, וחשוב מכל, התיארוך החלופי המוצע על-ידו מזיז גם את כל ההיסטוריה היוונית המתועדת-היטב והתלויה בזו הפרסית – וחפץ אינו מציע כל הצעה חלופית כיצד ליישב אותה, למעט רעיון כללי הנראה מופרך, לפיו יש לאחד (שוב…) שתי מלחמות יווניות לאחת (עמ' 134-135). מעניין לציין שגם חוקר דתי עצמאי כמו אברהם קורמן חש כי אין לו פתרון של ממש לשאלה זו ו"גם מאמרו של פרופ' חפץ במגדים יד והקדמתו המאלפת של הרב מדן, לא הניחו את דעתו" (ראו כאן, סוף עמ' 9).

שמות המלכים הפרסים ושנות מלכותם - מתוך ספרו של גינזל

שמות המלכים הפרסים ושנות מלכותם כפי שתועדו ע"י תלמי – מתוך ספרו של גינצל

אבל הראייה הניצחת כנגד חפץ ניתנה במחקר שהתבסס על רשימת ליקויי הירח והחמה שתיעד תלמי-פטלומאוס (כן, אותו אחד שניסה להגן על הגיאוצנטריות:), שפורסמו ע"י האסטרונום האוסטרי פרידריך גינצל (Friedrich Karl Ginzel) – ליקויים אלו תועדו ע"י הבבלים והפרסים הקדמונים, ואירועים חשובים כגון מלחמות או עלייתם של מלכים לכיסאם תוארכו בהתאם אליהם. המחקר גילה כי התיארוך המחקרי המקובל מתאים ל- 13 מתוך 14 ליקויים שהתרחשו אז, בעוד שלפי התיארוך של חפץ אין כל התאמה.

לסיכום – גישת "המחקר שגה" דינה להידחות.

ב. חז"ל שגו בחישוב

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, כבר רש"י הביע הסתייגות מסוימת מטענת חז"ל לפיה היו רק 3 מלכים פרסיים, וציין כי עפ"י יוסיפון היה מלך נוסף, כמביסס-כנבוזי. אך רק במאה ה-16 קם ר' עזריה מן האדומים בספרו מאור-עיניים (מאמר שלישי – 'ימי עולם'), וחקר את הנושא לעומק, לרבות תרגום מיוונית ולטינית של ספרי היסטוריה קדומים – והוא הגיע למסקנה כי אכן התיארוך של סדר-עולם שגוי אך לא ראה בכך כל בעיה, כיוון שהוא הראה כבר בתחילת המאמר כי רבים מחכמי ישראל "שילחו את רסן סדר עולם מעל פניהם" וחלקו עליו (למשל לגבי שנות שעבוד מצרים), ומכאן שדברי ס"ע אינם דברי קבלה 'מקודשים', אלא מבוססים על אומדן ושיקול דעת.
ור' עזריה הולך מונה (פרקים לז-לט, מעמ' 310) את הקושיות על חישובו של ס"ע – ולהלן אציג דווקא את אלו שאינן קשורות כלל למחקר ההיסטורי אלא הן מתוך המקורות עצמם:

1) מספר מלכי פרס ומניין שנותם – כפי שכתבתי בפוסט הקודם, המקרא עצמו מונה ארבעה מלכים לפרס ולא רק שלושה, והזיהוי של דריווש עם ארתחשסתא עומד בסתירה למקרא עצמו ומבוסס כולו על צירוף מקרים. אבל ישנה בעיה נוספת – נחמיה (יג, ו) מספר "כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ" – כלומר, ארתחשסתא מלך לפחות 33 שנים (ימים = שנה), ונחמיה עוד מתאר אירועים לאחר תקופה זו. לפי חז"ל, כשנתיים מאוחר יותר כבר נהרג דריווש=ארתחשסתא הנ"ל ע"י אלכסנדר מוקדון – הייתכן? ומוסיף ר' עזריה שאלה תיאולוגית – איך ייתכן שדריווש=ארתחשסתא נפל ביד צר, ואף אמו – אסתר – נהרגה בידי אלכסנדר, זאת אחרי שהוא סייע כל-כך לבניין המקדש וירושלים – זו תורה וזו שכרה?…

2) שלשלת הכהנים הגדולים – בספר נחמיה (יב) מונה הכתוב רשימת כהנים כלהלן: א וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל… יֵשׁוּעַ… י וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע  יא וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ" (יונתן נקרא בהמשך, פס' כב-כג, יוחנן).
ישוע (1 ברשימה) הוא יהושע בן יהוצדק, הכה"ג הידוע מימי ראשית שיבת ציון, כ-60-70 שנה לפני עזרא ונחמיה. אלישיב (3 ברשימה) נזכר בנחמיה ג, א בין בוני החומה בראשית ימי נחמיה (או אולי אף קודם). יוידע בנו (4 ברשימה) מוזכר בנחמיה יג, כח כמי שגורש ע"י נחמיה עצמו בסוף ימיו. יוחנן (=יונתן, 5 ברשימה) נזכר בפפירוסי יב מתקופת דריווש השני, לאחר ימי נחמיה – הנה לנו 6 דורות של כהנים, המתאימים בדיוק להשתלשלות הכרונולוגית המקובלת – ואשר לפי חז"ל יש 'לדחוס' את כולם לפרק זמן של 34 שנים בלבד!

שלשלת בני יהויכין\יכניה

שלשלת בני יהויכין\יכניה
(עפ"י גרשון גליל, עולם התנ"ך – דה"א, עמ' 69)

3) שלשלת בני יהויכין\יכניה (ראו בשרטוט) – בספר דברי הימים א (ג) מונה הכתוב את רשימת בני יהויכין, מלך יהודה שהוגלה לבבל:
" יז וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ. יח וּמַלְכִּירָם וּפְדָיָה וְשֶׁנְאַצַּר… יט וּבְנֵי פְדָיָה זְרֻבָּבֶל… כב וּבְנֵי שְׁמַעְיָה חַטּוּשׁ… כד וּבְנֵי אֶלְיוֹעֵינַיוְעַקּוּב…"
השמות בכחול ידועים ומוכרים: שאלתיאל היה סבו של זרובבל בן פדיה (שאמנם נקרא "בן שאלתיאל", אבל גם לבן נקרא "בן נחור" ועוד). שנאצר הוא כמעט בוודאות ששבצר הנשיא ליהודה שעלה בימי כורש (עזרא א, ח). זרובבל הוא מי שעלה בעלייה השנייה, בימי דריווש.
השמות בירוק – דורות רבים אחרי זרובבל – הינם שמות הידועים מימי עזרא ונחמיה.
המסקנה הברורה היא, שמימי כורש ודריווש הראשון, עברו עשרות רבות של שנים עד לימי עזרא ונחמיה – ובוודאי שלא רק 34 שנים כדברי חז"ל.
מכוח קושיות אלו ואחרות, סברו כל החוקרים, ואף יהודים לא מעטים, כי חז"ל פשוט שגו בחישוביהם, אם משום שהסתמכו על שנים המפורשות במקרא בלבד, ואם מפני שלא היה להם מידע אמין כמו שיש לנו.

אבל, טוען ר' עזריה מן האדומים (ודעתי כדעתו), כי כחוזק הקושיות כן חולשת הגישה – שכן לא יעלה על הדעת שחז"ל לא הכירו את הפסוקים המפורשים האלו ולא ידעו ולא הבינו את השלכותיהם! אמנם לעיתים לא היו בקיאים בפסוקים (וגם על כך יש להשיב – ראו דבריי כאן), אבל כאן נראה די ברור שנעשה מאמץ מכוון לדרוש את הפסוקים בדוחק, למרות שגלוי וידוע מהמקרא גופו שלא ניתן לדחוס את מעשי הדורות ההם ל- 52 שנה, מהן 34 בזמן הבית.

ולכן (לדעתי) – גישת "חז"ל שגו" דינה להידחות.

ג. חז"ל לא שגו, אלא עשו זאת בכוונה-תחילה

גישה זו טוענת, כי חז"ל היו מודעים לפער השנים, אלא שמסיבות שונות החליטו להתעלם ממנו ולקבוע כרונולוגיה משלהם.
כל השאלה היא – למה בדיוק הם עשו זאת?

1) הגישה ה'דרשנית' – ר' עזריה עצמו מציע שני הסברים דרשניים מעניינים: האחד לפיו היתה לחז"ל מסורת כי הפסוק בחזון דניאל (ט, כד) "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ" מכוון לימי גלות בבל (=70 שנה) + ימי הבית השני, האמורים לעלות לסך של 490 =70X70. לכן נאלצו לקבוע את ימי הבית השני ל- 420 בלבד, וממילא קיצרו את התקופה הפרסית המעורפלת ממילא. הסבר שני הוא כי חז"ל לא מנו אלא שנים שבהם מלכות פרס היתה בהשקט ובבטחה, ללא מלחמות ומרידות – כדרכם לגבי מלכות יהודה שמנו רק עד ימי יהויקים ללא ימי צדקיהו, שכבר היה תחת שלטון בבלי.

2)  הגישה ה'פרגמטית' – עפ"י גישה זו, חז"ל היו מודעים אמנם לבעייתיות שישנה בחישוביהם, אבל העדיפו את הכלל הפשוט של "תפסת מועט – תפסת": כיוון שחשבון מלכות פרס היה לוט בערפל גם בדברי ההיסטוריונים הקדמונים, וכיוון שלא נותרו שרידים בכתבי הקודש מהתקופה שבין זרובבל לעזרא וכן מהתקופה שאחרי נחמיה, העדיפו חז"ל את הרצף הפשוט על פני ה'חורים' והדילוגים שהיו מחויבים לו היו מנסים למלא את החלל.
ויפים לייצוג גישה זו דברי א"א עקביא (סדרי זמנים בדברי ימי ישראל, עמ' ט):

ואולי בעצם... הם עשו את זה בכוונה?!…ואולי צדקו יוצרי הכרונולוגיה המסורתית, שמוטב להם לתת שיטה שלמה ומסודרה כל צרכה, ואפילו אם יש בה קצת ליקויים, מאשר להפקיר את דברי ימי ישראל ללא סדרים. ודווקא בזה יש לראות את זכותה הגדולה של הכרונולוגיה המסורתית, שהצילה את דברי ימינו מתוהו ובוהו גמור.

3)  הגישה ה'קונספירטיבית' זו הגישה שמוצאת חן בעיניי יותר מכולן, כיוון שהיא מניחה שחז"ל היו הרבה יותר חכמים ממה שנראה לנו:) וגם כאן, ישנן מספר תיאוריות מעניינות:

3.1 מניעת חישוב הקץ – הרב שמעון שוואב (ראו כאן, מסוף עמ' 15 (268) ואילך),הציע כי חז"ל טשטשו בכוונה את מניין השנים כדי להקשות על חישוב הקץ, וזאת בהתאם לציווי שהוטל על דניאל (יב, ד): "וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ". הוא מביא כראיה לדבריו את מסורת חז"ל על כך שאי-אז נגנז ספר יוחסין (פסחים סב ע"ב), שהיווה מעין מדרש על דברי הימים ולבטח הכיל מידע כרונולוגי בעל ערך. מכיוון שהחל מתקופה מסוימת הביטו חז"ל בעין רעה על מחשבי קיצים למיניהם ("תיפח עצמן של מחשבי קיצין" – סנהדרין צז ע"ב), מובן מדוע פעלו כדי להסתיר את המידע ההיסטורי שהיה ברשותם – וראו דברי ש"צ בנושא הקושר זאת לכישלון מרד בר-כוכבא.

3.2 טשטוש קשיי שיבת ציון והקשר למגילת אסתר – כפי שרמזתי בסוף הפוסט הקודם, עפ"י חז"ל יוצא שמייד לאחר הצהרת כורש עלו חלק מיהודי בבל לארץ ישראל וביקשו להקים את המקדש. אלא שבדיוק אז עלה אחשוורוש לשלטון והדברים התגלגלו לגזירת המן וכו' – ובזכות נס פורים התאפשר לסיים את בניית המקדש בימי דריווש בן אחשוורוש, ומייד עם סיום הבנייה עלה עזרא ונחמיה והכל טוב ויפה.
אלא שהמציאות היתה שונה – ראשית, בין עליית זרובבל לזו של עזרא חלפו כ- 60 שנה, משם עד עליית נחמיה עוד 13 שנה, ובמשך רוב התקופה המצב החברתי, הדתי והכלכלי היה בכי-רע (קראו למשל את הפרק האחרון בעזרא ואת הפרק האחרון בנחמיה). שנית, אירועי מגילת אסתר אירעו בפועל כ- 33 שנים לאחר בניין המקדש, כלומר – בעוד שבארץ  ישראל נאבקו העולים על הקמת המדינה היהודית, אחיהם הפזורים ב- 127 מדינות היו עסוקים בשלהם. אמנם העירני נכונה אחד מחכמי עצכ"ח כי חז"ל עצמם מתחו ביקורת על יהודי הגולה שהתרשלו מלעלות, ולגבי עזרא עצמו תירצו שהתעכב כדי לשמש את ברוך בן נריה, רבו (עוד בעיה כרונולוגית, לא משנה…)

3.3 צמצום ה'חור השחור' של אנשי כנסת הגדולה – בעיה קשה נוספת שעמדה בפני חז"ל היתה 'דממת האלחוט' סביב תקופת אנשי כנסת הגדולה, וכדברי רנ"ק (מונה"ז, עמ' קצד): "עם כל האורך המסוים של זה הזמן… איך בא המקרה שנאבדו דברי ימיו, לא יזכרו ולא יפקדו?…"
תקופה זו שהחלה בימי עזרא (=לפי המחקר שנת 450~ לפנה"ס) והסתיימה בימי שמעון הצדיק (=שמעון השני, שחי לפי המחקר בשנת 200~ לפנה"ס), ארכה כ- 250 שנה, ועליה לא ידוע לנו כמעט דבר, למרות שבה נקבעו למעשה כמעט כל יסודות היהדות החז"לית כפי שהיא מוכרת לנו. כדי לשמור על רציפות המסורת ולא להשאיר 'חור שחור' בסדר גודל כזה, העדיפו חז"ל לצמצם למינימום את התקופה הזו – וכך צמצמו מצד אחד את התקופה הפרסית כאמור לעיל, ומצד שני קבעו כי שמעון הצדיק (=שמעון הראשון) חי בימי אלכסנדר מוקדון, ואף קיבל את פניו של הלה מחוץ לירושלים. כלומר – עד ימיו חלפו כשלושים שנה בלבד מעליית עזרא. ממילא המושג "אנשי כנסת הגדולה" כולל לפי חז"ל את חגי, זכריה ומלאכי מצד אחד, ואת עזרא, נחמיה ושמעון הצדיק מצד שני – למרות שעפ"י המחקר פער הזמנים ביניהם הוא גדול מאוד.

כך או כך, הנחה זו שומרת הן את החבית והן את יינה – חז"ל ידעו גם ידעו כי משך התקופה הפרסית היה ארוך בהרבה, אלא שכשם שלא יראו מלדרוש את המקרא כנגד כוונתו המקורית, כך לא חששו לדרוש את ההיסטוריה כנגד השתלשלות האירועים המקורית – והחכם עיניו בראשו וישכיל לדעת את מוצא דבר (דניאל ט, כה).

לכן (לדעתי) – גישת "בכוונה תחילה" דינה להתקבל!

34 תגובות על “בעקבות הזמן האבוד 2 – שלב ההסברים

  1. התנא רבי יוסי, בעל 'סדר עולם', פעל כידוע בתקופה שאחרי דיכוי מרד בר כוכבא שלווה בשפיכות דמים נוראה ובגזירות שמד.

    בדיון בין התנאים, שבו רבי שמעון גינה בחריפות את מעשי הרומאים, בעוד שרבי יהודה דיבר בשבחם (אם כי גם הוא הסתייג מהם באומרו שיש לברך בכל יום 'שלא עשני גוי')- נקט רבי יוסי בדרך השתיקה. שלא להעיר ולא לעורר…

    חישובי קץ לא היו רק עניין אקדמי. היתה להם השלכה מעשית. הבנה שקץ אמור להיות בזמן קרוב, היתה עלולה להצית שוב את אש המרד. מסתבר מאד שלא בכדי פרץ מרד בר כוכבא סמוך למלאת 70 שנה לחורבן הבית השני, והיתה תקוה שכמו בבית ראשון ייבנה השני לאחר שבעים שנה.

    כיווץ התקופה הפרסית ל-34 שנים, דחה כל חישוב קץ אפשרי בעוד כ-170 שנה, והיה בכך כדי להרגיע את הרוחות ולשקם את היהדות הדווייה.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    הגיל של 34 שנים מתאר בספרות חז"ל את גילם של אחיתופל ובלעם וכיו"ב שהיו בבחינת 'אנשי דמים ומרמה' לא יחצו ימיהם. ייתכן הגדרת התקופה הפרסית בפרק זמן זה משקף גם יחס ערכי שלילי מאד לתרבות זו המליאה הוללות ונהנתנות, תרבות שבה ההחלטות הגורליות בדיני נפשות מתקבלות במשתה היין…

    • לגבי כישלון מרד בר-כוכבא – זה רעיון מעניין! הוספתי בגוף ההדברים.
      לגבי המספר 34 – גם זה רעיון מעניין! אבל כאן יש רמז לציבור הד"ל ח"ו ועל כן לא יכולתי להוסיפו:)

    • לגבי הספר ("חזון החיים") – הוא טוען שחז"ל אכן טעו והכרונולוגיה המחקרית היא הנכונה, וכל זה כדי להראות שספר דניאל ניבא מראש את מלחמת העולם הראשונה…
      אגב הוא כמעט קלע בתחזיתו, כי הספר הודפס בתרצ"ה (=1935), ולפי חישוביו בעמ' 26-27, המלחמה העולמית הבאה תתרחש בתרצ"ז-ח (=1937-8) ולאחריה תהיה גאולת ישראל השלמה – ואכן מלחה"ע ה- 2 פרצה ב- 1939!

      לגבי ששבצר=זרובבל – זה לא ייתכן, עיין בדעת מקרא, עולם התנ"ך וכו' שהפריכו זאת ולא כאן המקום.

    • תודה על ההפנייה! קראתי את זה בזמנו אבל שכחתי להתייחס… אז הוספתי בקצרה בגוף הפוסט, וכאן אאריך קצת יותר:
      הגר"א מתקשה לא רק בסדר המלכים, אלא גם במניין שנותיהם כך שיתאימו לאמור בדניאל + למסורת חז"ל אודות טעותו של אחשוורוש שהשתמש בכלי ביהמ"ק + לחישוב שנת היובל שתצא בשנת ה- 50 מהמלכת יאשיהו + כמובן שמלכות פרס תעמוד על 52 שנה בלבד בפני הבית.
      כדי ליישב את כל זה, הגר"א מציע קונסטרוקציה חדשה, שאולי אפשרית בתיאוריה (ואודה על האמת כי לא ירדתי לעומק דעתו בזה, מעומק המושג וקוצר המשיג), אבל אינה נכונה מעשית, שכן לדבריו זהו סדר המלכים (שנות המלכות בסוגריים):
      כורש (2) > ארתחשסתא א' (1) > אחשוורוש (14) > דריווש = כורש (6) > ארתחשסתא ב' (30) >> סה"כ 52 שנה (שנה אחת מובלעת).

      ומה פירוש "הוא כורש הוא דריווש הוא ארתחשסתא"? מפרש הגר"א:
      1) דריווש נקרא גם כורש.
      2) מלכות ארתחשסתא (ב') נמנתה למעשה מהשנה ה-2 של אותו דריווש, שלך 6 שנים – כך ש- 4 שנים ממלכותו מובלעות במלכות דריווש > ולכן למרות שמנחמיה משתמע שארתח' מלך 34 שנים, בפועל היו אלו 30 שנה. ומכאן ש:
      דריווש = כורש || ארתח' = דריווש (כיוון שמלכותו נמנתה לדריווש) >>
      דריווש = כורש = ארתחשסתא, מש"ל…
      ומובטחני שלו הגר"א היה יודע על הממצאים הארכיאולוגיים, היה חוזר בו ואולי מחדש פירוש אחר בסדר עולם.

  2. עוד הסברים אפשריים:
    – חז"ל החשיבו את רק שנות המלוכה העיקריות/המבוססות של כל מלך,
    – רק שנים שהייתה בהן מלוכה ברצף,
    – רק מלכים 'חשובים' (ולא יורשים או מחליפי מקום זמניים)
    – רק שנות המלוכה שהייתה בהן רלוונטיות לעם ישראל ולקורותיו.
    כלומר, אין חז"ל עוסקים בחשבון 'אובייקטיבי' 'היסטורי' אלא בחשבון שיש בו משמעות עבור עם ישראל.

    • ההסברים האלה (המבוססים עקרונית על תירוצו של ר"ע מן האדומים שהבאתי בפוסט) עונים על חלק מהשאלות – לא על הקדמת אחשוורוש לדריווש, לא על הזיהוי התמוה של כורש עם דריווש וארתח', ובוודאי שלא מסבירות התעלמות מ- 169 שנה תמימות – וכי לא קרה בהן שום דבר?!

  3. (בשל אורך התגובה, שכאורכה כן חוסר-רלוונטיותה, הגבתי פה ושם בגוף הדברים ולא בתגובה נפרדת – אברם העברי)
    המאמר מציג את הבעיה שבחישוב התקופה הפרסית בין גישת חז"ל לגישת המחקר. סביב נקודת הסיום של האמפריה הפרסית אין מחלוקת, שני הצדדים מודים שהיה זה סביב שנת 3448 למנין העולם (היא שנת 312- למנין המינים) אז כבש אלכסנדר מוקדון את פרס. המחלוקת היא סביב נקודת ההתחלה וממילא כמה זמן היא ארכה, בעוד שלפי חז"ל התקופה הפרסית ארכה 52 שנה (מתוכם 34 שנים בפני הבית), לפי המחקר היא ארכה כ227 שנה(אם נניח שתחילת שלטונם היה ב539- לפי המצוייר באיור שבמאמר), הפרש של כ175 שנים .
    ההבדלים המרכזיים בין הגישות הן: 1.כמה מלכי פרס מלכו בתקופה זו – לפי חז"ל היו ארבעה (לא כפי המצויין במאמר- שלושה,אפרט בהמשך) ולפי המחקר היו כעשרה.
    2. כמה זמן עמד בית המקדש השני של תילו – 420 שנה לפי חז"ל(יומא ט,א),דהיינו מ3408(352-) עד שנת 3828(68 ), או 584 שנה לפי המחקר דהיינו משנת 3244(516- שבמאמר מצויין שהיא השנה הידועה במחקר לבנין ביהמ"ק השני) עד שנת 3828(68-).
    לפתרון הסוגיה מציג בעל המאמר 3 פתרונות :
    1. התיזה של ד"ר חיים חפץ- המחקר שגה בחישוב שכן הוא מתבסס על ההיסטוריונים היוונים שלא היו אמינים ולא בדקו את המידע ממקור ראשון(כמו שכבר טען יופוס פלביוס הא יוסף בן מתתיהו בספרו) וכלל לא התייחסו למקורות התנ"ך. וגם מחמת שהרבה שנים שהחשיב המחקר משנות מלכות פרס היו חופפות למלכות בבל שלפי חישוב חז"ל(שלחישובם לא קיבלו הפרסים את שלטונם המוחלט אלא אחר נצחונם על בלשצאר,המלך הבבלי השלישי כאמור בדניאל ה).
    2. התיזה של ר' עזריה מן האדומים – חז"ל בסדר עולם רבה טעו בחישוב.
    במאמר מוצגות טענותיו בקצרה אך לענ"ד כולן אינם מוכרחות- טענותיו הן:
    א. "וכי יתכן שדריוש השני-שהוא ארתחשסתא שהיה בן אסתר- שסייע לבנין בייהמ"ק יפול ביד צר-זו תורה וזו שכרה"? – לטענה זו איני רוצה כלל להידרש וכי מאי קושיא יש בזה וכי לא מצינו מקרים קשים יותר של צדיקים ממנו שאירע להם רע ומה ראיה יש בזה? אכן לא קושיה גדולה כ"כ, ולכן הבאתיה אחרונה (אלא שאתה בחרת להתחיל בה, כנראה מאותה סיבה בדיוק…)
    ב.לפי החשבון שהוא עושה שם היו 6 דורות של כהנים בפרק זמן של 34 שנה לפי חז"ל וזה לא מסתבר – נו מאי ראיה יש כאן? אף אם נאמר שכן הוא וכי אי אפשר זה? זה כמעט בלתי אפשרי.
    הלא כמה מקרים מצינו עניינים שהיו בודאות למרות שהם לא מסתברים בעינינו כמו למשל בפס' בענין דוד ובת שבע מפורש שבת שבע היתה נכדתו של אחיתופל שהיה חברו של דוד (חברו?! אולי "רבו אלופו ומיודעו"?!) -אז לפי זה נאמר שזה לא ייתכן שדוד התחתן איתה כי היתה צעירה לגילו? וכ"ש לפי חז"ל (ערבך ערבא צריך…) שאחיתופל מת בגיל 34-שכן "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" אמר דוד עליו? או שמא שיוכבד הולידה את משה בת 130 לפי חז"ל -או קרוב לזה כמו שמוכח בפס' שמביא הרמב'ן בפרשת שמות לסתור טענותיו של הראב"ע שדחה את חז"ל בזה- בזה גם לא נאמין כי זה לא מסתדר לנו? (עד שאתה מביא ראיה מדרשית מיוכבד תביא ראיה מ- 430 השנה של בנ"י במצרים, שחז"ל נאלצו לקצרם בחצי, ודוק…) או שמא שפנחס שהאריך ימים עד תקופת השופטים כאמור בשופטים כ, כח גם בזה לא נאמין כי זה לא הגיוני בעיננו? (וכי לא ידעת שאפילו רש"י (שופ' יז א) כותב שפרשיה זו היתה בתחילת ימי השופטים?!) -כל טענות אלו אינן אלא סרק ולא ראיות מוכרחות לדחות אף דברי מישהו אחר וכ"ש שלא את דברי חז"ל!
    ג. הוא מניח ע"פ הפס' שהביא שהיו דורות רבים מתקופת זרובבל ועד תקופת עזרא ונחמיה ובודאי לא 34 שנים(ועיין לקמן שהוכחתי מן הפס' שזה אינו מדוייק) – גם כל דבריו שם לא מוכרחים ולא מבוססים על ראיות אלא על סברות והנחות, בכגון דא נאמר: "אל תניח הנחות ואל תקשה קושיות"! אדרבה, אתה מניח שדברי ס"ע נכונים, למרות שהוא אינו מביא ראיות לדבריו ולמרות שראשונים לא מעטים חולקים עליו בנושאים שונים.
    אמנם גם מסקנתו זו הוא דוחה בעצמו שכן הרי ודאי שחז"ל הכירו את הפס' וכיצד שגו במכוון לדוחקם ולהעמידם ב52 שנות מלכות פרס ומתוכם 34 בזמן הבית? על כך הוא עונה בתיזה הבאה.
    3.התיזה האומרת שחז"ל טעו במכוון -או מפני שכך נאלצו כי היתה להם מסורת בפס' שלא קיבלה משמעות אחרת, או מפני שבאופן פרגמטי העדיפו "לצמצם" חורים בהיסטוריה שהיו לוטים הערפל, או מפני רצו לטשטש את התקופה ההיא כדי שלא יבואו לחשב קיצים או מסיבות אחרות התלויות בשיבת ציון וכו'.
    חוות דעתי
    האמת שאיני רוצה להידרש לכל דבריו שאינם מבוססים דיו , ואינם מוסברים בצורה בהירה. אני מרגיש שבזבזתי יותר מדי זמן לדון בהם ולנסות להבינם כאילו הכותב הוא אחד מן הראשונים. אמנם לעצם השאלה בין הסתירות הנ"ל מחובתי להתייחס. את דברי המחקר איני מכיר מספיק צא ולמד… -בטח לא על סמך מאמר זה שלא מביא את המחקר עצמו וסמוכותיו רק מניח הנחות כדוגמת בית שני שנבנה ב3244 (516-)- על כן לא אתייחס אליו אלא לדברי חז"ל עצמם בהתאם לפס'.
    מלימוד הסוגיא עצמה במסכת מגילה יא,ב וברש'י שם ובספר דניאל,עזרא ונחמיה יוצא שהיו 4 מלכים במלכות פרס, דהיינו באמפריה הפרסית ולא סה"כ שליטים מטעמם(בזה אולי כולי האי ואולי… מתיישבת הקושיא מן המחקר על כ10 שליטים וכמו שכבר הובא בשם ד"ר חפץ לעיל). הראשון הוא דריוש המדי שקיבל את המלכות בן 62 אחר שניצח -ביחד עם חתנו כורש שהיה מזרע פרס – את בלשצר כאמור בדניאל פרק ט. דריוש זה הוא הדריוש שמסופר עליו בפרק ט' שם, ואע"פ שכתוב שם "דריוש בן אחשורוש מזרע מדי" לא זהו האחשורוש שבימי המן כמו שאומר שם רש"י ע"ש אלא הדריוש הנ"ל. (מכן יש להוכיח קצת שגם אביו,אחשורוש,היה שליט במלכות פרס ולכן הוזכר- ומעין מה שאמרו חז"ל: כל ששמו ושם אביו בנביאות הוא ואביו היו נביאים אלא שהוא גדול ממנו- אע"פ שחז"ל לא מנוהו כלל כיון שהיה זה בימי בבל בזמן המלך בלשצר, וזו קצת ראיה לדברי ד"ר חפץ שהיו עוד מלכים במלכות פרס אלא שהיה זה עדיין בתקופת מלכות בבל לכן לא נמנו וכמו אביו של נבוכנאצר שג"כ לא נמנה כמלך בבל כיוון שמלך קודם שלטון האמפריה הבבלית שהחלה מזמן נבוכדנאצר בנו).
    דריוש זה מלך כשנה, אחריו מלך כורש כ3 שנים ,הוא זה שהכריז על הצהרת כורש לעלות לארץ ישראל 70 שנה בדיוק אחר גלות יהויקים שהיתה בשנת 2 לנבוכדנאצר מלך בבל(כאמור במגילה שם וברש"י ריש ספר עזרא), ע"פ הפס' בירמיה כט':"כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם" (והיינו מיום עליית בבל על ישראל בראשונה). אז עלו זרובבל ועימו נחמיה ומרדכי וכו' כמתואר בספר עזרא פרק ב. בזה נפרכת טענת המאמר(בעמ' השני בחלק ב מספר 2)שעזרא ונחמיה חיו כ60\70 שנה אחר זמן זרובבל וישוע הכה"ג,שזה לא יתכן שהרי נחמיה היה בזמנו ועזרא בזמן נחמיה קודם לו מעט היה (וזו גם ראיה שעלה נחמיה לירושלים עם זרובבל בימי כורש אלא שאח"כ חזר עד תקופת ארתחששתא-ועיין לקמן).
    בתקופה זו החלו לבנות את ביהמ"ק, אמנם צרי יהודה שכרו יועצים לשלוח למלך כורש והעבודה נעצרה עד זמן דריוש השני בן אסתר כאמור בעזרא ד,ה: "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס: (ו) בְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: (ז) וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית: (ח) רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא: (ט) אֱדַיִן רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא טַרְפְּלָיֵא אֲפָרְסָיֵא ארכוי אַרְכֳּוָיֵא בָבְלָיֵא שׁוּשַׁנְכָיֵא דהוא דֶּהָיֵא עֵלְמָיֵא:"
    הפס' באים לומר שהיתה העבודה בטלה בזמן כורש עד דריוש השני בן אסתר שאחרי אחשורוש, ואז בא הפס' הבא ומפרט שאף בזמן אחשורוש לא היתה העבודה נמשכת מחמת השטנה שהיתה בתחילת מלכותו, כמו שאמרו חז"ל(עיין רש"'י שם) ששמשי סופר המלך הוא בן המן והוא כתב השטנה. וממשיך הפס' הבא לפרט מהי השטנה שנכתבה בימי אחשורוש- שהוא ארתחששתא כמו שכותב הרלב"ג שם ,וזה מסתדר עם דברי הסדר עולם שכתב שארתחששתא היא שם המלכות ובפס' האלו הכוונה לאחשורוש(ובפרק ו ובנחמיה הכוונה לדריוש השני כדלקמן) כמו שהוזכר בתחילה שבימיו נכתבה השטנה, ולכן בהמשך הפס' שם עובר הספר לתאר את השטנה שנכתבה בארמית. ??? הפסוק אומר "ובימי אחשורוש… ובימי ארתחששתא…" – מה ההיגיון להחליף את שמו תוך כדי דיבור?! מה גם שכל האיגרת המצוטטת שם נשלחה לארתח' והיא מסבירה מצוין מדוע נחמיה רעד מפחד כשעמד לפני אותו ארתח' לבקש על "עיר קברות אבותיו"!
    בכך גם מסתדרת קושיתו של בעל המאמר(בעמוד הראשון בחלק ג2) מן הפס' הזה שהיו 4 מלכים(שזה דרך אגב נכון כדכתבתי לעיל אלא שבפס' זה לא מוזכר דריוש הראשון-המדי- שבימיו כלל לא התחילה עבודת הבנין שהוא היה לפני כורש כדמוכח מדניאל ריש פרק ח וריש פרק ט) וארתחששתא הוא מלך בפני עצמו? – שאין זו כוונת הפס' שא"כ מדוע הוא עובר לספר זאת בארמית ,ומדוע דווקא כאן אחר התיאור של עצירת הבניה בימי כורש,אחשורוש ודריוש השני אלא ודאי כדכתבנו שהתיאור בארמית הוא תיאור השטנה בימי אחשורוש כהמשך להסבר עצירת הבניה גם בזמנו.
    ומה שהפס' מזכיר את דריוש השני לפני אחשורוש למרות שאחשורוש היה אביו- זה לא קשה שכן הפס' הראשון מתאר את כל זמן ביטול העבודה שהתחיל מכורש המלך השני במלכות פרס עד דריוש השני שהוא המלך הרביעי במלכות פרס, ובפס' הבא מתואר ביטול העבודה גם בזמן אחשורוש ותיאורה בארמית לפרוטרוט בפס' הבאים.
    אחר התיאור של שליחת המכתב מאת המלך אחשורוש לבטל את עבודת ביהמ"ק מסיים הפרק בפס': (כג) אֱדַיִן מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל: (כד) בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס:
    ואז מתחיל הפרק הבא לתאר כיצד חזרה העבודה- שהתנבאו חגי וזכריה לחזור ולהמשיך את העבודה, והחלו זרובבל וישוע הכה"ג לחזור ולבנותה כמקדם בימי כורש- עזרא פרק ה,א:
    וְהִתְנַבִּי חַגַּי נביאה נְבִיָּא וּזְכַרְיָה בַר עִדּוֹא נביאיא נְבִיַּיָּא עַל יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן: (ב) בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר יוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְעִמְּהוֹן נביאיא נְבִיַּיָּא דִי אֱלָהָא מְסָעֲדִין לְהוֹן: (ג) בֵּהּ זִמְנָא אֲתָא עֲלֵיהוֹן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן וְכֵן אָמְרִין לְהֹם מַן שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לִבְּנֵא וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה: (ד) אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן:(ה) וְעֵין אֱלָהֲהֹם הֲוָת עַל שָׂבֵי יְהוּדָיֵא וְלָא בַטִּלוּ הִמּוֹ עַד טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן נִשְׁתְּוָנָא עַל דְּנָה: (ו) פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי שְׁלַח תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתֵהּ אֲפַרְסְכָיֵא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה עַל דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא: (ז) פִּתְגָמָא שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ לְדָרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שְׁלָמָא כֹלָּא: (ח) יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי אֲזַלְנָא לִיהוּד מְדִינְתָּא לְבֵית אֱלָהָא רַבָּא וְהוּא מִתְבְּנֵא אֶבֶן גְּלָל וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא וַעֲבִידְתָּא דָךְ אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם:
    הפס' מתארים שגם עתה היו מניעות, ועמדו עליהם שרי עבר הנהר לפשר מעשיהם, ואז שלחו לדריוש מכתב האם להתיר להם לבנות ודריוש אחר חיפוש בגנזי המלכים מוצא את הצהרת כורש ומורה היתר לבנות את ביהמ"ק, ושולח אף סיוע מבית המלך לבניינו ולהקרבת הקרבנות כאמור שם בפרק ו שמסתיים כך:
    (יג) אֱדַיִן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן לָקֳבֵל דִּי שְׁלַח דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּנֵמָא אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ:(יד) וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נביאה נְבִיָּה וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס:
    והנה עתה מתאר הפס' את ההצלחה של ישראל בימי המלכים הנ"ל אע"ג שהיתה עבודת ביהמ"ק בטלה בתקופת חלקם מזמן כורש עד דריוש השני כנ"ל. ומשמיענו הפס' שעכ"פ היתה להם הצלחה בימי המלכים האלו: כורש-בבנין ההתחלה,דריוש השני-בהמשך הבנין ובסיומו, וארתחששתא שכמו שכתבנו לעיל שהוא שם למלכות ויכול להתפרש גם כדריוש השני שמכוין הפס' להצלחת בנין החומה המתוארת בספר נחמיה בתקופת ארתחששתא-דריוש השני וכמו שמפרש הרלב"ג על פס' זה ,או על אחשורוש והכוונה על הצלחת היהודים אחר נפילת המן וגדולת מרדכי אע"פ שלא נמשך הבנין בימיו.
    כלומר ארתחששתא הוא מעין "ג'וקר" ששולפים בעת הצורך: פעם הוא אחשורוש ופעם דריוש, הכל לפי איך שנוח לנו כדי שיסתדר החשבון של בעל ס"ע (ועדיין לא מסתדר כמובן, מסיבות אחרות!)… ומנגד יש לנו עובדה ברורה בכתבי הפרסים עצמם, שהיה גם היה מלך (ואפילו 3) ששמו ארתחשסתא…
    ומה שמקשה בעל המאמר על מרדכי שכתוב בעזרא פרק ב כנ"ל שעלה לא"י בימי כורש וכיצד היה בשושן הבירה בתקופת אחשורוש? גם זה לענ"ד לא קשה וכמו שכבר אמרו חז"ל שהוא חזר לגולה וכמו שמוכרחים אנו לומר על נחמיה גם כן שהרי באותו פס' שם מוזכר גם נחמיה, ולעומת זאת בספרו(פרק ב) מוזכר שהוא יושב בגולה בשנת 20 למלך ארתחששתא והוא היה משקה למלך ורק אז הוא עולה לא"י לייסד את החומה וכיצד יתכן זה הלא המלך כורש ודאי קדם הוא לארתחששתא אלא מוכרחים אנו לומר שגם הוא מאיזו סיבה –אולי של צרכי ציבור- חזר לגלות וכמו"כ נאמר על מרדכי. (או שנדחק לומר שהיו 2 מרדכי ו2 נחמיה שלענ"ד הוא דוחק יותר).
    וכל זה אני מעדיף לומר על אף חלק מן הדחקויות מאשר לילך אחר המחקר (היית צריך להתחיל בהצהרה הזו ולא להלאותנו בתירוצים חסרי בסיס), כי אם כן כל שנות הבריאה מתחילת העולם מתבלבלות כאמור במאמר ודבר זה הוא קריטי (ממש לא קריטי, ראה במאמר הזה שאליו הפניתי בפוסט השני) , ואז גם חשבון השמיטין והיובלות לא מסתדר שלא כדבריו שם. שהרי קיימא לן שששת אלפים שנה יהיה העולם כמו שכתוב בסנהדרין פרק חלק ,וכמו שמסביר הרמב'ן בפרשת בראשית שכנגד כל יום בבריאה יש אלף שנה (וכנגד היום השביעי "חד חרוב"-שהוא האלף השביעי בו הקב"ה מחדש את עולמו וכדברי הרמח"ל בדעת תבונות) ולא יותר ומוכרח שאנו כעת בשנת 5774 ע"פ חשבונו המדויק של ר' יוסי בסדר עולם. (מכאן והלאה אני לא רואה טעם להתייחס)
    ועוד שרק לפי חשבון זה יסדרו הפס' בספר דניאל פרק ח: (יב)וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה: (יג) וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס: (יד) וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ:
    וכל המפרשים התחבטו בפירוש הפס' האלו המתארים את הקץ מנסים לעשות חישובים לקץ (וגם לקץ המופיע בפרק האחרון של מועד מועדים וחצי ,ו1335 ו1290 הימים ע"ש) וכל חישוביהם עברו ולא קרה דבר. ואמנם אני ניסיתי דבר חדש לחשב 2300 שנה לאחור משנת הקמת המדינה-התש'ח=5708(לא חישוב קץ של להבא ,אלא לנסות להבין על לשעבר), ויצא לי שנת 3408 שהיא שנת הקמת בית שני לפי חשבון ס"ע.
    אם כן אע"פ שאין זו ראיה גמורה, מ"מ סמך ראיה יש כן שכן הפס' מתאר שה2300 שנה של הקץ יהיו אחרי "הערב ובוקר" כשהנבואה היתה לדניאל בתקופת גלות בית ראשון. א"כ אין ערב יותר מערבה של הגלות ואין בוקר יותר מסיומה שחל בשיאו בבנין הבית השני, ומשם אומר הפס' שיש למנות 2300 עד סיום השפלת עם ישראל ="צבא קודש מרמס" ואז הם יתחילו להיות בבחינת "ונצדק קודש", ואין הצדקה לעם הקודש על אמיתות תורתו ובחירתו כנגד כל הדתות והעמים יותר משיבתו לארצו ולחייו הלאומיים-ריבוניים שהופיע בהקמת המדינה בתש'ח. שהרי על כן רדפו אותנו הדתות כל הדורות להוכיח שכבר איננו העם הנבחר וכל זמן שהיינו מושפלים היה זה סיוע לדברי השקר שלהם וחילול ה' עצום וכדברי יחזקאל לו: " (יט) וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים: (כ) וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם יְקֹוָק אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: (כא) וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה:"
    וזהו סיום דברי המלאך לדניאל שם בסוף הפרק: "(כו) וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֱמֶת הוּא וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן כִּי לְיָמִים רַבִּים: (כז) וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים וָאָקוּם וָאֶעֱשֶׂה אֶת מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה וְאֵין מֵבִין: "
    לסיכום- דברי החזון הזה ושאר דברי חז"ל על מנין שנות העולם מסתדרים רק ע"פ החשבון של ר' יוסי בסדר עולם ,על כן מוטב לי להידחק קצת בפס' ,ולהסביר את המחקר ההסיטורי כדברי ד"ר חפץ שההיסטוריונים היוונים לא דייקו ומנו שנות מלכי פרס כפולים וחלקם חופפים למלכי בבל קודם שנפלה האמפריה שלהם. מלומר- שחלילה חז"ל טעו בנושא כל כך עקרוני שיש לו השלכות רבות ,ולומר שכל החשבון הנ"ל של שנות העולם מוטעה, ושבית שני עמד מעל 500 שנה, ושמנין שנות השמיטין והיובלות מוטעה ושפירוש החזון של דניאל שהתגשם לעינינו אינו נכון וכו'.
    על כן בתור מורה לעתיד בע"ה -זה מה שאלמד את תלמידי ואדריך אותם בדרך שהורונו רבותינו ז"ל!
    תלמידים צעירים אפשר ללמד גם דברים שאינם נכונים כדי לחזק את האמונה בחז"ל וכו' אבל מתישהו הם מתבגרים ואז מתחילה הבעיה…

  4. ציינת כי "אבל הראייה הניצחת כנגד חפץ ניתנה במחקר שהתבסס על רשימת ליקויי הירח והחמה שתיעד תלמי-פטלומאוס (כן, אותו אחד שניסה להגן על הגיאוצנטריות:), שפורסמו ע"י האסטרונום האוסטרי פרידריך גינצל (Friedrich Karl Ginzel) – ליקויים אלו תועדו ע"י הבבלים והפרסים הקדמונים, ואירועים חשובים כגון מלחמות או עלייתם של מלכים לכיסאם תוארכו בהתאם אליהם. המחקר גילה כי התיארוך המחקרי המקובל מתאים ל- 13 מתוך 14 ליקויים שהתרחשו אז, בעוד שלפי התארוך של חפץ אין כל התאמה."
    מספר שאלות:
    1. בהנחה שהתיארוך המחקרי הוא הנכון, האם לא היינו מצפים להתאמה מושלמת של 14 מתוך 14?
    2. פרידריך גינצל פירסם את מחקרו ב1899, האם כל יוצרי השיטות השונות של סידור הכרונולוגיות במזרח התיכון העתיק ובמצרים קיבלו את בסיס מחקרו?
    3. האם בכלל נעשה ניסיון להתאים את התארוך של חפץ לרשימת ליקויי החמה והירח. בפרט שגם התארוך המקובל כאמור אינו מתאים ב100%?
    4. האם קיימות בדיקות פחמן 14 שעוזרות לוודא את התיארוך המקובל?

    ולסיום, חז"ל גם מתארכים את מרד בר כוכבא ב52 שנה לאחר חורבן הבית – כלומר שנת 122. לעומתם התיארוך המקובל הוא 10 שנים מאוחר יותר. אודה לך אם תוכל להסביר מדוע התיארוך של חז"ל למרד אינו מקובל.

    • שלום רב!
      התשובה לשאלות האלה נשגבה מבינתי, למעט השאלה הראשונה – הלוואי שבכל הדברים האחרים בחיים נהיה בטוחים בוודאות של 13 מ- 14 :)
      שלחתי לך בפרטי הפנייה לאדם היחיד בערך שבאמת מסוגל לענות לכל השאלות האלו.

  5. לגבי השאלה הראשונה, האם יש התאמה של 13 מתוך 14 ליקויים, כאשר בליקוי הנותר איננו יודעים. או שהתיאור של ליקוי ה14 מנוגד למצופה לפי הידע האסטרונומי שלנו (שאיננו שנוי במחלוקת), מה שאולי מעלה תהייה לגבי האמינות של הדיווחים על הליקויים.

  6. מאמר נהדר ונושא מרתק.
    רק שאלה אחת – מהפס' בדניאל י"א (א-ד), האם לא ניתן להבין שכבר מחבר ספר דניאל (מאה שנייה לפנה"ס?) הכיר כרונולוגיה פרסית מקוצרת שבה ארבעה מלכים פרסיים בלבד?!
    ומכאן – טעות או כוונת מכוון – לא מדובר במעשי חז"ל אלא במעשיו של מחבר ספר דניאל, כ-300 שנה קודם לכן! לא כך?
    (זה כמובן לא משפיע על הכרונולוגיה, ובכל זאת 'קדמות' הטעות מעניינת, כמו למשל אחדותו של ספר ישעיהו בעיני מחבר בן סירא)

    • תודה! ולגבי הפסוקים בדניאל – קצת קשה להסביר ככה, כי הוא מתחיל מ"דריווש המדי" שלא ברור מי הוא, ולא מכורש המוכר.
      אגב, אם כוונתו היתה לדריווש השני, יוצא שהוא צודק כי אחריו באמת מלכו ארבעה מלכים! ראה באיור כאן:
      http://i1.wp.com/localhost/ivri/wp-content/uploads/2014/03/Persian_Kings_Chazal_vs_Research.png
      אם כי לא ברור שדריווש האחרון (שהובס ע"י אלכסנדר מוקדון) אכן "יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל".
      ויש עוד אפשרות, שמדובר בשגרת לשון (קונבנציה בלע"ז) ספרותית, של שימוש בהדרגתיות "שלושה… ארבעה" שחוזרת כמה פעמים במקרא (עמד על כך יאיר זקוביץ בדוקטורט שלו "על שלושה… ועל ארבעה") – והכוונה איננה שאכן יהיו בדיוק שלושה מלכים, אלא שה' כביכול יאפשר לפרס לשלוט עוד תקופה מסוימת, אבל אז הם יחטפו אותה בגדול, במילים אחרות – גורלם נגזר, זה רק עניין של זמן.

  7. נראה לי קצת קשה לזהות את דריוש המדי עם דריוש השני. כי הרושם שמתקבל (אם אני לא טועה) הוא שדמותו של דניאל נמצאת עוד בתקופת גלות בבל, לא כך?
    לגבי "שלושה…ארבעה" זה כמובן אפשרי, אבל ספר דניאל הוא בעל מודעות היסטורית גבוהה יחסית (גם אם לא נכונה, הוא מציג רמזים לפרטים היסטוריים בדקדקנות יחסית).

  8. במקום להפריח רעיונות ממוחי הקודח, הריני לצטט לפניך את דברי פרופ' אוריאל רפפורט, עורך פירוש עולם התנ"ך לספר דניאל (עמ' 8-9), המדבר אודות עריכת הספר:

    "סימניה של עריכה זו רבים, אך היא בולטת ביותר בהכנסתם הכפויה של הסיפורים אל תוך מסגרת כרונולוגית מוזרה … כרונולוגיה זו אינה מקרית , והיא משקפת מאמץ לערוך את הסיפורים ברצף כרונולוגי, אלא שרצף זה מעורר שתי בעיות קשות: ביותר: מיהו בלשאצר בנו של נבוכדנאצר? ומיהו דריוש המדי , ומדוע הוקדם לכורש הפרסי ?
    שתי קושיות אלה הוסברו בצורה משביעת רצון במחקר החדש . אחד הקטעים מקומראן ( ראה נספח א בסוף הספר ) מגלה , כי לא נבוכדנאצר הוא גיבור חלק מן הסיפורים שנשתמרו בספר דניאל , אלא מלך בבל האחרון, נבונאיד . המלך , שבדניאל ד הוא נבוכדנאצר – הריהו נבונאיד במגילת קומראן… נראה כי מעבד , או עורר יהודי כלשהו , המיר את שמו של נבונאיד ( נבני , כלשון הקטע הקומראני ) בשמו של נבוכדנאצר , שהיה מוכר בקרב קהל הקוראים היהודי , שהרי נבוכדנאצר נזכר פעמים רבות במקרא , ואילו נבונאיד אינו נזכר בו כלל…
    גם הופעת הדמות הלא היסטורית של דריוש המדי מסתברת מניתוח היסטורי ספרותי . ברור למדי , שדריוש לא מלך קודם לכורש מלך פרס , ואף הכינוי "מדי" קשה . אולם הופעתו של מלך מדי עשויה להתאים לתפיסה הכללית של רצף המלכויות , הבאה לידי ביטוי בחטיבה השנייה של ספרנו ואף בפרק ב שבחטיבה הראשונה . רצף זה מקורו בתפיסה מעין היסטורית , המחלקת את תולדות האנושות לשלטון של ארבע מלכויות . תפיסה כוללנית וסכמתית זו מקורה , כפי הנראה , באיראן , וממנה באה לספר דניאל…
    הנחה זו , המתבססת על קיומה של תפיסה איראנית מקורית , שעיצבה את רצף ארבע המלכויות , מסבירה גם את הופעתו המוזרה של דריוש המדי בספר דניאל . כיוון שמדי תפסה את המקום השני ברצף המלכויות , וכיוון שלא ניתן היה לוותר עליה לצורר שמירת המתכונת של ארבע מלכויות , מופיע דריוש המדי כגיבור אחד הסיפורים , והוא מקדים את כורש הפרסי . על ידי כך נוצרה התאמה בין התפיסה המטהיסטורית של ארבע המלכויות ובין המסגרת הכרונולוגית של הסיפורים . מלך פרס , כורש , בא אחרי מלך מדי , דריוש , בשל העובדה , שבמתכונת האיראנית של סדר המלכויות קדמה מדי לפרס . דריוש , כשם פרטי של אחד "ממלכי פרס ומדי" היה מוכר למחברנו מן המקרא , ולכן הוא שובץ כדריוש המדי בין בלשאצר לכורש."

  9. שלום ותודה על הבהרת הבעיה ונסיונות הפתרון
    השאלה שלי היא לגבי שאר אי ההתאמות בין סדר עולם למחקר – מתי ארעה יצ"מ? האם ב1312 לפנה"ס ע"פ סדר עולם, או באזור 1450 לפנה"ס לפי המחקר (המקל יש לומר)? מדוע ישנה אי התאמה?

    • שאלה גדולה שאלת, בני… התיארוך המחקרי לבדו הוא נושא סבוך (ראה בוויקי: http://bit.ly/1Z7zXDN), וגם החישוב של סדר עולם לא פשוט, שהרי התורה כידוע סותרת את עצמה בשאלת שנות השיעבוד.
      הפער נובע קודם כל משאלה פשוטה – מאיפה מתחילים?
      סדר עולם מתחיל מבריאת העולם וסופר קדימה בהתאם לחיי האנשים.
      החוקרים הולכים אחורה מאלכסנדר מוקדון (בערך): יוון > פרס > בבל > אשור > מצרים + ממצאים בלתי תלויים שמתארכים את השושלות הפרעוניות, ואז מנסים למצוא תקופה מתאימה "לשבץ" בה אירוע שיכול להזכיר הד קלוש של יצי"מ המקראית…

      • בחשבון הפשוט, מהולדת יצחק זה 400 שנה עד סוף השעבוד ולכן זה -1311
        אבל במחקר תארכו את יציאת מצרים בהתאם למילה רעמסס שמופיע כעיר מסכנות ל-1210, שזה כמובן לא מתאים כלל. אבל גם המקדימים יותר בזמן מדברים על -1450, ולא על התאריך המקובל במסורת היהודית.
        האם ידוע לך על מישהו שמוכיח שגם לפי המחקר יצאנו ב-1312?

        • אני לא מכיר, אבל תמיד יש את וליקובסקי, אם אתה רוצה משהו באמת יוצא דופן:)
          קח בחשבון שהחישוב של סדר עולם לא מגיע מאיזושהי מסורת בלתי תלויה שעברה בעל פה, אלא ממה שיוצא מהפסוקים עצמם (אחרי "יישור") והפסוקים עצמם מדברים על 400-430 שנה! אז או שמאמינים בתורה משמיים ומניחים שכל הנתונים חייבים להתאים, או שלא…

  10. תודה על המאמר!

    במסגרת המאמר אתה מצרף את טבלת הליקויים, אך לצערי מכיוון שאינני קורא יונית עתיקה [או השפה הרלוונטית] בה נכתבו כותרות העמודות והשורות,קשה לי בנסיבות אלו להתייחס לתוכן הטבלה ברצינות הראויה,ניסיתי לבדוק במקור הטבלה בספר של גינצל באינטרנט, אך גם שם הטבלה באותה שפה והספר עצמו בגרמנית. אני בטוח שאתה ככותב המאמר הרואה בטבלה זו את ההוכחה החזקה ביותר מבין היטב את משמעותה ,ואשמח אם תשלים את השרות הנפלא שסיפקת לנו ותספק תרגום של כותרות העמודות והשורות בשפה מובנת להדיוטות.

    אלי

    • בבקשה!
      כותרות העמודות הן: 1) Namen… – שמות המלכים. 2) Jahre – שנות מלוכה. 3) Summe – סכום (סה"כ מצטבר של העמודה הקודמת). 3) …regierungsdauer – תקופת מלכות בהנחת לוח שנה שמשי (?) או בקיצור, תאריך לפי הלוח הנוצרי המקובל.

      שמות המלכים המודגשים במסגרת הם: כורש (קירון), כנבוזי (קמביזון), דריווש הראשון (דאריון פרוטון), אחשורוש (קסרקסון), ארתחשסתא הראשון (ארתקסרקסון פרוטון), דריווש השני (דאריון דאוטרון), ארתחשסתא השני (ארתקסרקסון דאוטרון), שם לא ידוע לי (אוחון), שם לא ידוע לי (ארוגון), דריווש השלישי (דאריון טריטון), אלכסנדר מוקדון (אלקסנדרון מאחדונוס).
      יאסו!

  11. תודה אבל כנראה אני לא הבנתי,אני מחפש את רשימת 14 הליקויים על תאריכיהם המדויקים והתאמת 13 מהם
    לכרונולוגיה המקובלת, בקישור שהבאת לויקיפדיה זה לא מופיע. אם יש לך קישור לרשימה אודה לך מאוד. אם תפרסמו.

    אלי

  12. תודה ,האם תוכל לתת לי את האמייל של הרב ד"ר שי ואלטר,אשמח גם לקבל את המאמר שלו בשלמותו.

    אלי

  13. חיים שבילי בספרו "חשבונות הגאולה" מוכיח שהבית השני היה קיים 606 שנה על בסיס מנין כהונתם של הכהנים הגדולים בספרי עזרא ונחמיה, ובמיוחד על בסיס שנות מלכותם של מלכי פרס. ומכיוון שגם במנין שנות קיומו של הבית הראשון חלו שיבושים (410 שנה לפי מנין שנות מלכי יהודה אך 420 שנה לפי מנין שנות מלכי ישראל) הרי שכתוצאה מכל זה נשתבש הלוח העברי בימינו ונמצא שתאריכו מפגר ב 190 שנה (עם אפשרות סטיה של שנה אחת).
    מענין שגם 169 וגם 190 נותנים שארית 1 כאשר מחלקים ב 7. אבל מה שמטריד אותי זה: כידוע מולד "תוהו" הוא בהר"ד וזה גם רמוז בדילוג של 42 אותיות מתחילת האות ב שבמילה בראשית (כידוע אחד משמותיו של הקב"ה הוא שם בן 42 אותיות). אז בהחלט יתכן שמה שמסרו לנו בהר"ד, ומולד וי"ד זה כבר לאחר שעשו את ההסתרה וממילא יתאים. אבל אם כך אם נלך אחורה צריך באיזה שהוא מקום להיוצר פער בחישוב המולד בינינו לבין עמים אחרים (ב 169 שנים יש 2090 חודשים שיוצרים פער מצטבר גדול (שהרי ההפרש בין מולד למולד הוא כיום וחצי). האם אין שום תעודה, מסמך, שדרכו ניתן לגלות שאכן כך ארע??

    • לצערי לא הבנתי את השאלה – שהרי גם אם חסרות שנים, המחזור הוא מעגלי, ולכן אפשר להוציא מהלוח גם 1000 שנים, ועדיין הוא יתאים, לא?
      מעבר לכך שאני לא חושב שלקביעת מולד תוהו = בהר"ד יש איזשהו תוקף מדעי.
      אבל קטונתי מאוד מלהבין באמת בכל זה, ומציע לך (כמו למגיב למעלה) לפנות לרב ד"ר שי ואלטר – ואל תשכח לחזור ולעדכן אותנו כאן, בעולם התוהו! :)

      • ראשית למי שמעונין אז מצאתי שכתובת המייל של ד"ר שי ואלטר היא: swa@zahav.net.il.
        מה שהתכוונתי הוא כזה: נושא עיבור השנה והחגים קשורים לזמן המולד של הירח . אז אם יש לי את נקודת ההתחלה (המולד הראשון בבריאת העולם) ואני יודע באיזו שנה אני נמצא אני יכול לחשב מתי יהיה המולד ומזה לדעת מתי יהיה ראש חודש וכמובן החגים החשובים. אם אתה מוריד מהלוח שנים אתה צריך אם כן לשנות את נקודת ההתחלה כדי שהחשבונות יסתדרו כי זמן המחזור של הירח אינו מספר שלם!! אבל המשמעות היא שאם נלך אחורנית אז אם יש איזה מסמך מעם אחר (הבבלים למשל) באיזה שהוא מקום החשבונות לא יתאימו. כי אם הורדנו 169 שנה אז זה אומר שהורדנו כ 2090 מחזורי לבנה. אבל היות והמחזור אינו מספר שלם אז יש הפרש בין המולד שהיינו מקבלים לפי החישוב המקורי לבין המולד שמתקבל לאחר התיקון!! וזה הרי ניתן לצפיה. לכן זה לא נראה לי פשוט שאפשר "למחוק"שנים…

        • תוך כדי כתיבה עלה בדעתי שהם בעצם עשו הזזה של 169 שנים ומסרו לנו מה היה המצב של הירח אז וממילא כאשר הולכים אחורה אין אפשרות לגלות, כי ב169 השנים הראשונות היו ממילא רק אדם וחוה וצאצאיהם והם לא העלו על הכתב משהו שיוכל להוכיח שהחשבון לא מסתדר. הפלא הוא רק בזה שזה רמוז בדילוג אותיות בתחילת ספר בראשית…

  14. שלום וברכה!
    כיצד מסדרים את הזמנים עם דברי חז"ל שאחשוורוש הוציא את כלי המקדש והרי הכלים עלו עם עזרא (עפ"י הגמ' שניהם 5400 כלים).
    או שמא יש מקום לומר שכאשר אחשוורוש הפסיק את הבנייה הוא לקחם חזרה…

    • שאלה מצויינת!
      נראה היה לי לומר שלפי פירוט הכלים שנספרו ע"י מתרדת הגזבר, הם לא החזירו את הכל (פרסים, מה לעשות…), ובוודאי שלא את הכלים הגדולים כמו השולחן, המנורה וכו' – ואם כן יש לתרץ שאחשוורוש השתמש במה שנשאר.
      שוב ראיתי שמעין זה נכתב כאן ע"י אברהם אוחיון – ראה עמ' 7-8 בקובץ:
      http://asif.co.il/?wpfb_dl=7629

  15. שלום רב,

    אני קראתי את מאמרך היום, ומאחר ועשית דרך דומה לשני בחקירתך, הרגשתי שיש בידי לאשש את מסקנתך. אכןמסקנתך נכונה לגבי ההסתרה המכוונת של המידע. ישנו ספר שיבהיר עבורך את התמונה, אם תחפוץ בכך: http://www.hakirah.org/Vol%203%20Epstein.pdf
    כמו כן, קיימת סיבה נוספת לתנאים לעשות זאת והיא שורה לתקופה בה הכהונה הגדולה שמזרע אהרון הודחה ממקומה המקודש, ומתפקידה הרוחני בעם, וא מקומות אלה תפשו הפרושים, לימים תנאים לבמשך הגלגולים הם הם חז"ל – שגם. אחד הדברים שרצו להסתיק ביותר הוא קיומו של לוח שנה שמשי המקדש את מועדי ה'. תוכל להרחיב ידיעותיך בנושא (ואני ממש ממליצה לך להכניס לשם את הראש) פה: https://roniinor.wordpress.com/bne-tsadok-article/
    אימתתי את רוב העובדות שהמאמר נוגע בהן, אני מניחה שזו תהיה גם דרכך.
    אתה מוזמן להיות איתי בקשר לגבי הנושא, אם תחפוץ להחליף רעיונות או שאלות.

    בברכה,

    ריקי בלה כהן

    • תודה על ההפניה! לא נתקלתי במאמר הזה עד כה – דא עקא, שמה שהלב חושק, הפנאי עושק, ולכן איאלץ לבקש ממך לתמצת אותו בעברית לפסקה אחת ואז אבין מה בעצם הטענה העיקרית שלו :)

      ולגבי לוח השנה השמשי ובני צדוק – עוד יש צדוקים בעולם?!… אז האמת שגם דעתי נוטה לכך שהצדוקים החזיקו במסורת קדומה יותר – אבל הקישור שלה לחנוך וכל הבבל"ת של ספר היובלים נראה פאתטי בעיניי, אם את\ה לוקח את זה ממש ברצינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים