עם סיום מחזור הקריאה בתורה והתחלה חדשה מבראשית, חשבתי לקיים את הכתוב (שאיננו בנמצא) “תורה חדשה מאיתי תצא” – הלא היא תורת הנוסח, אותה זכיתי ללמוד מפי פרופ’ משה צפור. עכשיו, נוסח המקרא הוא נושא למחקר ענֵף שימיו לפחות מימי התנאים, ולא כאן המקום אפילו להתחיל לפרט לגביו מה גם שוויקיפדיה עושה את זה מצויין, ולכן אדלג ישר לעיקר.
בכל שבוע אוסיף לפוסט ה’מתגלגל’ הזה כמה הערות נוסח מעניינות לפרשת אותו שבוע + להפטרתה, מתוך עשרות רבות של הערות קיימות. כל ההצעות מקורן בספרים הקדושים ובראשם ה’ביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה‘ (Biblia Hebraica Stuttgartensia = BHS) אותה אני מזכיר לא מעט בבלוג – הספר הזה (שיוצא לאור ע”י חכמי גרמניה בשטוטגרט ומכאן שמו) הוא פרי עבודה של מאות אנשים, עשרות שנים וכמה מהדורות, והוא מכיל את נוסח המקרא עם ניקוד וטעמים לפי כת”י לנינגרד + הערות נוסח בתחתית כל עמוד. ההערות מנוסחות ב’צופן’ של קיצורים לטיניים וראשי תיבות שדורשות היכרות מעמיקה (= לא משהו שהייתם לוקחים להעביר טיסה :) וכאן אני פשוט מציג את התוצר הסופי פרי עבודתי היגעה, בעברית + קצת צבעים.
קישורים ישירים
בראשית | נח | לךְ לךָ | וירא | חיי שרה | תולדות | ויצא | וישלח | וישב | מקץ | ויגש | ויחי
שמות | וארא | בא | בשלח | יתרו | משפטים | תרומה | תצוה | כי תשא | ויקהל | פקודי
ויקרא | צו | שמיני | תזריע | מצורע | אחרי מות | קדושים | אמֹר | בהר | בחֻקֹתי
במדבר | נשֹא | בהעלֹתך | שלח-לך | קֹרח | חֻקת | בלק | פינחס | מטות | מסעי
דברים | ואתחנן | עקב | ראה | שֹפטים | כי תצא | כי תבֹא | נצבים | וילך | האזינו | וזאת הברכה
מקרא (legend)
הצעות הנוסח יוצגו בטבלה, לדוגמה:
בראשית לו ו | וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו –
אל ארץ שעיר (פשי’)
אל ארץ אחרת (תרג’)
|
מקרא: טקסט שאיננו טקסט שנוסף טקסט שתוקן
- כת”י – כתבי יד של המקרא מימי הביניים. יודגש כי מדובר בכתבי יד יהודיים כשרים למהדרין!
- שומ’ (שומ’ כת”י) – הנוסח השומרוני של התורה (או חלק מכתבי היד שלו), ימה”ב.
- תה”ש (תה”ש כת”י) – תרגום השבעים היווני למקרא (או חלק מכתבי היד שלו), מאות 1-3 לפה”ס.
- פשי’ – פשיטתא (התרגום הסורי למקרא, מאה 2).
- וול’ – וולגטה (התרגום הלטיני למקרא, מאה 4).
- תרג’ – תרגומים ארמיים שונים (אונקלוס, יונתן\ירושלמי).
- ? – הצעת תיקון מסברה
- שונות: קומ’ – קומראן. עקי’ – תרגום עקילס. סומ’ – תרגום סומכוס. תאו’ – תרגום תאודוטיון.
הערה טכנית – אפשר לקשר ישירות לכותרת פרשה מסויימת ע”י הוספת x# בסוף הקישור לפוסט, כאשר x הוא מספר הפרשה. למשל: פרשת בראשית – https://ivri.org.il/2014/10/bhs#1 , פרשת נח – https://ivri.org.il/2014/10/bhs#2, וכן הלאה. הקישור למקרא (legend) הוא: https://ivri.org.il/2014/10/bhs#0
בראשית
בראשית א א | |
בראשית א ו-ז | ויהי מבדיל בין מים למים ויהי כן ויעש אלהים… אשר מעל לרקיע |
בראשית א ט | אל |
בראשית א ל | ולכל חית הארץ… נתתי את כל ירק עשב (?) |
בראשית ב ב | ויכל אלהים ביום |
בראשית ב ה | ביום עשות ה’ אלהים |
בראשית ב כג | כי מאישָהּ לקחה זאת (שומ’, תה”ש, תרג’) |
בראשית ג כד | ויגרש את האדם וישכן אותו מקדם לגן עדן וישם את הכרבים… (תה”ש) |
בראשית ד א | קניתי איש את י-הוה אִתִּי יִהְיֶה (? – טור-סיני) |
בראשית ד ח | ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה (שומ’, תה”ש,פשי’, וול’) |
בראשית ד טו | ויאמר לו ה’ |
בראשית ד כב | את תובל קין אבי כל לטש |
בראשית ד כו | אז |
בראשית ה ג | ויולד בן (?) |
בראשית ה יח | שתים וששים שנה |
בראשית ה כב | ויתהלך חנוך את האלהים ויחי חנוך אחרי הולידו (תה” כת”י, וול’ כת”י) |
הפטרה | |
ישעיה מב י | |
ישעיה מב יט | מי עור כמשל |
ישעיה מב כב | |
ישעיה מג ד | ואתן |
ישעיה מג י | |
נח
בראשית ו יד-טז | קנים קנים תעשה את התיבה תחתים שנים ושלשים תעשה. וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה ואל אמה תכלנה. צהר תעשה לתבה |
בראשית ז יד | וכל העוף למינהו |
בראשית ז כב | כל אשר נשמת |
בראשית ח ח | וישלח את העׂרב… וייחל נח שבעת ימים וישלח את היונה מאיתו (? – ראו להלן י: ויחל עוד שבעת ימים אחרים…) |
בראשית ח יט | כל החיה וכל הבהמה |
בראשית ט ז | ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ |
בראשית ט י | … ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה |
בראשית ט כו | ברוך בָּרַךְ ה’ אלהי אהֳלי שם (?) |
בראשית י ה | מאלה נפרדו איי הגוים, אלה בני יפת בארצתם (? – כלהלן כ, לא) |
בראשית י יד | ואת כסלחים |
בראשית יא ח | ויחדלו לבנת את העיר ואת המגדל (שומ’, תה”ש – כלעיל ה) |
בראשית יא לא |
ויקח תרח… |
הפטרה (רגילה) | |
ישעיה נד ב | ויריעות משכנותיך |
ישעיה נד ח | |
ישעיה נד ט |
|
ישעיה נד יג | ורב שלום בוניך (קומ’ – ו’ מעל השורה) |
ישעיה נד טו | הן גור יגור |
ישעיה נה א |
… לכו למים, ואשר אין לו כסף. לכו שברו ואכלו ולכו שברו… … לכו למים, ואשר אין לו כסף לכו. |
הפטרה (ראש חודש) | |
ישעיה סו ב | ואת כל אלה ידי עשתה |
ישעיה סו ג |
שוחט השור – מכה איש
זובח השה – ערף כלבמעלה מנחה – מזכיר לבנה – מברך און |
ישעיה סו יט |
לך-לך
בראשית יב ב | ואגדלה שמך |
בראשית יב ג | ואברכה מברכיך ומקלליך אאר (כולם) |
בראשית יד א | ויהי |
בראשית יד ד | שתים עשרה שנה עבדו… ובשלש עשרה שנה מרדו (כת”י, שומ’, פשי’, תרג’, קומ’) |
בראשית יד י | וינסו מלך סדם ומלך עמרה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) |
בראשית יד יב | ויקחו את לוט ואת רכשו |
בראשית יד כב | הרימתי ידי אֶל |
בראשית טו ב | ובן משק ביתי |
בראשית טו יא | וירד העיט הציפור על הפגרים ועל בתריהם וַיַּשֵּׁב אֹתָם וַיֵּשֶׁב אִתָּם אברם (תה”ש) |
בראשית טז יג |
אתה אל רֳאי – תה”ש, וול’: רׂאי (הרואה אותי)
הגם |
בראשית יז טז | וברכתי אתה… |
הפטרה | |
ישעיה מא א | ולאמים |
ישעיה מא ב | ומלכים |
ישעיה מא ו-ז | |
ישעיה מא ח | זרע אברהם |
ישעיה מא יד |
תולעת יעקב מְתֵי ישראל – תה”ש ופשי’ תרגמו לשון מספר מועט.אולי מלשון מׂת = באכדית mutu = חרק [באנגלית moth = עש]? |
ישעיה מא טו | למורג |
וירא
בראשית יח ו | שלש סאים קמח |
בראשית יח י | ושרה שמעת… |
בראשית יח כא | הכצעקת |
בראשית יט כז | וישכם אברהם בבקר וילך אל המקום אשר עמד שם (?) |
בראשית יט לז | ותקרא שמו מואב לאמר מאבי הוא אבי… (תה”ש) |
בראשית יט לח | ותקרא שמו עמון לאמר בן עמי (תה”ש, ובדומה וול’ אלא שבמקום לאמר תרגמו id est = כלומר) |
בראשית כ ג | הנך מת על אדות האשה (שומ’ – כלהלן כא יא; כה) |
בראשית כ ד | הגוי תָּם גם צדיק תהרג (תה”ש, וול’ – wilt thou slay a nation that is ignorant and just?) – כך נ”ל, אין ב- BHS
|
בראשית כא יד | ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר ואת הילד שם על שכמה |
בראשית כא טז | ותשב מנגד |
בראשית כב ב | ויאמר אליו אברהם אברהם ויאמר הנני (כת”י, תה”ש, וול’ כת”י) |
בראשית כב ג | אל ארץ |
בראשית כב יג | והנה איל |
בראשית כב יד | ויקרא שם המקום ההוא ה’ |
הפטרה | |
מל”ב ד ז | ואת ובניכי (קרי, כת”י, תרג’) תחיי בנותר |
מל”ב ד טז | ותאמר אַל אדני |
מל”ב ד כ | ויביאהו אל אמו וישכב על ברכיה (תה”ש) |
מל”ב ד לה | ויגהר |
מל”ב ד לז | (לו) ותבוא אליו… (לז) |
חיי שרה
בראשית כג א | ויהיו שני חיי שרה (?) מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים |
בראשית כג ב | בקרית ארבע בעמק (תה”ש) הוא חברון (שומ’ – אל עמק חברון) |
בראשית כג ה-ו \ יד-טו | … את אברהם לאמר |
בראשית כד ז | ה’ |
בראשית כד כט-ל | ולרבקה אח ושמו לבן |
בראשית כד נה | תשב הנער אתנו ימים או חדש או עשור (שומ’) תשב הנער אתנו חדש ימים או עשור (פשי’) |
בראשית כד סב | ויצחק בא |
בראשית כה ח | ויגוע וימת אברהם זקן ושבע ימים (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’) |
הפטרה | |
מל”א א ג | השונמית – תה”ש: השומנית (!) |
מל”א א ח | ושמעי |
מל”א א יג | הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך בה’ אלהיך לאמר (תה”ש כת”י –כלהלן יז) |
מל”א א יח, כ | ועתה |
מל”א א כב |
תולדות
בראשית כה כב | ותאמר אם כן למה זה אנכי חיה ותלך לדרש את ה’ (פשי’ – השוו כז מו: למה לי חיים) |
בראשית כה כח | ויאהב יצחק את עשו כי צידוׂ (שומ’, תה”ש) |
בראשית כו כח | תהי נא אלה בינותינו |
בראשית כז ה | וילך עשו השדה לצוד ציד לאביו |
בראשית כז לד |
ויהי כשמע עשו את דברי אביו (שומ’, תה”ש) |
בראשית כז מ | והיה כאשר תריד – תאדר (שומ’) תוריד (תה”ש) תאריך [ימים] (?) תמרוד (?) |
בראשית כז מו | …מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות |
הפטרה | |
מלאכי א א | …ביד מלאכוֹ |
מלאכי א ג | ואת נחלתו |
מלאכי א יב | שלחן אדני מגאל הוא ו |
מלאכי ב ג | הנני |
הפטרה (ערב ר”ח) | |
שמ”א כ כא-כב | לך מצא את |
שמ”א כ כה | כפעם בפעם אל |
שמ”א כ כז | ויהי ממחרת היום, ביום החדש השני (תה”ש, פשי’) |
שמ”א כ ל | ויחר אף שאול ביהונתן מאוד ויאמר לו הלא ידעתי כי |
שמ”א כ לג | |
שמ”א כ לו-לז | והוא ירה החצים להעבירו…עד מקום החצים (כת”י. תה”ש: החץ) |
שמ”א כ לח | ויקרא יהונתן אחרי |
ויצא
בראשית כט ג | ונאספו שמה כל |
בראשית כט לד | |
בראשית ל יג | ותאמר לאה |
בראשית ל לב | הסר משם כל שה |
בראשית ל לה | את התישים |
בראשית ל לח | ברהטים |
בראשית ל מא | והיה בכל עת יחם הצאן (תה”ש, פשי’, תרג’ – השוו לא, י: ויהי בעת יחם הצאן) |
בראשית לא יח | ואת כל רכשו |
בראשית לא כה | ויעקב תקע את אהלו בהר המצפה ולבן תקע את |
הפטרה | |
הושע יב ה | וישר אֶל |
הושע יב יא-יב | ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתיוביד הנביאים אדמה [חסרות מילים לתקבולת?]אם גלעד און אך שוא היו [שגוי ללא תקנה] בגלגל |
הושע יג ב | ויעשו להם מסכה מכספם |
הושע יג יד | |
הושע יג טו | כי הוא בין אחים יפרי |
הושע יד ג | |
הושע יד ט | ויאמר אפרים: מה לי עוד לעצבים? (פשי’)אפרים, מה |
וישלח
בראשית לג ב | ואת לאה וילדיה אחר |
בראשית לג כ | ויצב שם |
בראשית לד יג | ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו |
בראשית לד כז | ויצאו. וּבני יעקב באו (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’ – ה- ו’ “נשארה” בסוף הפס’ הקודם) |
בראשית לד כט | ואת נשיהם שבו, ויבוזו |
בראשית לה ז | ויקרא למקום |
בראשית לה יב-יד | …אתן את הארץ. ויעל מעליו אלהים |
בראשית לה כ | הִוא מצבת קברת רחל עד היום הזה (תה”ש, וול’, תרג’) |
בראשית לו ב | ואת אהליבמה בת ענה |
בראשית לו ו | וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו –
אל ארץ שעיר (פשי’)
אל ארץ אחרת (תרג’)
|
בראשית לו כד | אשר מצא את |
הפטרה | |
עובדיה א ז | אנשי שלומך, |
עובדיה א ט | וחתו גבורֵי |
עובדיה א יג | ואל תשלח |
עובדיה א יז | וירשו בית יעקב את |
עובדיה א יט | וירשו את |
עובדיה א כא | ועלו |
וישב
בראשית לז ד | ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל |
בראשית לז ה | ויגד לאחיו |
בראשית לז ט-י | ויספר אתו לאביו ולאחיו…משתחוים לי. |
בראשית לז כג | ויפשיטו את יוסף |
בראשית לח ג | ו |
בראשית לח ה | והי |
בראשית לח כט-ל | ו |
בראשית לט ד | וכל אשר יש לו נתן בידו (כת”י, שומ’, כל התרגומים – כלהלן ה, ו, ח) |
בראשית לט יב; יג; טו; יח | “וינס ויצא החוצה… וינס החוצה… וינס ויצא החוצה… וינס החוצה (כת”י, שומ’, תה”ש – יש שמחקו ויש שהוסיפו) |
הפטרה | |
עמוס א ט | פשעי צֹר… על הסגירם גלות שלמה |
עמוס א יא | |
עמוס ב ב | ושלחתי אש בקיר מואב ואכלה ארמנותיה |
עמוס ב ג | והכרתי שופט |
עמוס ג ה | התפל צפור על |
מקץ
בראשית מא טז | בלעדָי. אלהים יַעֲנֶה שלום פרעהבלעדֵי אלהים לא יֵעָנֶה את שלום פרעה (שומ’, תה”ש) |
בראשית מא כא-ב | ואיקץ. ואישן שנית וארא בחלמי (תה”ש, פשי’, וול’) |
בראשית מא לה | ויצברו בר תחת יד פרעה ויתנו אכל בערים ושמרו (? השוו פס’ מח: ויתן אכל בערים!) |
בראשית מא מג |
ויקרָא
ויקרָא אברך – כרעו ברך (וול’)
|
בראשית מא מח | ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר הי |
בראשית מב כ | ויאמנו דבריכם |
בראשית מב ל | ויתן אתנו במשמר כמרגלים את הארץ (תה”ש – השוו מב, יז) |
בראשית מב לב | שנים עשר |
בראשית מג יז | ויעש האיש… ויבא |
בראשית מג כט | אחיכם הקטׂן אשר אמרתם להביא אלי (תה”ש) |
הפטרה (שבת חנוכה) | |
זכריה ב טו | ונלוו גוים רבים אל ה’ ביום ההוא והיו |
זכריה ג ה | |
זכריה ד ב | וגלה |
זכריה ד ז | |
הפטרה (רגילה) | |
מל”א ג טו | והנה חלום ויקם ויבוא ירושלים ויעמד לפני המזבח אשר (תה”ש) לפני ארון ברית |
מל”א ג כא | ואקם בבקר… ואתבונן אליו |
מל”א ג כז | ויען המלך ויאמר תנו לזאת האומרת תנו לה את הילוד |
ויגש
בפרשה הזו יש דוגמה מעניינת לטעות ברורה בנוסח, שמוכחת גם מתרגום השבעים וגם מספר דברי הימים – ראו כאן.
בראשית מד לא | כי אין הנער אתנו ומת (שומ’, תה”ש) |
בראשית מה יט | ואתה |
בראשית מו כא | ובני בנימן בלע ובכר ואשבל ויהיו בני בלע גרא ונעמן… (תה”ש, השוו דה”א ח ג: ויהיו בנים לבלע…) |
בראשית מז ה-ו | (ה) ויאמר פרעה אל יוסף לאמר: אביך ואחיך באו אליך.(ו) ארץ מצרים לפניך היא… הושב את אביך ואת אחיך. ישבו בארץ גשן, ואם ידעת ויש בם אנשי חיל… אשר לי.
סדר הפסוקים תמוה.לפי תה”ש כך הוא הסדר (כולל תוספות): (ה) ויאמר פרעה אל יוסף: ישבו בארץ גשן, ואם ידעת ויש בם אנשי חיל… אשר לי. |
בראשית מז כא | ואת העם |
הפטרה | |
יחזקאל לז יט | ונתתי |
יחזקאל לז כב |
ויחי
על ברכות יעקב בתרגום השבעים, ראו מאמרו של פרופ’ משה צפור.
בראשית מז לא | וישתחו ישראל על ראש המִּטָּה המַּטֶּה (תה”ש, האיגרת אל העברים 11:21) |
בראשית מט ד | פחזת כמים (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’) אל |
בראשית מט ה | כלי חמס |
בראשית מט ו | בקהלם אל תחד |
בראשית מט י | עד כי יבוא |
בראשית מט יט-כ | והוא יגד |
בראשית מט כא | נפתלי |
בראשית מט כב | יוסף בן |
בראשית מט כד | מידי אביר יעקב |
בראשית מט כה | מאל אביך ויעזרך וא |
בראשית מט כו | גברו על ברכת |
בראשית מט כח | ויברך אותם איש |
בראשית נ יד | וישב יוסף …לקבר את אביו |
הפטרה | |
מל”א ב ג | …את כל אשר תעשה |
מל”א ב ד | את דבריו אשר דבר |
מל”א ב ה | …ויהרגם |
מל”א ב ט | |
מל”א ב יב | על כסא דוד אביו בן שתים עשרה שנה (תה”ש כת”י) |
שמות
שמות א ד-ה | …גד ואשר. ויוסף היה במצרים. ויהי כל נפש יצאי |
שמות א יא | מסכנות = חזקות (תה”ש)את פתם ואת רעמסס ואת און, היא הליופוליס (תה”ש – ראו יר’ מג יג: ושבר את מצבֹת בית שמש אשר בארץ מצרים) |
שמות א כא | ויעשוּ להם בתים (תה”ש – ביוונית בתים יכול להיות גם “משפחות”) |
שמות א כב | כל הבן הילוד לעברים היארה תשליכהו (שומ’, תה”ש, תרג’) |
שמות ב א | ויקח |
שמות ב יד | כאשר הרגת אתמול את המצרי (תה”ש, וול’, Act, Jub)
|
שמות ב טו | |
שמות ב כה | וירא אלהים את עֳני בני ישראל (פשי’) |
שמות ג ח | והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי… (שומ’, תה”ש – כנ”ל בפס’ יז) |
שמות ד ט | והיו המים… |
שמות ד יא | אלם או חרש או פִקֵחַ פִּסֵחַ (?) קִפֵּחַ (?) או עור |
שמות ד כד | ויהי משה (פשי’) בדרך במלון ויפגשהו מלאך ה’ (תה”ש, תרג’) |
שמות ה ט | תכבד העבדה על האנשים |
שמות ה י | |
שמות ה יד | מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם |
הפטרה | |
ישעיה כז ו | |
ישעיה כז ז | הכמכת מכהו |
ישעיה כז ח | בסאסאה |
ישעיה כז יב | יחבט ה’ |
וארא
שמות ו ב | וידבר |
שמות ו יג | ויצום אל |
שמות ז טו | הנה הוא יוצא המימה (שומ’, תה”ש – כלהלן ח טז) |
שמות ז כ | וירם במטהוּ ויך את המים (שומ’, תה”ש – ה- ו’ התאחדה עם זו של “ויך”?) |
שמות ח יג | |
שמות ח כ | |
שמות ח כב | את תועבת מצרים לעיניהם |
שמות ט ט | לשחין |
שמות ט כג | ויט משה את |
הפטרה (תה”ש מוחקים בכל מקום |
|
יחזקאל כח כה | בקבצי את |
יחזקאל כט ג | לי יאׂרים ואני עשיתִם |
יחזקאל כט ד | והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך… ואת כל דגת יאריך |
יחזקאל כט ה | לא תאסף ולא תקבֵר |
יחזקאל כט ז | בתפשם בך בכפָּם |
יחזקאל כט י | לחרבות |
יחזקאל כט יד-טו | |
יחזקאל כט כ | בשכר פעלתו אשר עבד בה נגד צור נתתי לו את ארץ מצרים |
בּׂא
שמות י יב | את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד (שומ’, תה”ש – ראו להלן טו) |
שמות י טו | ויכס את עין כל הארץ |
שמות י כד | ויקרא פרעה אל משה ואהרן ויאמר לכו עבדו את ה’ אלהיכם (כת”י, תה”ש, וול’, פשי’) |
שמות יב ג | דברו אל כל עדת בני ישראל (כולם) |
שמות יב ו | כל קהל |
שמות יב יז | ושמרתם את |
שמות יב לט | כי |
שמות יב מ | ומושב בני ישראל ואבתם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים (שומ’, תה”ש כת”י) |
שמות יב מא-מב | ויהי מקץ… |
שמות יג ו | |
שמות יג יג | וכל פטר רחם חמֹר (תה”ש) |
הפטרה | |
ירמיה מו יד | הגידו |
ירמיה מו טז | |
ירמיה מו יז | |
ירמיה מו כ | קרץ מצפון בא |
ירמיה מו כב | קולם קולה כנחׂשֶת ילך (וול’) |
ירמיה מו כה | הנני פוקד אל אמון |
בשלח
שמות יג יח | וחמשים עלו בני ישראל – תה”ש מתרגם\מסביר: “ודור חמישי“ |
שמות יד טו | ויצעק משה אל ה’ ויאמר ה’ אל משה מה תצעק אלי… (פשי’) |
שמות טו א | כי |
שמות טו ט | |
שמות טו כב | ויַּסַּע משה… |
שמות טו כה | ויצעק משה אל ה’ |
שמות טז יד | והנה על פני המדבר |
שמות טז לב | |
שמות טז לג-לד | למשמרת לדרתיכם […חסרות מילים?] כאשר צוה ה’ אל משה ויניחהו אהרן… או אולי יש להפוך: ויניחהו אהרן… כאשר צוה ה’ את משה |
שמות יז ט | וצא הלחם בעמלק מחר | והנה אנכי נצב (תה”ש – ראו יומא נב:) |
הפטרה | (בנוסף להצעות התיקון, חכמי ה- BHS מזיזים כאן פסוקים ממקום למקום כאחוזי תזזית, ולא נכנסתי לזה…) |
שופטים ה ז | עד שקמה |
שופטים ה ח | אולי: מאז לא להם שְׂעִרִים (ראו דב’ לב יז) |
שופטים ה יא | |
שופטים ה יא |
אז יְרַד שריד לאדירים עם. ה’ ירד לי בגבורים.
אז יְרַד ישראל באדירים. עם ה’ יְרַד לו בגבורים.
|
שופטים ה יד | מני אפרים שרשם |
שופטים ה יז | גלעד בעבר הירדן שכן ודן |
שופטים ה כו | ידה ליתד |
שופטים ה כח | בעד החלון נשקפה |
שופטים ה ל | שלל צבעים לסיסרא, |
יתרו
שמות יח ו | |
שמות יח ט | ויחרד יתרו (תה”ש) |
שמות יח יא | כי |
שמות יח טז | כי יהיה להם דבר |
שמות יט ג | ומשה עלה אל הר האלהים (תה”ש) ויקרא אליו ה’ האלהים מן |
שמות יט ד | ואשא אתכם כעל כנפי נשרים (תה”ש, פשי’, תרג’ – תיקון תיאולוגי?) |
שמות יט יח | ויחרד כל |
שמות כ י | וביום השביעי שבת לה’ אלהיך לא תעשה בה כל מלאכה (פפ’ נאש, תה”ש, וול’) |
שמות כ יא | וינח ביום השביעי על כן ברך ה’ את יום |
שמות כ יב | למען ייטב לך ולמען יארכון ימיך (פפ’ נאש, תה”ש) על האדמה הטובה אשר ה’… (תה”ש) |
שמות כ יז | לא תחמד |
שמות כ יח | וכל העם רֹאים שֹׁמע את הקולֹת ואת הלפידם ואת קול השֹׁפר ורֹאים את הלפידם (שומ’) וירא ויִּראו (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’, וול’ – לשון יראה) כל העם (תה”ש, תרג’) |
שמות כ כד | |
הפטרה | |
ישעיה ו יא | והאדמה תשאר |
ישעיה ו יג | אשרָה (?) |
משפטים
שמות כא טו-יז | ומכה אביו ואמו מות יומת.
ומקלל אביו ואמו מות יומת.
וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. ומקלל אביו ואמו מות יומת.
|
שמות כא כב | ונגפו אשה הרה |
שמות כא כט, לו | והועד בבעליו ולא |
שמות כב ד | כי יבעה |
שמות כב יב | אם טרף יטרף יבאהו עַד הטרפה, ולא ישלם (שומ’ ,תה”ש, תרג’, וול’ כלומר – יביא את בעל הבהמה עד=אל הטריפה) |
שמות כב יט | זבח לאלהים אחרים יחרם (שומ’, תה”ש כת”י) |
שמות כב כד | אם כסף תלוה |
שמות כב ל | כן תעשה לשרך לצאנך ולחמורך שבעת ימים… (תה”ש – מוזר!) עם אמו וּביום השמיני (כולם) |
שמות כג ב | לא תענה על |
שמות כג ג | וגדׂל לא תהדר בריבו (? כמו ויק’ יט טו) |
שמות כג יז | אל פני האדן ה’: שומ’ – את פני ארון ה’ (הזוי…) |
שמות כד ד | ושתים עשרה |
הפטרה – רגילה | |
ירמיהו לד ט | לבלתי עבד |
ירמיהו לד י | |
ירמיהו לד יד | מקץ |
ירמיהו לד יח | ונתתי את האנשים… |
הפטרה – שקלים | |
מל”ב יא יז | ויכרת יהוידע את הברית בין ה’ ובין המלך ובין העם להיות לעם לה’ |
מל”ב יא יח | ויתצ או: ויתצהו ואת מזבחתיו (כת”י, תרג’)… ואת מתן… הרגו לפני |
מל”ב יב ה | כסף |
מל”ב יב יג | ולגׂ |
מל”ב יב יז | כסף אשם וכסף חטא |
תרומה
שמות כה ח | |
שמות כה ט | ועשית (תה”ש) ככל אשר אני מראה אותך בהר… וכן תעש |
שמות כה יח-יט | משני קצות הכפרת יעשו. |
שמות כה כב | |
שמות כה לג | כן תעשה לששת הקנים (שומ’, הלטיני הישן) |
שמות כה לד | ובמנרה ארבעה גבעים |
שמות כה לה | וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת |
שמות כה לז | ועשית… |
שמות כו י | היריעה האחת |
שמות כו טו | עומדים – תה”ש: בלתי-נפגעים (=עמידים!) |
שמות כו לה | שומ’ מעביר לכאן את הציווי על עשיית מזבח הקטורת (ל, א-י) |
שמות כז יח | ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים |
הפטרה | |
מל”א ו א | ויהי * תה”ש מעביר לכאן את ה לא-לבא + ו לז-לחא |
מל”א ו ג | והאולם על פני ההיכל |
מל”א ו ה | ויבן על קיר הבית יציע סביב |
מל”א ו ו | ויעש (פשי’) |
מל”א ו ח | פתח הצלע |
מל”א ו יא-יד | תה”ש אינו גורס פס’ אלו |
תצוה
שמות כח ט | ולקחת את שתי האבנים אבני שהם (תה”ש) |
שמות כח טו | כמעשה האפד תעשנו (שומ’, תה”ש – הפלו’) |
שמות כח כב | שרשת גבלֻת – שרשרות גבֻלוֹת (שומ’, תה”ש) |
שמות כח לג | תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר על שוליו סביב (שומ’, תה”ש – ראו כאן: רימוני המעיל – עם או בלי שש?) |
שמות כח מ | ולבני אהרן תעשה כתנת |
שמות כט ט | וחגרת אתם אבנטים (שומ’, תרג’) |
שמות כט כה | והקטרת |
שמות ל ו | ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת |
הפטרה – רגילה | |
יחזקאל מג י | אתה בן אדם… ומדדו את תכניתו\תכונתו (תרג’, וול’ – ) |
יחזקאל מג יא | וישמרו את כל |
יחזקאל מג יז | והגבול |
יחזקאל מג כז | |
הפטרה – זכור | |
שמ”א טו ג | ויפקדם |
שמ”א טו ה | עד וירד |
שמ”א טו ט | …והבקר |
שמ”א טו יח | ונלחמת בם |
שמ”א טו כג | כי חטאת |
שמ”א טו כז | ויחזק שאול (קומ’, תה”ש) בכנף מעילו |
שמ”א טו לב | מעדנֹּת – תה”ש: τρέμων = trembling, מלשון מעידה. |
כי תשא
שמות ל יב | ונתנו איש כפר נפשו לה’ |
שמות לא טו | ששת ימים |
שמות לא טז | … את השבת לעשות |
שמות לב ה | |
שמות לב ו | וישכ |
שמות לב יד | ונחלוה לעלם (שומ’, תה”ש, פשי’) |
שמות לב כב | אתה ידעת את העם כי |
שמות לב לד | לך נחה את העם אל המקום אשר דברתי לך (כת”י, תה”ש, תרג’) |
שמות לג יד | ויאמר אליו ה’ (תה”ש כת”י) ה’ למשה (פשי’)פני ילכו – תה”ש: אני-עצמי אלך לפניך, פשי’: לְפָנַי לֵךְ |
שמות לד יד | כי לא תשתחו |
שמות לד יח | תאכל מצות כאשר צויתך (כולם) |
שמות לד כג | את פני |
שמות לד כד | כי אוריש גוים גדולים (כת”י) רבים (שומ’) מפניך |
הפטרה | |
מל”א יח ד | ויחביאם חמשים חמשים איש (כת”י, כמו להלן יג) |
מל”א יח יט | ארבע מאות וחמשים |
מל”א יח כב | ארבע מאות וחמשים איש ונביאי האשרה ארבע מאות (תה”ש, הרמוניזציה לעיל יט) |
מל”א יח כג | ואני אעשה את הפר |
מל”א יח ל-לב | ויגשו כל העם אליו |
מל”א יח מד | ככף איש |
מל”א יח מה | ויהי גשם גדול |
ויקהל
שמות לה ב | ששת ימים |
שמות לה ה | יביא |
שמות לה יז | את קלעי החצר את עמדיה |
שמות לו א | וכל איש חכם לב אשר |
שמות לו י-לד | כל הפסוקים האלו אינם בתה”ש |
שמות לו כט | והיו… ויחדו |
שמות לו לב | לקרשי צלע המשכן… לקרשי צלע המשכן (כת”י, שומ’, תרג’ – כלעיל כו כז) |
שמות לח א | חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו |
שמות לח ח, יא | מאה |
הפטרה (ספרד+ אשכנז) | |
בפרק זה הרבה הבדלים בין נוסח המסורה לבין תרגום השבעים, הן במילים והן בסדר הפסוקים – ציינתי רק לדברים בולטים. | |
מל”א ז טו | ויצֹק |
מל”א ז יח | אשר על ראש |
מל”א ז כג | ויעש את הים |
מל”א ז כו | …פרח שושן |
מל”א ז ל-לא | כתפֹת להם… הכתפֹת… ופיהו מבית |
מל”א ז לה | ובראש המכונה [מונח כלשהו?] חצי האמה קומ |
מל”א ז לז | מדה אחת |
מל”א ז לח | יכיל הכיור האחד |
מל”א ז מ | …את |
מל”א ז מא-מב | והשבכות שתים לכסות את שתי גלֹּת הכֹתרֹת אשר על ראש העמודים. …לשבכה האחת |
מל”א ז מו-מז | בככר הירדן יצקם |
פקודי
שמות לח כה | …ושבעים שקל |
שמות לט ט | כפול עשה |
שמות לט כד | ותולעת שני ושש משזר (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’ – ראו כאן) |
שמות לט כו | פעמן זהב ורמן פעמן זהב ורמן (שומ’)פעמן זהב ורמן |
שמות מ יז | ויהי בחדש הראשון בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש (שומ’, תה”ש) |
שמות מ לח | ואש תהיה |
הפטרה (רגילה) | |
מל”א ח א-ב | אז יקהל שלמה… |
מל”א ח ג-ד | |
מל”א ח ה | והמלך |
מל”א ח ו | ויבאו הכהנים את הארון |
מל”א ח ח | ולא יראו החוצה |
מל”א ח ט | רק שני לחות האבנים לוחות הברית (תה”ש) |
מל”א ח כ | |
הפטרה (פרה) | |
יחזקאל לו יח | ואשפך חמתי עליהם |
יחזקאל לו כג | כי אני ה’ |
ויקרא
ויקרא א א | ויקרא ה’ אל משה וידבר |
ויקרא א ט | עלה הוא אשה ריח ניחוח לה’ (כת”י, שומ’, תה”ש, תרג’) |
ויקרא ב א | ונתן עליה לבנה מנחה היא (שומ’, תה”ש) |
ויקרא ב ב | וקמץ |
ויקרא ג ט | חלבו והאליה תמימה (תה”ש, וול’) |
ויקרא ד ה | ולקח הכהן המשיח אשר מלא את ידו מדם הפר (שומ’, תה”ש) |
ויקרא ד יז | את פני |
ויקרא ה ו | וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו (שומ’, תה”ש, תרג’) |
ויקרא ה כה | ואת אשמו יביא לה’… בערכך לאשם |
הפטרה (רגילה) | |
ישעיה מג | |
ישעיה מד ד | וצמחו |
ישעיה מד ה | וזה |
ישעיה מד ז | |
ישעיה מד ט | יצרי פסל כלם |
ישעיה מד יא | הן כל חבריו יבשו וחרש |
הפטרה (החודש) | |
יחזקאל מה יז | ועל הנשיא יהיה |
יחזקאל מה כ | וכן תעשה |
יחזקאל מה כא |
יהיה לכם הפסח
|
יחזקאל מו י | ובצאתם יצא |
יחזקאל מו יד | חק |
יחזקאל מו טז | מתנה לאיש מבניו מנחלתו – היא לבניו תהיה (תה”ש) |
יחזקאל מו יז | אך נחלת |
יחזקאל מו יח | …מנחלת העם להונתם |
צו
ויקרא ו ג | ומכנסי בד |
ויקרא ו ה | |
ויקרא ו ח | והקטיר המזבח אשה ריח ניחח (כת”י, שומ’, תה”ש) |
ויקרא ו י | חלקם נתתי אתה מאשֵּי ה’ קדש קדשים… (כת”י, שומ’, תה”ש, וול’ – כמו בפס’ יא – י’ כקיצור לשם ה’?) |
ויקרא ו יא | כל זכר |
ויקרא ז ג | …המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב (שומ’, תה”ש) |
ויקרא ז טז-יז | …יאכל וממחרת |
ויקרא ז יט | והבשר אשר יגע… |
ויקרא ח יד, טו ועוד | בכל מקום שמופיע פועל כגון “ויגש” “וישחט” מוסיף תה”ש: משה. בכל מקום שכתוב “וישחט” בנה”מ הוא תחילת פסוק, ואילו בשומ’ הוא סוף הפס’ הקודם. |
הפטרה | |
ירמיהו ז כד | וילכו |
ירמיהו ז כה | …את כל עבדי הנביאים יום יום השכם ושלח (כת”י, פשי’)…את כל עבדי הנביאים |
ירמיהו ח ג-ד | …הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות |
שמיני
ויקרא ט ג | ואל |
ויקרא ט ד | כי היום ה’ |
ויקרא ט כא | תנופה לפני ה’ כאשר צוה ה’ את משה (כת”י, שומ’, תה”ש)כאשר |
ויקרא י ב | אשר לא צוה ה’ אתם (תה”ש) |
ויקרא יט | בבאכם אל אהל מועד או בגשתכם אל המזבח ולא תמתו (תה”ש – כמו בשמות ל, כ) |
ויקרא י יד | תאכלו במקום |
ויקרא י יח | כאשר |
ויקרא יא א | …ואל אהרן לאמר |
ויקרא יא ד | ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה ושסעי השסע (תה”ש, בדומה לדב’ יד, ז) |
ויקרא יא לו | אך מעין מים ובור מקוה מים (שומ’, תה”ש) |
ויקרא יא מד | כי אני ה’ אלהיכם… כי קדוש אני ה’ אלהיכם ולא תטמאו… (תה”ש) |
הפטרה | |
שמ”ב ו ב | אשר נקרא |
שמ”ב ו ג-ד | ארון |
שמ”ב ו ו | וישלח עזא את ידו אל ארון האלהים (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’, תרג’) |
שמ”ב ו ח | ויקרא שֵׁם ה |
שמ”ב ו טז | |
שמ”ב ו כ | כהגלות נגלות אחד |
שמ”ב ו כא-כב | ויאמר דוד אל מיכל ורקדתי לפני ה’, וברוך ה’ אשר בחר בי… (תה”ש) נגיד על עם ה’ |
שמ”ב ו כב | והייתי שפל בעיניו (כת”י) בעיניך (תה”ש) |
תזריע
ויקרא יב א | אשה כי |
ויקרא יב ז | והקריבו לפני ה’ וכפר עליה הכהן (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’ – כמו בפס’ ח) |
ויקרא יג יח | ובשר כי יהיה בו |
ויקרא יג כב, כז | נגע הוא בשחין פרחה (תה”ש, כמו בפס’ כ) |
ויקרא יג מב | וכי יהיה בקרחתו או בגבחתו (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’) |
ויקרא יג נ | וראה הכהן את הנגע והסגיר הכהן את הנגע (כת”י, תה”ש, פשי’) |
ויקרא יג נד | וצוה הכהן… והסגירו הכהן שבעת ימים (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’) |
ויקרא יג נה | פחתת היא בקרחתו או בגבחתו בשתי או בערב (תה”ש – ראו פס’ מב) |
הפטרה | |
מל”ב ד מב | ויבא לאיש האלהים |
מל”ב ד מד | |
מל”ב ה א | שר צבא |
מל”ב ה ד | ו |
מל”ב ה ז | לאסף איש מצרעתו …כי |
מל”ב ה ח | ויהי כשמע |
מל”ב ה יא | אלי יצא יצוא |
מל”ב ה יב | הלא אלך וארחץ בהם וטהרתי (תה”ש) |
מל”ב ה יג | וידברו אליו |
מל”ב ה יד ובשאר הפרק | כדבר |
מל”ב ה יז | משא צמד פרדים אדמה (תה”ש) |
מל”ב ה יח | בהשתחויתוֹ |
מצורע
ויקרא יד י | יקח שני כבשים תמימים בני שנה וכבשה אחת… ולג |
ויקרא יד יד | ולקח הכהן מדם האשם ונתן |
ויקרא יד יז | ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם (תה”ש, פשי’, תרג’) |
ויקרא יד כ | את העלה ואת המנחה המזבחה לפני ה’ וכפר עליו הכהן (שומ’, תה”ש) |
ויקרא יד ל-לא | …מאשר תשיג ידו. |
ויקרא יד לז | וראה הכהן את הנגע (שומ’, תה”ש כת”י, לטי’, תרג’) |
ויקרא יד לט | וראה את הבית והנה פשה הנגע בקירת הבית (תה”ש) |
ויקרא יד מא | ואת הבית יקצעו מבית (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’) ושפכו את העפר |
ויקרא יד מז | והשכב בבית יכבס את בגדיו וטמא עד הערב והאכל בבית יכבס את בגדיו וטמא עד הערב (תה”ש) |
ויקרא יד נז | לְהוֹרֹת בְּיוֹם בֵּין הַטָּמֵא וּבְיוֹם וּבֵין הַטָּהֹר (?) לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא הִטַּמֵּא וּבְיוֹם הַטָּהֹר הִטַּהֵר (?) |
ויקרא טו ב | איש איש כי |
ויקרא טו יג | ורחץ בשרו במים |
ויקרא טו יד | |
הפטרה | |
מל”ב ז ז | ויקומו |
מל”ב ז ח | …ובגדים וילכו |
מל”ב ז י | ויבאו ויקראו אל כי אם הסוס אסור והחמור |
מל”ב ז יג | |
מל”ב ז יד | ויקחו שני ויקחו שני רֹכבי סוסים… אחרי |
מל”ב ז יז | וירמסהו העם בשער |
אחרי מות
ויקרא טז א | אחרי מות שני בני אהרן |
ויקרא טז טו | ושחט את שעיר החטאת אשר לעם לפני ה’ והביא |
ויקרא טז כד | וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד העם ובעד הכהנים (תה”ש) |
ויקרא טז ל | כי ביום הזה |
ויקרא טז לד | … מכל חטאתם |
ויקרא יז ג | איש איש |
ויקרא יז יד | כי נפש כל בשר דמו |
ויקרא יח יא | ערות בת אשת אביך לא תגלה מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה (כת”י, תה”ש) |
ויקרא יח יג | ערות אחות אמך לא תגלה כי |
ויקרא יח כו | ושמרתם |
הפטרה | |
עמוס ט ח | הנה |
עמוס ט יא | וגדרתי את פרציהָ |
עמוס ט יג | ודרך ענבים |
קדושים
ויקרא יט ב | דבר אל |
ויקרא יט יט | |
ויקרא יט כ | בקרת |
ויקרא יט כו | לא תאכלו |
ויקרא יט לו | מאזני צדק אבני צדק |
ויקרא כ י | ואיש אשר ינאף את אשת |
ויקרא כ יג | תועבה עשו |
ויקרא כ יז | ערות אחתו גלה עונ |
הפטרה | |
יחזקאל כב ב | |
יחזקאל כב ג | כה אמר |
יחזקאל כב ד | |
יחזקאל כב ו | איש |
יחזקאל כב יד | אשר אני עושה |
יחזקאל כב טז | ונחלתי בך (כת”י, תרג’) לעיני הגוים (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’) |
אמֹר
ויקרא כא ג | …אשר לא היתה לאיש |
ויקרא כא יג | והוא אשה בבתוליה משבטו יקח (תה”ש) |
ויקרא כא יז | לא יקרב |
ויקרא כב ה | אשר יגע בכל שרץ טמא (שומ’, תה”ש) |
ויקרא כג ה | בחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש (שומ’, תה”ש, וול’) |
ויקרא כג טו | שבע שבתות תמימת שבע שבתות תמימת תהיינה לכם (תה”ש כת”י) |
ויקרא כג כ | תנופה לפני ה’ קדש יהיו לה’ והיו לכהן המביאם (תה”ש) |
ויקרא כג לב | בתשעה לחדש |
ויקרא כד ג | יערך אתו אהרן ובניו (כת”י, שומ’, תה”ש) |
ויקרא כד ח | |
ויקרא כד יז, יח, כא | כי יכה כל נפש אדם ומת… ומכה נפש בהמה ומתה… ומכה אדם ומת יומת (תה”ש) |
ויקרא כד כא | |
הפטרה | |
יחזקאל מד יט | ובצאתם אל החצר החיצונה |
יחזקאל מד כב | כי אם בתולת מזרע |
יחזקאל מד כו | שבעת ימים יספר |
יחזקאל מד כז | וביום באו |
יחזקאל מד כח |
בהר
ויקרא כה כא | ועשת את |
ויקרא כה ל | בעיר אשר |
ויקרא כה לג | ואשר לא יגאל מן הלוים (וול’)ויצא ממכר |
ויקרא כה לה | וכי ימוך אחיך… כגר ותושב (תה”ש) וחי אחיך עמך (כת”י, שומ’, תה”ש) |
ויקרא כה מו | לרשת אחזה לעלם |
ויקרא כה מט | |
ויקרא כו ב | את |
הפטרה | |
ירמיהו לב ו | |
ירמיהו לב יא | את החתום |
ירמיהו לב יב | לעיני חנמאל בן דדי (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’) ולעיני העמדים (תה”ש) |
ירמיהו לב יד | לקח |
ירמיהו לב כה | קנה לך השדה בכסף וכתוב בספר והעד עדים (תה”ש) |
בחֻקֹתי
ויקרא כו יז | ונגפתם לפני אויביכם |
ויקרא כו כ | ועץ |
ויקרא כו לא | והשמותי את מקדש |
ויקרא כו מא | |
ויקרא כז ט | ואם בהמה… אשר יתן ממנה |
ויקרא כז כה | עשרים גרה |
ויקרא כז כו | אך כל בכור (שומ’, תה”ש – כלהלן כח) |
ויקרא כז כז, לא | ויסף חמשתו עליו והיה לו (תה”ש) |
הפטרה | |
ירמיהו יז א | על לוח לבם ולקרנות מזבחותי |
ירמיהו יז ב | ואשריהם |
ירמיהו יז ב-ג | על גבעות הגבהות |
ירמיהו יז ד | ושמטתה |
ירמיהו יז ט | |
ירמיהו יז יא | קָרָא קֹרֵא דגר ולא ילד (תה”ש. בנוסף, הוא מתרגם דָגַר מל’ ערימה בארמית) |
ירמיהו יז יב | כסא כבוד |
ירמיהו יז יג | וסוריךָ בארץ |
במדבר
במדבר א ד | איש ראש לבית אבתיו |
במדבר א יח | באחד לחדש |
במדבר א כ | במספר שמות |
במדבר א כב | למשפחתם לבית אבתם |
במדבר א מב | לבני נפתלי (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’) |
במדבר א נד | ככל אשר צוה ה’ את משה ואהרן כן עשו (תה”ש) |
במדבר ג ד | וימת נדב ואביהוא |
במדבר ג טז | ויפקד אתם משה ואהרן על פי ה’ (תה”ש) כאשר צוהו י-הוה. |
במדבר ג כ | ובני מררי |
במדבר ג לח | משה ואהרן ובניו שמרֵי |
במדבר ג לט | אשר פקד משה |
במדבר ד – כמה פס’ | מבן |
הפטרה | |
הושע ב ח | הנני שך את דרכה |
הושע ב יח | תקרָא |
הושע ב יט | מיקום הפס’ צ”ל אולי אחרי יז: (יט) והסרותי את שמות הבעלים… (יח) והיה ביום ההוא נאם ה’ תקראי אישי…” |
הושע ב כב | וידעת |
נשֹא
במדבר ד כז | ופקדת |
במדבר ד כח | זאת עבדת |
במדבר ד מא | על פי ה’ ביד משה (כת”י, תה”ש, תרג’ – כמו בפס’ לז, מה) |
במדבר ה ז-ח | ונתן לאשר אשם לו [ואם אין לו ונתן גואלו?] ואם אין לאיש גאל… |
במדבר ה ט | אשר יקריבו לה’ – לכהן לו יהיה (כת”י, תה”ש) |
במדבר ה יט-כא | והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה… |
במדבר ה כו-כז | …והקטיר המזבחה |
במדבר ה כז | והי |
במדבר ו יב | והזיר לה’ את ימי נזרו |
במדבר ז יב | נחשון בן עמינדב נשיא למטה יהודה (תה”ש, פשי’, תרג’) |
במדבר ז פז | … שנים עשר ומנחתם ונסכיהם ושעירי… (תה”ש) |
במדבר ז פט | וישמע את |
הפטרה | |
שופטים יג ו | איש |
שופטים יג ז | ואל תאכלי כל |
שופטים יג י | אשר בא ביום ההוא אלי (תה”ש) |
שופטים יג טו-טז | ונעשה לפניך גדי עזים כי לא ידע מנוח כי מלאך ה’ הוא….ואם תעשה עלה לה’ תעלנה |
שופטים יג יט | והוא מפליא לעשות (?) |
בהעלֹתך
במדבר ח ח | ולקחו פר בן בקר לעלה (?) ומנחתו… ופר |
במדבר ח טו | יבאו הלוים לעבד את עבדת אהל מועד (כת”י, שומ’, תה”ש, תרג’)כי |
במדבר ח טז | תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל –תחת כל בכור פטר רחם (סבירין, שומ’)תחת כל בכור מבני ישראל פטרת כל רחם (תה”ש)תחת פטרת כל רחם כל בכור |
במדבר ח יט | ולא יהיה בבני ישראל |
במדבר ח כו | |
במדבר ט יג | ובדרך רחוקה לא היה (תה”ש, כלעיל י) |
במדבר ט טז | הענן יכסנו יומם ומראה אש לילה (תה”ש, פשי’, תרג’, וול’) |
במדבר ט כא-כגב | או יומם ולילה |
במדבר י ו | ונסעו המחנות החנים |
במדבר י כט | חובב בן רעואל |
במדבר י לג | ויסעו מהר ה’ דרך שלשת ימיםוארון ברית ה’ נסע לפניהם |
במדבר י לו | |
במדבר יא לב | |
במדבר יב ו | ויאמר ה’ אם יהיה נביאכם |
הפטרה | |
זכריה ב טו | ונלוו גוים רבים אל ה’ ביום ההוא והיו |
זכריה ג ה | |
זכריה ג ח | כי אנשי מופת |
זכריה ד ב | ושבעה נרות |
זכריה ד ו, י-יד |
(ו1) ויען ויאמר אלי לאמר
[לכאן יש להעביר את פס’ י2-יד שבהמשך:]
(י) שבעה אלה עיני ה’ המה… (יא) מה שני הזיתים… (יב) מה שתי שבלי הזיתים… (יג) הלוא ידעת… (יד) …על אדון כל הארץ.
(ו2) זה דבר ה’ אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח… (?)
|
זכריה ד ז |
שלח-לך
במדבר יג ז-יא |
נוסח המסורה:
(ז) למטה יששכר יגאל בן יוסף (ח) למטה אפרים הושע בן נון…
(יא) למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי
נוסח מוצע: |
במדבר יג ח, טז | ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע (שומ’ – הזוי…) |
במדבר יג כב | ויעלו בנגב ויבאו עד חברון (כת”י, שומ’, תרג’ – אז זה לא רק כלב…) |
במדבר יג לג | ושם ראינו את הנפילים |
במדבר יד א | ותשא כל העדה |
במדבר יד ט | סר |
במדבר יד יב | ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול (שומ’, תה”ש) |
במדבר יד יד | |
במדבר יד טז | … |
במדבר יד לד | ארבעים יום יום לשנה |
במדבר טו ד | מנחה סלת |
במדבר טו ח-ט | וכי תעשה… |
במדבר טו יד-טו | כאשר תעשו כן יעשה הקהל. חקה אחת… (שומ’) כאשר תעשו כן יעשה הקהל לה’. חקה אחת… (תה”ש) כאשר תעשו כן יעשה. |
במדבר טו לט | וראיתם אֹתם |
הפטרה | |
יהושע ב א | שנים אנשים מרגלים |
יהושע ב ג | הוציאי האנשים הבאים |
יהושע ב ד | ותקח האשה את |
יהושע ב ה | והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו |
יהושע ב ז | והשער סגרו והשער סגרו אחרי |
יהושע ב טו | ותֹרִדם |
יהושע ב כא | את תקות חוט השני בחלון (כת”י) |
קֹרח
במדבר טז א | ויקם |
במדבר טז ד | וישמע משה |
במדבר טז ה | |
במדבר טז טו | לא חמוּד |
במדבר טז כד, כז | העלו מסביב למשכן קרח |
במדבר יז ב-ג | …ואת האש זרה הלאה כי |
במדבר יז כח | כל הקרב |
במדבר יח ז | ולמבית לפרכת |
במדבר יח כט | מכל מתנתיכם תרימו את |
הפטרה | |
שמ”א יא טו | וישמח |
שמ”א יב ג | ומיד מי לקחתי כפר |
שמ”א יב ה | ויאמרו (תה”ש כת”י, פשי’, תרג’, וול’) העם (תה”ש כת”י) עד |
שמ”א יב יא | את ירבעל ואת |
שמ”א יב יב | ותאמרו |
שמ”א יב יג | הנה המלך אשר בחרתם |
שמ”א יב כא | ולא תסורו |
חֻקת
במדבר יט ב | זאת חקת |
במדבר יט ח | והשרף אתה יכבס בגדיו ורחץ את בשרו |
במדבר יט יט | ורחץ במים וטהר |
במדבר יט כא | והיתה |
במדבר כ ג | וירב העם עם משה ועם אהרן (כת”י, פשי’) |
במדבר כ ח | והוצאתם להם מים מן הסלע והשקיתם (תה”ש) |
במדבר כ יט | במסלע |
במדבר כא ג | ויתן את הכנעני בידו (שומ’, תה”ש, פשי’) ויחרם |
במדבר כא ו | השְֹרָפים – שומ’: השרוּפים, תה”ש: הממיתים, וול’, תרג’= השוֹרפים |
במדבר כא י | אולי כאן מקומם של דב’ י, ו-ז: “ובני ישראל נסעו…“? |
במדבר כא יד | על כן יאמר בספר: מלחמת ה’ הציתה (סופת?) אש בזהב (תה”ש – אולי משם “ודי זהב”?)את |
במדבר כא יז | את השירה הזאת עֲלֵי באר: ענו לה (תה”ש) |
במדבר כא כא | וישלח |
במדבר כא כד | כי |
במדבר כא כח | אכלה |
במדבר כא ל | וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבוֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָאתה”ש – וְנִינָם אבד חשבון עד דיבון, וּנְשיהם עוד נפחו אש עד מואבפשי’ – וְנִירם (=מלכותם) אבד… עד נבח אשר במדברוול’ – וְנִירם (=עֻלָּם) אבד מחשבון עד דיבון, ועייפים הגיעו עד נפח אשר עד מידבא? – …וַנָּשֶֹם אש עד נפח, שֹׁאָה על מידבא |
במדבר כא לב | וילכדוה ואת בנותיה (תה”ש) |
הפטרה | |
בכל הפרק | |
שופטים יא ז | ותגרשוני מבית אבי ותשלחוני מאיתכם (תה”ש –כברא’ כז, כז) |
שופטים יא ט | ונתן ה’ אותם |
שופטים יא טו | לא לקח ישראל את ארץ מואב |
שופטים יא כ | ולא |
שופטים יא כו | בשבת ישראל ומדוע לא הצלתָּם |
שופטים יא לא | והיה |
שופטים יא לד | אין לו ממנה |
שופטים יא לה |
בלק
במדבר כב ה | אל בלעם בן בעור |
במדבר כב יא | הנה |
במדבר כב לב | הנה אנכי יצאתי לשטן לך (פשי’, וול’) לשֹטְנֶךָ (שומ’, תה”ש) כי ירטת (?) הֵרַע (שומ’) |
במדבר כג ב | ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל |
במדבר כג ב-ה | …פר ואיל במזבח. ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח. ויאמר בלעם לבלק התיצב כה… ויקר אלהים אל בלעם |
במדבר כג ד |
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו בלעם את שבעת… (תה”ש)
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר: |
במדבר כג י | מי מנה עפר יעקב |
במדבר כג יח | האזינה |
במדבר כג כ | הנה |
במדבר כג כא | לא ולא |
במדבר כד ג | ונאם הגבר |
במדבר כד ו | כנחלים |
במדבר כד ז | יזל מים מדליו וזרעו במים רבים – תה”ש, פשי’, תרג’: יקום אדם מזרעו וישלוט בעמים רבים, אולי קראו: יזלו לאֻמִּים מחֵילו וזרעו (או: זרֹעו?) בעַמִּים רביםוירם |
במדבר כד ח | יאכל |
במדבר כד יז | |
במדבר כד יח-יט | והיה אדום ירֵשה או: והאביד שריד משעיר (?) |
במדבר כד כא-כב | איתן מושבך קין… כי אם יהיה לבער |
במדבר כד כג | וירא את עוג וישא משלו (תה”ש)… אוי מי יחיה |
במדבר כד כד | וציִּם וצים מיד כתים – ראו דנ’ יא, ל: “ובאו בו ציים כתים” מיד כתים – פשי’, וול’: מרומא\איטליה |
במדבר כה ד | קח את כל |
במדבר כה ה | ויאמר משה אל שִב |
הפטרה | |
מיכה ה יג | ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי |
מיכה ו ב | שִמעו הרים… |
מיכה ו ד-ה | …את משה אהרן ומרים עִמּוֹ. |
מיכה ו ז |
פינחס
במדבר כה יב | לכן |
במדבר כה טו | ראש אֻמּות |
במדבר כו ה | בני ראובן למשפחתם לחנוך משפחת החנוכי (? – כלהלן) |
במדבר כו ט | ובני אליאב |
במדבר כו כח-כט | בני יוסף |
במדבר כו מ | ויהיו בני בלע ארד ונעמן לארד משפחת הארדי (שומ’, תה”ש כת”י, וול’) – וראו מה שכתבתי כאן |
במדבר כו מב-מג | אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחֹת דן |
במדבר כו מד-מה | לבריעה משפחת הבריעי. |
במדבר כו נט | אשר ילדה אשר אשר ילדה אשר ילדה |
במדבר כז א | …בן מכיר …בן מכיר בן מנשה |
במדבר כז יד | …במריבת העדה להקדישני ולא קדשתוני (תה”ש) …במריבת העדה |
במדבר כח ב | את |
במדבר כח יד | חצי ההין |
במדבר כח כב-כג | … אשר לעלת התמיד |
במדבר כט לא | מנחתה ונסכָּהּ |
במדבר כט לג | במספרם כמשפט |
הפטרה | |
מל”א יט ג | |
מל”א יט ד | ויאמר רב לי (פשי’, תרג’, וול’)… קח נפשי ממני (כת”י, תה”ש, פשי’) |
מל”א יט יא | ורוח גדולה ואחר הרוח רעש חזק מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברעש ה’ (?) |
מל”א יט טו | לך שוב לדרכך ובאת מדברה דמשק |
מל”א יט כא | ובכלי הבקר בשלם |
מטות
במדבר ל ח | ושמע אישה וקמו כל נדריה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) |
במדבר ל ט | ואם ביום שמע אישה יניא אותה |
במדבר לא ג | החלצו מאתכם אנשים לִצְבָא י-הוה |
במדבר לא ו | אלף למטה לצבא… בן אלעזר הכהן |
במדבר לא טו | ויאמר אליהם משה למה |
במדבר לא כא | ויאמר משה אל אלעזר הכהן אֱמֹר (שומ’) |
במדבר לא כח | והרמת מכס… אחד |
במדבר לב יז | ואנחנו נחלץ חמֻשים (תה”ש) |
במדבר לב כו | טפנו נשינו |
במדבר לב לב | …ארץ כנען |
במדבר לב לח | ויקראו בשמֹתָן את שמות הערים (תה”ש) |
במדבר לב לט | |
הפטרה | |
ירמיהו א א | |
ירמיהו א ד | ויהי דבר ה’ אליו לאמר (תה”ש – ראו א’) |
ירמיהו א יד | מצפון |
ירמיהו א טו | כי הנני קֹרא לכל |
ירמיהו ב א-ב | |
ירמיהו ב ב-ג | לכתך |
מסעי
במדבר לג ג-ד | …לעיני כל מצרים |
במדבר לג ל | ויסעו מחשמֹנה [אולי לכאן יש להעביר את לו-מא וכך לפתור את חידת דב’ י ו-ז? ויחנו במדבר צִן… ויסעו מהֹר ההר] ויחנו במֹסרות |
במדבר לג לו | ויחנו במדבר צִן ויסעו ממדבר צִן ויחנו במדבר פארן הִוא קדש (תה”ש) |
במדבר לג לח | ויעל אהרן הכהן |
במדבר לד ו | וגבל ים |
במדבר לד כ | |
במדבר לה ד | |
במדבר לה ה | זה יהיה |
במדבר לה ו-ז | ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר |
במדבר לה יא | ונס שמה הרצח (שומ’) כל (כת”י, תה”ש) מכה נפש בשגגה ונס שמה |
במדבר לה לג | ולא תחניפו את הארץ אשר אתם יֹשבים בה (כולם) |
במדבר לו א | …בן מנשה ממשפַּחַ |
במדבר לו ב | ויאמרו את אדני צוה ה’… |
הפטרה | |
ירמיהו ב ט | ואת |
ירמיהו ב יב | שמו שמים על זאת ושערו |
ירמיהו ב טז | |
ירמיהו ב יז | הלא זאת |
ירמיהו ב יח | שיחור – תה”ש: Γηῶν = גיחון |
ירמיהו ב יט | ולא |
ירמיהו ב כד | |
ירמיהו ב כח | …היו אלהיך יהודה ומספר חוצות ירושלים קטרו לבעל (תה”ש – עפ”י יא, יג) |
ירמיהו ג ד | הלא |
דברים
בכל ספר דברים יש המון חילופי יחיד-רבים, כגון: לך\לכם, לעיניך\לעיניכם, וכן המון חילופי ה’\ אלהים\ אלהיך\ אלהיכם וכדומה – ולא נרשמו כאן. | |
דברים א א | וְאלה הדברים (כת”י, תה”ש כת”י, פשי’ כת”י) – ראו כאן |
דברים א טו | ואקח |
דברים א לג | לתור לכם מקום |
דברים א לה | אם יראה איש באנשים האלה |
דברים א מה | |
דברים ב יט | ואל תתגר בם מלחמה (תה”ש, תרג’) |
דברים ב כג | והעוים הישבים |
דברים ב כז | בדרך בדרך |
דברים ב לא | החל |
דברים ג יב | מערער אשר על שפת נחל ארנן (כולם – כלעיל ב, לו; להלן מ, מח) |
דברים ג יג | |
הפטרה | |
ישעיה א ט | …הותיר לנו שריד …הותיר לנו שריד, כמעט |
ישעיה א יב | כי תבאו מי בקש זאת מידכם |
ישעיה א טו | ידיכם דמים מלאו אצבעותיכם בעאון (קומ’ [=בעוֹן]) |
ישעיה א כ | ואם תמאנו ומריתם בחרב תאֻכְּלוּ (קומ’, כת”י) …ומריתם מחרב תאֻכְּלוּ (? הפלו’) חרב |
ישעיה א כה | ואצרף |
ישעיה א כז | ציון במשפט תפדה |
ואתחנן
דברים ג כד | ואת ידך החזקה ואת זרועך הנטויה אשר מי אל… (תה”ש) |
דברים ד ה | כאשר צוני ה’ |
דברים ד כח | ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם (כת”י, תה”ש) |
דברים ד כט | ובקשתָּ |
דברים ד לו-לז | ודבריו שמעת מתוך האש |
דברים ד לז | ויבחר בזרעָם |
דברים ד מא | בעבר הירדן מזרַח |
דברים ד מד | |
דברים ה ד | דבר ה’ עמכם |
דברים ה ח | פסל וְכל תמונה (כולם חוץ מתה”ש) פסל או כל תמונה (תה”ש) |
דברים ה יד | וּבַיום השביעי שבת לה’ אלהיך (כת”י, קומ’, נאש) לא תעשה בו כל מלאכה (קומ’, נאש, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’) |
דברים ה טו | לעשות את יום השבת ולקדשו (תה”ש) |
דברים ה כא | ולא תחמד ולא |
דברים ה כג | את הקול מתוך |
דברים ה כז | את כל אשר יאמר ה’ אלהינו אליך (קומ’, תה”ש כת”י, פשי’, וול’) |
דברים ו כ | והיה כי ישאלך בנך (כת”י, שומ’, תה”ש)… אשר צוה ה’ אלהינו |
דברים ז ד | כי יסיר את בנך ועָבַד |
הפטרה | |
ישעיהו מ ב | כי |
ישעיהו מ ו | קול אֹמר קרא |
ישעיהו מ יב | מי מדד בשעלו |
ישעיהו מ יג | מי תכן את רוח ה’ ומי איש עצתו יודיענו (תה”ש, פשי’, וול’) |
ישעיהו מ יד | וילמדהו בארח משפט |
ישעיהו מ יט | …וצֹרף בזהב ירקענו [? לכאן יש להעביר את מא, ו-ז? איש את רעהו יעזרו… לא ימוט] ורתקות כסף |
ישעיהו מ כ |
עקב
דברים ח ז | אל ארץ טובה ורחבה ארץ נחלי מים (כת”י, קומ’, שומ’, תה”ש) |
דברים ח יח | אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב כיום הזה (שומ’, תה”ש כת”י) |
דברים ח יט | העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון (תה”ש) |
דברים ח יט-כ | …והשתחוית להם |
דברים ט י | ועליהם |
דברים ט יב | עשו להם עגל מסכה (כת”י, שומ’) |
דברים ט כח | פן יאמרו עם (שומ’) יושבי (תה”ש) הארץ |
דברים י ו-ז | שומ’ “מסדר” את הפסוקים כך שיתאימו לבמ’ לג, לא והלאה |
דברים י ט | ה’ הוא נחלתו כאשר דבר |
דברים יא ח | אשר אנכי אשר אתם |
דברים יא י | לא כארץ מצרים היא |
דברים יא יג | והיה אם שמע תשמעו |
דברים יא כב | את כל אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשתה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) |
דברים יא כד | מן המדבר ועד הלבנון (?) וּמן (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) הנהר הגדול (כת”י, תה”ש, תרג’, וול’) נהר פרת |
הפטרה | |
ישעיהו מט יז | מהרו |
ישעיהו מט כא | ואני שכולה וגלמודה גֹלה |
ישעיהו מט כד | ואם שבי |
ישעיהו מט כה | ואת יריבַיִך אנכי אריב (כת”י, וול’) |
ישעיהו נ ב | הקצור קצרה ידי תבאש דגתם מאין מים ותמֹת בהמתם בצמא (?) |
ישעיהו נ ד | לעות עת יעף דבר |
ישעיהו נ י | מי בכם ירא ה’ |
ישעיהו נ יא | קֹדחי אש |
ישעיהו נא ב | כי אחד קראתיו |
ראה
דברים יב ג | ואשריהם |
דברים יב ה | אל המקום אשר לשום את שמו שם |
דברים יב ז | ואכלתם… ושמחתם… ובתיכם |
דברים יב יח | ועבדך ואמתך |
דברים יב כג | ולא |
דברים יב כג-כד | …הנפש עם הבשר |
דברים יב ל | פן תנקש אחריהם |
דברים יג י | כי |
דברים יד ח | ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא |
דברים יד יג | וה |
דברים יד כו-כז | …ושמחת אתה וביתך |
דברים טו ב | שמֹט כל בעל מַשֶּׁה את משֵה ידו (?)… לא יגש |
דברים טז ו | …לשכן שמו שם, שם תזבח (שומ’, תה”ש כת”י) |
דברים טז ט | מהחִלְּךָ חרמש בקמה (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’) |
דברים טז טז | |
הפטרה (=חלק מהפטרת נח) | |
ישעיהו נד יא | מרביץ |
ישעיה נד יג | ורב שלום בוניך (קומ’ – ו’ מעל השורה) |
ישעיה נד טו | הן גור יגור |
ישעיה נה א | …ואשר אין לו כסף |
שֹפטים
דברים יז ג | …או לכל צבא השמים אשר לא צויתים (כת”י) צויתיו (שומ’) צויתיך (תה”ש כת”י) צִוָּה (תה”ש כת”י) |
דברים יז ה | והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא… |
דברים יז ט | ובאת אל ובאת אל הכהנים או הלוים או |
דברים יז י | ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך |
דברים יז יב | הכהן העֹמד לשרת |
דברים יח ב | הפס’ נראה ככפילות (ראו י, ט: “ה’ הוא נחלתו כאשר דבר…”) |
דברים יח ח | לבד |
דברים יח טו | נביא |
דברים יט טו | לכל עון ולכל חטאת |
דברים כ ד | להלחם לכם עם אויביכם |
דברים כ יז | החתי והאמרי הכנעני והגרגשי והפרזי … (שומ’, תה”ש) |
דברים כ יט | כי האדם עץ השדה – תה”ש: תרגם ב-ה’ השאלה “וכי האדם עץ השדה?”, פשי’ + וול’: תרגמו לשון שלילה “כי לא כאדם עץ השדה” |
דברים כא ו | וכל זקני העיר ההיא |
הפטרה | |
ישעיה נא יב | אנכי אנכי הוא מנחמךָ |
ישעיה נא יד | ולא ימות לשחת ולא יחסר |
ישעיה נא טו | |
ישעיה נא טז | |
ישעיה נא יז | את קֻבַּעַת |
ישעיה נא יט | מי |
ישעיה נא כב | את קֻבַּעַת |
ישעיה נב ב | קומי שביַּת ירושלים (? לשון שֶבי, לא ישיבה) |
ישעיה נב ו | לכן ידע עמי שמי |
ישעיה נב ח | בשוב ה’ ציון ברחמים (קומ’) |
ישעיה נב ט | כי נחם ה’ עמו גאל |
כי תצא
דברים כא יא | וחשקת בה ולקחתָהּ לך לאשה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’) |
דברים כא יב-יג | |
דברים כא כא | |
דברים כב ט | פן תקדִיש המלאה (שומ’) |
דברים כב יז | והנה הוא שם לה עלילֹת דברים (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’) |
דברים כב יח | זקני העיר ההִוא את האיש ההוא ויסרו אתו (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) |
דברים כב כח | ושכב עמה ונמצָא |
דברים כג ג | לא יבא ממזר בקהל ה’ |
דברים כג יב | וכבא השמש יבא אל |
דברים כג יד | ויתד תהיה לך על |
דברים כד א | כי יקח איש אשה ובא עליה ובעלה (שומ’)… |
דברים כד ב | ויצאה |
דברים כד ו | לא |
דברים כד יד | לא תעשק |
דברים כד טז | לא איש בחטאו |
דברים כד יז | לא תטה משפט גר יתום ואלמנה (תה”ש – כלהלן כז, יט) לא תטה משפט גר לא תטה משפט גר |
דברים כד יט, כ, כא | לגר ליתום לאביון ולאלמנה יהיה (תה”ש) |
דברים כה ב-ג | והיה אם בן הכות הרשע |
דברים כה ו | והיה הבן הבכור אשר תלד (שומ’) והיה הבן |
דברים כה יב | לא תחוס עינך עליה (תה”ש, פשי’, וול’) |
הפטרה (=הפטרת נח) | |
ישעיה נד א | רני… פצחי |
ישעיה נד ב | ויריעות משכנותיך |
ישעיה נד ח | |
ישעיה נד ט | מִימֵי מֵי נח … אשר נשבעתי מעבר |
כי תבֹא
דברים כו ב | |
דברים כו יב | בשנה השלישת |
דברים כו יח-יט | להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך |
דברים כז ד | בהר הפסוק כולו נראה כתוספת – ל’ רבים + חוזר על קודמיו |
דברים כז ח | בָּאֵר היטב – וול’ תרגמו בְּאוֹר (lucide) היטב… |
דברים כח ד | ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך |
דברים כח יב | והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשֹׁלו (תה”ש – כלעיל טו, ו) |
דברים כח יח | ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך (כת”י – ראו לעיל ד) |
דברים כח כ | עד השמדך ועד אבדך אשר עזבת |
דברים כח כב | ובחרחֻר |
דברים כח לב | ועיניך ראות וכלות אליהם |
דברים כח לז | והיית |
דברים כח נב | והצר לך בכל שעריך… בכל ארצך |
דברים כח ס | את כל מדוֵי |
דברים כח סד | למחוק? (חוזר על פס’ לו) |
דברים כח סח | והשיבך ה’ מצרים באניות |
דברים כח סט | וְאלה דברי הברית (שומ’, תה”ש כת”י) |
דברים כט ד | ו |
דברים כט ה | למען תדעו כי |
הפטרה ס א-כב | |
ישעיה ס ד | על צד |
ישעיה ס ה | אז תיראי ונהרת (כת”י) |
ישעיה ס ז | אילי נביות |
ישעיה ס ט | כי לי איים |
ישעיה ס יט | ולנגה הלילה הירח לא יאיר לך (תה”ש) |
ישעיה ס כא | יירשו ארץ נצר מטעֵי ה’ (?) מעשה ידָיו להתפאר (קומ’, תה”ש) |
נצבים
דברים כט ט | ראשי ראשיכם שֹׁ |
דברים כט יד | כי את אשר ישנו |
דברים כט כה | וילכו ויעבדו אלהים אחרים |
דברים כט כח | והנגלֹת |
דברים ל טז | ואם תשמע אל מצות ה’ אלהיך אשר אנכי מצוך… (תה”ש) |
דברים ל יח | עבר את הירדן |
הפטרה | |
ישעיה סא י | כחתן |
ישעיה סב | |
ישעיה סב ט | והללו |
ישעיה סג א | |
ישעיה סג ה | …זרֹעי |
ישעיה סג ו | ואבוס עמים באפי ואש |
ישעיה סג ח-ט | …ויהי להם למושיע בכל צרתם. לא צִר ומלאָך, פניו הושיעם (תה”ש) |
וילך
דברים לא א | |
דברים לא ה | ועשיתם להם |
דברים לא ז | כי אתה כי אתה תבוא |
דברים לא ח | וה’ וה’ הוא ההֹלך לפניך |
דברים לא יא | תקראוּ את התורה הזאת (תה”ש) |
דברים לא יג | ובניהם… אשר |
דברים לא יח | הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’ – כלעיל יז) |
דברים לא יט | ועתה |
דברים לא כא | … אשר נשבעתי לאבתיו\ם (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) לו (וול’) |
דברים לא כג | תביא את בני ישראל אל הארץ |
דברים לא כח | שבטיכם זקניכם |
הפטרה (שובה) | |
הושע יד ג | |
הושע יד ו | יפרח כשושנה |
הושע יד ז | וריח לו |
הושע יד ח | ישֻבו |
הושע יד ט | ויאמר אפרים מה לי עוד… (פשי’) אפרים מה אני |
יואל ב יז | יבכו הכהנים, ויאמרו משרתי ה’: |
יואל ב כ | ואת והדחתיו אל ארץ ציה כי הגדיל ה’ לעשות (?) |
יואל ב כג | מורה ומלקוש |
יואל ב כה | ושלמתי לכם |
יואל ב כו | …עמכם להפליא |
מיכה ח יט | יכבֹש עונֹתינו ו |
האזינו
דברים לב ה | שחתוּ לו לא שחתוּ |
דברים לב ח | יצב גבלת עמים למספר בני |
דברים לב ט | |
דברים לב י | ובתהו |
דברים לב יא | כנשר |
דברים לב טו | ויאכל יעקב וישבע וישמן ישרון ויבעט (שומ’, תה”ש) |
דברים לב יט | וירא ה’ |
דברים לב כג | |
דברים לב כו | אמרתי |
דברים לב כז | |
דברים לב ל | אם לא |
דברים לב לד | הלא הוא |
דברים לב לה | |
דברים לב מג | הרנינו כי דם וכפר אדמַת |
דברים לב מה | ויכל משה לדבר את |
דברים לב נב | ושמה לא תבוא |
הפטרה | לא ציינתי את השינויים הרבים בעדי הנוסח שמהווים ‘הרמוניזציה’ לתה’ יח |
שמ”ב כב ח | ויתגעשו כי חרה |
שמ”ב כב לג | |
שמ”ב כב לו | ותתן לי מגן ישעך |
שמ”ב כב מ | ותַעֲזרני חיל למלחמה (תרג’) |
שמ”ב כב מד-מה | עם לא ידעתי יעבדני |
שמ”ב כב מו | בני נכר |
שמ”ב כב מח | האל הנֹתן נקמֹת לי |
וזאת הברכה
דברים לג ב | וזרח משעיר ואָתָה מרִבְבֹת קֹדֶש – ואֶת רבבת קָדֵשׁ (תה”ש) ואִתּוֹ רבבת קדש (פשי’) ואתה ממְרִבַת קָדֵשׁ (?) |
דברים לג ג | והם תכו לרגלך ישאֻם |
דברים לג ה | ויהי בישרון לְמלך (תה”ש – כלומר, משה) |
דברים לג ו | ויהי |
דברים לג ט | האֹמר לאביו |
דברים לג יא | ומשנאיו |
דברים לג יג | ממגד שמים |
דברים לג טז | |
דברים לג יז | בהם עמים ינגח, |
דברים לג יח | שמח זבלון בצאתך ושִׂישׂ יששכר באהלך (?) |
דברים לג יט | ו |
דברים לג כא | חלקת מחקק |
דברים לג כה | וכימיך דבאך – תה”ש, פשי’: חזקך; וול’: זקנותך |
דברים לג כו | אין רֹכב שמים |
דברים לג כז | |
דברים לג כח | וישכֹן ישראל בטח, בדד |
דברים לד ב | ואת כל ארץ נפתלי (כת”י, תה”ש) ואת כל ארץ אפרים (כת”י, תה”ש, פשי’) |
דברים לד ז | ולא נס לחֹה – וול’: ולא זזו שיניו! (nec dentes illius moti sunt) |
הפטרה | |
יהושע א א | ויהי אחרי מות משה |
יהושע א ב | אל הארץ אשר אנכי נתן להם |
יהושע א ד | ועד הנהר הגדול נהר פרת |
יהושע א יד | בארץ אשר נתן לכם |
יהושע א טו | ושבתם לארץ ירֻשתכם |
יהושע א יז | ככל אשר שמענו אל משה |
בעניין דם חזיר , לייבל (בית מקרא- יח-יט – תשכ”ד) הציע לקרוא:
“הדם חזיר” (הדם בארמית – חתך)
דניאל ב5: “ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה *הדמין* תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון”
יפה!
האמת, שכמו כמה הצעות של חכמי הנוסח, זה כ”כ מבריק שברור שזה לא נכון :)
ואגב, בזמנו קראתי תוך כדי עמידה את הספר של טור-סיני (‘פשוטו של מקרא’ נדמה לי?) והוא מלא הצעות כאלו כרימון – אין לי אותו לצערי, אבל מובטחני שלחכם לשון כמוך יש – אשמח אם תוכל לעיין בו מדי פעם ולשתף בהברקותיו.
אני דווקא כן מקבל את הצעתו.
אין לי עדיין את פשוטו של מקרא, אך יש לי את הסדרה הלשון והספר
יש לו דרך חשיבה דומה לשלי, והרבה רעיונות מעניינים
אך כמובן לא עם כולם אני מסכים
Pingback: הרבי מליובאוויטש, ה'כתר' ונוסח המקרא | ארץ העברים
איך אפשר למחוק את אברך??
http://tora.us.fm/tnk1/messages/5730.html
אהה, אתה אומר ש”אברך” = כרוז – זה רעיון יפה!
ועדיין, יש לפחות להוריד את ה- ו של “ויקרא(ו)”, והיה זה שכרנו…
בס”ד א’ בטבת ע”ה
המזרחן וחוקר המקרא פרופ’ אברהם שלום יהודה (תרל”ז-תשי”א), מביא במאמר הכלול בספרו ‘עבר וערב’, שכמה מלים ועניינים בסיפורי יוסף ויציאת מצרים מתבארים יפה על פי השפה והתרבות המצרית.
שבע הפרות מסמלות את אלילת המזון המצרית ‘חת-חור’ המגולמת בדמות פרה, המפרנסת את שבעת איזורי מצרים.
‘צפנת פענח’ במצרית: ‘מזון הארץ’, לבטא את העובדה שיוסף הציל את ארץ מצרים מחרפת רעב. ‘בית הסהר’ היא מצודת ‘סאר’ ששימשה כלא לאויבי השלטון.
וכך ‘אברך’ במצרית פירושו ‘לב לך!’, שים לב שמרכבת המשנה מתקרבת וזוז הצידה. כך קראו לפני מרכבתו של יוסף.
בברכה, ש.צ. לוינגר
דבריו של פרופ’ יהודה מובאים במאמרו של ד”ר אלכסנדר קליין, ‘תורה ואגיפטולוגיה’, הנמצא ברשת.
פרופ’ יהודה מציין שם (במאמרו שבספרו ‘עבר וערב’, ניו-יורק תש”ו) שעד היום נהוג במצרים להכריז לפני מרכבתו של אדם חשוב: ‘דיר באלך’, בערבית: ‘תן ליבך! היזהר!’.
א”ש יהודה חיבר ספר שלם על הקשר בין שפת התורה לשפה ולתרבות המצרית, שיצא בגרמנית, ושוב באנגלית, בשם: The language of the Pentatauch in its relation to the Egyptian, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, לונדון 1933.
מלבד עיסוקו המדעי המגוון, היה א”ש יהודה מעורב בפעילות לטובת עמו במסגרת התנועה הציונית. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בספרד בה כיהן כפרופסור לתנ”ך ולמזרחנות. בעת שזמם המושל התורכי ג’מאל פחה לגרש את כל יהודי הארץ, פנה יהודה אל מלך ספרד שפנה אל עמיתו קיסר גרמניה שהשפיע על בני בריתו העת’מנים לבטל את הגזירה. כיוסף ידע פרופ’ יהודה לנצל את מעמדו הבכיר כדי להיות למחיה לאחיו.
על תולדותיו ופעלו המדעי והציבורי, ניתן לקרוא גם בסקירתו של משה דוד גאון, בספרו ‘יהודי המזרח בארץ ישראל’, מובאת בקישור לערך ‘יהודה, אברהם שלום’ בויקיפדיה’.
בברכה, ש.צ. לוינגר
Pingback: אם התורה לא מן השמים – במה בעצם אתה מאמין? חלק ב | ארץ העברים
אברם היקר. שאלה לי, ואיני יודע אם כאן המקום המתאים להעלותה.
היתכן שרס”ג גרס בבמדבר כג ד: “ויאמר: אלהים, את שבעת המזבחת” וכו’, ולא כנוסח המסורה “ויאמר אליו, את שבעת המזבחת” וכו’? שכן תרגם: קאל יא רב אני קד נצ’דת סבעהֵ מד’אבח.
כלומר במקום ‘אליו’ – אלהים.
אין לי בסביבתי מהדורת מקרא מדעית עם שנו”ס (יש כזו ברשת?). תודה מראש.
מעניין!
אם כי למיעוט הבנתי בערבית נראה שהוא קרא: “ויאמר: אדֹנִי, …”
בכל מקרה, לפי ה- BHS אין הצעת תיקון כזו (יש דווקא אחרת: “ויאמר אליו +בלעם+ את שבעת המזבחות…” – כך לפי תרגום השבעים).
לגבי מהדורה ברשת – כמובן שבשל זכויות יוצרים, המהדורה היחידה שיש ברשת היא מהדורת קיטל (BHK) מ- 1905 –
https://archive.org/details/bibliahebraic01kitt
מהמהדורה החדשה (BHS) יש את ההקדמות הרבות + חלק מפרשת בראשית בלבד, אם אתה רוצה להתרשם:
http://www.asaphshop.nl/WebRoot/products/0852/085219/flbook/Leseprobe.pdf
תודה רבה
אברם, שבוע טוב.
בענין הכתוב בבמדבר כו ט ‘אשר הִצּוּ על משה ואהרן בעדת קרח בְּהַצֹּתָם על ידוד’. השומרוני גורס במקום ‘הצו…בהצתם’: הועדו, בהועדתם. כלומר בהתאמה ללשון ‘בעדת קרח’. אומנם הצורה ‘הועדו’ מוזרה, כי בדרך כלל משתמשים בצורת הנפעל ‘נועדו’. גם ‘בהועדתם’ מוזר, והיה ראוי יותר ‘בהִוָּעֲדָם’. מפליא שגם תרגום אונקלוס מתרגם במשמעות זו: ‘דאתכנישו… בכנישתא דקרח באתכנושיהון’ וגו’. הביבליה הבראיקה (במהדורה הישנה שברשת) מוסרת שגם השבעים והוולגטה מתרגמים כמו אונקלוס, בהתאם לגרסת השומרונים.
אבל במקורות אחרים שראיתי (ביניהם התרגום האנגלי שברשת) מביאים מהשבעים ומהוולגטה לשונות שמשמעותן התקוממות ומרד.
תוכל להביא מידע מוסמך בענין שיעשה קצת סדר? תודה מראש!
לגבי השומרוני – נכון, וכהרגלם לעיתים להחליף מילה נדירה בפשוטה יותר, מה גם שהפועל הזה חוזר על עצמו בבמ’ טז, יא: לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ *הַנֹּעָדִים* עַל ה’ + שם כז, ג: וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה *הַנּוֹעָדִים* עַל ה’ בַּעֲדַת קֹרַח.
לגבי הערת ה- BH הישנה אודות תרגום השבעים והוולגטה – אכן צדקת! (והם גם מוסיפים את התרגום הארמי).
אבל שים לב שזה מצויין בסוגריים + סימן שאלה כי גם בתה”ש וגם בוולגטה תרגמו במילה שיותר קרובה למרד מאשר להתוועדות:
* תה”ש – ἐπισυστάσει. פירוש: a gathering together against, a riotous meeting
(ראה כאן: http://logeion.uchicago.edu/index.html#ἐπισυστάσει)
* וולגטה – את “הִצּוּ” הם תרגמו: surrexerunt (פירוש: rose against) ואת “בְּהַצֹּתָם” תרגמו: rebellaverunt (פירוש: rebel)
ולכן ב- BHS החדשה ההערה זו איננה – נשאר רק השומרוני (ומוזר שלא העירו על אונקלוס, כדבריך!)
ובעקבות הערתך הקודמת אודות תרגום רס”ג, עיינתי במהדורת תורת חיים והנה כך פירש רס”ג:
“אשר הצו – נתקבצו ונאספו”!
והסביר שם הר”י קאפח: “ומלת הצו כמו חצו ב-חי”ת, שכאן תרגם “תלפפו” וכך תרגם בבראשית יד ז בחצצון תמר: “אלתפאף”, וכך גם במשלי ל כז ויצא חצץ כלו: “מלתף”, מקובץ ומאוסף במחנה אחד יחד.” ואולי השומרוני גם הבין כך ופשוט החליט לכתוב “הועדו” ליתר בטחון, שיבינו…
ותודה על ההערות המחכימות! (ישולבו בגוף הפוסט כשנגיע לבמדבר בע”ה)
נ”ב
הנה כמה קישורים מועילים לטקסט + תרגום לאנגלית שורה מול שורה של התרגומים הנ”ל:
תה”ש – http://www.ellopos.net/elpenor/greek-texts/septuagint/
וולגטה – http://www.latinvulgate.com/
כל הנ”ל + שומרוני ועוד, בממשק גאוני – https://www.stepbible.org/
תודה רבה.
מוזר שגם יעקב ליכט בפירושו על אתר כותב שהשבעים “מוסר משמע דומה” לגירסת השומרוני (היתכן שלא ידע יוונית? או שבאמת יש שם דו משמעות? דווקא לגבי הוולגטה הוא כן כותב שהיא מוסרת לשון התקוממות מרד).
אגב, תרגום א”י (ניאופיטי) והסורי מתרגמים פלגו/איתפלגו (וכן הובא במסורה הבבלית לתרגום אונקלוס בשם ‘אית דאמר’). אולי פירשו גם הם ‘הצו’ כמו ‘חצו’. ומצינו בתרגום אונקלוס שתירגם ‘בעלי חצים’ (בראשית מט כג) – מרי פלגותיה.
מסתבר שהשפיע גם שימוש הלשון הרגיל בחז”ל ‘מחלוקת קורח ועדתו’ וכיו”ב.
חלילה שלא ידע! אלא שתרגום דורש שיקול דעת ויכול להיות שברוחב דעתו הוא הבין שהכוונה ל”נאספו” סתם, לאו דווקא במשמעות של ריב ומצה (ואכן בקישור שה]ניתי לעיל ב- Logeion יש פירוש שני של collection, ע”ש.
בכל מקרה בדקתי שוב בשני הפסוקים בהם מפורש “הנועדים על ה'”, וראה זה פלא!
בבמ’ טז, יא הם תרגמו συνηθροισμένη = אסיפה כנגד.
ואילו בבמ’ כז, ג תרגמו ἐπισυστάσης = אותה מילה כמו שתרגמו כאן “בהצותם”!
כלומר, יכול מאוד להיות שתה”ש הבינו “נועדים” במשמעות של התאספות למרידה וכו’, ואז אפשר לשער שאולי גם לפניהם היה בבמ’ כו, ט “בהועדם” או משהו כזה והם פירשו כמו שפירשו.
אז כמו ש(לא) אומרים אצלנו ביוונית – πηγαίνετε αριθμός…
(= לך תדע…)
תנוח דעתך שהנחת את דעתי. יישר כחך.
פרשת קדושים
מעניין במיוחד הפסוק: לא תאכלו על הדם. הביטוי לאכול אל ההרים מופיע ביחזקאל, כשהוא מתאר את דמות הצדיק שלא אוכל אל ההרים, ודמות החוטאים שאכלו אל ההרים. מצד שני, מתואר בשמואל א יד איך העם חוטא באכילה על הדם. האם יש גרסאות שונות בספר שמואל?
בספר שמואל אין הצעות לגירסה אחרת – ושם די ברור שהעם אכן אכל על הדם ולא על ההרים!
ודווקא ביחזקאל מציעים מהדירי ה- BHS לגרוס “אל הדם” במקום “אל ההרים” (מסברה, אין שום עד נוסח כזה), בהתאם לנוסח המסורה כאן.
עכשיו, בטוח מישהו כתב על זה משהו איפשהו, אבל לא עלה בידי בחיפוש מהיר באינטרנט (לא יגעת ולא מצאת אל תאמין :)
Pingback: פסוק לי פסוקך – על חלוקת המקרא לפסוקים | ארץ העברים
Pingback: וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי – לבעיות הנוסח בקריאות תשעה באב | ארץ העברים
Pingback: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים – באיזה כתב? | ארץ העברים
פרשת כי תבוא
כתבת מתה”ש ונתת שנית ללוי – לכאורה זה אומר כחז”ל שפירשוהו על המעשר השני (שפירשו שיש שני מעשרות מעשר ראשון ומעשר שני/עני).
שם כתבת במקום בחרב – בחום זה לא תיקון נוסח רק ניקוד בחורב (חולם סגול).
1. יפה!
2. עוד יותר יפה! אכן ב- BHS פשוט ציטטו את הלטינית: et aestu (=וחום) – ולא עלה בשעתי שהכוונה שקראו בחֹרֶב! תיקנתי בגוף הפוסט ויה”ר שתזכה להינצל מצ”ח הקללות ולהתברך בכל הברכות:)
פרשת וילך
מה פרשת הקהל מלמדת על היקף הלימוד בכל השנים?
אהממ… כנראה שפעם בשבע שנים היו אמורים לקרוא את התורה לכל “העם שבשדות”, שבשוטף לא הכיר אותם כ”כ.
יש לפחות שני מקומות שעולים לי בראש מהם נראה שאכן לא כולם הכירו את דברי התורה:
יר’ ב, ח – הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה’ *וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי* וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל (ובדומה שם ח, ח – אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ה’ אִתָּנוּ…)
נח’ ח, ח-יב – וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא… כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה… כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם
אבל ברוח הימים הנוראים אזכיר את סיפורי החסידים על הכפרי ששרק\קרקר כתרנגול וכו’, מהם עולה שחלק לא קטן מעם ישראל עד המאה ה-19 לא זכה ללמוד תורה באופן מסודר, קל וחומר בימי המקרא, שהיו טרודים בעבודה פי כמה וכו’.
ועדיין באופן יחסי, הישראלים הקדומים היו ‘יודע יספר’ יותר מהממוצע במזרח הקדום, ראה א’ דמסקי (תשע”ב), ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה:
http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_30.html
Pingback: לאכול, להתחתן, לאהוב – יצחק, עשו, יעקב (חלק א) | ארץ העברים
Pingback: מֶההה כֹּל הצאן הזה?! האובססיה של יעקב עם הצאן | ארץ העברים
זה ממש מדהים.
כל הכבוד!
תודה – בהנחה ש”זה” הכוונה לכל התיקונים בפוסט!…
שאלה קטנה, האם אתה מעדכן את התוכן של הפוסט כל פעם שאתה פוגש בחידוש נוסף?
דרך אגב מאוד אהבתי את הפוסט.
מדי פעם כן – אבל אני יותר בונה על מחזור הלימוד של 929, שבעוד כשנתיים יגיע לתורה – ואז אחדש ימי הנוסח כקדם
כמה שאלות והערות…
א.בבראשית ה יח בגלל שהורידו לירד 100 שנה האם הוסיפו לו 100 אחר כך או שזה שינה לו את תוחלת החיים ל862?
ב. בתרגום השבעים בבראשית פרק ה’ הוסיפו להרבה אנשים 100 שנה לשנותם עד הלידה, שינוי שנעשה בכוונה כי לא ייתכן טעות סופרים כזאת, השאלה היא מה הסיבה של העורך שעשה זאת? מה זה משנה לו?
ג. באותו פרק (ה’) בנוסח המסורה כל הגילאים מסתיימים בספרות 2,5,7,0 (חוץ מאחד), דבר שלדעתי נעשה בכוונה, ועוד פעם השאלה היא מה המשמעות/סיבה?
ד. בבראשית יד יב התיקון לא צריך להיות-
“ויקחו את לוט *בן אחי אברם* ואת רכשו וילכו”? (הזזה של הביטוי אחורה במקום מחיקה)
א. יותר גרוע! לא טרחתי לכתוב משום מה (ייכנס בגרסה המלאה בעוד שנתיים-שלוש), אבל השומרוני גורס שירד חי עוד *785* שנה אחרי גיל 62, וסה”כ חי *847* שנים.
ב. אכן, את ההוספות האלו ה- BHS לא טרחו בכלל לכתוב, כנראה שזה היה חשוד בעיניהם כמו בעיניך. יכול להיות שהיה נראה לו מוזר שהם ילדו בגיל צעיר (יחסית…) וחיו אחר כך כל כך הרבה?
ג. זה מעניין! יש משהו דומה גם במספרי השבטים בבמדבר. אולי מאיר בר אילן התייחס לזה בספרים שלו על הנומרולוגיה המקראית?
ד. “לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה”…:) אולי הבעיה היא שמייד אח”כ לוט נקרא “אחיו” ולא “בן אחיו”?
א. זה מעניין שמשנים כל כך הרבה בפרק שלכאורה אין לו חשיבות תיאולוגית…
ב+ג. שמעתי הצעה אחת שאומרת שהמספרים הם על בסיס שונה שמורכב מהמספרים הטופולוגיים 7 ו60. 60 שנים, 7 שנים ו60 חודשים (5 שנים) וככה מקבלים אחדות של 2 (5+7 שנים) ו0 (5+5)… הבעיה בזה היא שמסתבר שאפשר לכתוב כל מספר בבסיס הזה (אפשר להשתמש ב7 ו5 הרבה פעמים), וזה שיטה מאוד לא נוחה לחשב שנים.
אני חשבתי על רעיון אחר, מה שמייחד את 0,2,5,7 זה שהם רבעים של 10 (0, 2.5, 5, 7.5). ולכן אפשר להשתמש בהם כדי לסמל רבעי שנה (עונות), ואז שנות חייו של שת במקום 912 שנה הם נהיים 91 שנה ועוד עונה (91.25). זה גם מסביר את תוחלת החיים הארוכה וגם את ספרת האחדות המיוחדת.
הבעיה כמובן היא שמתושלח יוצא דופן (969) וגם בדורות שבין נח לאברהם זה לא כך. וגם זה אומר שירד ילד את חנוך בגיל 6 ורבע… (ואולי זה מסביר למה תרגום השבעים הוסיף לחלקם מאה שנה, כדי להפוך את 6.2 ל 16.2, שזה כבר הגיוני…)
ד. אמת… “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן.”
רבנו בחיי אומר שהמילה “אחיו” מעידה שאברם הזדרז כאילו לוט היה אחיו. ואולי העובדה שהוא וחניכיו הזדרזו מסבירה למה אברם נאלץ לשנות לתלמידיו דרך קצרה… :)
זה מעניין, ואילולא אני הייתי כותב את זה הייתי אומר שזה עומק הפשט:) אבל אם כבר הזכרת את 318 חניכי אברם, אני מרשה לעצמי להפנות אותך לכאן:
https://ivri.org.il/2013/10/mathematics-of-abrams-318-servants/
ותראה אולי יהיה לך רעיון מבריק דומה לגבי 969 שנות מתושלח?
כנראה התשובה לחידה הזו היא לא נקודתית (מספר טיפולוגי) אלא היא קשורה כנראה גם לכל הגילאים האחרים ואולי לסיבה שבגללה כל הנוסחים שונים מאוד אחד מהשני.
לגבי מתושלח התשובה המתבקשת מהשיטה שלי היא שמישהו שינה את הדברים בגלל שהוא חשב שזאת טעות.
על פי השיטה שלי אם בהתחלה למתושלח היה 187 שנה עד הלידה ועוד 782 שנה אחריה וסה”כ 970 שנה, אז מישהו לא הבין איך יכול להיות ש 970=187+782 ולכן הוא שינה את זה ל969..
מצאתי עכשיו מקור שאוסף את הגילאים בנוסחים השונים ומסתבר שהיה לי מידע לא נכון לגבי הרבה גילאים (פה תרגום השבעים נראה קצת יותר הגיוני)
https://www.biu.ac.il/jh/parasha/noah/mben.html#_ftnref2
למשל הוא אומר שעל פי השומרוני מתושלח חי 720 אבל בויקיפדיה כתוב 727… אם יש לך קישור למקור אמין אני אשמח (ואת הנתונים של הפשיטתא בכלל… יגעתי ולא מצאתי)
וואו, מאמר מעניין! כמובן שאני סומך יותר על המאמר מאשר ויקיפדיה – אבל ראה זה מצאתי בזכותך אתר שהתחיל להעלות את התורה פסוק אחרי פסוק (!) עם השומ’, פשי’, תה”ש, וול’, ואפילו אונקלוס (!!!) – הגיעו בינתיים לבראשית כד:
http://tanakh.info/gn5-18
(שינוי המספרים בקישור יוביל אותך לפרק\פסוק שאתה רוצה)
ואכן השומרוני מתאים למה שכתוב במאמר, לפחות לגבי ירד, ראה בקישור.
לגבי הפשיטתא, יש פה: http://www.peshitta.org/
תודה רבה! חזק וברוך
מעניין… לי היו תובנות רק לגבי המספר 365 שהוא כמספר הימים בשנה הצדוקית. ואילו לגבי “וַיְהִי, כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ, שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת”, ובכן: כל השמות של הסופר P ברשימה זו “מתכתבות” בדרך כלשהי עם השמות של הסופר הסאטיריקאן היבוסי J בבראשית פרק ד’:
רק לדוגמא: “מחוי-אל” של J הופך ל”מהלל-אל” של P (הכוונה אגב לשמואל ולבני קורח, שכנראה יצאו מהתמונה הפולחנית בימי J אך נעשה להם נס והם זכו לחזור ולשורר בימי P); ולדוגמא “מתו-שאל” של J (כלומר שאול שהעלה את שמואל באוב) הופך ל”מתו-שלח” אצל P (שכנראה אצלו הכל נשכח ונסלח)…
במקרה של “למך” (מלך בשיכול אותיות, “לא-מלך”, לומר שלא היה מלך מוצלח) שהוא רחבעם (שהיו לו שתי “נשים”: “עדה” = ישראל [מלשון “עדת בני ישראל”] ו”צילה” = יהודה), נראה שהייתה בין הסופרים הסכמה לגבי השם, ברם הסופר J ייחס לו את השיר הלעגני “כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה” (דהיינו: “קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי” – ” אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים”) ולעומת זאת הסופר P ייחס לו שנים ארוכות כמניין השנים בשיר של J קודמו: “וַיְהִי, כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ, שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת”…
הבנתם את הטריק: “כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה” ( = J); “וַיְהִי כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ, שֶׁבַע, וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת” ( = P)?…
אני מניח שיש ודאי איזו משמעות עלומה גם למספרים (המקוריים) האחרים של P, ואשמח אם תגלו לי…
אברם
כתבת שגם ב bhs לא הביאו שינוי זה של ה 70
האם זה אומר שאינם מעתיקים את כל השינויים אלא בהתאם לשיקול דעתם
האם זה פוגע באמינות
האם___ (אני כבר לא יודע אפילו להמשיך).
האם ראוי /רצוי שייפתח אשכול פורום או בכל שם וחניכה שבו יוכל כל אדם להציע רעיונות להגהות על פי סדר התורה.
אכן כן – הבעיה ב- BHS זה היומרה הפרוסית שלהם לא סתם לציין לפני הקורא את עדויות הנוסח השונות, אלא לקבוע לו איך לקרוא!
מכאן הקיצור החוזר לעייפה “l” (האות L), קיצור של הציווי בלטינית lege = קְרָא! בבחינת “קול אומר קרא – ואומר מה אקרא? כל הבשר חציר וכל הבשה (BSH) כציץ השדה”…כתוצאה מכך יש כמה שינויים של תה”ש ואחרים שלדעתם לא ראויים לבוא בקהל ולכן הם מתעלמים מהם.
מצד שני לא פעם ולא פעמיים הם מציינים (בשפת המקור) תרגום שהוא בוודאות פירוש – ולא שהיה לתה”ש\וולגטה\פשיטתא נוסח אחר – בבחינת “יגדיל תורה ויאדיר”. לך תבין…
האם יש תיקון לפסוק –
לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת?
שהחלק האחרון לא הכי מובן
אין הערות מיוחדות – אבל שלחתי לך במייל צילום של דברי אהרליך בנושא, קצת מורכב אבל מעניין
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:HB33997-Mikra_Kifshuto_1.pdf
(עמ’ 361)
אני מנסה להגיב לעניין האבולוציה וכותב שיש בעיה..
האתר מצנזרני…??
אכן היתה בעיה עם ה- SSL, נכנסתי למקום שנכנסתי ועשיתי מה שעשיתי ונראה שזה נפתר
הפוסט הזה שמור לי במועדפים, ומדי פעם אני שב ומעיין בו בכל עת שאני עוסק בפרשה מסוימת במקרא. אני רוצה להודות לך מקרב לב עליו.
כעת יצא לי קצת לחפור במניין השבטים ובשמות משפחותיהם, ואפילו הוספתי אותן לויקיפדיה בערכיהם. עלו לי כמה הערות:
א. בעניין רשימת ‘שבעים הנפש’ שירדו למצרים (בראשית מו), ראיתי שתה”ש מונה 75 נפש, ומוסיף את מכיר בן מנשה ובנו גלעד, ואת שותלח וכו’ בני אפרים. כדאי להוסיף את זה לפוסט. ויש לי עוד לעיין בסכומים, כי משהו לא מסתדר לי באופן החישוב שיש בנה”מ.
ב. שם במניין הנפשות מוזכר בפסוק יג בנו של יששכר “יוב”, וברור כשמש שמדובר בטעות, וצ”ל “ישוב” כנכתב בבמדבר כו. וגם את זה תה”ש מתקן באלגנטיות וכדאי להוסיף.
ג. בעניין מניין הלוויים שבבמדבר ג, שנשתברו הרבה קולמוסים מדוע החישוב הכולל שבנוסח שלנו אינו 22,300 איש כפי שאמור להיות מסכום שלושת המשפחות. נראה לי מסברא שהגיוני מאוד שנשמטה למ”ד אחת בפסוק כ”ח. וצ”ל “שמונת אלפים ושלש מאות” במקום “ושש מאות”. ואתי שפיר.
ושוב תודה על הפוסט החשוב והמושקע.
סליחה על האיחור בתגובה – תודה על ההערות! לגבי ב + ג, כיוונת לדעת עדי הנוסח העתיקים והרי הן כתובות אצלי במסמך הערות הנוסח שאני עובד עליו, ובע”ה אי”ה וכו’ אעדכן את כל הפוסט הזה!
Pingback: פסוק לי פסוקך – מהדורת שוויקה המפוסקת של המקרא | ארץ העברים
Pingback: תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא – הצעת פירוש חדש לתורה | ארץ העברים