הדף היומי ונוסח המקרא – תענית ה

יעקב אבינו לא מתאמנם המצב לא מעודד, וסימני השאלה מזכירים את תמיהתו של רב נחמן על דברי רבי יצחק בדף היומי (תענית ה:) "יעקב אבינו לא מת", אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים – אז הנה כמה הערות על הדף היומי, המלא וגדוש בפסוקים מפסוקים שונים, לאור ממצאיהם (והמצאותיהם…) של חוקרי נוסח המקרא בעלי ה- BHS.
קראו עוד

הגדה של פסח – המהדורה הביקורתית

לקראת ליל הסדר הקרב ובא, חשבתי לנסות ולהחיל על ההגדה של פסח את כלי מחקר המקרא הידועים – ביקורת נמוכה וביקורת גבוהה. כמובן שמקוצר הזמן לא העמקתי יותר מדי (למי שיש מנוי לכותר יכול לעיין למשל כאן), אבל העיקר שיצאתי ידי חובת דבר תורה לליל הסדר לפחות לשנתיים הקרובות:)

ביקורת נמוכה – חלק א: השוואת נוסחים

כידוע, גרעינו של נוסח ההגדה הינו קדום מאוד, ויש אומרים שזהו הטקסט החז"לי הקדום ביותר שהשתמר. כמובן שברבות השנים נוספו ועובדו מחדש קטעים שונים, וכבר בימי הגאונים היו שני נוסחים ראשיים: ארץ ישראלי ובבלי.
מכיוון שנוסחים קדומים אלו אינם נאמרים היום כפי שהם (ככל שידוע לי, כמובן), חשבתי להציג את ההבדלים בין שני הנוסחים המרכזיים המתועדים שבידינו, הלא הם נוסח ההגדה המקובל בקהילות אשכנז, ונוסח הרמב"ם
לא התייחסתי להבדלים קלים או להבדלי סדר בתוך משפט, אלא אם יש להם (לדעתי) חשיבות:

קראו עוד

רימוני המעיל – עם או בלי שש?

מעיל הכהן הגדול והרימוניםפרשת 'פקודי' הינה אחת המאתגרות למי שאמור (כמוני, כמעט מדי שבת…) לומר בה דבר תורה, שכן היא, איך לומר, די חוזרת על החומר הקודם.

אלא שכך מקובלנו מרבותינו, שאין בית המדרש בלא חידוש –
והנה תוך כדי עיון ב- BHS צד את עיני לפתע משהו מעניין בפסוק הבא, הדן ברימוני מעילו של הכהן הגדול (שמות לט, כד):

וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר

למה מכוונת המילה 'מָשְׁזָר'?
לכאורה, לתכלת, הארגמן ותולעת השני שהוזכרו קודם. אבל עפ"י הקונקורדנציה (אבן-שושן), המילה 'משזר' מופיעה 21 פעמים במקרא (כולן בפרשיות המשכן) – וב- 20 פעמים מתוכן היא מופיעה כחלק מהביטוי "שש משזר".

קראו עוד

הים של שלמה – בין נוסחאות לנוסחים

Brazen-Molten_Sea_of_Solomonאחת השאלות המתמטיות הפחות-חשובות אך היותר-מעניינות שמספק לנו המקרא, הוא שאלת היחס בין קוטר המעגל להיקפו. כידוע לכל בר-בי-כיתה-ו' בערך, יחס זה נקרא פַּאי (π = Pi), השווה ל- 3.14 בערך (טוב, הנה משהו מדויק יותר…)

אלא שהמקרא מספק לנו – לכאורה – יחס אחר, שכך כתוב במל"א ז, כג:

וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה [וְקָו] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב

כלומר – בעוד שקוטר אותו "ים" שעשה שלמה היה 10 אמות, היקפו היה 30 אמה >> היחס הוא בדיוק 3, ולא 3.14~ !

קראו עוד

הברושים לא ידעו אם למחוק או לכתוב – הערת נוסח לתהלים ק"ד, ועוד

חסידה ברושים ביתהאחרי יומיים של ראש חודש, בהם נוהגים לומר בתפילה את מזמור ק"ד בתהלים, עיינתי ב- BHS, הלא הוא אוצר בלום של גרסאות דווקניות מנוסחי קדמאי, וצדה את עיני הערה מעניינת לגבי הפסוק הבא (יז):

טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.

קצת תמוה שהפסוק פותח בארזים ומסיים בברושים – כלומר, פס' טז מדבר על ארזי הלבנון, פס' יז ממשיך ומתאר את הציפורים המקננות "שם", בארזים אלו, ואז מופיעה החסידה – אך היא "ברושים ביתה", ולא ארזים.

קראו עוד