יצחק בעקבות אברהם (ג’מיני בעקבות גוסטב דורה)
פרק כו הוא הפרק היחיד בבראשית שכולו מוקדש ליצחק – אלא שצילו הארוך של אברהם מוטל על פני כל הפרק, החל מהפסוק הראשון: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם…” דרך לא פחות משבעה (!) איזכורים נוספים שלו: “אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ… עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי… אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו… אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם… אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ… בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.”
עכשיו, זה לא רק האיזכורים המילוליים – אלא בעיקר החזרה המפורשת של יצחק על מעשי אביו: הרעב בארץ, הירידה לגרר, המפגש עם אבימלך וסיפור “אֲחֹתִי הִוא”, חפירת הבארות, כריתת הברית בבאר שבע, הקמת המזבח וקריאה בשם ה’ – כל אלו הם פשוט חיקוי\חזרה על מעשי אברהם. כלומר, זה לא “מעשה אבות סימן לבנים”, אלא יותר “מה שאירע לזה אירע לזה”, כלשון חז”ל בהקשר אחר.
כדי להבין את המשמעות העמוקה יותר של הופעותיו החוזרות ונשנות של אברהם בפרק כו נדרש להעמיק קצת יותר במבנה הפרק – אז אם כבר זכיתם ורכשתם את מהדורת “התורה ומקורותיה” לבראשית, מן הסתם שמתם לב שפרק כו הוא פרק מורכב, לא (רק) במובן של complex, אלא גם במובן של composite. אבל לטובת אלו שטרם רכשו, הריני לחפור קצת יותר לעומק בבארותיו של אבר(ה)ם העברי.