בְּרֵאשִׁית [הַיָּמִים] בָּרָא אֱלֹהִים

בפוסט הקודם הערתי בדרך אגב על מוזרותו של הביטוי “בְּראשית ברא אלהים… ” שמהווה נסמך ללא סומך*, כלומר, בעברית של ימינו כתוב כאן למעשה:
בְּהתחלת ברא אלהים…” – בהתחלת מה?!

כל פרשני המקרא כמובן עוסקים בשאלה הזו, אבל לפני שרצים אליהם צריך לזכור שכל הבעיה נוצרה כתוצאה מהניקוד (ב’ בשווא ולא בקמץ). הניקוד, כידוע, הוא המצאה מאוחרת יחסית ולכן לפני שנזעקים להקשות, כדאי לבדוק כיצד תרגמו \ העתיקו את הפסוק התרגומים הקדומים, שלפניהם עמד נוסח לא מנוקד של התורה. וכאן התוצאות ברורות – כל, אבל כל (!), התרגומים והנוסחים הקדומים, ולמעשה גם כל התרגומים מאז ומעולם, קראו או פירשו כפשוטו: בָּהתחלה ברא אלהים – וראו כאן מבחר תרגומים כאלו. מכאן עולה פתרון אפשרי לשאלה – אולי באמת כוונת הכותב המקורי היתה בָּראשית = בהתחלה?
קראו עוד

הדף היומי ונוסח המקרא – תענית ה

יעקב אבינו לא מתאמנם המצב לא מעודד, וסימני השאלה מזכירים את תמיהתו של רב נחמן על דברי רבי יצחק בדף היומי (תענית ה:) “יעקב אבינו לא מת”, אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים – אז הנה כמה הערות על הדף היומי, המלא וגדוש בפסוקים מפסוקים שונים, לאור ממצאיהם (והמצאותיהם…) של חוקרי נוסח המקרא בעלי ה- BHS.
קראו עוד

הלל שלם – המהדורה הביקורתית

הלל שלם - המהדורה הביקורתיתבסוף הפוסט הקודם, שעסק בגאולה בידי אדם והשלכותיה לעניין התחדשות ההלכה, ביקשתי לסיים בפסוקי ההלל כהודאה על התקדמותנו בתחומים האלו. אלא שאז נזכרתי כי נוסח ההלל (=תהלים פרקים קיג-קיח) עפ”י המסורה זוקק מספר תיקונים קלים, לאור עדותם של כת”י שונים של המקרא + התרגומים העתיקים, ולאור סברותיהם של חכמי ה- BHS.

אז בהמשך למהדורה הביקורתית של ההגדה של פסח, הנה ההלל השלם הכולל הצעות לתיקוני נוסח (מקרא: הוספה\הזזה, מחיקהתיקון):
קראו עוד

רימוני המעיל – עם או בלי שש?

מעיל הכהן הגדול והרימוניםפרשת ‘פקודי’ הינה אחת המאתגרות למי שאמור (כמוני, כמעט מדי שבת…) לומר בה דבר תורה, שכן היא, איך לומר, די חוזרת על החומר הקודם.

אלא שכך מקובלנו מרבותינו, שאין בית המדרש בלא חידוש –
והנה תוך כדי עיון ב- BHS צד את עיני לפתע משהו מעניין בפסוק הבא, הדן ברימוני מעילו של הכהן הגדול (שמות לט, כד):

וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר

למה מכוונת המילה ‘מָשְׁזָר’?
לכאורה, לתכלת, הארגמן ותולעת השני שהוזכרו קודם. אבל עפ”י הקונקורדנציה (אבן-שושן), המילה ‘משזר’ מופיעה 21 פעמים במקרא (כולן בפרשיות המשכן) – וב- 20 פעמים מתוכן היא מופיעה כחלק מהביטוי “שש משזר”.

קראו עוד

הברושים לא ידעו אם למחוק או לכתוב – הערת נוסח לתהלים ק”ד, ועוד

חסידה ברושים ביתהאחרי יומיים של ראש חודש, בהם נוהגים לומר בתפילה את מזמור ק”ד בתהלים, עיינתי ב- BHS, הלא הוא אוצר בלום של גרסאות דווקניות מנוסחי קדמאי, וצדה את עיני הערה מעניינת לגבי הפסוק הבא (יז):

טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה’ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.

קצת תמוה שהפסוק פותח בארזים ומסיים בברושים – כלומר, פס’ טז מדבר על ארזי הלבנון, פס’ יז ממשיך ומתאר את הציפורים המקננות “שם”, בארזים אלו, ואז מופיעה החסידה – אך היא “ברושים ביתה”, ולא ארזים.

קראו עוד