תיקון ליל.ה שבוע.ות – בין תרבות לחרטטנות

לאור גילויי החיבה לתיקון ליל השבועות של מכון “עצמות יחזקאל” לחקר המקרא (מיסודה של האוניברסיטה העברית), התעוררה קנאתה של האוניברסיטה המתחרה, וביקשה לכנֵּס כנס משלה. אך כיוון שאין כוחה במקרא גדול כשל חברתה, נבחרו לייצגהּ שתי תוכניות הדגל, הלא הנה התוכניות ללימודי מגדר וללימודי פרשנות ותרבות גם יחד.
ואשר על כן אזרתי שוב כגבר (“גבר”: לרבות אשה) חלציי ודאגתי לארגן גם את הכנס המתחרה, וקנאת סופרים תרבה חכמה (הפתגם אמור בלשון נקבה אך הוא מכוון לגברים ונשים כאחד [“כאחד”: לרבות כאחת]).

לחצו להגדלה ;)
קראו עוד

תיקון ליל שבועות ;)

“לא! רק לא עוד הזמנה לתיקון!”
כך הרהרתי באימה כשגיליתי בתיבת הדוא”ל עוד מייל עם עוד הזמנה לעוד תיקון מתחכם כזה או אחר (על “רות – סוף!” שמעתם? ומה עם “קבל תיקון”?…)
אבל אמרתי אני בליבי: אם אינך יכול להם – חרטט כמוהם!
וכיוון שכך, נידדתי שנתי מעיני, אזרתי כגבר מקלדתי ויזמתי את התיקון הכללי הרצ”ב שיתקיים לעתיד לבוא, כשהחרדים יעסקו בחקר המקרא ;) – לחצו להגדלה:
קראו עוד

סדר כהני חדש – לסידורו של ספר ויקרא

Vayikraספר ויקרא, אותו אנו מסיימים השבוע, משרה באופן כללי תחושה חזקה של סדר ומשמעת. דיני הקרבנות בהם פותח הספר הם כידוע ממושטרים-לעייפה, כל פרט קטן מטופל ואין מקום לאילתורים. גם סדר הפעולות החוזר על עצמו והנוסחאות הקבועות של “ואם מן ה… קרבנו… ולקח… ושחט… וזרק” וכו’ מאששים את התחושה הזו.
תכונה ייחודית זו של ספר ויקרא (השוו למשל למינימליזם ול’זרימה החופשית’ המאפיינים את סיפורי המקרא!), הביאה את חוקרי המקרא מזה עידן ועידנים לזהות מאחורי הקלעים את המחבר ה’כהני’ (P), חובב הסדר, המִספור, הרשימות הארוכות והחזרות הבלתי נלאות – ולשייך אליו קטעים רבים בתורה, מבראשית ועד סוף במדבר, שגם להם אופי דומה. ועיקר עבודתו של P, לפי המחקר, הוא הקטע העצום – והכמעט רציף! – מציווי המשכן (שמ’ כה), סיפור הקמתו והשראת השכינה בו (שם מ), דרך ספר ויקרא כולו שנאמר באהל מועד, ועד לארגון מחנה ישראל במדבר (במ’ י) – כל אלו ארכו, אגב, מעט פחות משנה, ואם נספור מסוף שמות יוותרו לנו רק 50 יום! (מ-1 לחודש הראשון עד 20 לחודש השני).
קראו עוד

הברית הישראלית ועדכון תוכנת ההלכה

habrit_haisraelit

אין מתאימה יותר מהתקופה הזו שבין פסח ליום העצמאות כדי לקרוא ספר כמו “הברית הישראלית” של יואב שורק – ובאופן לא מפתיע, זה בדיוק מה שעשיתי בפסח (ועם חזרות הש”ץ הסליחה…)
הספר זכה לתשבחות מעדות הנחתום, יחד עם מחמאות כנות יותר המלוות בביקורת עניינית של עידו חברוני, וכמובן שלא אטריח אותכם בעוד מאותו דבר – ולכן אסתפק בסקירה קצרה של מה יש בספר, ובסקירה קצת יותר ארוכה של מה אין בספר (ואותו אני אנסה להשלים).

קראו עוד

וכאן הבן שואל – הקושיה ההיסטורית של יציאת מצרים

תמיד אהבתי ללמוד תורה. אך עם השנים, ככל שהעמקתי גם בלימודי היסטוריה ופילוסופיה, גיליתי כי קשה לי יותר ויותר להאמין בגירסה המסורתית של יציאת מצרים. אני פשוט לא יכול לקבל סיפור עם מכות וניסים, קריעת ים ומן הנופל משמיים, כהיסטורי.
אני עדיין חש קשור לאלוקים, כמו גם לתורה ולמצוות (אני אדם דתי), והייתי רוצה לחוות ליל סדר רוחני.
כיצד אני יכול לקרוא באופן משמעותי את ההגדה, ולדבר על סיפור שאינני מאמין שהתרחש במציאות? (וככל שילדיי יגדלו, זו תהפוך להיות שאלה דוחקת עוד יותר).

את השאלה הזו הציגו עורכי האתר המכובד TheTorah.com, בשם אחד הקוראים, וזיכו אותנו בלא פחות מחמש תשובות מרתקות, מחמש דמויות רבניות-אורתודוקסיות (!)

קראו עוד