יצחק בעקבות אברהם (ג’מיני בעקבות גוסטב דורה)

פרק כו הוא הפרק היחיד בבראשית שכולו מוקדש ליצחק – אלא שצילו הארוך של אברהם מוטל על פני כל הפרק, החל מהפסוק הראשון: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם…” דרך לא פחות משבעה (!) איזכורים נוספים שלו: “אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ… עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי… אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו… אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם… אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ… בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.”
עכשיו, זה לא רק האיזכורים המילוליים – אלא בעיקר החזרה המפורשת של יצחק על מעשי אביו: הרעב בארץ, הירידה לגרר, המפגש עם אבימלך וסיפור “אֲחֹתִי הִוא”, חפירת הבארות, כריתת הברית בבאר שבע, הקמת המזבח וקריאה בשם ה’ – כל אלו הם פשוט חיקוי\חזרה על מעשי אברהם. כלומר, זה לא “מעשה אבות סימן לבנים”, אלא יותר “מה שאירע לזה אירע לזה”, כלשון חז”ל בהקשר אחר.
כדי להבין את המשמעות העמוקה יותר של הופעותיו החוזרות ונשנות של אברהם בפרק כו נדרש להעמיק קצת יותר במבנה הפרק – אז אם כבר זכיתם ורכשתם את מהדורת “התורה ומקורותיה” לבראשית, מן הסתם שמתם לב שפרק כו הוא פרק מורכב, לא (רק) במובן של complex, אלא גם במובן של composite. אבל לטובת אלו שטרם רכשו, הריני לחפור קצת יותר לעומק בבארותיו של אבר(ה)ם העברי.

קראו עוד ⇐

בראשית כד-כה במהדורת התורה ומקורותיה (נ”ב גיליתי טעות קטנה בהפניה לפסוק סב, במקור מופיע לו)

כידוע, פרשת “חיי שרה” נפתחת דווקא במות שרה, ועל כך כבר עמדו רבים (=כל דרשן בכל בית כנסת, בכל שנה). התשובה המתבקשת היא ש”צדיקים במיתתם קרויים חיים” ולמרות ששרה מתה, היא מוצגת למעשה כמי שחיה לאורך ימים ושנים. והנה מסתבר שלא רק שרה זכתה לכך, אלא כנראה גם אברהם אבינו.
אז אם כבר זכיתם ורכשתם בכסף עובר לסוחר את מהדורת “התורה ומקורותיה” לבראשית, ייתכן ששמתם לב לחידוש אחד מני רבים לקראת סיומו של פרק כד, ובו הערתי על השאלה המתמיהה לגבי היעלמותו של אברהם מהסיפור. אבל לטובת אלו שטרם רכשו ועדיין נאלצים להעלות גרה מדי שבת את אותם וורטים ברוח ישראל סבא, הריני לשטוח באריכות את החידוש המעניין הזה, שמצטרף לחידוש דומה מפרשת השבוע שעברה ובו “הרגתי” את יצחק בסיפור העקדה, עיינו שם…

קראו עוד ⇐

הפטרת “מחר חודש” – מתוך מהדורת “התורה ומקורותיה“

לקראת שבת בראשית, ובעקבות ההוצאה המחודשת לאור של מהדורת “התורה ומקורותיה” לחומש בראשית, חשבתי להעיד על עיסתי ולהציג את אחד הבונוסים הנחמדים והפחות ידועים במהדורה = הערות הנוסח להפטרות, המוצגות כ’הערות שוליים’ בצד העמוד.
בזמנו התלבטנו אם להוסיף את ההפטרות לחומש – עוד 25 עמודים תמימים! – אבל ראיתי בזה הזדמנות חגיגית להעניק לקוראים רעיונות מבריקים (יותר או פחות) לפתרון לא מעט קשיים לשוניים מעצבנים בהפטרות, ששפתן ממילא קשה ולעיתים אפילו מעורפלת.
אז אם תדפדפו היישר לעמוד 205 תיתקלו בהפטרה הראשונה, הלא היא הפטרת בראשית – אבל רגע! השנה (תשפ”ז) ר”ח חשוון יוצא בראשון-שני, ולכן ההפטרה שתיקרא בפועל היא הפטרת ערב ר”ח, “מחר חודש” – אז לשמחתכם הרבה דאגתי להוסיף גם את הפטרות ערב ר”ח + ר”ח ואפילו את הפטרת חנוכה, אם רק תואילו לדפדף לעמוד 220.
הייתי מסיים כאן, אלא שלמרבה הפלא יש מקוראי הבלוג כמה שעדיין לא זכו להביא את הברכה (וי”א: הקללה, היינו המחקר) אל ביתם – ואמרתי לאחוז במידותיו של הקב”ה, מה הוא בחינם וכו’, על כן אציג נא מן ההערות אשר עמדי לשתי ההפטרות בבחינת אפס קצהו תראה וכו’. קראו עוד ⇐

חומש בראשית – זמין לרכישה

אם גם אתם משתייכים לזרם הזה ביהדות, שההכנה העיקרית שלו לימים הנוראים היא הכנת חומר קריאה מעניין בכמות מספקת להעברת שני ימי ראש השנה + יום כיפור – אז יש לי בשורה בשבילכם:
חומש ה”תורה ומקורותיה – בראשית” זמין שוב לרכישה!
הפעם הרכישה תיעשה דרך בוקפוד, שמציעה גם משלוח ישיר עד הבית (המחיר המקורי – 135 ש”ח – הותאם כדי שעלות המשלוח תהיה עלינו) – ויש סיכוי טוב שאם תזמינו היום\ראשון זה יגיע אליכם עד ראש השנה הבעל”ט.

למעבר לדף הרכישה

נ”ב #1 אלה מכם שכבר רכשו אותו בשנה שעברה מוזמנים להציע לחברים \ בני משפחה המשוועים לעיסוק יהודי הולם בחגים – ובינתיים להחזיק מעמד עד אחרי החגים, אז צפוי לצאת לאור חומש שמות, שהוא חידוש שהעולם לא ראה, הישארו עמנו!
נ”ב #2 לטובת אלו מביניכם שלא זכו עדיין להביט אל הקודש פנימה ולדעת מה זה ועל מה זה – אז בגדול, המהדורה כוללת חלוקה צבעונית למקורות, הערות נוסח ופירוש רציף על דרך הפשט – לצד נספחים המציגים את עקרונות מחקר המקרא בכל הקשור להשערת התעודות וביקורת הנוסח, והכל בשפה ברורה ועם תרשימים מאירי עיניים. למהדורה נוספו גם ההפטרות לכל פרשות השבוע, ר”ח וחנוכה, והן כוללות (כדי שלא ישעמם לכם בקריאה; ) הערות נוסח רבות אותן ליקטתי מפי ספרים וסופרים.
ראו כאן בהרחבה (עוד מהימים שהמהדורה נקראה “תורה ברורה”):

תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא – הצעת פירוש חדש לתורה

לו היינו יכולים לקרוא את ספר דברים בפעם הראשונה כאנשים בוגרים (זכות ששמורה כנראה רק לחוקרי מקרא שאינם בני ברית \ למירי רגב), אני מנחש שבפרק ד כבר היינו מתייאשים ועוברים אולי לפרשת בלק המרתקת הרבה יותר. כלומר, אחרי שלושה פרקים עמוסים בכל מיני אנקדוטות שלא מובילות לשום מקום, הנה סוף-סוף מתחיל משהו שנראה כמו ראשיתו של העיקר (ד, א):
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת…

אבל כל הפרק, וגם זה שאחריו (וגם זה שאחריו וכו’) לא מגיע לתכל’ס – ולמעשה רק בפרק יב (!) מתחיל העיקר של ספר דברים, שהוא התורה (החדשה?) ששם משה לפני בני ישראל, ושעל שמו הוא נקרא “משנה תורה”. ואכן, מוסכם על רוב המפרשים והחוקרים שפרקים א-יא הם “מבוא היסטורי”, ולב הספר הוא פרקים יב-כו (ראו בצילומסך באדיבות “עולם התנ”ך” לדברים, עמ’ 8).
לא זו בלבד, אלא שכפי שמעיר הכותב שם (דוד כהן-צמח):

מן הראוי לציין שהרכבה של המסגרת סבוך, וניתן לאתר בה כפילויות. כך למשל ניתן להבחין בשני מבואות שונים (א, א – ד, מ; ד, מד – יא, לב) ואף בשני אפילוגים (כז-כח; כט-ל).

קראו עוד ⇐