יצחק בעקבות אברהם (ג’מיני בעקבות גוסטב דורה)

פרק כו הוא הפרק היחיד בבראשית שכולו מוקדש ליצחק – אלא שצילו הארוך של אברהם מוטל על פני כל הפרק, החל מהפסוק הראשון: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם…” דרך לא פחות משבעה (!) איזכורים נוספים שלו: “אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ… עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי… אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו… אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם… אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ… בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.”
עכשיו, זה לא רק האיזכורים המילוליים – אלא בעיקר החזרה המפורשת של יצחק על מעשי אביו: הרעב בארץ, הירידה לגרר, המפגש עם אבימלך וסיפור “אֲחֹתִי הִוא”, חפירת הבארות, כריתת הברית בבאר שבע, הקמת המזבח וקריאה בשם ה’ – כל אלו הם פשוט חיקוי\חזרה על מעשי אברהם. כלומר, זה לא “מעשה אבות סימן לבנים”, אלא יותר “מה שאירע לזה אירע לזה”, כלשון חז”ל בהקשר אחר.
כדי להבין את המשמעות העמוקה יותר של הופעותיו החוזרות ונשנות של אברהם בפרק כו נדרש להעמיק קצת יותר במבנה הפרק – אז אם כבר זכיתם ורכשתם את מהדורת “התורה ומקורותיה” לבראשית, מן הסתם שמתם לב שפרק כו הוא פרק מורכב, לא (רק) במובן של complex, אלא גם במובן של composite. אבל לטובת אלו שטרם רכשו, הריני לחפור קצת יותר לעומק בבארותיו של אבר(ה)ם העברי.

קראו עוד ⇐

בראשית כד-כה במהדורת התורה ומקורותיה (נ”ב גיליתי טעות קטנה בהפניה לפסוק סב, במקור מופיע לו)

כידוע, פרשת “חיי שרה” נפתחת דווקא במות שרה, ועל כך כבר עמדו רבים (=כל דרשן בכל בית כנסת, בכל שנה). התשובה המתבקשת היא ש”צדיקים במיתתם קרויים חיים” ולמרות ששרה מתה, היא מוצגת למעשה כמי שחיה לאורך ימים ושנים. והנה מסתבר שלא רק שרה זכתה לכך, אלא כנראה גם אברהם אבינו.
אז אם כבר זכיתם ורכשתם בכסף עובר לסוחר את מהדורת “התורה ומקורותיה” לבראשית, ייתכן ששמתם לב לחידוש אחד מני רבים לקראת סיומו של פרק כד, ובו הערתי על השאלה המתמיהה לגבי היעלמותו של אברהם מהסיפור. אבל לטובת אלו שטרם רכשו ועדיין נאלצים להעלות גרה מדי שבת את אותם וורטים ברוח ישראל סבא, הריני לשטוח באריכות את החידוש המעניין הזה, שמצטרף לחידוש דומה מפרשת השבוע שעברה ובו “הרגתי” את יצחק בסיפור העקדה, עיינו שם…

קראו עוד ⇐

באופן סמלי אנחנו בדיוק בשבוע של פרשת אחרי מות-קדושים, ובדיוק בנקודת הזמן של ‘אחרי מות קדושים’ – ובשעות הקצת מתות האלה אני שמח לעודד את רוחכם עם בשורה נוספת מבית מדרשו של קלוד.
אז אחרי השקת מנוע חיפוש הערות הנוסח לתנ”ך, ישבתי השבוע עם קלוד על המשימה הבאה שהגיתי לפני שנים והיא מחולל דברי תורה לפרשות השבוע מתוך פוסטים בבלוג – והנה קם הדבר ונהיה:

הערות נוסח ודברי תורה לפרשות ולחגים

הרכיב ‘מכוּון’ לפרשת השבוע הנוכחית אבל כמובן שאפשר לבחור כל חומש\פרשה (ואם כבר, הוספתי תחת החומשים גם אפשרות לבחירת חגים). לחיצה על “הצג” מפעילה את הטאב הראשון שמציג הערות נוסח חשובות (לדעתי) מתוך עשרות ההערות שיש לכל פרשה, לחיצה על “פוסטים בבלוג” מציגה ‘כרטיסיות’ עם כל הפוסטים שתויגו תחת שם הפרשה, כשלכל פוסט מוצמד כפתור “צור דבר תורה“. ומה הוא עושה? ובכן… קראו עוד ⇐

בזמנו חיפשו באקדמיה ללשון מונח עברי למילה “דז’ה-וו” (déjà vu) – ואני חשבתי על מונח נישתי מאוד אבל די קולע: ויקהל-פקודי. לכאורה שתי הפרשות האלה חוזרות כמעט מילה במילה על פרשות תרומה-תצווה, עד כדי כך שמסדרי הפרשות לא היססו לחבר אותן (כמו השבת) למרות האורך הרב שלהן – ובלבד שיחסכו מהציבור (שאז עוד לא היו לו עלוני שבת) את הטורח של מציאת דבר תורה מתאים לשתי שבתות כאלה. ואת חטאיי אני מזכיר היום, כי בסתר לבי אני מודה לאהרן על חטא העגל (או לירבעם ליתר דיוק – ראו מש”כ כאן), שבזכותו יש את פרשת כי-תשא שתפריד בין ה’גושים’ של הציווי על המשכן וביצועו בפועל.
א-ב-ל, מסתבר שיש הבדל מאוד משמעותי בין שני הגושים האלו – ובשורות הבאות אציג אותו ואנסה אפילו להסביר אותו עוד למרות שלא הספקתי עדיין להתעמק בזה (בפירושי הק’ הגעתי בדיוק לסוף כי-תשא). קראו עוד ⇐

אחרי שסיימתי לפרש את פרק לג אני די בטוח שהעם היהודי, שמסוגל היה לשאת פרק כזה על שכמו לאורך כל ההיסטוריה, בלי שאף נציג רשמי שלו יודע להסביר מה בעצם קורה בו – עַם שכזה, האיום האיראני קטן עליו!
מקוצר זמן אני אפילו לא אתחיל להציג את הבעיות שיש בפרק, ופשוט אשתף איתכם צילומי מסך של החלוקה למקורות (E = חום, J = כחול, עורך = אפור), לצד הערות נוסח חשובות – מומלץ להדפיס ולקחת לבית כנסת\ממ”ד להעביר את הזמן:

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז בשורות הקצרות להלן אתמקד בחלקו השלישי של הפרק (פרשייה לג 3, לפי התמונות שצירפתי), שהוא הסתום והחידתי ביותר בפרק לג בפרט, ובכל פרקי מעמד הר סיני\חורב בכלל. קראו עוד ⇐