Home » אנתרופולוגיה » “עד שיַרְצֶה את חבירו”- אני ומרצים נוספים בקונגרס העולמי

“עד שיַרְצֶה את חבירו”- אני ומרצים נוספים בקונגרס העולמי

השבוע נפתח אירוע שנקרא בשם העף-על-עצמו-למדי “הקונגרס העולמי (!) למדעי היהדות“.* קונגרס זה אינו אלא איסוף של כמה מאות מרצים – ואני בתוכם – שמקשיבים זה להרצאותיו של זה. שמועות אומרות שיש גם שומעים חופשיים שפשוט מגיעים לשמוע ואפילו מוכנים לשלם על זה 200 ₪ ליום (!), אבל עד שלא אראה בעיניי – לא אאמין. אהה, גם מרצים משלמים. הזוי.

בקיצור, ביום שלישי ב-9:00 אפתח את המושב “בין מציאות למטאפורה” (חדר 2602), שלכבודו הטרידו גם פרופ’ נכבד כקש”ת יצחק קלימי (ההוא מדברי הימים, מי שקרא) ועוד שני מרצים, כדי לשמוע זה את זה. בערבו של אותו יום סונג’רתי להיות יו”ר במושב “המקרא והמחשבה המודרנית”– אז מי שרוצה לחזות בזיו איקוניי, להקשות קושיות, להעביר קוויטלאך וכדומה – יום שלישי זה היום (טרמפים יוצעו לרבים מאלקנה הלוך-חזור).
אבל מי שיש לו דברים חשובים יותר לעשות בחייו – אל דאגה! שכן זכור זכרתי את הימים בהם רפרפתי על פני אירועים כאלו למכביר, ותמהתי ביני לבין עצמי למה לא מעלים לאינטרנט את הדפים שהמרצים (מקריאים בקול מונוטוני )בד”כ – וסליחה עם אלו שלא), או לפחות סרטון ערוך עם ההיי-לייטים מהאירוע (ולא, סרט דוקומנטרי של שעתיים שמצולמות מאותה נקודה באיכות בינונית וללא בקרת תוכן לא נחשב!…)

לאור כל האמור, ומכיוון שלולא חיבתי לאוני’ אריאל – שאני אחד מנציגיה היחידים בכנס – לא הייתי חולם ללכת מרצוני החופשי לאירוע שכזה (למרות קונגרסיותו העולמית-יהודית), הרי שמשום “עמו אנכי בצרה” הריני לצרף בזאת את המצגת שאציג שם – ולאחר שוך האירוע, אם מישהו יסכים לצלם אותי, אעלה גם את ההרצאה עצמה, שאינה דומה הצגה לראייה.

לא זו אף זו, אלא שבשבוע הבא בעזרת ה’ (והמסַפֵּר המקראי), אעלה לכאן גם את הדוקטורט עליו עמלתי בשלוש השנים האחרונות , ושההרצאה היא בעצם מעין טריילר שלו. ואחרי שאגיש אותו, אוכל לחזור ולכתוב בבלוג פוסטים בעלי ערך, מהם הדרתי עצמי הנאה בחודשיים+ האחרונים – ועמכם הסליחה.


אדם ובהמה – הלקט

לתועלת כלל הקוראים, מאדם ועד בהמה, ריכזתי בסליידר הבא את כל הפוסטים שקשורים לנושא – לחיצה על תמונת הפוסט תפתח אותו בחלון חדש:

10 תגובות על ““עד שיַרְצֶה את חבירו”- אני ומרצים נוספים בקונגרס העולמי

  1. בהצלחה, וכל הכבוד שאתה חושב על קוראיך הנאמנים והנהנים. מצפה לקרוא.
    משה
    נ”ב: קצת יותר ארוך שלחתי ב”השב”, ואח”כ ראיתי שיתכן, אללי, שהתגובה לא תגיע עדיך. אז הנה על בטוח.

  2. בהצלחה אברהם
    האמנם הבהמות כמייצגות את האדם הוא נושא ל”מקרא ומחשבה מודרנית”?
    (או במילים אחרות אם אפשר פרומו קצר למי שלא יכול להיות שם)
    תודה..

    • הנושא של המושב הוא “בין מציאות למטאפורה” – והוא אכן הולם את ההרצאה שלי לפחות.
      “מקרא ומחשבה מודרנית” הוא מושב *אחר* בו אני מכהן כיו”ר בעל סמכויות נרחבות, ובראשן הזכות להקריא את שם המרצה + כותרת ההרצאה!…
      אבל אם כבר, בוודאי שיחסי אדם-בהמה הוא נושא שקשור מאוד למחשבה המודרנית! (= התנועה הצמחונית). וכידוע היהדות המודרנית נאלצת לאט לאט להתחיל לחשוב גם על זה, עד כמה שלא נוח לנו עם זה.

      • רואה גם אצלי! סליחה.
        אני מניח שהמקום של המטאפורה בעצמה במקרא (השאלה לגבי המשקל של המטאפורה בסיפור- אם כרקע וכהדגשה או שמא היא בעצם מהווה את הסיפור האמיתי), הוא נושא לדיון בפני עצמו.

  3. הנני מתריע בזאת על הדרת בעלי חיים מהרצאה בקונגרסים המתקיימים באיזור הררי, הדרה העולה מדברי הנביא עמוס: ‘הירצון בסלע סוסים?’

    ראוי איפוא שחלק מישיבות הקונגרס העולמי למדעי היהדות יתקיימו גם בקמפסוס הנמצא במקום מישורי, למשל אוניברסיטת תל-אביב או בר-אילן, שבהן יינתן ביטוי וייצוג הולם אף לגבורת הסוס, ונשיש איתם משוש!

    בברכת ‘קונגרסוליישנס’, ד”ר אל בוראק

  4. להעיר ממאמרו הידוע של בעל התניא [אותו לומד כל צורבא חבדי בשנות בחרותו] על הפסוק ‘אדם כי יקריב מכם קורבן לה’ – המאמר עונה על הבעיה התחבירית הידועה, שהיה צריך להיות כתוב ‘אדם מכם כי יקריב קורבן לה’, ולא אדם כי יקריב מכם?
    והמענה הוא כי אכן מדובר על הקרבת האדם את עצמו. מן הבהמה, את הנפש הבהמית וכו’
    וביאור זה הוא כמובן מעבר לאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

    ראה כאן – http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm

  5. אבי,
    הייתי בהרצאה שלך ונהניתי מאוד. הרצאה חכמה ומלאת הומור. היית המרצה המוצלח ביותר באותו מושב.
    תודה רבה.

    • תודה גם לך! מקווה שגם זו שגררת אותה איתך נהנתה:)
      אגב, מצ”ב התרשמותי הסובייקטיבית מהקונגרס + המלצות לשיפור:
      https://www.facebook.com/Avram.Haivri/posts/743692885816160
      וזהו תורף דבריי, לנמנעי פייסבוק:

      שלוש תובנות מהקונגרס העולמי למדעי היהדות, כמי שזכה להרצות בבוקר יום ג’ + “זכה” להיות יו”ר מושב בערבו של אותו יום בו נכפל פעמיים כי טוב:
      1) בניגוד לזלזול הראשוני שלי, הקונגרס הוא אכן “עולמי” – אין לך כל ארץ וארץ שלא שלחה נציג, משל היה זה חידון התנ”ך. בהרצאה שלי נכחו 10 (!) אנשים שלמים, מהם: איטלקי, דֶני, נורווגי, אוסטרלית ומשהו מזרח אירופאי לא ברור… (אגב, בגלל זה העברתי בסוף את ההרצאה באנגלית, תוך תרגום סימולטני של הפסוקים במצגת, עם תרגום המלך ג’יימס הסליחה).
      2) בהתאם לזלזול הראשוני שלי, ב- 4 מתוך 6 ההרצאות שנכחתי בהן, המרצה הקריא את הרצאתו בקול מונוטוני מדף, או גרוע יותר – מלפטופ שעמד מולו. הגדיל לעשות אחד מהם, שסיים את הרצאתו במילים: “end of paper”!!! (כך היה הנוסח שלפניו, כנראה… ) – שתי ההרצאות הנורמליות מתוך ה-6 היו זו שלי (אין הנחתום וכו’ ואעפ”כ), וזו של לאה מזור, שהפליאה לעשות בשילוב של בהירות, הומור והמון ידע.
      3) הדבר היחיד שיצא לי לפחות מהכנס – חוץ מההזדמנות להרצות באנגלית – הוא מפגשים מהסוג האישי, עם כל מיני אנשים מעניינים: פרופ’ מאיר בר-אילן, שזכיתי לביקור פתע שלו בהרצאה שלי; יורי מאוני’ סנקט-פטרבורג בעל שורשים יהודיים; קרל-הנריק, מאוני’ אבו (Åbo) בפינלנד, כומר לותרני יהודי מצד הסבא\סבתא (!) – ואוסי ד’ (השם שמור במערכת:) ממנה למדתי ש(למרות לוי-שטראוס), אין לקטלג אנשים לקטגוריות חיצוניות וגם מי שנראה כמו תייר שנקלע בעל כורחו למבוך הפוליגוני חסר ההיגיון של קמפוס מדעי הרוח בעברית – יכול להתגלות כבקי בלשון, במקרא ובכלל כדמות מרתקת (ג”נ – בסוף התברר שהיא בת של פרופ’ ידוע ולא כאן המקום).
      ולמארגני הכנס אומר רק זאת – יש לכם 4 שנים להשתפר, אני ממתין בסבלנות:)

ענני נא!