Home » מקרא » נוסח המקרא – הערות נוסח לפי פרשות השבוע

נוסח המקרא – הערות נוסח לפי פרשות השבוע

עם סיום מחזור הקריאה בתורה  והתחלה חדשה מבראשית, חשבתי לקיים את הכתוב (שאיננו בנמצא) “תורה חדשה מאיתי תצא” – הלא היא תורת הנוסח, אותה זכיתי ללמוד מפי פרופ’ משה צפור. עכשיו, נוסח המקרא הוא נושא למחקר ענֵף שימיו לפחות מימי התנאים, ולא כאן המקום אפילו להתחיל לפרט לגביו מה גם שוויקיפדיה עושה את זה מצויין, ולכן אדלג ישר לעיקר.

Biblia_Hebraica_Stuttgartensiaבכל שבוע אוסיף לפוסט ה’מתגלגל’ הזה כמה הערות נוסח מעניינות לפרשת אותו שבוע + להפטרתה, מתוך עשרות רבות של הערות קיימות. כל ההצעות מקורן בספרים הקדושים ובראשם ה’ביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה‘ (Biblia Hebraica Stuttgartensia = BHS) אותה אני מזכיר לא מעט בבלוג – הספר הזה (שיוצא לאור ע”י חכמי גרמניה בשטוטגרט ומכאן שמו) הוא פרי עבודה של מאות אנשים, עשרות שנים וכמה מהדורות, והוא מכיל את נוסח המקרא עם ניקוד וטעמים לפי כת”י לנינגרד + הערות נוסח בתחתית כל עמוד. ההערות מנוסחות ב’צופן’ של קיצורים לטיניים וראשי תיבות שדורשות היכרות מעמיקה (= לא משהו שהייתם לוקחים להעביר טיסה :) וכאן אני פשוט מציג את התוצר הסופי פרי עבודתי היגעה, בעברית + קצת צבעים.

קישורים ישירים

בראשית | נח | לךְ לךָ | וירא | חיי שרה | תולדות | ויצא | וישלח | וישב | מקץ | ויגש | ויחי

שמות | וארא | בא | בשלח | יתרו | משפטים | תרומה | תצוה | כי תשא | ויקהל | פקודי

ויקרא | צו | שמיני | תזריע | מצורע | אחרי מות | קדושיםאמֹר | בהר | בחֻקֹתי

במדבר | נשֹא | בהעלֹתך | שלח-לך | קֹרח | חֻקת | בלק | פינחס | מטות | מסעי

דברים | ואתחנן | עקב | ראה | שֹפטיםכי תצא | כי תבֹאנצבים | וילך | האזינו | וזאת הברכה

מקרא (legend)

הצעות הנוסח יוצגו בטבלה, לדוגמה:

בראשית לו ו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו –

אל ארץ מארץ כנען (שומ’, תה”ש)
אל ארץ שעיר (פשי’)
אל ארץ אחרת (תרג’)

מקרא: טקסט שאיננו  טקסט שנוסף  טקסט שתוקן

  • כת”י – כתבי יד של המקרא מימי הביניים. יודגש כי מדובר בכתבי יד יהודיים כשרים למהדרין!
  • שומ’ (שומ’ כת”י) – הנוסח השומרוני של התורה (או חלק מכתבי היד שלו), ימה”ב.
  • תה”ש (תה”ש כת”י) – תרגום השבעים היווני למקרא (או חלק מכתבי היד שלו), מאות 1-3 לפה”ס.
  • פשי’ – פשיטתא (התרגום הסורי למקרא, מאה 2).
  • וול’ – וולגטה (התרגום הלטיני למקרא, מאה 4).
  • תרג’ – תרגומים ארמיים שונים (אונקלוס, יונתן\ירושלמי).
  • ? – הצעת תיקון מסברה
  • שונות: קומ’ – קומראן. עקי’ – תרגום עקילס. סומ’ – תרגום סומכוס. תאו’ – תרגום תאודוטיון.

הערה טכנית – אפשר לקשר ישירות לכותרת פרשה מסויימת ע”י הוספת x# בסוף הקישור לפוסט, כאשר x הוא מספר הפרשה. למשל: פרשת בראשית – https://ivri.org.il/2014/10/bhs#1 , פרשת נח –  https://ivri.org.il/2014/10/bhs#2, וכן הלאה. הקישור למקרא (legend) הוא:  https://ivri.org.il/2014/10/bhs#0


בראשית

בראשית א א בְּבָּראשית (אוריג’, מסורת קריאה שומ’)
בראשית א ו-ז ויהי מבדיל בין מים למים ויהי כן ויעש אלהים… אשר מעל לרקיע ויהי כן וירא אלהים כי טוב (תה”ש, כמו בפס’ ט, יא וכו’)
בראשית א ט אל מקום מִקְוֶה אחד (תה”ש)
בראשית א ל ולכל חית הארץ… נתתי את כל ירק עשב (?)
בראשית ב ב ויכל אלהים ביום השביעי הששי… וישבת ביום השביעי (שומ’, תה”ש, פשי’)
בראשית ב ה ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים שמים וארץ (שומ’, תה”ש, פשי’)
בראשית ב כג כי מאישָהּ לקחה זאת (שומ’, תה”ש, תרג’)
בראשית ג כד ויגרש את האדם וישכן אותו מקדם לגן עדן וישם את הכרבים… (תה”ש)
בראשית ד א קניתי איש את י-הוה אִתִּי יִהְיֶה (? – טור-סיני)
בראשית ד ח ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה (שומ’, תה”ש,פשי’, וול’)
בראשית ד טו ויאמר לו ה’ לכן לא כן, כל הרג קין (תה”ש, פשי’, וול’)
בראשית ד כב את תובל קין אבי כל לטש כל חרש נחשת וברזל (תרג’)
בראשית ד כו אז הוּחַל הוֹחיל (=קיווה) לקרוא בשם ה’ (תה”ש)
אז הוחל זה החל לקרוא בשם ה’ (וול’)
בראשית ה ג ויולד בן (?) בכְּדמותו כבְּצלמו (כת”י)
בראשית ה יח שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד (כת”י, שומ’ – השוו לגילאי האחרים כשהולידו בנים!)
בראשית ה כב ויתהלך חנוך את האלהים ויחי חנוך אחרי הולידו (תה” כת”י, וול’ כת”י)
הפטרה
ישעיה מב י יורדי הים יַאְדירהו ים ומלאו (?)
ישעיה מב יט מי עור כמשלםחִי (?) ועור וחרש כעבד ה’ (כת”י, עקי’)
ישעיה מב כב הפח בַּחוּרים הֻפָחוּ בְּחוׂרים כלם (?)… היו לבז… למשסה (קומ’, כת”י, פשי’, תרג’, וול’)
ישעיה מג ד ואתן אדם אדמות תחתיך (?)
ישעיה מג י ועבְדִי ועֲבָדַי אשר בחרתי (פשי’)… ואחֵר אחרי לא יהיה (תה”ש?)


נח

בראשית ו יד-טז קנים קנים תעשה את התיבה תחתים שנים ושלשים תעשהוזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה ואל אמה תכלנה. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה (?)
בראשית ז יד וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף (תה”ש)
בראשית ז כב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו (תה”ש, וול’)
בראשית ח ח וישלח את העׂרב… וייחל נח שבעת ימים וישלח את היונה מאיתו (? – ראו להלן י: ויחל עוד שבעת ימים אחרים…)
בראשית ח יט כל החיה וכל הבהמה כל הרמש וכל העוף כל וכל הרמש הרומש על הארץ (תה”ש)
בראשית ט ז ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו ורדוּ בה (? – כלעיל א כח)
בראשית ט י … ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ (תה”ש)
בראשית ט כו ברוך בָּרַךְ ה’ אלהי אהֳלי שם (?)
בראשית י ה מאלה נפרדו איי הגוים, אלה בני יפת בארצתם (? – כלהלן כ, לא)
בראשית י יד ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים (? – גלוסה עבור ‘כפתרים’?)
בראשית יא ח ויחדלו לבנת את העיר ואת המגדל (שומ’, תה”ש – כלעיל ה)
בראשית יא לא

ויקח תרח… וַיֵּצְאוּ אִתָּם מאור כשדים…וַיֵּצֵא אִתָּם (פשי’); וָיּׂׂצֵא אׂתָם (שומ’, תה”ש, וול’) מארץ כשדים (תה”ש)

הפטרה (רגילה)
ישעיה נד ב ויריעות משכנותיך יַטּוּ אל תחשכי(כת”י)יֻטּוּ (עקי’, סומ’, תיא’) הַטִּי (תה”ש, פשי’, וול’)
ישעיה נד ח בשצף קצף בשפץ (? – באכדית šipṣu = בכוח) בשטף (?)
ישעיה נד ט

כִּימֵי נח כִּי מֵי נח או: כְּמֵי נח (?)
מִימֵי מֵי נח … אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ (תה”ש)

ישעיה נד יג ורב שלום בוניך (קומ’ – ו’ מעל השורה)
ישעיה נד טו הן גור יגור אפס (תה”ש, פשי’) מאוׂתי מאִתִּי (קומ’) מי גר אתך עליך יפול(תה”ש)
ישעיה נה א

… לכו למים, ואשר אין לו כסף. לכו שברו ואכלו ולכו שברו…

… לכו למים, ואשר אין לו כסף לכושברו ואכלו שברו ואכלו בלא כסף…  (קומ’, תה”ש, פשי’)

הפטרה (ראש חודש)
ישעיה סו ב ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו ולי היו כל אלה (תה”ש)
ישעיה סו ג
שוחט השור – מכה איש
זובח השה – ערף כלבמעלה מנחה – דם חֹמד חזיר (?)
מזכיר לבנה – מברך און
ישעיה סו יט משכי קשת משך תבל ויון (תה”ש – בכל המקרא משך ותובל סמוכים זל”ז)


לך-לך

בראשית יב ב ואגדלה שמך וֶהְיֵה וְהָיָה ברכה (?)
בראשית יב ג ואברכה מברכיך ומקלליך אאר (כולם)
בראשית יד א ויהי בימי בזמן ההוא, כשאמרפל (וול’)לפני הימים האלה בא אמרפל  מלך שנער כדרלעמר מלך עילם…(קומ’)
בראשית יד ד שתים עשרה שנה עבדו… ובשלש עשרה שנה מרדו (כת”י, שומ’, פשי’, תרג’, קומ’)
בראשית יד י וינסו מלך סדם ומלך עמרה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’)
בראשית יד יב ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו (?)
בראשית יד כב הרימתי ידי אֶל י-הוה (תה”ש, פשי’, קומ’) אלהים (וול’) אֵל עליון
בראשית טו ב ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר (? – אולי גלוסה ארמית להסבר המילה משק: הוא דְּמשְׁקא)
בראשית טו יא וירד העיט הציפור על הפגרים ועל בתריהם וַיַּשֵּׁב אֹתָם וַיֵּשֶׁב אִתָּם אברם (תה”ש)
בראשית טז יג
אתה אל רֳאי – תה”ש, וול’: רׂאי (הרואה אותי)

הגם הלם אלהים ראיתי וָאֶחִי אחרי ראי (? – התוספת ‘וָאֶחִי’ היא לפי ההמשך: … באר לחי ראי)

בראשית יז טז וברכתי אתה… וברכתיה והיתה וברכתיו והיה לגוים ומלכי עמים ממנהו יצאו (תה”ש, פשי’, וול’)
הפטרה
ישעיה מא א ולאמים יחליפו כח יַחֲלו לתוכחתי (? – הביטוי לא שייך כאן, אולי נלקח מהפס’ הקודם ‘וקוי ה’ יחליפו כח’?)
ישעיה מא ב ומלכים יַרְדְּ יוריד (קומ’, תאו’) יחרִד (תה”ש) יָרׂד (? – לשון רדייה)יתן כבעפר חרבום כקש נדף קשתום (תה”ש)
ישעיה מא ו-ז איש את רעהו… לא ימוט (? – שני הפסוקים האלו ‘תקועים’ כאן – אמורים להיות לעיל מ יט: הפסל נסך חרש… איש את רעהו…)
ישעיה מא ח זרע אברהם אׂהֲבִי אֲהֻבִי (תה”ש, וול’ – ידידי)
ישעיה מא יד

תולעת יעקב מְתֵי ישראל – תה”ש ופשי’ תרגמו לשון מספר מועט.אולי מלשון מׂת = באכדית mutu = חרק [באנגלית moth = עש]?
אני עזרתִיך עזרתֵךְ (פשי’, תרג’)

ישעיה מא טו למורג חרוץ חדש (? – גלוסה להסבר מורג)

וירא

בראשית יח ו שלש סאים קמח סלת (תה”ש)
בראשית יח י ושרה שמעת… והוּא והיא (שומ’, תה”ש) והִוא (?) אחריו
בראשית יח כא הכצעקתהם (כת”י, תה”ש, תרג’) הבאה אלי עשו כָּלָה כֻּלָּהּ\ם (?)
בראשית יט כז וישכם אברהם בבקר וילך אל המקום אשר עמד שם (?)
בראשית יט לז ותקרא שמו מואב לאמר מאבי הוא אבי… (תה”ש)
בראשית יט לח ותקרא שמו עמון לאמר בן עמי (תה”ש, ובדומה וול’ אלא שבמקום לאמר תרגמו id est = כלומר)
בראשית כ ג הנך מת על אדות האשה (שומ’ – כלהלן כא יא; כה)
בראשית כ ד הגוי תָּם גם צדיק תהרג (תה”ש, וול’ – wilt thou slay a nation that is ignorant and just?) – כך נ”ל, אין ב- BHS

הגוי גם הֲגַם צדיק תהרג (? – דיטו’)
בראשית כא יד ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר ואת הילד שם על שכמה ואת הילד (תה”ש, פשי’)
בראשית כא טז ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך וישא את קלו ויבך (?). וישמע אלהים את קול הנער…
בראשית כב ב ויאמר אליו אברהם אברהם ויאמר הנני (כת”י, תה”ש, וול’ כת”י)
בראשית כב ג אל ארץ המריה המוראה (שומ’) המַּרְאֶה (סומ’, וול’) האמֹרי (פשי’)
בראשית כב יג והנה איל אַחַר אֶחָד (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’)
בראשית כב יד ויקרא שם המקום ההוא ה’ יִרְאה יֵרָאה (? תה”ש – ה’ ראה)…אשר יאמר היום בְּהַר בָּהָר (תה”ש, וול’) ה’ יֵרָאה יִרְאה (וול’, תה”ש – ה’ נראָה)
הפטרה
מל”ב ד ז ואת ובניכי (קרי, כת”י, תרג’) תחיי בנותרוְאַתְּ וְאֶת בניכי תִּחְיִי תְּחַיִּי בנותר (? – לא נדרש לשנות כלום בכתיב, רק בניקוד!)
מל”ב ד טז ותאמר אַל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך (כת”י, תה”ש)
מל”ב ד כ ויביאהו אל אמו וישכב על ברכיה (תה”ש)
מל”ב ד לה ויגהר עליו ויזורר על הנער (תה”ש כת”י) עד שבע פעמים (כת”י, תה”ש כת”י, פשי’, וול’)
מל”ב ד לז (לו) ותבוא אליו… (לז) ותבא ותפל על רגליו (פשי’)

חיי שרה

בראשית כג א ויהיו שני חיי שרה (?) מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה (תה”ש, וול’)
בראשית כג ב בקרית ארבע בעמק (תה”ש) הוא חברון (שומ’ – אל עמק חברון)
בראשית כג ה-ו \ יד-טו … את אברהם לאמר לוֹ לא. שמענו אדני (שומ’, תה”ש – כלהלן יא)… את אברהם לאמר לוֹ .: לוּ שמענו אדני (? כלהלן יג)
בראשית כד ז ה’ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי מביתי ומארצי (כת”י סווירוס)ה’ אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לקחני (תה”ש –כלעיל ג)
בראשית כד כט-ל ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין. ויהי כראת את הנזם… כה דבר אלי האיש וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין ויבא אל האיש (?)
בראשית כד נה תשב הנער אתנו ימים או חדש או עשור (שומ’)
תשב הנער אתנו חדש ימים או עשור (פשי’)
בראשית כד סב ויצחק בא מבוא במדבר (שומ’) מהמדבר אל (תה”ש) באר לחי ראי
בראשית כה ח ויגוע וימת אברהם זקן ושבע ימים (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’)
הפטרה
מל”א א ג השונמית – תה”ש: השומנית (!)
מל”א א ח ושמעי ורעי ורֵעָיו והגבורים אשר לדוד (תה”ש, ראו קדמוניות ז 14 4) היו עם אחרי אדניהו (כת”י, תה”ש, פשי’)
מל”א א יג הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך בה’ אלהיך לאמר (תה”ש כת”י –כלהלן יז)
מל”א א יח, כ ועתה הנה (כת”י, פשי’) אדניה מלך ועאתה אדני המלך לא ידעת (כולם)
מל”א א כב והנה עודנה מדברת (פשי’, וול’)

תולדות

בראשית כה כב ותאמר אם כן למה זה אנכי חיה ותלך לדרש את ה’ (פשי’ – השוו כז מו: למה לי חיים)
בראשית כה כח ויאהב יצחק את עשו כי צידוׂ (שומ’, תה”ש) בלפיו (?)
בראשית כו כח תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך (תרג’)
בראשית כז ה וילך עשו השדה לצוד ציד לאביו להביא (תה”ש, אולי היה כתוב ‘לאָבִיהֻ’)
בראשית כז לד

ויהי כשמע עשו את דברי אביו (שומ’, תה”ש)
…ואברכהו גם ברוּך בָּרוֹךְ. יהיה ויהי כשמע עשו את דברי אביו (?)

(הברקה של טור-סיני, ותודה להלל גרשוני שחידש זאת בשם עצמו:)

בראשית כז מ והיה כאשר תרידתאדר (שומ’) תוריד (תה”ש) תאריך [ימים] (?) תמרוד (?)
בראשית כז מו …מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים (תה”ש)
הפטרה
מלאכי א א …ביד מלאכוֹי (תה”ש)
מלאכי א ג ואת נחלתו לתנּוֹת נתתי (?) לנְוֹת (?) מדבר
מלאכי א יב שלחן אדני מגאל הוא וניבונבזה אכלו כֻלּוׂ (?)
מלאכי ב ג הנני גׂעֵר גׂרֵעַ (תה”ש) גׂדֵעַ (?) לכם את הזֶּרע הזְּרׂעַ (?) וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם (? גלו’) ונשא אתכם אליו ונשאתי אתכם מעלי (תה”ש?)
הפטרה (ערב ר”ח)
שמ”א כ כא-כב לך מצא את החצים החץ (תה”ש)… הנה החצים החץ ממך והנה (תה”ש, פשי’ כת”י, תרג’)… הנה החצים החצי (כת”י) החץ (תה”ש) ממך והלאה
שמ”א כ כה כפעם בפעם אל מושב הקיר (תה”ש כת”י, פשי’, וול’) ויקם וילך לפני (אולי קראו: ויקדם?) יהונתן (תה”ש)
שמ”א כ כז ויהי ממחרת היום, ביום החדש השני (תה”ש, פשי’)
שמ”א כ ל ויחר אף שאול ביהונתן מאוד ויאמר לו הלא ידעתי כי בֹּחֵר חָבֵר (תה”ש) אתה לבבן ישי (כת”י)
שמ”א כ לג ויטל וירם (תה”ש – וכנ”ל ב-יח יא) שאול את החנית… כי כלה היא כלתה הרעה (תה”ש)
שמ”א כ לו-לז והוא ירה החצים להעבירו…עד מקום החצים (כת”י. תה”ש: החץ)
שמ”א כ לח ויקרא יהונתן אחרי הנער עלמוֹ (קומ’, תה”ש כת”י – ראו לעיל כב: לעלם)… ויבֹא ויָּבֵא אל אדניו (תה”ש, וול’)

ויצא

בראשית כט ג ונאספו שמה כל העדרים הרֹעִים (שומ’, תה”ש כת”י, תרג’)
בראשית כט לד על כן קרא ותקרא את שמו לוי (תרג’)על כן קראה את שמו לוי (שומ’, תה”ש, פשי’)(אין אף בן שיעקב קרא לו שם – רק האמהות)
בראשית ל יג ותאמר לאה באשרי בא אשרי (תרג’) כי יְאשרוני בנות (?)
בראשית ל לב הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים (תה”ש, והראיה מהפס’ הבא (לג): …נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים!)
בראשית ל לה את התישים העֲקֻדים הנְּקֻדים והטלֻאים (תה”ש)
בראשית ל לח ברהטים בשקתות המים (? נ”ל שזו גלוסה) בהשקות המים (שומ’)
בראשית ל מא והיה בכל עת יחם הצאן (תה”ש, פשי’, תרג’ – השוו לא, י: ויהי בעת יחם הצאן)
בראשית לא יח ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם (תה”ש, פשי’)
בראשית לא כה ויעקב תקע את אהלו בהר המצפה ולבן תקע את אחיו אהלו בהר הגלעד (?)
הפטרה
הושע יב ה וישר אֶל מלאך ויכל – וישר אֵל ויכל… ושם ידבר עמנו (כת”י תה”ש, פשי’)
הושע יב יא-יב ודברתי על הנביאים     ואנכי חזון הרביתיוביד הנביאים אדמה    [חסרות מילים לתקבולת?]אם גלעד און אך שוא היו [שגוי ללא תקנה] בגלגל שורים לשדים זבחו
הושע יג ב ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם כתבנית עצבים (תה”ש)… להם הם אמרים זבחי זִבְחוּ אדם (?)
הושע יג יד אהי איה דבריך (לשון דֶבֶר), מות? אהי איה קטבך, שאול? (תה”ש)
הושע יג טו כי הוא בין אחים יפריאד (תה”ש, פשי’, וול’)
הושע יד ג כל לא תשא עון… ונשלמה פרים פְּרִי שפתינו (תה”ש, פשי’)
הושע יד ט ויאמר אפרים: מה לי עוד לעצבים? (פשי’)אפרים, מה לי לו עוד לעצבים? (תה”ש)אני עניתיו ואאשרנו: אני כברוש רענן… (תה”ש, פשי’)

וישלח

בראשית לג ב ואת לאה וילדיה אחרניהם (?)
בראשית לג כ ויצב שם מזבח מצבה ויקרא לו לה אל אלהי ישראל (?)
בראשית לד יג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו וידברו במרמה (פשי’)
בראשית לד כז ויצאו. וּבני יעקב באו (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’ – ה- ו’ “נשארה” בסוף הפס’ הקודם)
בראשית לד כט ואת נשיהם שבו, ויבוזו, ואת כל אשר בבית (שומ’, תה”ש, פשי’)
בראשית לה ז ויקרא למקום אל בית אל (שומ’, פשי’, וול’) כי שם נגלהו אליו האלהים (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’, וול’)
בראשית לה יב-יד …אתן את הארץ. ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו.ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו… (פשי’ – כפילות)
בראשית לה כ הִוא מצבת קברת רחל עד היום הזה (תה”ש, וול’, תרג’)
בראשית לו ב ואת אהליבמה בת ענה בת בן צבעון החוי (שומ’, תה”ש, פשי’)
בראשית לו ו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו –

אל ארץ מארץ כנען (שומ’, תה”ש)
אל ארץ שעיר (פשי’)
אל ארץ אחרת (תרג’)
בראשית לו כד אשר מצא את הימם המים במדבר (פשי’?)
הפטרה
עובדיה א ז אנשי שלומך, לַחְמְךָ לֹחֲמֶיךַ (תה”ש כת”י) ישימו מזור מצוד (?) תחתיך
עובדיה א ט וחתו גבורֵיך תימן (?)
עובדיה א יג ואל תשלחנה יד (?) בחילו ביום אידו אבדו (תה”ש)
עובדיה א יז וירשו בית יעקב את מורָשיהם מורִישיהם (קומ’)
עובדיה א יט וירשו את שדה הר אפרים (תה”ש) ובנימין ואת בני עמון (?) את הגלעד
עובדיה א כא ועלו מנוֹשעים במהר ציון (תה”ש)


וישב

בראשית לז ד ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו בניו (כת”י, שומ’, תה”ש – השוו פס’ ג)
בראשית לז ה ויגד לאחיו ויספו עוד שנא אתו (תה”ש – נראה ככפילות מפס’ ח: ויספו עוד שנא אתו)
בראשית לז ט-י ויספר אתו לאביו ולאחיו…משתחוים לי. ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו (תה”ש)
בראשית לז כג ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים (תה”ש, פשי’)
בראשית לח ג ויתקרא את שמו ער (כת”י, שומ’, תרג’ – כמו בפס’ הבאים)
בראשית לח ה והיהא בכזיב בלדתה אתום (תה”ש)
בראשית לח כט-ל ויתקרא שמו פרץ…  ויתקרא שמו זרח (כת”י, שומ’, פשי’, תרג’)
בראשית לט ד וכל אשר יש לו נתן בידו (כת”י, שומ’, כל התרגומים – כלהלן ה, ו, ח)
בראשית לט יב; יג; טו; יח “וינס ויצא החוצה… וינס החוצה… וינס ויצא החוצה… וינס החוצה (כת”י, שומ’, תה”ש – יש שמחקו ויש שהוסיפו)
הפטרה
עמוס א ט פשעי צֹר… על הסגירם גלות שלמה לאדום לארם (?)
עמוס א יא ויטרף ויטּׂר לעד אפו (פשי’, וול’ – לשון נטירה)
עמוס ב ב ושלחתי אש בקיר מואב ואכלה ארמנותיה הקריות (?)
עמוס ב ג והכרתי שופט מקרבָּהּ מקרבֹּה וכל שריה שריו (?) אהרג עמו
עמוס ג ה התפל צפור על פח הארץ (תה”ש)


מקץ

בראשית מא טז בלעדָי. אלהים יַעֲנֶה שלום פרעהבלעדֵי אלהים לא יֵעָנֶה את שלום פרעה (שומ’, תה”ש)
בראשית מא כא-ב ואיקץ. ואישן שנית וארא בחלמי (תה”ש, פשי’, וול’)
בראשית מא לה ויצברו בר תחת יד פרעה ויתנו אכל בערים ושמרו (? השוו פס’ מח: ויתן אכל בערים!)
בראשית מא מג
ויקרָאו לפניו אברך (כת”י, שומ’, פשי’)

ויקרָאו לפניו. אברך ונתון אותו (תה”ש a herald made proclamation before him) – אך ייתכן ו”אברך” תורגם כ”כרוז” (הערת אביתר כהן).

אברך – כרעו ברך (וול’)
בראשית מא מח ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היוה השבע בארץ מצרים (שומ’, תה”ש)[או אולי: את כל אכל שבע שנים השבע אשר היו…- השוו פס’ נג]
בראשית מב כ ויאמנו דבריכם וְלא וָלא – תמותו! (תה”ש)
בראשית מב ל ויתן אתנו במשמר כמרגלים את הארץ (תה”ש – השוו מב, יז)
בראשית מב לב שנים עשר אנחנו אחים אחים אנחנו בני אבינו (שומ’, תה”ש, פשי’ כת”י)
בראשית מג יז ויעש האיש… ויבא האיש את האנשים (תה”ש, פשי’)
בראשית מג כט אחיכם הקטׂן אשר אמרתם להביא אלי (תה”ש)
הפטרה (שבת חנוכה)
זכריה ב טו ונלוו גוים רבים אל ה’ ביום ההוא והיו לי לו לעם ושכנתי ושכנו בתוכך (תה”ש, פשי’)
זכריה ג ה ואמר ישימו ויאמר: שימו צניף טהור… (תה”ש, וול’)ואמר יושימו צניף טהור… (?)
זכריה ד ב וגלההּ על ראשה (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’)ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות… (תה”ש)
זכריה ד ז והוציא את והוצאתי האבן הראשה (תה”ש)
הפטרה (רגילה)
מל”א ג טו והנה חלום ויקם ויבוא ירושלים ויעמד לפני המזבח אשר (תה”ש) לפני ארון ברית אדני ה’ (כת”י) בציון …ויעש משתה גדול לו ולכל עבדיו (תה”ש)
מל”א ג כא ואקם בבקר… ואתבונן אליו בבקר (?)
מל”א ג כז ויען המלך ויאמר תנו לזאת האומרת תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו (תה”ש)


ויגש

בפרשה הזו יש דוגמה מעניינת לטעות ברורה בנוסח, שמוכחת גם מתרגום השבעים וגם מספר דברי הימים – ראו כאן.

בראשית מד לא כי אין הנער אתנו ומת (שומ’, תה”ש)
בראשית מה יט ואתה צֻוֵּיתָה צוֵּה אׂתם זאת עשו (תה”ש)
בראשית מו כא ובני בנימן בלע ובכר ואשבל ויהיו בני בלע גרא ונעמן… (תה”ש, השוו דה”א ח ג: ויהיו בנים לבלע…)
בראשית מז ה-ו (ה) ויאמר פרעה אל יוסף לאמר: אביך ואחיך באו אליך.(ו) ארץ מצרים לפניך היא… הושב את אביך ואת אחיך. ישבו בארץ גשן, ואם ידעת ויש בם אנשי חיל… אשר לי.

סדר הפסוקים תמוה.לפי תה”ש כך הוא הסדר (כולל תוספות):

(ה) ויאמר פרעה אל יוסף: ישבו בארץ גשן, ואם ידעת ויש בם אנשי חיל… אשר לי.
(ו) ויעקב ובניו ירדו מצרים וישמע פרעה. ויאמר פרעה אל יוסף לאמר: אביך ואחיך באו אליך. ארץ מצרים לפניך היא, במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך.

בראשית מז כא ואת העם העביר אתו לערים העביד אתו לעבדים (שומ’, תה”ש)
הפטרה
יחזקאל לז יט ונתתי אותם עליו את עץ שבט יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי והיו לעץ אחד בידֵי יהודה (תה”ש)ונתתי אותם עליו את עץ יהודה (?) ועשיתם לעץ אחד והיו לאחד בידי בידו (כת”י, וול’)
יחזקאל לז כב ומלך ונשיא (תה”ש – ἄρχων) אחד יהיה לכלם למלך… ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד (תה”ש, פשי’, וול’)


ויחי

על ברכות יעקב בתרגום השבעים, ראו מאמרו של פרופ’ משה צפור.

בראשית מז לא וישתחו ישראל על ראש המִּטָּה המַּטֶּה (תה”ש, האיגרת אל העברים 11:21)
בראשית מט ד פחזת כמים (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’) אל תּוֹתַר תִּוָּתֵר (פשי’?)
בראשית מט ה כלי חמס מכרתיהם מכמרֹתיהם (? יש’ יט ח, חב’ א טו)
בראשית מט ו בקהלם אל תחד כבֹדי כְּבֵדִי (תה”ש)וברצנם עִקְּרוּ שׁוֹר עָקְרוּ שׁוּר (= חומה – וול’, תרג’)
בראשית מט י עד כי יבוא שילה שלה (כת”י, שומ’) שלֹּה (=שלו), מׂשלֹה (?)ולו יקהת תקוות עמים (תה”ש?)
בראשית מט יט-כ והוא יגד עקב. מאשר עקבָם. אשר… (תה”ש, פשי’, וול’)
בראשית מט כא נפתלי אַיָּלָה אֵילָה (=עץ) שלחה הנתן אִמְרֵי אֲמִרֵי שפר (תה”ש – כמו “יחולל אילות = יחשוף יערות” תהלים כט ט!)
בראשית מט כב יוסף בן פרת פָּרָה עלי עין בָּנות בְּנָוׂת (=נווה) צעדה עלי שור (?)
בראשית מט כד מידי אביר יעקב משם רעה אבן משומר אבות ישראל (תה”ש)
בראשית מט כה מאל אביך ויעזרך ואתל שדי ויברכך (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’)
בראשית מט כו גברו על ברכת הורי הררי-עד על תאות גבעות עולם (תה”ש)
בראשית מט כח ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם (כת”י, תה”ש, פשי’)איש אשר איש כברכתו (?)
בראשית נ יד וישב יוסף …לקבר את אביו אחרי קברו את אביו (תה”ש)
הפטרה
מל”א ב ג …את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם ככל אשר אצווך (תה”ש)
מל”א ב ד את דבריו אשר דבר עלי לאמר (תה”ש)… בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת… (כת”י, תה”ש כת”י, וול’)
מל”א ב ה …ויהרגם וישם ויִּקֹּם (תה”ש?) דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו… (כת”י, תה”ש כת”י)
מל”א ב ט ועתה ואתה אל תנקהו (תה”ש כת”י, וול’)
מל”א ב יב על כסא דוד אביו בן שתים עשרה שנה (תה”ש כת”י)


שמות

שמות א ד-ה …גד ואשר. ויוסף היה במצרים. ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים וחמש נפש. ויוסף היה במצרים (תה”ש)
שמות א יא מסכנות = חזקות (תה”ש)את פתם ואת רעמסס ואת און, היא הליופוליס (תה”ש – ראו יר’ מג יג: ושבר את מצבֹת בית שמש אשר בארץ מצרים)
שמות א כא ויעשוּ להם בתים (תה”ש – ביוונית בתים יכול להיות גם “משפחות”)
שמות א כב כל הבן הילוד לעברים היארה תשליכהו (שומ’, תה”ש, תרג’)
שמות ב א ויקח את בת מבנות לוי (תה”ש)
שמות ב יד כאשר הרגת אתמול את המצרי (תה”ש, וול’, Act, Jub)

אכן הֲכֵן נודע הדבר!? (תה”ש, וול’)
שמות ב טו וישב בוילך לארץ מדין וישב על הבאר (פשי’)וישב בארץ מדין ויהי בבואו לארץ מדין וישב על הבאר (תה”ש)
שמות ב כה וירא אלהים את עֳני בני ישראל (פשי’) וידע אלהים ויוודע אליהם (תה”ש)
שמות ג ח והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי… (שומ’, תה”ש – כנ”ל בפס’ יז)
שמות ד ט והיו המים… והיו יִהיו לדם ביבשת (שומ’, פשי’, תרג’)
שמות ד יא אלם או חרש או פִקֵחַ פִּסֵחַ (?) קִפֵּחַ (?) או עור
שמות ד כד ויהי משה (פשי’) בדרך במלון ויפגשהו מלאך ה’ (תה”ש, תרג’)
שמות ה ט תכבד העבדה על האנשים ויעשו וישעו בה ואל ישעו… (שומ’, תה”ש, פשי’)
שמות ה י ויצאו ויאוצו (?) נגשי העם ושטריו (תה”ש – כלהלן יג: והנגשים אצים)
שמות ה יד מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום (תה”ש)
הפטרה
ישעיה כז ו הבאים בא היום ישרש יעקב (?)
ישעיה כז ז הכמכת מכהו הכהו הֻכָּה ואם כהרג הרֻגיו הֹרגיו הֹרג (שילוב – תה”ש, קומ’, פשי’)
ישעיה כז ח בסאסאה בשלחה תריבנה (גלוסה?) הגה הוֹגָהּ ברוחו הקשה… (?)
ישעיה כז יב יחבט ה’ משבלת הנהר שבלת מהנהר עד נחל מצרים (?)


וארא

שמות ו ב וידבר אלהים י-הוה אל משה ויאמר אליו אני י-הוה (שומ’, תה”ש כת”י, פשי’, וול’)
שמות ו יג ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים (תה”ש)
שמות ז טו הנה הוא יוצא המימה (שומ’, תה”ש – כלהלן ח טז)
שמות ז כ וירם במטהוּ ויך את המים (שומ’, תה”ש – ה- ו’ התאחדה עם זו של “ויך”?)
שמות ח יג ויעשו כן ויט אהרן את ידו (שומ’, תה”ש)
שמות ח כ ויָּבֹא ויַּבֵא ערב כבד (פשי’, תרג’) מאד (שומ’, וול’) ביתה לבתֵי פרעה (תה”ש, וול’) … ובכל ארץ מצרים. ותשחת הארץ… (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’).
שמות ח כב את תועבת מצרים לעיניהם ולא הלא יסקלנו (תה”ש, פשי’, וול’)
שמות ט ט לשחין פרח אבעבעות פרח באדם ובבהמה (תה”ש – הרמו’ להלן י?)
שמות ט כג ויט משה את מטהו ידו (תה”ש, כמו בפס’ הקודם)
הפטרה (תה”ש מוחקים בכל מקום אדני י-הוה)
יחזקאל כח כה בקבצי את בית ישראל (כת”י, תה”ש) או: את בית בני ישראל (כת”י)… אשר נפׂצו בם שם (כת”י, תה”ש, תרג’)
יחזקאל כט ג לי יאׂרים ואני עשיתִםני (תה”ש, פשי’)
יחזקאל כט ד והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך… ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק (תה”ש)
יחזקאל כט ה לא תאסף ולא תקבֵרץ (כת”י, תרג’)
יחזקאל כט ז בתפשם בך בכפָּםך תרוץ ובקעת להם כל כתף כף (תה”ש) …והעמדת והִמְעַדְתָּ להם כל מתנים (תה”ש, פשי’)
יחזקאל כט י לחרבות חׂרב (פשי’) חֶרֶב ושממה (תה”ש)
יחזקאל כט יד-טו והשִבוׂתי והוׂשַבתי אתם ארץ פתרוס… והיו והיתה שם ממלכה שפלה. מן הממלכות תהיה שפלה (כת”י, תה”ש) ולא תתנשא עוד… (תה”ש)
יחזקאל כט כ בשכר פעלתו אשר עבד בה נגד צור נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם ה’ (תה”ש)


בּׂא

שמות י יב את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד (שומ’, תה”ש – ראו להלן טו)
שמות י טו ויכס את עין כל הארץ ותחשך ותשחת הארץ (תה”ש)
שמות י כד ויקרא פרעה אל משה ואהרן ויאמר לכו עבדו את ה’ אלהיכם (כת”י, תה”ש, וול’, פשי’)
שמות יב ג דברו אל כל עדת בני ישראל (כולם)
שמות יב ו כל קהל עדת (תרג’, וול’) בני ישראל (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
שמות יב יז ושמרתם את המצוׂת המצְוָה (שומ’, תה”ש)… ושמרתם ועשיתם את היום הזה (תה”ש)
שמות יב לט כי גׂרשו מִמצרים גֵרשוּם מצרים (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
שמות יב מ ומושב בני ישראל ואבתם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים (שומ’, תה”ש כת”י)
שמות יב מא-מב ויהי מקץ… ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה’ מארץ מצרים לילה. ליל שמורים הוא (תה”ש)
שמות יג ו שבעת ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי… (שומ’, תה”ש)
שמות יג יג וכל פטר רחם חמֹר (תה”ש)
הפטרה
ירמיה מו יד הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס… כי אכלה חרב סביביך סֻבְּכֵךְ (תה”ש)
ירמיה מו טז הִרְבה כושל רובך (?) כשל גם נפל ויאמרו איש אל רעהו ויאמרו… מפני חרב היונה היְוָנִיָּה (תה”ש – ῾Ελληνικῆς!)
ירמיה מו יז קָראו שָם קִראו שֵם פרעה (תה”ש, וול’)
ירמיה מו כ קרץ מצפון בא בא בה (כת”י, תה”ש, פשי’)
ירמיה מו כב קולםה כנחש ילך כי בחיל בחוׂל ילכו (תה”ש)
קולה כנחׂשֶת ילך (וול’)
ירמיה מו כה הנני פוקד אל אמון מנׂא בְּנָהּ ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו (תה”ש)


בשלח

שמות יג יח וחמשים עלו בני ישראל – תה”ש מתרגם\מסביר: “ודור חמישי
שמות יד טו ויצעק משה אל ה’ ויאמר ה’ אל משה מה תצעק אלי… (פשי’)
שמות טו א כי גאה גוי גאה (שומ’ – כלומר: גוי גאה + סוס + רוכבו רמה בים)
שמות טו ט תמלאמו תבלעמו נפשי (פשי’, כמו “תבלעמו ארץ” להלן)
שמות טו כב ויַּסַּע משה… ויצאו ויוׂציאֵהוּ אל מדבר שור (שומ’, תה”ש)
שמות טו כה ויצעק משה אל ה’ ויורהו ויראהו ה’ עץ (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
שמות טז יד והנה על פני המדבר דק מחספס דק דבר קטן [=ד”ק!] כזרע גד לבן (תה”ש, עפ”י פס’ לא + במ’ יא ז)
שמות טז לב מלֹא מִלְאוּ העמר מָן ממנו למשמרת (תה”ש)
שמות טז לג-לד למשמרת לדרתיכם […חסרות מילים?] כאשר צוה ה’ אל משה ויניחהו אהרן…
או אולי יש להפוך: ויניחהו אהרן… כאשר צוה ה’ את משה
שמות יז ט וצא הלחם בעמלק מחר | והנה אנכי נצב (תה”ש – ראו יומא נב:)
הפטרה (בנוסף להצעות התיקון, חכמי ה- BHS מזיזים כאן פסוקים ממקום למקום כאחוזי תזזית, ולא נכנסתי לזה…)
שופטים ה ז עד שקמהתי דבורה שקמהתי אם בישראל (תה”ש, וול’)
שופטים ה ח אז לָחֶם שְׁעָרִיםאָזַל חׂמֶשׁ ערים (=נגמר החימוש בערים)
אולי: מאז לא להם שְׂעִרִים (ראו דב’ לב יז)
שופטים ה יא אז ירדו לשערים עם ה’ (כפילות מפס’ יג: אז ירד שריד לאדירים עם ה’!)
שופטים ה יא
אז יְרַד שריד לאדירים עם. ה’ ירד לי בגבורים.
אז יְרַד ישראל באדירים. עם ה’ יְרַד לו בגבורים.
שופטים ה יד מני אפרים שרשם בעמלק בעמק (תה”ש)
שרשם בעמלק שָׁלִשִׁם עם ברק (?)
שופטים ה יז גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות (כת”י, תרג’, וול’)
שופטים ה כו ידה ליתד תשלחְנָה תשלחֶנָּה (? forma energica)
שופטים ה כח בעד החלון נשקפה ותיבב ותבט (תה”ש)
שופטים ה ל שלל צבעים לסיסרא, שלל צבעים רקמה צבע רקמתיים לצואריו שלל (אולי: שגל?)


יתרו

שמות יח ו ויֹאמֶר וָיֵאָמַר אל משה אני הנה חתנך יתרו (תה”ש, פשי’,הנ”ל+שומ’)
שמות יח ט ויחרד יתרו (תה”ש)
שמות יח יא כי בָּדָּבָר בִּדְבַר (תה”ש) אשר זדו עליהם …[חסרות מילים?]
שמות יח טז כי יהיה להם דבר בא ובאו\יבואו אלי (תה”ש)
שמות יט ג ומשה עלה אל הר האלהים (תה”ש) ויקרא אליו ה’ האלהים מן ההר השמים לאמר (תה”ש כת”י – תיקון תיאולוגי?)
שמות יט ד ואשא אתכם כעל כנפי נשרים (תה”ש, פשי’, תרג’ – תיקון תיאולוגי?)
שמות יט יח ויחרד כל ההר העם מאד (כת”י, תה”ש)
שמות כ י וביום השביעי שבת לה’ אלהיך לא תעשה בה כל מלאכה (פפ’ נאש, תה”ש, וול’)
שמות כ יא וינח ביום השביעי על כן ברך ה’ את יום השבת השביעי ויקדשהו (פפ’ נאש, תה”ש, פשי’)
שמות כ יב למען ייטב לך ולמען יארכון ימיך (פפ’ נאש, תה”ש) על האדמה הטובה אשר ה’… (תה”ש)
שמות כ יז לא תחמד בית אשת רעך לא תחמד אשת בית רעך (תה”ש, כמו דב’ ה כא) שדהו ועבדו… (פפ’ נאש, כת”י, שומ’, תה”ש – כמו דב’ שם)
שמות כ יח וכל העם רֹאים שֹׁמע את הקולֹת ואת הלפידם ואת קול השֹׁפר ורֹאים את הלפידם (שומ’) וירא ויִּראו (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’, וול’ – לשון יראה) כל העם (תה”ש, תרג’)
שמות כ כד בכל המקום במקום (שומ’) בכל מקום (תה”ש, פשי’ ,תרג’) אשר אתזכיר את שמי (פשי’ – וראו כג יג: ושם אלהים אחרים לא תזכירו)
הפטרה
ישעיה ו יא והאדמה תשארה שממה (תה”ש, וול’)
ישעיה ו יג אשרָה (?) במָשְׁלֶכֶת (קומ’) מַצֶּבֶת בְּמַצְּבֹת (?) בם במה (קומ’)
זרע קדש מצבתה (תה”ש)


משפטים

שמות כא טו-יז ומכה אביו ואמו מות יומת.

ומקלל אביו ואמו מות יומת.
וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת.
ומקלל אביו ואמו מות יומת.
שמות כא כב ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ויצא ולדה (שומ’, תה”ש)
שמות כא כט, לו והועד בבעליו ולא ישמרנו ישמִידֶנּוּ (תה”ש, אותכם לצער בע”ח! :)
שמות כב ד כי יבעהר איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר שלם ישלם משדהו כתבואתו, אם כל השדה יבעה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם (שומ’ + קומ’, תה”ש – השוו: “המבעה וההבער”)
שמות כב יב אם טרף יטרף יבאהו עַד הטרפה, ולא ישלם (שומ’ ,תה”ש, תרג’, וול’ כלומר – יביא את בעל הבהמה עד=אל הטריפה)
שמות כב יט זבח לאלהים אחרים יחרם (שומ’, תה”ש כת”י) בלתי לה’ לבדו (שומ’)
שמות כב כד אם כסף תלוה את עמי את העני עמך… (תה”ש)
שמות כב ל כן תעשה לשרך לצאנך ולחמורך שבעת ימים… (תה”ש – מוזר!)
עם אמו וּביום השמיני (כולם)
שמות כג ב לא תענה על רִב רֹב לנטת אחרי רבים להטת משפט (תה”ש)
שמות כג ג וגדׂל לא תהדר בריבו (? כמו ויק’ יט טו)
שמות כג יז אל פני האדן ה’: שומ’ – את פני ארון ה’ (הזוי…)
שמות כד ד ושתים עשרה מצבה אבנים (שומ’, תה”ש)
הפטרה – רגילה
ירמיהו לד ט לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש (? כנראה בהשפעת הפס’ הבא)
ירמיהו לד י וישמעו וישובו כל השרים… וישמעו וישלחו (תה”ש)
ירמיהו לד יד מקץ שבע שש שנים (תה”ש – אך השוו דב’ טו א)
ירמיהו לד יח ונתתי את האנשים… הכעגל אשר כרתו (?)
הפטרה – שקלים
מל”ב יא יז ויכרת יהוידע את הברית בין ה’ ובין המלך ובין העם להיות לעם לה’ ובין המלך ובין העם (תה”ש כת”י)
מל”ב יא יח ויתצהו את מזבחתיו (כת”י, פשי’, וול’)
או: ויתצהו ואת מזבחתיו (כת”י, תרג’)…
ואת מתן… הרגו לפני מזבחתיו המזבח (תה”ש כת”י, פשי’, וול’)
מל”ב יב ה כסף עובר ערך איש (תה”ש) כסף נפשות ערכו (? – גלו’)
מל”ב יב יג ולגׂדזרים (?) ולחצבי האבן ולקנות עצים… אשר יצא על הבית לחָזקָה לחַזְקֹה (תה”ש)
מל”ב יב יז כסף אשם וכסף חטאות (תה”ש)… לכהנים יהיהו (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)


תרומה

שמות כה ח ועשו ועשית לי מקדש (תה”ש – וכן בעוד מקומות בפרשה)
שמות כה ט ועשית  (תה”ש) ככל אשר אני מראה אותך בהר… וכן תעשוה (שומ’, תה”ש)
שמות כה יח-יט משני קצות הכפרת יעשו. ועשה כרוב אחד… (שומ’, תה”ש)
שמות כה כב ונועדתי ונודעתי לך שם… ואף את כל אשר אצווה אותך (תה”ש – וכן כט מג ועוד)
שמות כה לג כן תעשה לששת הקנים (שומ’, הלטיני הישן)
שמות כה לד ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתוריה ופרחיה (פשי’)
שמות כה לה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני ארבעת הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים (תה”ש – היה עייף קצת? :)
שמות כה לז ועשית… והעלה והעלית את נרתיה (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’, וול’)
שמות כו י היריעה האחת הקיצנה התיכונה (תה”ש) החיצונה (תרג’)
שמות כו טו עומדים – תה”ש: בלתי-נפגעים (=עמידים!)
שמות כו לה שומ’ מעביר לכאן את הציווי על עשיית מזבח הקטורת (ל, א-י)
שמות כז יח ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים באמה (שומ’)ארך החצר מאה באמה במאה ורחב חמשים בחמשים (תה”ש)
הפטרה
מל”א ו א ויהי בשמונים בארבעים שנה (תה”ש כת”י) בחדש זיו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל [*] ויבן הבית לה’ (תה”ש)
* תה”ש מעביר לכאן את ה לא-לבא + ו לז-לחא
מל”א ו ג והאולם על פני ההיכל הבית (תה”ש)… על פני אורך הבית (פשי’) ויבן את הבית ויכלהו (תה”ש – ראו פס’ ט)
מל”א ו ה ויבן על קיר הבית יציע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר (כת”י, תה”ש, תרג’) ויעש צלעות סביב (תה”ש כת”י, פשי’)
מל”א ו ו ויעש (פשי’) היציע הצלע התחתׂנה (תה”ש)
מל”א ו ח פתח הצלע התיכׂנה התחתונה (תה”ש, תרג’) ומן התיכׂנה אל השלִשיתם (כת”י, פשי’, וול’)
מל”א ו יא-יד תה”ש אינו גורס פס’ אלו


תצוה

שמות כח ט ולקחת את שתי האבנים אבני שהם (תה”ש)
שמות כח טו כמעשה האפד תעשנו (שומ’, תה”ש – הפלו’)
שמות כח כב שרשת גבלֻת – שרשרות גבֻלוֹת (שומ’, תה”ש)
שמות כח לג תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר על שוליו סביב (שומ’, תה”ש – ראו כאן: רימוני המעיל – עם או בלי שש?)
שמות כח מ ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם (תה”ש)
שמות כט ט וחגרת אתם אבנטים (שומ’, תרג’) אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת (תה”ש)
שמות כט כה והקטרת המזבחה על מזבח העלה (תה”ש)
שמות ל ו ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת (כת”י, שומ’, תה”ש)
הפטרה – רגילה
יחזקאל מג  י אתה בן אדם… ומדדו את תכניתו\תכונתו (תרג’, וול’ – )
יחזקאל מג יא ואם נכלמו והם יכלמו (תה”ש?)צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צתורתו ואת כל חקתיו
וכל  צורתיו וכל  תורתיו הודע אותם וכתב לעיניהם
וישמרו את כל צורתו תורותי ואת כל חקתיו חוקותי ועשו אותם (תה”ש)
יחזקאל מג יז והגבול סביב אותה סביבותיו חצי האמה… (?)
יחזקאל מג כז ויכלו את הימים וביום השמיני (תה”ש)
הפטרה – זכור
שמ”א טו ג ויפקדם בטלאים בגלגל… (תה”ש, תה”ש כת”י) / ויפקדם בכטלאים (וול’)
שמ”א טו ה עד עיר ערי עמלק (תה”ש) ויארב בנחל (תה”ש, וול’)
וירדב בנחל (כת”י)
שמ”א טו ט …והבקר והמשנים והשמֵנים (כת”י, פשי’, תרג’)
שמ”א טו יח ונלחמת בםו עד כלותךם אׂתם (כת”י, תה”ש, תרג’)
שמ”א טו כג כי חטאת קֶסֶם קׂסֵם מרי (כת”י)… וימאסך ממֶלֶך מִמְּלׂךְ (כת”י)
שמ”א טו כז ויחזק שאול (קומ’, תה”ש) בכנף מעילו ויקָרַע ויקרָעֵהו (תה”ש)
שמ”א טו לב מעדנֹּת – תה”ש: τρέμων = trembling, מלשון מעידה.


כי תשא

שמות ל יב ונתנו איש כפר נפשו לה’ בפקד אתם … נגף בפקד אתם (תה”ש)
שמות לא טו ששת ימים יֵעָשֶׂה תַּעשה (תה”ש) תעשו (פשי’, וול’) מלאכה
שמות לא טז … את השבת לעשות את השבת אותה לדרתם (תה”ש, וול’)
שמות לב ה ויַּרְא ויִּרָא אהרן (פשי’)
שמות לב ו וישכימום ממחרת ויעלו עלת (תה”ש – כלומר, מדובר על אהרן!)
שמות לב יד ונחלוה לעלם (שומ’, תה”ש, פשי’)
שמות לב כב אתה ידעת את העם כי ברע פרוע הוא (שומ’ – כמו להלן כה)
שמות לב לד לך נחה את העם אל המקום אשר דברתי לך (כת”י, תה”ש, תרג’)
שמות לג יד ויאמר אליו ה’ (תה”ש כת”י) ה’ למשה (פשי’)פני ילכו – תה”ש: אני-עצמי אלך לפניך, פשי’: לְפָנַי לֵךְ
שמות לד יד כי לא תשתחוהוּ לאלהים אחרים (תה”ש – תיאולוגי)
שמות לד יח תאכל מצות כאשר צויתך (כולם)
שמות לד כג את פני האדן הארון ה’ (שומ’ – הזוי… כנ”ל לעיל כג, יז)
שמות לד כד כי אוריש גוים גדולים (כת”י) רבים (שומ’) מפניך
הפטרה
מל”א יח ד ויחביאם חמשים חמשים איש (כת”י, כמו להלן יג)
מל”א יח יט ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות (? – ראו פס’ כב)
מל”א יח כב ארבע מאות וחמשים איש ונביאי האשרה ארבע מאות (תה”ש, הרמוניזציה לעיל יט)
מל”א יח כג ואני אעשה את הפר האחד השני (כת”י) האחר (תה”ש)
מל”א יח ל-לב ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח ה’ ההרוס…סאתים זרע סביב למזבח וירפא את מזבח ה’ ההרוס (תה”ש)
מל”א יח מד ככף איש עלה מיָּם מעלה מַיִם… אסר מרכבתך ורד (תה”ש)
מל”א יח מה ויהי גשם גדול וירכב ויבך אחאב וילך יזרעאלה (תה”ש…)


ויקהל

שמות לה ב ששת ימים תֵּעָשה תַּעֲשֶׂה מלאכה (תה”ש, פשי’, וול’)
שמות לה ה יביאה את תרומת ה’ (שומ’, פשי’, תרג’)
שמות לה יז את קלעי החצר את עמדיהו (כת”י, שומ’)
שמות לו א וכל איש חכם לב אשר נתן ה’ נִתְּנָה חכמה ותבונה (תה”ש)
שמות לו י-לד כל הפסוקים האלו אינם בתה”ש
שמות לו כט והיו… ויחדו יהיו היו תמים אל ראשו (כת”י, שומ’, פשי’, תרג’, וול’)
שמות לו לב לקרשי צלע המשכן… לקרשי צלע המשכן (כת”י, שומ’, תרג’ – כלעיל כו כז)
שמות לח א חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע (כת”י, שומ’)
שמות לח ח, יא מאה באמה במאה (תה”ש)
הפטרה (ספרד+ אשכנז)
בפרק זה הרבה הבדלים בין נוסח המסורה לבין תרגום השבעים, הן במילים והן בסדר הפסוקים – ציינתי רק לדברים בולטים.
מל”א ז טו ויצֹקר את שני העמודים נחשת לאולם הבית… וחוט שתים ארבע (תה”ש) עשרה אמה יסֹב אותו וכן את העמוד השני (תה”ש, פשי’)
מל”א ז יח אשר על ראש הרמונים העמודים (כת”י, תה”ש, פשי’)
מל”א ז כג ויעש את הים מוצקוקוה ומִקוֶה שלשים ושלש באמה (תה”ש) – ראו כאן
מל”א ז כו …פרח שושן אלפים בת יכיל (תה”ש – ראו בדה”ב ד, ה: בתים שלשת אלפים יכיל)
מל”א ז ל-לא כתפֹת להם… הכתפֹת… ופיהו מבית לכתרת לכתפֹת (?) ומעלה [מספר כלשהו?] באמה ופיה עגול…
מל”א ז לה ובראש המכונה [מונח כלשהו?] חצי האמה קומהתו (תה”ש, פשי’)
מל”א ז לז מדה אחת קצב אחד לכלהנה (תה”ש)
מל”א ז לח יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד… (כת”י, תה”ש)
מל”א ז מ …את הכיֹּרות הסירות ואת היעים… (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)
מל”א ז מא-מב והשבכות שתים לכסות את שתי גלֹּת הכֹתרֹת אשר על ראש העמודים.
…לשבכה האחת לכסות את שתי גלֹּת הכֹתרֹת אשר על פני העמודים (?) אשר על פני שני (תה”ש) ראש (כת”י, פשי’, וול’) העמודים
מל”א ז מו-מז בככר הירדן יצקם המלך (תה”ש) במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת. וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת ויעש שלמה את כל הכלים… (תה”ש?, תרג’)


פקודי

שמות לח כה …ושבעים שקל בשקל הקדש (שומ’, תה”ש)
שמות לט ט כפול עשהו את החשן… וזרת רחבו כפול (שומ’)
שמות לט כד ותולעת שני ושש משזר (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’ – ראו כאן)
שמות לט כו פעמן זהב ורמן פעמן זהב ורמן (שומ’)פעמן זהב ורמן פעמן ורמן (תה”ש, וול’)
שמות מ יז ויהי בחדש הראשון בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש (שומ’, תה”ש)
שמות מ לח ואש תהיה לילה בו בו לילה (שומ’, תה”ש) לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם (כת”י, תה”ש)
הפטרה (רגילה)
מל”א ח א-ב אז יקהל שלמה… את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם ציון להעלות את ארון… (תה”ש) ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי (תה”ש)
מל”א ח ג-ד ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון. ויעלו את ארון ה’ ואת אהל מועד… אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים (תה”ש)
מל”א ח ה והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא ימנה ולא יספר מרב לאין מספר (תה”ש)
מל”א ח ו ויבאו הכהנים את הארון ברית ה’ אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים (תה”ש)
מל”א ח ח ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה (תה”ש)
מל”א ח ט רק שני לחות האבנים לוחות הברית (תה”ש)
מל”א ח כ ואקֻם ויקימני תחת דוד אבי ואשב ויושיבני על כסא ישראל (תה”ש)
הפטרה (פרה)
יחזקאל לו יח ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה. ואפיץ אתם בגוים… (תה”ש)
יחזקאל לו כג כי אני ה’ נאם אדני ה’ (כת”י, תה”ש) בהקדשי בכהם לעיניהכם (כת”י)


ויקרא

ויקרא א א ויקרא ה’ אל משה וידבר ה’ אליו (פשי’)
ויקרא א ט עלה הוא אשה ריח ניחוח לה’ (כת”י, שומ’, תה”ש, תרג’)
ויקרא ב א ונתן עליה לבנה מנחה היא (שומ’, תה”ש)
ויקרא ב ב וקמץ משם ממנה מלא קמצו (שומ’, תה”ש)
ויקרא ג ט חלבו והאליה תמימה (תה”ש, וול’)
ויקרא ד ה ולקח הכהן המשיח אשר מלא את ידו מדם הפר (שומ’, תה”ש)
ויקרא ד יז את פני הפרכת הקדש (כת”י, שומ’, תה”ש, כמו פס’ ו)
ויקרא ה ו וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו (שומ’, תה”ש, תרג’)
ויקרא ה כה ואת אשמו יביא לה’… בערכך לאשם אל הכהן (שומ’, תה”ש)
הפטרה (רגילה)
ישעיה מג ואחלל ויחללו שריך קדש (תה”ש, פשי’)
ישעיה מד ד וצמחו בכְּבֵין חציר כערבים… (קומ’, כת”י, תה”ש, תרג’)
ישעיה מד ה וזה יִקְרָא יִקָּרֵא בשם יעקב (תה”ש-סומ’) וזה יכתב בְּידו לה’ (תה”ש כת”י, ווט’, וול’) ובשם ישראל יְכַנֶּה יְכֻנֶּה (פשי’, תרג’, וול’)
ישעיה מד ז משומי עם עולם ואתיות מי השמיע מעולם אותיות (?)
ישעיה מד ט יצרי פסל כלם תֹּהוּ תָּהוּ… ועבדיהם (?) המה בל יראו (כת”י)
ישעיה מד יא הן כל חבריו יבשו וחרשיםיו המה מאדם (?)
הפטרה (החודש)
יחזקאל מה יז ועל הנשיא יהיה העולות העולה (כת”י)
יחזקאל מה כ וכן תעשה בשבעה בחדש בשביעי באחד לחדש (תה”ש)
יחזקאל מה כא
יהיה לכם הפסח חג (או:) יהיה לכם חג הפסח חג
שבעות ימים מצות יאכל (כת”י, תרג’) – אך ראו כאן לגבי אפשרות השמטתו של חג השבועות מהנבואה!
יחזקאל מו י ובצאתם יצאו (כמו ב- ט’)
יחזקאל מו יד חקות (כת”י, תרג’) עולםת תמיד (?) או: חקת עולם תמיד
יחזקאל מו טז מתנה לאיש מבניו מנחלתו היא לבניו תהיה (תה”ש)
יחזקאל מו יז אך נחלתו בניו להם תהיה (תה”ש, פשי’)
יחזקאל מו יח …מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את בניו (תה”ש)


צו

ויקרא ו ג ומכנסי בד ילבש יהיו על בשרו (כת”י, כמו טז, ד)
ויקרא ו ה ובער ונתן (כת”י) עליה הכהן עצים בבקר בבקר (תה”ש)
ויקרא ו ח והקטיר המזבח אשה ריח ניחח (כת”י, שומ’, תה”ש)
ויקרא ו י חלקם נתתי אתה מאשֵּי ה’ קדש קדשים… (כת”י, שומ’, תה”ש, וול’ – כמו בפס’ יא – י’ כקיצור לשם ה’?)
ויקרא ו יא כל זכר בבני אהרן בכהנים יאכלנה (תה”ש)
ויקרא ז ג …המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב (שומ’, תה”ש)
ויקרא ז טז-יז …יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל. והנותר מבשר הזבח… (תה”ש)
ויקרא ז יט והבשר אשר יגע… והבשר כל טהור יאכל בשר (תה”ש, פשי’, וול’)
ויקרא ח יד, טו ועוד בכל מקום שמופיע פועל כגון “ויגש” “וישחט” מוסיף תה”ש: משה.
בכל מקום שכתוב “וישחט” בנה”מ הוא תחילת פסוק, ואילו בשומ’ הוא סוף הפס’ הקודם.
הפטרה
ירמיהו ז כד וילכו במעצות בשררות לבם (תה”ש, השוו תהל’ פא, יג)ויהיו וילכו לאחור ולא לפנים (כת”י)
ירמיהו ז כה …את כל עבדי הנביאים יום יום השכם ושלח (כת”י, פשי’)…את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח (הכפלה בטעות של יֹם?)
ירמיהו ח ג-ד …הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות הנשאריםאשר הדחתים שם. נאם ה’ צבאות ואמרת אליהם כה אמר ה’… (כת”י, תה”ש, פשי’)


שמיני

ויקרא ט ג ואל בני זקני ישראל תדבר (שומ’, תה”ש)
ויקרא ט ד כי היום ה’ נראָה נראֶה אליכם (כולם)
ויקרא ט כא תנופה לפני ה’ כאשר צוה ה’ את משה (כת”י, שומ’, תה”ש)כאשר צִוה צֻוה משה (פשי’)
ויקרא י ב אשר לא צוה ה’ אתם (תה”ש)
ויקרא יט בבאכם אל אהל מועד או בגשתכם אל המזבח ולא תמתו (תה”ש – כמו בשמות ל, כ)
ויקרא י יד תאכלו במקום טהור קדוש (תה”ש, כמו פס’ יג ,יז)אתה ובניך ובנתיך וביתך (תה”ש)
ויקרא י יח כאשר צִויתי צֻויתי (פשי’, תרג’, וול’ – ראו לעיל ח, לא)כאשר צִויתי ציווני ה’ (תה”ש)
ויקרא יא א …ואל אהרן לאמר אלהם (תה”ש, וול’)
ויקרא יא ד ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה ושסעי השסע (תה”ש, בדומה לדב’ יד, ז)
ויקרא יא לו אך מעין מים ובור מקוה מים (שומ’, תה”ש)
ויקרא יא מד כי אני ה’ אלהיכם… כי קדוש אני ה’ אלהיכם ולא תטמאו… (תה”ש)
הפטרה
שמ”ב ו ב אשר נקרא שֵׁם שָׁם שֵׁם ה’ צבאות (כת”י, פשי’)
שמ”ב ו ג-ד ארון האלהים ה’ (תה”ש, פשי’)וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה… נהגים את העגלה חדשהוישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ה’ (תה”ש כת”י)
שמ”ב ו ו וישלח עזא את ידו אל ארון האלהים (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’, תרג’)
שמ”ב ו ח ויקרא שֵׁם הלמקום ההוא (כת”י)
שמ”ב ו טז והיה ויהי ארון ה’ בא (קומ’)
שמ”ב ו כ כהגלות נגלות אחד הרקים הרקדנים (תה”ש) וול’: המוקיונים
שמ”ב ו כא-כב ויאמר דוד אל מיכל ורקדתי לפני ה’, וברוך ה’ אשר בחר בי… (תה”ש) נגיד על עם ה’ על ישראל (תה”ש כת”י, וול’) ושחקתי ורקדתי לפני ה’ (תה”ש)ושחקתי לפני ה’ ונקלתי עוד מזאת… (וול’)
שמ”ב ו כב והייתי שפל בעיניו (כת”י) בעיניך (תה”ש)


תזריע

ויקרא יב א אשה כי תזריע תִּזָּרַע (שומ’, תה”ש)
ויקרא יב ז והקריבו לפני ה’ וכפר עליה הכהן (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’ – כמו בפס’ ח) וטָהֲרָה וטִהֲרָהּ (תה”ש)
ויקרא יג יח ובשר כי יהיה בו בערו (שומ’) בו בערו (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)
ויקרא יג כב, כז נגע הוא בשחין פרחה (תה”ש, כמו בפס’ כ)
ויקרא יג מב וכי יהיה בקרחתו או בגבחתו (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’)
ויקרא יג נ וראה הכהן את הנגע והסגיר הכהן את הנגע (כת”י, תה”ש, פשי’)
ויקרא יג נד וצוה הכהן… והסגירו הכהן שבעת ימים (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’)
ויקרא יג נה פחתת היא בקרחתו או בגבחתו בשתי או בערב (תה”ש – ראו פס’ מב)
הפטרה
מל”ב ד מב ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעֹרים וכרמל בצקלנו (תה”ש) ויאמר תן תנו לעם ויאכלו (תה”ש, פשי’ כת”י)
מל”ב ד מד ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר ה’ (תה”ש)
מל”ב ה א שר צבא מלך ארם (כת”י, תה”ש)… והאיש היה גבור חיל מצרע (תה”ש כת”י)
מל”ב ה ד ויתבא ויתגד לאדניהו (כת”י, תה”ש)
מל”ב ה ז לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (וול’)
…כי אך דעו נא וראו כי אך מתאנה הוא לי (?)
מל”ב ה ח ויהי כשמע אלישע (כת”י, תה”ש כת”י) איש האלהים (תה”ש) כי קרע המלך ישראל (תה”ש כת”י, פשי’) … כי יש נביא אלהים בישראל (כת”י)
מל”ב ה יא אלי יצא יצוא ועמד (תה”ש כת”י) וקרא בשם ה’ אלהיו (כת”י, תה”ש) והניף ידו אל המקום (תה”ש כת”י) ואסף המצרע
מל”ב ה יב הלא אלך וארחץ בהם וטהרתי (תה”ש)
מל”ב ה יג וידברו אליו ויאמרו (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’) אבי (תה”ש כת”י) אם דבר גדול (תה”ש כת”י)
מל”ב ה יד ובשאר הפרק כדבר איש האלהים אלישע (תה”ש כת”י)
מל”ב ה יז משא צמד פרדים אדמה (תה”ש)
מל”ב ה יח לדבר הזה יסלח ה’ לעבדך (תה”ש)… והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן (כת”י)
בהשתחויתוֹי בית רמן (תה”ש)


מצורע

ויקרא יד י יקח שני כבשים תמימים בני שנה וכבשה אחת… ולג אחד שמן שמן אחד (שומ’, תה”ש)
ויקרא יד יד ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך (כת”י, שומ’, תה”ש כת”י)
ויקרא יד יז ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם (תה”ש, פשי’, תרג’)
ויקרא יד כ את העלה ואת המנחה המזבחה לפני ה’ וכפר עליו הכהן (שומ’, תה”ש)
ויקרא יד ל-לא …מאשר תשיג ידו. את אשר תשיג ידו את האחד חטאת (תה”ש, פשי’ – דיטו’)
ויקרא יד לז וראה הכהן את הנגע (שומ’, תה”ש כת”י, לטי’, תרג’)
ויקרא יד לט וראה את הבית והנה פשה הנגע בקירת הבית (תה”ש)
ויקרא יד מא ואת הבית יקצעו מבית (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’)
ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר (תה”ש)
ויקרא יד מז והשכב בבית יכבס את בגדיו וטמא עד הערב והאכל בבית יכבס את בגדיו וטמא עד הערב (תה”ש)
ויקרא יד נז לְהוֹרֹת בְּיוֹם בֵּין הַטָּמֵא וּבְיוֹם וּבֵין הַטָּהֹר (?)
לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא הִטַּמֵּא וּבְיוֹם הַטָּהֹר הִטַּהֵר (?)
ויקרא טו ב איש איש כי יהיה זב יזוב מבשרו (תה”ש)
ויקרא טו יג ורחץ בשרו במים חיים וטהר (תה”ש)
ויקרא טו יד ובא והביאם לפני ה’ (תה”ש, פשי’, תרג’ – דומה לפס’ כט)
הפטרה
מל”ב ז ז ויקומו וינוסו בנשף (כת”י)… הבמחנה (תה”ש, וול’) כאשר הוא היא (כת”י)
מל”ב ז ח …ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו (תה”ש)
מל”ב ז י ויבאו ויקראו אל שֹׁעֵר שַׁעַר העיר (תה”ש, וול’) שערי (פשי’)
כי אם הסוס אסור והחמור אסור והאהלים כאשר המה (תה”ש)
מל”ב ז יג ויקחו נקחה נא (וול’) חמשה מן הסוסים הנשארים בה (כת”י, וול’)
מל”ב ז יד ויקחו שני רכב סוסים (וול’)
ויקחו שני רֹכבי סוסים… אחרי מחנה מלך ארם (תה”ש)
מל”ב ז יז וירמסהו העם בשער וימת (תה”ש כת”י) כאשר דבר איש האלהים אשר דבר (כת”י, פשי’, תרג’, וול’) ברדת המלאך אליו (תה”ש, פשי’)


אחרי מות

ויקרא טז א אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם בהקריבם אש זרה לפני ה’ (תה”ש)
ויקרא טז טו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם לפני ה’ והביא את מדמו (תה”ש)
ויקרא טז כד וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד העם ובעד הכהנים (תה”ש)
ויקרא טז ל כי ביום הזה יכַפר יְכֻפר עליכם (פשי’, וול’)
ויקרא טז לד … מכל חטאתם אחת בשנה, ויעש וְיֵעַשֹ אחת בשנה, כאשר צוה ה’ את משה (תה”ש)
ויקרא יז ג איש איש מבית מבני ישראל (כת”י, תה”ש) או מן הגר הגר בתוככם אשר ישחט (תה”ש)
ויקרא יז יד כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא (תה”ש, פשי’, וול’)
ויקרא יח יא ערות בת אשת אביך לא תגלה מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה (כת”י, תה”ש)
ויקרא יח יג ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך היא (כת”י, שומ’)
ויקרא יח כו ושמרתם אתם את חקותי ואת משפטי (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
הפטרה
עמוס ט ח הנה עיני אדני ה’ עֵינָי בממלכה החטאה… (?)
עמוס ט יא וגדרתי את פרציהָן והריסתיוהָ אקים (תה”ש)
עמוס ט יג ודרך ענבים במשך הזרעבמושך או בזורע (תה”ש)


קדושים

ויקרא יט ב דבר אל כל עדת בני ישראל (תה”ש) אל כל עדת בני ישראל (כת”י)
ויקרא יט יט שדך כרמך לא תזרע כלאים (תה”ש)
ויקרא יט כ בקרת תהיה יהיו (תה”ש) לא יומתו (שומ’)
ויקרא יט כו לא תאכלו על הדם אל ההרים (תה”ש – כמו יח’ יח, ו; כב, ט)
ויקרא יט לו מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק (תה”ש)
ויקרא כ י ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו (תה”ש כת”י)ואיש אשר ינאף את אשת איש, ואשר ינאף את אשת רעהו (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’, וול’)
ויקרא כ יג תועבה עשו שניהם מות יומתו שניהם (שומ’, תה”ש כת”י, אתיו’)
ויקרא כ יז ערות אחתו גלה עונום ישאו (תה”ש)
הפטרה
יחזקאל כב ב התשפט התשפט את עיר הדמים (כת”י, תה”ש, פשי’ – אך ראו כ, ד)
יחזקאל כב ג כה אמר אדני ה’ הוי או הָעיר שפכת דם (תה”ש)
יחזקאל כב ד ותקריבי ימיך ותבוא עד וקרבו ימיך ותביאי עת שנותיך (תה”ש, פשי’, וול’)
יחזקאל כב ו איש לזְרֹעו לזַרְעו היו בך (תה”ש)
יחזקאל כב יד אשר אני עושה אותך אִתָּךְ (כת”י)
יחזקאל כב טז ונחלתי בך (כת”י, תרג’) לעיני הגוים (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’)


אמֹר

ויקרא כא ג …אשר לא היתה לאיש לה לאֵלֶּה יטמא (תה”ש)
ויקרא כא יג והוא אשה בבתוליה משבטו יקח (תה”ש)
ויקרא כא יז לא יקרב להקריב (כת”י) להגיש (שומ’) את לחם אלהיו
ויקרא כב ה אשר יגע בכל שרץ טמא (שומ’, תה”ש)
ויקרא כג ה בחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש (שומ’, תה”ש, וול’)
ויקרא כג טו שבע שבתות תמימת תהיינה (תה”ש) תספרו (תה”ש כת”י)
שבע שבתות תמימת תהיינה לכם (תה”ש כת”י)
ויקרא כג כ תנופה לפני ה’ על שני כבשים קדש יהיו לה’ לכהן (וול’)
קדש יהיו לה’ והיו לכהן המביאם (תה”ש)
ויקרא כג לב בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב (כת”י, תה”ש, וול’)
ויקרא כד ג יערך אתו אהרן ובניו (כת”י, שומ’, תה”ש)
ויקרא כד ח ביום השבת ביום השבת יערכנו (כת”י, תה”ש, פשי’)
ויקרא כד יז, יח, כא כי יכה כל נפש אדם ומת… ומכה נפש בהמה ומתה… ומכה אדם ומת יומת (תה”ש)
ויקרא כד כא ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם ומת יומת (תה”ש)
הפטרה
יחזקאל מד יט ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)
יחזקאל מד כב כי אם בתולת מזרע בית ישראל (כת”י, תה”ש, פשי’)
יחזקאל מד כו שבעת ימים יספרו לו (כת”י, תה”ש, פשי’ – לשון יחיד)
יחזקאל מד כז וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש (תה”ש)
יחזקאל מד כח והיתה ולא תהיה להם לנחלה אני נחלתם (וול’)


בהר

ויקרא כה כא ועשת את התבואה תבואתה (שומ’, תה”ש)
ויקרא כה ל בעיר אשר לא לה (תה”ש) חֹמה
ויקרא כה לג ואשר לא יגאל מן הלוים (וול’)ויצא ממכר בַּיִת וְעִיר בֵּית עִיר אחזתו (?)
ויקרא כה לה וכי ימוך אחיך… כגר ותושב (תה”ש) וחי אחיך עמך (כת”י, שומ’, תה”ש)
ויקרא כה מו לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו (תה”ש)
ויקרא כה מט או דדו או בן דדו (תה”ש)
ויקרא כו ב את שבתתי מצותי תשמרו (פשי’)
הפטרה
ירמיהו לב ו ויאמר ירמיהו היה ויהי דבר ה’ אלי ירמיהו לאמר (תה”ש, פשי’)
ירמיהו לב יא את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי (תה”ש)
ירמיהו לב יב לעיני חנמאל בן דדי (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’) ולעיני העמדים (תה”ש) הכֹּתבים הכְּתוּבִים בספר המקנה (כת”י, עקי’, סומ’, פשי’, תרג’, וול’)
ירמיהו לב יד לקח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום (תה”ש)את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה (?)
ירמיהו לב כה קנה לך השדה בכסף וכתוב בספר והעד עדים (תה”ש)


בחֻקֹתי

ויקרא כו יז ונגפתם לפני אויביכם ורדו בכם ורדפו אותכם שנאיכם (תה”ש)
ויקרא כו כ ועץ הארץ השדה לא יתן פריו (כת”י, שומ’, תה”ש, תרג’ – כמו ד’)
ויקרא כו לא והשמותי את מקדשיכם (כת”י, שומ’, פשי’ – תיקון תיאולוגי?)
ויקרא כו מא והבאתי והאבדתי אתם בארץ איביהם (תה”ש)
ויקרא כז ט ואם בהמה… אשר יתן ממנהו לה’ (כת”י, שומ’ כת”י, תה”ש, פשי’)
ויקרא כז כה עשרים גרה יהיה השקל (כת”י, שומ’)
ויקרא כז כו אך כל בכור (שומ’, תה”ש – כלהלן כח)
ויקרא כז כז, לא ויסף חמשתו עליו והיה לו (תה”ש)
הפטרה
ירמיהו יז א על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכהם (כת”י, תרג’)
ירמיהו יז ב כזכֹּר בניהם לזכרון בהם מזבחותם (?)
ואשריהם על תחת כל עץ רענן ועל כל גבעות הגבהות (פשי’)
ירמיהו יז ב-ג על גבעות הגבהות. הֲרָרִי הַרֲרֵי בשדה. (תיאוד’, פשי’, תרג’)לבז אתן, במתיך בחטאת… (פשי’, תרג’)לבז אתן, במתיך במחיר בחטאת (? – כלעיל טו, יג)
ירמיהו יז ד ושמטתה ובך לבדך (תה”ש) ידך (?) מנחלתך והעבדרתיך את איביך (כת”י – כלעיל טו, יד)
ירמיהו יז ט עקֹב עמֹק הלב מכל ואנֻש ואנוֹש הוא מי ידענו (תה”ש)
ירמיהו יז יא קָרָא קֹרֵא דגר ולא ילד (תה”ש. בנוסף, הוא מתרגם דָגַר מל’ ערימה בארמית)
ירמיהו יז יב כסא כבוד מרום מוּרם מראשון מקום מקדשנו (תה”ש)
ירמיהו יז יג וסוריךָ בארץ יכתבו יכרתו\יכלמו (?)


במדבר

במדבר א ד איש ראש לבית אבתיו הוא יהיו (?)
במדבר א יח באחד לחדש השני בשנה השנית ויתילפקדו על משפחתם (תה”ש)
במדבר א כ במספר שמות לגלגלתם כל זכר לגלגלתם (שומ’, פשי’)
במדבר א כב למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות (כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’ – כמו בשאר השבטים)
במדבר א מב לבני נפתלי (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
במדבר א נד ככל אשר צוה ה’ את משה ואהרן כן עשו (תה”ש)
במדבר ג ד וימת נדב ואביהוא לפני ה’ בהקריבם אש זרה לפני ה’ (כת”י, שומ’, וול’)
במדבר ג טז ויפקד אתם משה ואהרן על פי ה’ (תה”ש)
כאשר צוהו י-הוה. ויהיו ואלה בני לוי…. (?)
במדבר ג כ ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי (כת”י)
במדבר ג לח משה ואהרן ובניו שמרֵים משמרת (כת”י, שומ’) המקדש (שומ’)
במדבר ג לט אשר פקד משה וֹאֹהֹרֹןֹ (כת”י, שומ’, פשי’)
במדבר ד – כמה פס’ מבן שלשים עשרים וחמש שנה ומעלה (תה”ש, עפ”י ח, כד)
הפטרה
הושע ב ח הנני שך את דרכהך בסירים (תה”ש, פשי’)
הושע ב יח תקרָאי לי אישי ולא תקרָאי לי עוד בעלי (תה”ש, פשי’, וול’)
הושע ב יט מיקום הפס’ צ”ל אולי אחרי יז: (יט) והסרותי את שמות הבעלים… (יח) והיה ביום ההוא נאם ה’ תקראי אישי…”
הושע ב כב וידעת את כי אני ה’ (כת”י, וול’)


נשֹא

במדבר ד כז ופקדתם עליהם במשמרת בשמות כל משאם (תה”ש)
במדבר ד כח זאת עבדת משפחת בני הגרשני (כת”י, תה”ש)
במדבר ד מא על פי ה’ ביד משה (כת”י, תה”ש, תרג’ – כמו בפס’ לז, מה)
במדבר ה ז-ח ונתן לאשר אשם לו [ואם אין לו ונתן גואלו?] ואם אין לאיש גאל…
במדבר ה ט אשר יקריבו לה’ – לכהן לו יהיה (כת”י, תה”ש)
במדבר ה יט-כא והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה… והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן ה’ אותך… (?)
במדבר ה כו-כז …והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים (?). והשקהּ את המים (תה”ש, פשי’)… – שהרי כבר הושקתה לעיל כד!
במדבר ה כז והיתה אם נטמאה (שומ’, תרג’)
במדבר ו יב והזיר לה’ את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם (? – האשם לא מוזכר אח”כ. אא”כ נפרש “יביא אותו” = את האשם!)
במדבר ז יב נחשון בן עמינדב נשיא למטה יהודה (תה”ש, פשי’, תרג’)
במדבר ז פז … שנים עשר ומנחתם ונסכיהם ושעירי… (תה”ש)
במדבר ז פט וישמע את הקול ה’ (תה”ש) מִדּבר מְדַבֵּר אליו (תה”ש, פשי’)
הפטרה
שופטים יג ו איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים (?)
שופטים יג ז ואל תאכלי כל טֻמְאָה טָמֵא (כת”י)
שופטים יג י אשר בא ביום ההוא אלי (תה”ש)
שופטים יג טו-טז ונעשה לפניך גדי עזים כי לא ידע מנוח כי מלאך ה’ הוא….ואם תעשה עלה לה’ תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך ה’ הוא. (?)
שופטים יג יט והוא מפליא לעשות (?)


בהעלֹתך

במדבר ח ח ולקחו פר בן בקר לעלה (?) ומנחתו… ופר שני בן שנה בן בקר תקח לחטאת (תה”ש)
במדבר ח טו יבאו הלוים לעבד את עבדת אהל מועד (כת”י, שומ’, תה”ש, תרג’)כי וטהרת אתם (? – שהרי כבר טהרו)
במדבר ח טז תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל –תחת כל בכור פטר רחם (סבירין, שומ’)תחת כל בכור מבני ישראל פטרת כל רחם (תה”ש)תחת פטרת כל רחם כל בכור כל מבני ישראל (?)
במדבר ח יט ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל נִגָּשׁ אל הקדש (תה”ש)
במדבר ח כו ושרת את ושרתו אחיו באהל מועד (תה”ש)
במדבר ט יג ובדרך רחוקה לא היה (תה”ש, כלעיל י)
במדבר ט טז הענן יכסנו יומם ומראה אש לילה (תה”ש, פשי’, תרג’, וול’)
במדבר ט כא-כגב או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו. או יֹמַיִם או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו כי על פי ה’ יחנו ועל פי ה’ יסעו (תה”ש)
במדבר י ו ונסעו המחנות החנים תימנה צפונה (שומ’)….החנים תימנה. ותקעתם תרועה שלישית ונסעו המנות החונים ימה, ותקעתם תרועה רביעית ונסעו המחנות החונים צפונה. (תה”ש)…החנים תימנה. וכן יעשו השאר (וול’)
במדבר י כט חובב בן רעואל חֹתֵן חֲתַן משה (?)
במדבר י לג ויסעו מהר ה’ דרך שלשת ימיםוארון ברית ה’ נסע לפניהם דרך שלשת ימים (?) דרך יום אחד (פשי’)
במדבר י לו שׁוּבָה שְׁבָה (?) ה’ ברבבות (תה”ש כת”י, פשי’, וול’) אלפי ישראל
במדבר יא לב וישטחו להם שטוח וישחטו להם שחוט (שומ’, תה”ש כת”י)
במדבר יב ו ויאמר ה’ אם יהיה נביאכם ה’ (?) אם יהיה נביא בכם לה’ (תה”ש)
הפטרה
זכריה ב טו ונלוו גוים רבים אל ה’ ביום ההוא והיו לי לו לעם ושכנתי ושכנו בתוכך (תה”ש, פשי’)
זכריה ג ה ואֹמר ישימו ויאמר: שימו צניף טהור… (תה”ש, וול’)
זכריה ג ח כי אנשי מופת המה אתם (פשי’)
זכריה ד ב ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות… (תה”ש)
זכריה ד ו, י-יד
1) ויען ויאמר אלי לאמר
[לכאן יש להעביר את פס’ י2-יד שבהמשך:]
(י) שבעה אלה עיני ה’ המה… (יא) מה שני הזיתים… (יב) מה שתי שבלי הזיתים… (יג) הלוא ידעת… (יד) …על אדון כל הארץ.
2) זה דבר ה’ אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח… (?)
זכריה ד ז והוציא את והוצאתי האבן הראשה (תה”ש)


שלח-לך

במדבר יג ז-יא
נוסח המסורה:
(ז) למטה יששכר יגאל בן יוסף (ח) למטה אפרים הושע בן נון…
(יא) למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי

נוסח מוצע:
(ז) למטה יששכר יגאל בן יוסף
[השם נשמט] (ח) לבני יוסף למטה אפרים הושע בן נון (יא) (ט) למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי
(הקושי הוא בפס’ יא: למה דווקא שם כתוב “למטה יוסף למטה מנשה”? מה עם מטה אפרים שכבר הוזכר בפס’ ח?)

במדבר יג ח, טז ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע (שומ’ – הזוי…)
במדבר יג כב ויעלו בנגב ויבאו עד חברון (כת”י, שומ’, תרג’ – אז זה לא רק כלב…)
במדבר יג לג ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים (תה”ש)
במדבר יד א ותשא ותֵּרֶא כל העדה ויתנו את קולם (?)
ותשא כל העדה ויתנו את קולם את קולה בבכי ויבךו העם בלילה ההוא (תה”ש)
במדבר יד ט סר צלם אלהים מעליהם וה’ אתנו (תה”ש)
במדבר יד יב ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול (שומ’, תה”ש)
במדבר יד יד ואמרו אל וגם כל יֹשב הארץ הזאת אשר שמעו כי אתה ה’ (תה”ש, פשי’, וול’?)
במדבר יד טז וישחטם וישטחם במדבר (תה”ש – הזוי… ראו לעיל יא לב)
במדבר יד לד ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו… (כת”י, תה”ש)
במדבר טו ד מנחה סלת עשרון עשירית האיפה בלול ברבעית ההין שמן רבעית ההין (תה”ש)
במדבר טו ח-ט וכי תעשה… והקריב והקרבת על בן הבקר (?)
במדבר טו יד-טו כאשר תעשו כן יעשה הקהל. חקה אחת… (שומ’)
כאשר תעשו כן יעשה הקהל לה’. חקה אחת… (תה”ש)
כאשר תעשו כן יעשה. הקהל חקה אחת… (פשי’, וול’)
במדבר טו לט וראיתם אֹתםו (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
הפטרה
יהושע ב א שנים אנשים מרגלים חרש לאמר (תה”ש, פשי’)… את הארץ ואת יריחו ארץ יריחו (פשי’)…
יהושע ב ג הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך הלילה (תה”ש)הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך הלילה (פשי’)
יהושע ב ד ותקח האשה את שני האנשים (תה”ש, וול’) ותצפנםו (תה”ש, פשי’, תרג’)
יהושע ב ה והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים (תה”ש)
יהושע ב ז והשער סגרו אחרי כאשר יצאו (כת”י, תה”ש)
והשער סגרו אחרי כאשר יצאו (כת”י, פשי’, תרג’)
יהושע ב טו ותֹרִדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת (תה”ש)
יהושע ב כא את תקות חוט השני בחלון (כת”י)


קֹרח

במדבר טז א ויקםח קרח (? – מוכח מההמשך: “ויקמו לפני משה”)ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני בן פלוא בן ראובן (? עפ”י כו, ה ועוד)
במדבר טז ד וישמע משה ויפֹּל על ויִּפְּלוּ פניו. וידבר אל קרח… (?)
במדבר טז ה בֹּקֶר וְיֹדַע בִּקַּר וַיֵּדַע ה’ את אשר לו (תה”ש – שהרי לא נראה שעברה יממה עד לביצוע)ואת הקדוש והקריב יקריב (שומ’) והקרוב (?) אליו
במדבר טז טו לא חמוּדר אחד מהם נשאתי (שומ’, תה”ש – חמוד :)
במדבר טז כד, כז העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם … ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם (תה”ש)
במדבר יז ב-ג …ואת האש זרה הלאה כי קָדֵשׁוּ. את קַדְשׁוּ מחתת החטאים האלה בנפשתם (תה”ש?)
במדבר יז כח כל הקרב הקרב (תה”ש, פשי’, וול’) אל משכן ה’ ימות יומת (שומ’)
במדבר יח ז ולמבית לפרכת ועבדתם עבֹדת מתנה… (? דיטו’)ועבדתם עבדת עבֹדה, מתנה אתן (שומ’ כת”י, תה”ש, וול’)
במדבר יח כט מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה’ (כת”י, תה”ש, תרג’, וול’)
הפטרה
שמ”א יא טו וישמח שם שאול שמואל וכל אנשי ישראל מאד (תה”ש)
שמ”א יב ג ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ונעלָיִם ממי לקחתי (תה”ש – מוזר ומעניין…)
שמ”א יב ה ויאמרו (תה”ש כת”י, פשי’, תרג’, וול’) העם (תה”ש כת”י) עד
שמ”א יב יא את ירבעל ואת בדן ברק (תה”ש, פשי’) ואת יפתח ואת שמשון (תה”ש כת”י) ואת שמואלאת ירבעל דבורה ואת בדן ברק ואת גדעון ואת יפתח ואת שמשון  ואת שמואל (פשי’)
שמ”א יב יב ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו (תה”ש כת”י, פשי’)
שמ”א יב יג הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם (תה”ש כת”י)…
שמ”א יב כא ולא תסורו כי אחרי התהו… כי תהו המה (כת”י)


חֻקת

במדבר יט ב זאת חקת התורה הפרה (? וול’: victimae = הקרבן)
במדבר יט ח והשרף אתה יכבס בגדיו במים (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)
ורחץ את בשרו במים (תה”ש, וול’)
במדבר יט יט ורחץ במים וטהר בערב עד הערב (תה”ש, וול’)
במדבר יט כא והיתה להם לכם לחקת עולם (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’)
במדבר כ ג וירב העם עם משה ועם אהרן (כת”י, פשי’)
במדבר כ ח והוצאתם להם מים מן הסלע והשקיתם (תה”ש)
במדבר כ יט במסלעה נעלה (שומ’ כת”י), תה”ש: בהר נעלה
במדבר כא ג ויתן את הכנעני בידו (שומ’, תה”ש, פשי’) ויחרם אתהם אותו (תה”ש)
במדבר כא ו השְֹרָפים – שומ’: השרוּפים, תה”ש: הממיתים, וול’, תרג’= השוֹרפים
במדבר כא י אולי כאן מקומם של דב’ י, ו-ז: “ובני ישראל נסעו…“?
במדבר כא יד על כן יאמר בספר: מלחמת ה’ הציתה (סופת?) אש בזהב (תה”ש – אולי משם “ודי זהב”?)את ולהב בסופה (פשי’ – להביתא)
במדבר כא יז את השירה הזאת עֲלֵי באר: ענו לה (תה”ש)
במדבר כא כא וישלח ישראל משה (תה”ש)
במדבר כא כד כי עז יעזר גבול בני עמון (תה”ש)
במדבר כא כח אכלה ער עד מואב (תה”ש, פשי’) בעלי בלעה במות ארנֹן (תה”ש)
במדבר כא ל וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבוֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָאתה”שוְנִינָם אבד חשבון עד דיבון, וּנְשיהם עוד נפחו אש עד מואבפשי’ וְנִירם (=מלכותם) אבד… עד נבח אשר במדברוול’ וְנִירם (=עֻלָּם) אבד מחשבון עד דיבון, ועייפים הגיעו עד נפח אשר עד מידבא? – …וַנָּשֶֹם אש עד נפח, שֹׁאָה על מידבא
במדבר כא לב וילכדוה ואת בנותיה (תה”ש)
הפטרה
בכל הפרק עמון מואב (?)
שופטים יא ז ותגרשוני מבית אבי ותשלחוני מאיתכם (תה”ש –כברא’ כז, כז)
שופטים יא ט ונתן ה’ אותם לפני בידי (כת”י)
שופטים יא טו לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון (?)
שופטים יא כ ולא האמין אבה וימאן סיחן את תֵּת ישראל (תה”ש)
שופטים יא כו בשבת ישראל בערעור בארץ ערוער ובבנותיה (תה”ש, וול’)…
ומדוע לא הצלתָּםתֶּם בעת ההיא (תה”ש כת”י)
שופטים יא לא והיה היוצא אשר יצא (תה”ש, וול’) ראשון מדלתי ביתי (וול’)
שופטים יא לד אין לו ממנהו (תה”ש, פשי’, תרג’)
שופטים יא לה הכרע הכרעתני עכור עכרתיני (תה”ש?)


בלק

במדבר כב ה אל בלעם בן בעור פתורה הפותר (פשי’, וול’) אשר על הנהר נְהַר ארץ בני עמו (תה”ש) עמון (כת”י, שומ’, פשי’, וול’)
במדבר כב יא הנה העם היֹּצֵא יָצָא ממצרים (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’ – כלעיל ה)
במדבר כב לב הנה אנכי יצאתי לשטן לך (פשי’, וול’) לשֹטְנֶךָ (שומ’, תה”ש) כי ירטת (?) הֵרַע (שומ’) הדרך דרכך לנגדי (שומ’, תה”ש, וול’)
במדבר כג ב ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח (כת”י, תה”ש – כלהלן ל)
במדבר כג ב-ה …פר ואיל במזבח. ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח. ויאמר בלעם לבלק התיצב כה…
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח וישם ה’ דבר בפי בלעם… (?)
במדבר כג ד
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו בלעם את שבעת… (תה”ש)

ויקר אלהים אל בלעם ויאמר: אליו אלהים, את שבעת… (רס”ג? – ראו בתגובה כאן ובתשובתי אליה)

במדבר כג י מי מנה עפר יעקב ומספּר וּמִי סָפַר (שומ’, תה”ש) את רֹבַע רבבֹת (?) ישראל
במדבר כג יח האזינה עָדַי עֵדִי בנו צפר (תה”ש – לשון עדות)
במדבר כג כ הנה ברך לברך (שומ’, פשי’) לָקַחתי לֻקַּחתי (תה”ש, פשי’, וול’) ואברך ולא אשיבנה (שומ’, תה”ש, תרג’)
במדבר כג כא לא האַביט (שומ’, פשי’, תרג’) און ביעקב ולא אֶראה (פשי’)
ולא אראה עמל בישראל (תרג’)
במדבר כד ג ונאם הגבר שְׁתֻם העין שֶׁתַּמָּה עינוֹ (?)
במדבר כד ו כנחלים נִטָּיוּ נטוּיִם (שומ’, תה”ש, וול’, תרג’)…
כאֲהָלים נטע כאֹהָלִים נטה ה’ (תה”ש, פשי’, וול’)
במדבר כד ז יזל מים מדליו וזרעו במים רבים – תה”ש, פשי’, תרג’: יקום אדם מזרעו וישלוט בעמים רבים, אולי קראו: יזלו לאֻמִּים מחֵילו וזרעו (או: זרֹעו?) בעַמִּים רביםוירם מאגג מגוֹג (שומ’, תה”ש כת”י) מלְכוּתוֹ (תה”ש)
במדבר כד ח יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחֲלָצָיו\ולֹחֲצָיו ימחץ (?)
במדבר כד יז דרך זרח כוכב מיעקב (תה”ש)… וקרקר וקדקד כל בני שת (שומ’, כירמיהו מח, מה)
במדבר כד יח-יט והיה אדום ירֵשה והיה ירשה שעיר והאביד שריד מעיר איביו (?)
או: והאביד שריד משעיר (?)
במדבר כד כא-כב איתן מושבך קין… כי אם יהיה לבער קין… (?)
במדבר כד כג וירא את עוג וישא משלו (תה”ש)… אוי מי יחיה משֻמוֹ אֵל משָׂמָאֵל (= מסמאל, רעיון שלי :) \ משְׂמאֹל \ מישמעאל (?)
במדבר כד כד וציִּם מיד כתים מירכתי ים וגם הוא עדי יֹאבד (?)
וצים מיד כתים – ראו דנ’ יא, ל: “ובאו בו ציים כתים” מיד כתים – פשי’, וול’: מרומא\איטליה
במדבר כה ד קח את כל ראשי העם רשעי ה’\העם (?)
במדבר כה ה ויאמר משה אל שִבפטי ישראל (שומ’ כת”י, תה”ש)
הפטרה
מיכה ה יג ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך עצבֶּיךָ (?) צרֵיךָ (?)
מיכה ו ב שִמעו הרים… והאתנים והאזינו מֹסדֵי ארץ (?)
מיכה ו ד-ה …את משה אהרן ומרים עִמּוֹ. עמי זכר נא… (?)
מיכה ו ז הִגִיד הֻגַּד (תה”ש) אגיד (וול’, פשי’) לך אדם מה טוב…


פינחס

במדבר כה יב לכן אֶמֹר אֹמַר (לטי’, פשי’) הנני נתן לו את בריתי שלום (תה”ש, פשי’) בריתי שִלּוּם (?)
במדבר כה טו ראש אֻמּות בית אב במדין הוא (? – גלוסה)
במדבר כו ה בני ראובן למשפחתם לחנוך משפחת החנוכי (? – כלהלן)
במדבר כו ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם (? – נוסף בטעות מפס’ יב)
במדבר כו כח-כט בני יוסף למשפחֹתם מנשה ואפרים. בני מנשה למשפחֹתם למכיר (?)
במדבר כו מ ויהיו בני בלע ארד ונעמן לארד משפחת הארדי (שומ’, תה”ש כת”י, וול’) – וראו מה שכתבתי כאן
במדבר כו מב-מג אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחֹת דן למשפחֹתם כל משפחת השוחמי לפקדיהם (?)
במדבר כו מד-מה לבריעה משפחת הבריעי. לבני בריעה לחבר משפחת החברי (כת”י, שומ’, תה”ש)
במדבר כו נט אשר ילדה אֹתָהּ אֹתָם ללוי (תה”ש)
אשר ילדה אֹתָהּ יֻלְּדָה ללוי (פשי’, וול’)
אשר ילדה אֹתָהּ ללוי (תרג’)
אשר ילדה אֹתָהּ אִמָּהּ ללוי (?)
במדבר כז א …בן מכיר בן מנשה למשפחֹת מנשה בן לבני יוסף (תה”ש)
…בן מכיר בן מנשה למשפחֹת מנשה (וול’)
במדבר כז יד …במריבת העדה להקדישני ולא קדשתוני (תה”ש)
…במריבת העדה להקדישני ולא קדשתוני (פשי’)
במדבר כח ב את קרבְנִי לחמִי קרבְּנֵי לחמֵי לאשי לריח ניחחי (תה”ש + ?)
במדבר כח יד חצי ההין יהיה יין לפר … ורבעית ההין לכבש יין (שומ’, פשי’, וול’?)
במדבר כח כב-כג … אשר לעלת התמיד תעשו את אלה. כאלה תעשו ליום (תה”ש, וול’)
במדבר כט לא מנחתה ונסכָּהּיה (כת”י, פשי’, תרג’, וול’)
במדבר כט לג במספרם כמשפטם (כת”י, שומ’, וול’)
הפטרה
מל”א יט ג ויַּרְא ויִּרָא ויקם וילך (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)
מל”א יט ד ויאמר רב לי (פשי’, תרג’, וול’)… קח נפשי ממני (כת”י, תה”ש, פשי’)
מל”א יט יא ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים
ואחר הרוח רעש חזק מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברעש ה’ (?)
מל”א יט טו לך שוב לדרכך ובאת מדברה דמשק ובאת ומשחת… (תה”ש)
מל”א יט כא ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם (תה”ש)ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן הבשר לעם (?)


מטות

במדבר ל ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה ביום שמעו (תה”ש)
וקמו כל נדריה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’)
במדבר ל ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקומו כי הניא אישה אותה וה’ יסלח לה (שומ’)
במדבר לא ג החלצו מאתכם אנשים לִצְבָא י-הוה ויהיו על מדין (?, תה”ש: לפני ה’)
במדבר לא ו אלף למטה לצבא… בן אלעזר הכהן לצבא (תה”ש)
במדבר לא טו ויאמר אליהם משה למה החייתם כל נקבה (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
במדבר לא כא ויאמר משה אל אלעזר הכהן אֱמֹר (שומ’)
במדבר לא כח והרמת מכס… אחד נפש מחמש המאות (?) מן האדם ומן הבהמה (כת”י, תה”ש – שומ’ מוסיף בסוף הפסוק)
במדבר לב יז ואנחנו נחלץ חמֻשים (תה”ש)
במדבר לב כו טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו (תה”ש) יהיו שם בערי הגלעד (תה”ש, פשי’, וול’)
במדבר לב לב …ארץ כנען ואִתָּנוּ וּתְנוּ (תה”ש) ואָתָּה תְנָה (?) ואָתָאנוּ (? = באנו) אחזת נחלתנו
במדבר לב לח ויקראו בשמֹתָן את שמות הערים (תה”ש)
במדבר לב לט וילכו בני וילך בן מכיר בן מנשה… וילכדֻהָ וילכְּדָהּ (תה”ש)
וילכו בני וילך מכיר בן מנשה (?)
הפטרה
ירמיהו א א דברי דבר ה’ אשר היה אל ירמיהו (תה”ש – ראו ד’)
ירמיהו א ד ויהי דבר ה’ אליו לאמר (תה”ש – ראו א’)
ירמיהו א יד מצפון תפתח תֻּפַּח\תְּנֻפַּח הרעה (תה”ש – לשון אש, דליקה)
ירמיהו א טו כי הנני קֹרא לכל משפחות ממלכות צפונה (תה”ש, ראו כה, ט)
ירמיהו ב א-ב ויהי דבר ה’ אלי לאמר: הלך וקראת באזני ירושלים לאמר: ויאמר: כה אמר ה’: זכרתי לך… (תה”ש)
ירמיהו ב ב-ג לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה אחרֵי קדוש ישראל. קֹדש ישראל לה’… (תה”ש)


מסעי

במדבר לג ג-ד …לעיני כל מצרים. ומצרים המקברים את כל בכור אשר הכה ה’ בהם את כל בכור (וול’)
במדבר לג ל ויסעו מחשמֹנה [אולי לכאן יש להעביר את לו-מא וכך לפתור את חידת דב’ י ו-ז? ויחנו במדבר צִן… ויסעו מהֹר ההר] ויחנו במֹסרות
במדבר לג לו ויחנו במדבר צִן ויסעו ממדבר צִן ויחנו במדבר פארן הִוא קדש (תה”ש)
במדבר לג לח ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה’ (תה”ש)… בחדש החמישי הראשון (פשי’)
במדבר לד ו וגבל ים והיה יהיה לכם (שומ’, תה”ש, פשי’) הים הגדול וגבול יַגְבִּילוֹ (שומ’, תה”ש)
במדבר לד כ ולמטה בני שמעון (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’, תרג’)
במדבר לה ד אלף אלפיים אמה סביב (תה”ש – ראו פס’ הבא)
במדבר לה ה זה יהיה להם לכם מגרשי הערים (כולם)
במדבר לה ו-ז ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר. אתהן ואת מגרשיהן. כל הערים אשר תתנו ללויים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן (?)
במדבר לה יא ונס שמה הרצח (שומ’) כל (כת”י, תה”ש) מכה נפש בשגגה
ונס שמה רצח כל מכה נפש בשגגה (?)
במדבר לה לג ולא תחניפו את הארץ אשר אתם יֹשבים בה (כולם)
במדבר לו א …בן מנשה ממשפַּחַחֹת (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’) בני מנשה בן יוסף (כת”י, פשי’)
במדבר לו ב ויאמרו את אדני צוה ה’… ואדני ואותנו צִוָּה בה’  לתת את נחלת… (?)
הפטרה
ירמיהו ב ט ואת בני בניכם אריב (כת”י, וול’)
ירמיהו ב יב שמו שמים על זאת ושערו חָרבו הרבֵּה (תה”ש) חִרְדו (?) מאד
ירמיהו ב טז יִרְעוך יְדָעוּךְ (כת”י, תה”ש, וול’) יְרֹעוּך (פשי’?) יְעָרוּך (?) קדקד
ירמיהו ב יז הלא זאת תעָשָׂה לך (?) עזבך את אותי אמר ה’ אלהיך בעת מוליכך בדרך (תה”ש)
ירמיהו ב יח שיחור – תה”ש: Γηῶν = גיחון
ירמיהו ב יט ולא פחְדָתי אליך פָחַדְתְּ אֵלָי (? כהושע ג, ה: “ופחדו אל ה'”)
ירמיהו ב כד בחדשה בעֹנתה >> בעֻנֹּתָהּ ימצאונה (תה”ש?)
ירמיהו ב כח …היו אלהיך יהודה ומספר חוצות ירושלים קטרו לבעל (תה”ש – עפ”י יא, יג)
ירמיהו ג ד הלא מעתה מְעֹנָה קראת לי אבי (תה”ש? תרגם לשון בית, מעון)


דברים

בכל ספר דברים יש המון חילופי יחיד-רבים, כגון: לך\לכם, לעיניך\לעיניכם, וכן המון חילופי ה’\ אלהים\ אלהיך\ אלהיכם וכדומה – ולא נרשמו כאן.
דברים א א וְאלה הדברים (כת”י, תה”ש כת”י, פשי’ כת”י) – ראו כאן
דברים א טו ואקח את ראשי שבטיכם מכם אנשים… ושטרים לשֹפבטיכם (תה”ש)
דברים א לג לתור לכם מקום לחנֹתכם לַנְחֹתכם (תה”ש)
דברים א לה אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכהם (תה”ש)
דברים א מה ותָשֻבו ותֵשְבו ותבכו (שומ’, תה”ש, פשי’ – כלהלן: ותשבו בקדש)
דברים ב יט ואל תתגר בם מלחמה (תה”ש, תרג’)
דברים ב כג והעוים הישבים בחצרים באשדוד עד עזה (תה”ש כת”י)
דברים ב כז בדרך בדרך אלך (תה”ש)
בדרך בדרך המלך אלך (וול’)
דברים ב לא החל רש לרשת את ארצו (תה”ש, וול’)
דברים ג יב מערער אשר על שפת נחל ארנן (כולם – כלעיל ב, לו; להלן מ, מח)
דברים ג יג לכל הבשן, ההוא לכל הבשן ההוא, יקרא ארץ רפאים (?)
הפטרה
ישעיה א ט …הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו (תה”ש, פשי’, וול’)
…הותיר לנו שריד, כמעט. כסדם היינו (?)
ישעיה א יב כי תבאו לֵרָאות לִרְאוֹת פני (כת”י, פשי’)
מי בקש זאת מידכם רְמֹס רֹמְסֵי חצרי (?)
ישעיה א טו ידיכם דמים מלאו אצבעותיכם בעאון (קומ’ [=בעוֹן])
ישעיה א כ ואם תמאנו ומריתם בחרב תאֻכְּלוּ (קומ’, כת”י)
…ומריתם מחרב תאֻכְּלוּ (? הפלו’) חרב תאֻכְּלוּ תֹאכֵלוּ (?)
ישעיה א כה ואצרף כַּבֹּר בְּכֻר סיגיך (?)
ישעיה א כז ציון במשפט תפדה ושָׁבֶיהָ ושִׁבְיָהּ בצדקה (תה”ש)


ואתחנן

דברים ג כד ואת ידך החזקה ואת זרועך הנטויה אשר מי אל… (תה”ש)
דברים ד ה כאשר צוני ה’ אלהי (כת”י, תה”ש כת”י) אלהים (פשי’) לעשות כן…
דברים ד כח ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם (כת”י, תה”ש)
דברים ד כט ובקשתָּם משם את ה’ אלהיך ומצאתוֹ (שומ’, וול’)
דברים ד לו-לז ודבריו שמעת מתוך האש. ותֶּחִי. ותחת כי אהב… (? – תה”ש לא גורס ‘ותחת’)
דברים ד לז ויבחר בזרעָםו אחרֵיהםו (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’, תרג’)
דברים ד מא בעבר הירדן מזרַחה השמש (כת”י, שומ’ כת”י, פשי’ תרג’)
דברים ד מד וזאת התורה אשר שם משה (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’ – ראו א, א)
דברים ה ד דבר ה’ עמכם בהר מתוך האש (כת”י, קומ’, תה”ש כת”י)
דברים ה ח פסל וְכל תמונה (כולם חוץ מתה”ש) פסל או כל תמונה (תה”ש)
דברים ה יד וּבַיום השביעי שבת לה’ אלהיך (כת”י, קומ’, נאש) לא תעשה בו כל מלאכה (קומ’, נאש, שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
דברים ה טו לעשות את יום השבת ולקדשו (תה”ש)
דברים ה כא ולא תחמד אשת בית רעך (כת”י, שומ’)
ולא תתאוה תחמד (שומ’) בית אשת רעך (כת”י, שומ’)
דברים ה כג את הקול מתוך החשך האש וההר בער באש (כת”י, תה”ש)
דברים ה כז את כל אשר יאמר ה’ אלהינו אליך (קומ’, תה”ש כת”י, פשי’, וול’)
דברים ו כ והיה כי ישאלך בנך (כת”י, שומ’, תה”ש)…
אשר צוה ה’ אלהינו אתכם אותנו (תה”ש כת”י, וול’) – ראו כאן
דברים ז ד כי יסיר את בנך מאחרַי מאחרֵי י-הוה (? – אלו דברי משה)
ועָבַדו אלהים אחרים (כת”י, שומ’, תה”ש, וול’)
הפטרה
ישעיהו מ ב כי מָלְאה מלא (קומ’) מִלְּאה צבאה (?)
ישעיהו מ ו קול אֹמר קרא ואָמַר ואוֹמרה מה אקרא (קומ’, תה”ש)
ישעיהו מ יב מי מדד בשעלו מַיִם מֵי יָם (קומ’)… וכל בשלִש עפר הארץ (תה”ש)
ישעיהו מ יג מי תכן את רוח ה’ ומי איש עצתו יודיענו (תה”ש, פשי’, וול’)
ישעיהו מ יד וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבנות יודיענו (תה”ש)
ישעיהו מ יט …וצֹרף בזהב ירקענו [? לכאן יש להעביר את מא, ו-ז? איש את רעהו יעזרו… לא ימוט] ורתקות כסף צורף יצרוף (? + תה”ש, פשי’)
ישעיהו מ כ המסֻכָּן תרומה החרש, עץ לא ירקב יבחר (תה”ש)


עקב

דברים ח ז אל ארץ טובה ורחבה ארץ נחלי מים (כת”י, קומ’, שומ’, תה”ש)
דברים ח יח אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב כיום הזה (שומ’, תה”ש כת”י)
דברים ח יט העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון (תה”ש)
דברים ח יט-כ …והשתחוית להם העדותי בכם היום כי אבד תאבדון. כגוים אשר ה’ מאביד מפניכם כן תאבדון (? – לשון יחיד ההופכת לרבים + כפילות)
דברים ט י ועליהם ככֹּל הדברים (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’) אשר דבר ה’ עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל (תה”ש כת”י)
דברים ט יב עשו להם עגל מסכה (כת”י, שומ’)
דברים ט כח פן יאמרו עם (שומ’) יושבי (תה”ש) הארץ
דברים י ו-ז שומ’ “מסדר” את הפסוקים כך שיתאימו לבמ’ לג, לא והלאה
דברים י ט ה’ הוא נחלתו כאשר דבר ה’ אלהיך לו (תה”ש)
דברים יא ח אשר אנכי מצוך מצוה אתכם היום (כולם)…
אשר אתם עֹברים באים שמה לרשתה (קומ’, שומ’, וול’)
דברים יא י לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע… (?)
דברים יא יג והיה אם שמע תשמעו אל מצותי (תה”ש כת”י) כל המצוות (תה”ש כת”י) אשר אנכי…
דברים יא כב את כל אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשתה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’)
דברים יא כד מן המדבר ועד הלבנון (?) וּמן (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) הנהר הגדול (כת”י, תה”ש, תרג’, וול’) נהר פרת
הפטרה
ישעיהו מט יז מהרו בניך, מהָרסיך בֹּנַיִךְ מהֹרְסָיִךְ, ומחרִביך ממך יצאו (תה”ש?)
ישעיהו מט כא ואני שכולה וגלמודה גֹלה וסורה ואלה מי גדל (תה”ש)
גֹלה וסורה ואסירה (עקי’, וול’)
ישעיהו מט כד ואם שבי צדיק עריץ ימלט (קומ’, פשי’, וול’)
ישעיהו מט כה ואת יריבַיִך אנכי אריב (כת”י, וול’)
ישעיהו נ ב הקצור קצרה ידי מפדוּת מפדוֹת (תה”ש, תרג’, וול’)
תבאש דגתם מאין מים ותמֹת בהמתם בצמא (?)
ישעיהו נ ד לעות עת יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר (?)
ישעיהו נ י מי בכם ירא ה’ שֹמֵעַ יִשְׁמַע בקול עבדו (תה”ש, פשי’)
ישעיהו נ יא קֹדחי אש מאזרי מאִירֵי זיקות (?) לכו באור באוֹר אשכם (תה”ש)
ישעיהו נא ב כי אחד קראתיו ואברכהו ואפרהו וארבהו (קומ’)


ראה

דברים יב ג ואשריהם תשרפון באש תגדעון ופסילי אלהיהם תגדעון תשרפון באש (תה”ש – כלעיל ז, ה)
דברים יב ה אל המקום אשר יִבְחַר בָּחַר (שומ’ – וכך בכל מקום [תיאו’])…
לשום את שמו שם, לשִׁכנוֹ לשַׁכְּנוֹ, תדרשו ובאת שמה (? + תה”ש)
דברים יב ז ואכלתם… ושמחתם… ובתיכם אשר ברכך ה’ אלהיך (? – ל’ יחיד)
דברים יב יח ועבדך ואמתך והלוי והגר אשר בשעריך (תה”ש)
דברים יב כג ולא תֹאכַל תֵּאָכֵל הנפש עם הבשר (תה”ש)
דברים יב כג-כד …הנפש עם הבשר. לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו תשפוך כמים (וול’)
דברים יב ל פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש (כת”י)
דברים יג י כי הרג תהרגנו הגד תגידנו ידך תהיה בו (תה”ש)
דברים יד ח ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה ושֹסַע שֶׁסע פרסה והוא גרה לא יגוֹר (שומ’, תה”ש – כמו וי’ יא, ז)
דברים יד יג והרדאה (כת”י, תה”ש) ואת האיה והדיה למינה (כת”י, שומ’, תה”ש)
דברים יד כו-כז …ושמחת אתה וביתך. והלוי אשר בשעריך, לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך (כת”י, תה”ש)
דברים טו ב שמֹט כל בעל מַשֶּׁה את משֵה ידו (?)… לא יגש את רעהו ואת אחיו (תה”ש)
דברים טז ו …לשכן שמו שם, שם תזבח (שומ’, תה”ש כת”י)
דברים טז ט מהחִלְּךָ חרמש בקמה (שומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
דברים טז טז יֵרָאה יִרְאה כל זכורך… ולא יֵרָאה יִרְאה את פני ה’ ריקם (?)
הפטרה (=חלק מהפטרת נח)
ישעיהו נד יא מרביץ בפוך בנופך אבניך (תה”ש) ויסַדְתִּיךְ ויסֹדֹתַיִךְ בספירים (קומ’, תה”ש)
ישעיה נד יג ורב שלום בוניך (קומ’ – ו’ מעל השורה)
ישעיה נד טו הן גור יגור אפס (תה”ש, פשי’) מאותי מאִתִּי (קומ’) מי גר אתך עליך יפול (תה”ש, ערב’)
ישעיה נה א …ואשר אין לו כסף. לכו. (?)שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף… (קומ’, תה”ש, פשי’)


שֹפטים

דברים יז ג …או לכל צבא השמים אשר לא צִוִּיתִי
צויתים (כת”י) צויתיו (שומ’) צויתיך (תה”ש כת”י) צִוָּה (תה”ש כת”י)
דברים יז ה והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא… את האיש או את האשה וסקלתם (תה”ש, וול’)
דברים יז ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט (תה”ש כת”י)
ובאת אל הכהנים או הלוים או ואל השפט (פשי’)
ודרשתָ ודרשוּ והגידו לך (שומ’, תה”ש)
דברים יז י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה’ ושמרת לעשות ככל אשר יורוּך (תה”ש כת”י)
דברים יז יב הכהן העֹמד לשרת שָׁם את שֵׁם ה’ אלהיך (תה”ש)
דברים יח ב הפס’ נראה ככפילות (ראו י, ט: “ה’ הוא נחלתו כאשר דבר…”)
דברים יח ח לבד מִמְכָּרָיו ממַּכָּרָיו (? השוו מל”ב יב ו) מכְּמָרָיו (? השוו מל”ב כג ה) על האבות
דברים יח טו נביא מקרבך מאחיך מקרב אחיך כמֹני (שומ’, תה”ש)
דברים יט טו לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא (תה”ש כת”י)… יקום כל דבר (תה”ש, וול’)
דברים כ ד להלחם לכם עם אויביכם להוְיוֹשיע אתכם (תה”ש, פשי’)
דברים כ יז החתי והאמרי הכנעני והגרגשי והפרזי … (שומ’, תה”ש)
דברים כ יט כי האדם עץ השדה – תה”ש: תרגם ב-ה’ השאלה “וכי האדם עץ השדה?”, פשי’ + וול’: תרגמו לשון שלילה “כי לא כאדם עץ השדה”
דברים כא ו וכל זקני העיר ההיא הקרֹבים הקרובה אל החלל (?)
הפטרה
ישעיה נא יב אנכי אנכי הוא מנחמךָכם מי אתָּה ותירָאי (תה”ש)
ישעיה נא יד ולא ימות לשחת ולא יחסר לַחְמוֹ לֵחוֹ (?) לֵחָמוֹ (? – הליחה שלהם)  לְחֻמוֹ (המצאה שלי – לשון בשר, ראו צפ’ א, יז)
ישעיה נא טו רֹגַע גֹעֵר הים (?)  רֹקַע הים (המצאה שלי – לעיל מב, ה; מד, כד)
ישעיה נא טז לנטֹע לנטֹת שמים (?)
ישעיה נא יז את קֻבַּעַת כוס התרעלה (סומ’, תה”ש?)
ישעיה נא יט מי איְנחמך (קומ’, תה”ש, תרג’)
ישעיה נא כב את קֻבַּעַת כוס חמתי (תה”ש, פשי’)
ישעיה נב ב קומי שביַּת ירושלים (? לשון שֶבי, לא ישיבה)
ישעיה נב ו לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא (קומ’, תה”ש, פשי’, וול’)
ישעיה נב ח בשוב ה’ ציון ברחמים (קומ’)
ישעיה נב ט כי נחם ה’ עמו גאל ירושלם ישראל (כת”י)


כי תצא

דברים כא יא וחשקת בה ולקחתָהּ לך לאשה (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’)
דברים כא יב-יג וגלחה וגלַּחְתָּ את ראשה… והסירה והסירות את שמלת שביה (תה”ש)
דברים כא כא וכל ישראל והנשארים ישמעו ויראו (תה”ש, כלעיל יט, כ)
דברים כב ט פן תקדִיש המלאה (שומ’)
דברים כב יז והנה הוא שם לה עלילֹת דברים (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)
דברים כב יח זקני העיר ההִוא את האיש ההוא ויסרו אתו (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’)
דברים כב כח ושכב עמה ונמצָאו (תה”ש)
דברים כג ג לא יבא ממזר בקהל ה’ גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה’ (תה”ש)
דברים כג יב וכבא השמש יבא אל תוך המחנה (כת”י, שומ’, וול’)
דברים כג יד ויתד תהיה לך על אֲזֵנֶךָ אֱזֹרֶךָ (תה”ש)
דברים כד א כי יקח איש אשה ובא עליה ובעלה (שומ’)…
דברים כד ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר (תה”ש)
דברים כד ו לא יתחבֹל רחיִם ורכב (תה”ש)
דברים כד יד לא תעשק שכיר שְֹכַר עני ואביון (כת”י, קומ’)… או מגרך אשר בארצך בשעריך (כת”י, תה”ש, פשי’)
דברים כד טז לא יומתו ימותו… (x2- שומ’ כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’)
איש בחטאו יומתו יומת (כת”י, שומ’) ימות (כת”י, קומ’, תה”ש, פשי’, וול’) – השוו מל”ב יד, ו; דה”ב כה, ד!
דברים כד יז לא תטה משפט גר יתום ואלמנה (תה”ש – כלהלן כז, יט)
לא תטה משפט גר יתום ולא תחבֹל בגד אלמנה (? – מעין תקבולת)
לא תטה משפט גר יתום ולא תחבֹל בגד אלמנה. וזכרת כי עבד היית… (?)
דברים כד יט, כ, כא לגר ליתום לאביון ולאלמנה יהיה (תה”ש)
דברים כה ב-ג והיה אם בן הכות הרשע והפילו השֹפט והכהו לפניו כדי רשעתו והפלתו לפניהם. במספַּר. ארבעים יכנו… (תה”ש כת”י)
דברים כה ו והיה הבן הבכור אשר תלד (שומ’)
והיה הבן הבכור אשר תלד (תה”ש)
דברים כה יב לא תחוס עינך עליה (תה”ש, פשי’, וול’)
הפטרה (=הפטרת נח)
ישעיה נד א רני… פצחי רנה וצהלי (תה”ש)
ישעיה נד ב ויריעות משכנותיך יַטּוּ (כת”י) יֻטּוּ (עקי’, סומ’, תיא’) הַטִּי (תה”ש, פשי’, וול’) אל תחשכי
ישעיה נד ח בשצף בשפץ (? – באכדית šipṣu = בכוח) בשטף (?)
ישעיה נד ט כִּימֵי כִּי מֵי (הצעה שלי) כְּמֵי (?) נח
מִימֵי מֵי נח … אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ (תה”ש)


כי תבֹא

דברים כו ב אשר תביא מארצך אשר ה’… (תה”ש)
דברים כו יב בשנה השלישת שְׁנַת המעשר ונתתה שֵׁנִית המעשר ללוי (תה”ש)
דברים כו יח-יט להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו. ולתתך עליון… (? נראה שהועתק בטעות מ-יז)
דברים כז ד בהר עיבל גרזים (שומ’)
הפסוק כולו נראה כתוספת – ל’ רבים + חוזר על קודמיו
דברים כז ח בָּאֵר היטב – וול’ תרגמו בְּאוֹר (lucide) היטב…
דברים כח ד ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך (תה”ש – כלהלן יח)
דברים כח יב והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשֹׁלו (תה”ש – כלעיל טו, ו)
דברים כח יח ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך (כת”י – ראו לעיל ד)
דברים כח כ עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר אשר עזבתני (? גוף ראשון)
אשר עזבתני את ה’ (תה”ש כת”י)
דברים כח כב ובחרחֻר ובחרב (תה”ש כת”י) ובחֹרֶב (וול’ – לשון חום)
דברים כח לב ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום (כת”י, תה”ש)
דברים כח לז והיית לשַׁמָּה לְשֵׁם למשל ולשנינה (שומ’) והיית שָׁם לשַמָּה (תה”ש)
דברים כח נב והצר לך בכל שעריך… בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן… (? – דיטו’)
דברים כח ס את כל מדוֵיה מצרים (כולם חוץ מתה”ש)
דברים כח סד למחוק? (חוזר על פס’ לו)
דברים כח סח והשיבך ה’ מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראותה (? גוף ראשון)
דברים כח סט וְאלה דברי הברית (שומ’, תה”ש כת”י)
דברים כט ד ואיולך אתכם (תה”ש, פשי’, וול’)… מעליכם ונעלכםך לא בלותה מעל רגלכםך (שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’, וול’)
דברים כט ה למען תדעו כי אני הוא ה’ אלהיכם (תה”ש כת”י)
הפטרה ס א-כב
ישעיה ס ד על צד תאמנה תנשֶֹינה (קומ’ – הסבר)
ישעיה ס ה אז תיראי ונהרת (כת”י)
ישעיה ס ז אילי נביות ישרתונך (? ראו להלן י “ומלכיהם ישרתונך”) יעלו על רצון לרצון על מזבחי (קומ’, כת”י, תה”ש, פשי’, תרג’)
ישעיה ס ט כי לי איים יְקַוּוּ  יִקָּווּ (? לשון מקווה)
ישעיה ס יט ולנגה הלילה הירח לא יאיר לך (תה”ש)
ישעיה ס כא יירשו ארץ נצר מטעי (קומ’, כת”י)
נצר מטעֵי ה’ (?) מעשה ידָיו להתפאר (קומ’, תה”ש)


נצבים

דברים כט ט ראשיכם שבטיכם (פשי’, תרג’) זקניכם שפטיכם ושטריכם (תה”ש)
ראשיכם שֹׁבפְטיכם (? – ראו יה’ כג, ב; כד, א + תה”ש הנ”ל)
דברים כט יד  כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה’ אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום (וול’)
דברים כט כה וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום (תה”ש כת”י)
דברים כט כח והנגלֹת לנו ולבנינו לכם ולבניכם עד עולם (תה”ש כת”י)
דברים ל טז ואם תשמע אל מצות ה’ אלהיך אשר אנכי מצוך… (תה”ש)
דברים ל יח עבר את הירדן לבא שמה לרשתה (תה”ש כת”י, כלעיל ד, כו ועוד)
הפטרה
ישעיה סא י כחתן יכהן יכין פאר וככלה תעדה כליה (?)
ישעיה סב כי יבעל כִּבְעֹל בחור בתולה (קומ’)
ישעיה סב ט והללו את י-הוה אֹתִי… בחצרות קדשי (?)
ישעיה סג א צֹעֶה צֹעֵד ברב כחו (עקי’, וול’)
ישעיה סג ה …זרֹעי וחמתי וַאַמָּתִי היא סמכתני (?)
ישעיה סג ו ואבוס עמים באפי ואשכבְּרם בחמתי (כת”י)
ישעיה סג ח-ט …ויהי להם למושיע בכל צרתם. לא צִר ומלאָך, פניו הושיעם (תה”ש)


וילך

דברים לא א וילך ויכַל משה וילְדבר (קומ’, תה”ש – כלהלן לב, מה)
דברים לא ה ועשיתם להם ככל המצוה כאשר צויתי אתכם (תה”ש, וול’)
דברים לא ז כי אתה תבוא תביא את העם הזה (כת”י, שומ’, פשי’, וול’)
כי אתה תבוא את לפני העם הזה (תה”ש)
דברים לא ח וה’ הוא ההֹלך לפניך הוא… (תה”ש כת”י)
וה’ הוא ההֹלך לפניך הוא יהיה עמך (תה”ש כת”י)
דברים לא יא תקראוּ את התורה הזאת (תה”ש)
דברים לא יג ובניהם… אשר אתם הם חיים על האדמה (שומ’, תה”ש, וול’)
דברים לא יח הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’, תרג’ – כלעיל יז)
דברים לא יט ועתה כתבו לכם כְּתֹב להם… ולמדהּ (פשי’)
דברים לא כא … אשר נשבעתי לאבתיו\ם (כת”י, שומ’, תה”ש, פשי’) לו (וול’)
דברים לא כג תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך (כת”י) אשר נשבעתי ה’ להם ואנכי והוא יהיה עמך (תה”ש)
דברים לא כח שבטיכם זקניכם ושטריכם ושפטיכם (תה”ש כת”י)
הפטרה (שובה)
הושע יד ג כל לא תשא עון וקח אך תקח טוב ונשלמה פרים פְּרִי שפתינו (תה”ש)
הושע יד ו יפרח כשושנה ויך ויֵט שרשיו כלבנון כלִּבְנֶה (?)
הושע יד ז וריח לו כלבנון כלבונה (?)
הושע יד ח ישֻבו יֹשבֵי יֵשְׁבוּ בצלו (תה”ש, פשי’)
הושע יד ט ויאמר אפרים מה לי עוד… (פשי’) אפרים מה לי לו עוד… (תה”ש)
אני עניתי ואשורנו עניתיו ואאשרנו (תה”ש?)
יואל ב יז יבכו הכהנים, ויאמרו משרתי ה’: ויאמרו: חוסה ה’ (?)
יואל ב כ ואת הצפוני הצַפְצְפוֹנִי (? – נשבע לכם שיש הצעה כזו!…)
והדחתיו אל ארץ ציה ושממה והשימותי (? – תרגמו לשון הטבעה) את פניו אל הים הקדמני (תה”ש)
כי הגדיל ה’ לעשות (?)
יואל ב כג מורה ומלקוש בכַּראשון (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’ = כמו בראשונה)
יואל ב כה ושלמתי לכם את השָנִים שְׁנַיִם את אשר אכל הארבה (? = פי שנים)
יואל ב כו …עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם (? – הועתק בטעות מ-כז)
מיכה ח יט יכבֹש עונֹתינו ותיַשליך (?) במצֻלות ים כל חטֹאותֵנוּם (כת”י, תה”ש, פשי’, וול’)


האזינו

דברים לב ה שחתוּ לו לא בניו מומם בני מום (שומ’)
שחתוּ לו לא בניו מומם ולא לו בני מום (פשי’)
דברים לב ח יצב גבלת עמים למספר בני ישראל אֵל (קומ’, תה”ש [=מלאכי אל]) – ראו כאן
דברים לב ט כי ויהי חלק ה’ עמו יעקב, חבל נחלתו ישראל (שומ’, תה”ש)
דברים לב י ימצאהו יאמצהו בארץ מדבר (שומ’, תה”ש? ל’ סיפוק צרכים)
ובתהו ילל וליל ישמֹן (?)
דברים לב יא כנשר יעיר יִצֹּר קנו (תה”ש?)
דברים לב טו ויאכל יעקב וישבע וישמן ישרון ויבעט (שומ’, תה”ש)
דברים לב יט וירא ה’ וינאץ מכעס ויכעס, וינאץ בניו ובנתיו (?)
דברים לב כג אַסְפֶּה אֹסְפָה עלימו רעות (תה”ש?, וול’? – ראו מי’ ד, ו)
דברים לב כו אמרתי אפאיהם אפיצם (תה”ש) איפה הם (פשי’, וול’)
דברים לב כז לולי לו לא כעס אויבִי אגור פן ינכרו צרינוּמו (שומ’)
דברים לב ל אם לא כי צורם מכרם (כת”י, שומ’, תה”ש?)
דברים לב לד הלא הוא כמֻס כנוס עמדי (שומ’, תה”ש?)
דברים לב לה לי ליום נקם ושלם, לעת… (שומ’, תה”ש)
דברים לב מג הרנינו גוים שמים עַמוֹ עִמּוֹ והשתחוו לו בני\כל אלהים
כי דם עבדיו בניו יקם ונקם ישיב לצריו ולשנאיו ישלם
וכפר אדמַתו עמו (קומ’, תה”ש)
דברים לב מה ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה (כת”י, שומ’, תה”ש כת”י, פשי’)
דברים לב נב ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל (תה”ש)
הפטרה לא ציינתי את השינויים הרבים בעדי הנוסח שמהווים ‘הרמוניזציה’ לתה’ יח
שמ”ב כב ח ויתגעשו כי חרה לו בהם (תה”ש)
שמ”ב כב לג ויַתֵר וַיִּתֵּן (כת”י = תה’) >> וַיָּכֵן (תה”ש? ל’ הכנה) תמים דרכי
שמ”ב כב לו ותתן לי מגן ישעך וענֹתך ועזרתך תרבני (קומ’)
שמ”ב כב מ ותַעֲזרני חיל למלחמה (תרג’)
שמ”ב כב מד-מה עם לא ידעתי יעבדני. בני נכר יתכחשו לי לשמע אזן ישמעו לי (קומ’)
שמ”ב כב מו בני נכר יבֹּלוּ יִכְלוּ (כת”י, תרג’)
שמ”ב כב מח האל הנֹתן נקמֹת לי ומוריד ומרדד עמים תחתני (קומ’)


וזאת הברכה

דברים לג ב וזרח משעיר למו לנוּ (תה”ש) לעמוֹ (?)
ואָתָה מרִבְבֹת קֹדֶשואֶת רבבת קָדֵשׁ (תה”ש) ואִתּוֹ רבבת קדש (פשי’) ואתה ממְרִבַת קָדֵשׁ (?)
דברים לג ג והם תכו לרגלך ישאֻם מדברתיך (? כמו “וישא יעקב רגליו”)
דברים לג ה ויהי בישרון לְמלך (תה”ש – כלומר, משה)
דברים לג ו ויהי מְתיו מספר תמים מספרו (?)
דברים לג ט האֹמר לאביו ולאמו לא ראיתיו (?)
דברים לג יא ומשנאיו מן יקומון מִנִּי קוּם (?) בל יקומו (קומ’)
דברים לג יג ממגד שמים מטל מֵעַל (כת”י – כבר’ מט, כה) מטל שמים מעל (פשי’)
דברים לג טז תבואתה תֶּאֱתֶה לראש יוסף (?)
דברים לג יז בהם עמים ינגח, יחדָו יִדְחֶה (?) אפסי ארץ
דברים לג יח שמח זבלון בצאתך ושִׂישׂ יששכר באהלך (?)
דברים לג יט ושׂצְפוּנֵי טמוני חול (?)
דברים לג כא חלקת מחקק ספון ויתא ויתאספון ראשי עם (? כלעיל ה’)
דברים לג כה וכימיך דבאך רֻ\רַבֶּיךָ (שומ’)
דבאך – תה”ש, פשי’: חזקך; וול’: זקנותך
דברים לג כו אין כָאל כְּאֵל ישרון (תה”ש, פשי’, וול’)
רֹכב שמים בעזרך בעֻזּוֹ, ובגאוָתוֹ שחקים (?)
דברים לג כז מעֹנה מעל אלהי קדם, ומתחת… (וול’)
דברים לג כח וישכֹן ישראל בטח, בדד עין עָן יעקב (? – לשון משכן, ראו יש’ יג, כב)
דברים לד ב ואת כל ארץ נפתלי (כת”י, תה”ש) ואת כל ארץ אפרים (כת”י, תה”ש, פשי’)
דברים לד ז ולא נס לחֹה – וול’: ולא זזו שיניו! (nec dentes illius moti sunt)
הפטרה
יהושע א א ויהי אחרי מות משה עבד ה’ ויאמר ה’ (תה”ש)
יהושע א ב אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל  (תה”ש)
יהושע א ד ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול (תה”ש)
יהושע א יד בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו (תה”ש – ראו בפס’ הבא)
יהושע א טו ושבתם לארץ ירֻשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד ה’ בעבר הירדן (תה”ש)
יהושע א יז ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך (תה”ש, פשי’ כת”י)

48 תגובות על “נוסח המקרא – הערות נוסח לפי פרשות השבוע

  1. בעניין דם חזיר , לייבל (בית מקרא- יח-יט – תשכ”ד) הציע לקרוא:
    “הדם חזיר” (הדם בארמית – חתך)
    דניאל ב5: “ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה *הדמין* תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון”

    • יפה!
      האמת, שכמו כמה הצעות של חכמי הנוסח, זה כ”כ מבריק שברור שזה לא נכון :)
      ואגב, בזמנו קראתי תוך כדי עמידה את הספר של טור-סיני (‘פשוטו של מקרא’ נדמה לי?) והוא מלא הצעות כאלו כרימון – אין לי אותו לצערי, אבל מובטחני שלחכם לשון כמוך יש – אשמח אם תוכל לעיין בו מדי פעם ולשתף בהברקותיו.

  2. אני דווקא כן מקבל את הצעתו.
    אין לי עדיין את פשוטו של מקרא, אך יש לי את הסדרה הלשון והספר
    יש לו דרך חשיבה דומה לשלי, והרבה רעיונות מעניינים
    אך כמובן לא עם כולם אני מסכים

  3. Pingback: הרבי מליובאוויטש, ה'כתר' ונוסח המקרא | ארץ העברים

    • אהה, אתה אומר ש”אברך” = כרוז – זה רעיון יפה!
      ועדיין, יש לפחות להוריד את ה- ו של “ויקרא(ו)”, והיה זה שכרנו…

      • בס”ד א’ בטבת ע”ה

        המזרחן וחוקר המקרא פרופ’ אברהם שלום יהודה (תרל”ז-תשי”א), מביא במאמר הכלול בספרו ‘עבר וערב’, שכמה מלים ועניינים בסיפורי יוסף ויציאת מצרים מתבארים יפה על פי השפה והתרבות המצרית.

        שבע הפרות מסמלות את אלילת המזון המצרית ‘חת-חור’ המגולמת בדמות פרה, המפרנסת את שבעת איזורי מצרים.
        ‘צפנת פענח’ במצרית: ‘מזון הארץ’, לבטא את העובדה שיוסף הציל את ארץ מצרים מחרפת רעב. ‘בית הסהר’ היא מצודת ‘סאר’ ששימשה כלא לאויבי השלטון.
        וכך ‘אברך’ במצרית פירושו ‘לב לך!’, שים לב שמרכבת המשנה מתקרבת וזוז הצידה. כך קראו לפני מרכבתו של יוסף.

        בברכה, ש.צ. לוינגר

        דבריו של פרופ’ יהודה מובאים במאמרו של ד”ר אלכסנדר קליין, ‘תורה ואגיפטולוגיה’, הנמצא ברשת.

      • פרופ’ יהודה מציין שם (במאמרו שבספרו ‘עבר וערב’, ניו-יורק תש”ו) שעד היום נהוג במצרים להכריז לפני מרכבתו של אדם חשוב: ‘דיר באלך’, בערבית: ‘תן ליבך! היזהר!’.

        א”ש יהודה חיבר ספר שלם על הקשר בין שפת התורה לשפה ולתרבות המצרית, שיצא בגרמנית, ושוב באנגלית, בשם: The language of the Pentatauch in its relation to the Egyptian, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, לונדון 1933.

        מלבד עיסוקו המדעי המגוון, היה א”ש יהודה מעורב בפעילות לטובת עמו במסגרת התנועה הציונית. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בספרד בה כיהן כפרופסור לתנ”ך ולמזרחנות. בעת שזמם המושל התורכי ג’מאל פחה לגרש את כל יהודי הארץ, פנה יהודה אל מלך ספרד שפנה אל עמיתו קיסר גרמניה שהשפיע על בני בריתו העת’מנים לבטל את הגזירה. כיוסף ידע פרופ’ יהודה לנצל את מעמדו הבכיר כדי להיות למחיה לאחיו.

        על תולדותיו ופעלו המדעי והציבורי, ניתן לקרוא גם בסקירתו של משה דוד גאון, בספרו ‘יהודי המזרח בארץ ישראל’, מובאת בקישור לערך ‘יהודה, אברהם שלום’ בויקיפדיה’.

        בברכה, ש.צ. לוינגר

  4. Pingback: אם התורה לא מן השמים – במה בעצם אתה מאמין? חלק ב | ארץ העברים

  5. אברם היקר. שאלה לי, ואיני יודע אם כאן המקום המתאים להעלותה.
    היתכן שרס”ג גרס בבמדבר כג ד: “ויאמר: אלהים, את שבעת המזבחת” וכו’, ‫ולא כנוסח המסורה “ויאמר אליו, את שבעת המזבחת” וכו’? ‫שכן תרגם: קאל יא רב אני קד נצ’דת סבעהֵ מד’אבח.‫
    כלומר במקום ‘אליו’ – אלהים.
    אין לי בסביבתי מהדורת מקרא מדעית עם שנו”ס (יש כזו ברשת?). תודה מראש.

    • מעניין!
      אם כי למיעוט הבנתי בערבית נראה שהוא קרא: “ויאמר: אדֹנִי, …”
      בכל מקרה, לפי ה- BHS אין הצעת תיקון כזו (יש דווקא אחרת: “ויאמר אליו +בלעם+ את שבעת המזבחות…” – כך לפי תרגום השבעים).
      לגבי מהדורה ברשת – כמובן שבשל זכויות יוצרים, המהדורה היחידה שיש ברשת היא מהדורת קיטל (BHK) מ- 1905 –
      https://archive.org/details/bibliahebraic01kitt

      מהמהדורה החדשה (BHS) יש את ההקדמות הרבות + חלק מפרשת בראשית בלבד, אם אתה רוצה להתרשם:
      http://www.asaphshop.nl/WebRoot/products/0852/085219/flbook/Leseprobe.pdf

  6. אברם, שבוע טוב.
    בענין הכתוב בבמדבר כו ט ‘אשר הִצּוּ על משה ואהרן בעדת קרח בְּהַצֹּתָם על ידוד’. השומרוני גורס במקום ‘הצו…בהצתם’: הועדו, בהועדתם. כלומר בהתאמה ללשון ‘בעדת קרח’. אומנם הצורה ‘הועדו’ מוזרה, כי בדרך כלל משתמשים בצורת הנפעל ‘נועדו’. גם ‘בהועדתם’ מוזר, והיה ראוי יותר ‘בהִוָּעֲדָם’. מפליא שגם תרגום אונקלוס מתרגם במשמעות זו: ‘דאתכנישו… בכנישתא דקרח באתכנושיהון’ וגו’. הביבליה הבראיקה (במהדורה הישנה שברשת) מוסרת שגם השבעים והוולגטה מתרגמים כמו אונקלוס, בהתאם לגרסת השומרונים.
    אבל במקורות אחרים שראיתי (ביניהם התרגום האנגלי שברשת) מביאים מהשבעים ומהוולגטה לשונות שמשמעותן התקוממות ומרד.
    תוכל להביא מידע מוסמך בענין שיעשה קצת סדר? תודה מראש!

    • לגבי השומרוני – נכון, וכהרגלם לעיתים להחליף מילה נדירה בפשוטה יותר, מה גם שהפועל הזה חוזר על עצמו בבמ’ טז, יא: לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ *הַנֹּעָדִים* עַל ה’ + שם כז, ג: וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה *הַנּוֹעָדִים* עַל ה’ בַּעֲדַת קֹרַח.

      לגבי הערת ה- BH הישנה אודות תרגום השבעים והוולגטה – אכן צדקת! (והם גם מוסיפים את התרגום הארמי).
      אבל שים לב שזה מצויין בסוגריים + סימן שאלה כי גם בתה”ש וגם בוולגטה תרגמו במילה שיותר קרובה למרד מאשר להתוועדות:
      * תה”ש – ἐπισυστάσει. פירוש: a gathering together against, a riotous meeting
      (ראה כאן: http://logeion.uchicago.edu/index.html#ἐπισυστάσει)
      * וולגטה – את “הִצּוּ” הם תרגמו: surrexerunt (פירוש: rose against) ואת “בְּהַצֹּתָם” תרגמו: rebellaverunt (פירוש: rebel)
      ולכן ב- BHS החדשה ההערה זו איננה – נשאר רק השומרוני (ומוזר שלא העירו על אונקלוס, כדבריך!)

      ובעקבות הערתך הקודמת אודות תרגום רס”ג, עיינתי במהדורת תורת חיים והנה כך פירש רס”ג:
      “אשר הצו – נתקבצו ונאספו”!
      והסביר שם הר”י קאפח: “ומלת הצו כמו חצו ב-חי”ת, שכאן תרגם “תלפפו” וכך תרגם בבראשית יד ז בחצצון תמר: “אלתפאף”, וכך גם במשלי ל כז ויצא חצץ כלו: “מלתף”, מקובץ ומאוסף במחנה אחד יחד.” ואולי השומרוני גם הבין כך ופשוט החליט לכתוב “הועדו” ליתר בטחון, שיבינו…

      ותודה על ההערות המחכימות! (ישולבו בגוף הפוסט כשנגיע לבמדבר בע”ה)
      נ”ב
      הנה כמה קישורים מועילים לטקסט + תרגום לאנגלית שורה מול שורה של התרגומים הנ”ל:
      תה”ש – http://www.ellopos.net/elpenor/greek-texts/septuagint/
      וולגטה – http://www.latinvulgate.com/
      כל הנ”ל + שומרוני ועוד, בממשק גאוני – https://www.stepbible.org/

      • תודה רבה.
        מוזר שגם יעקב ליכט בפירושו על אתר כותב שהשבעים “מוסר משמע דומה” לגירסת השומרוני (היתכן שלא ידע יוונית? או שבאמת יש שם דו משמעות? דווקא לגבי הוולגטה הוא כן כותב שהיא מוסרת לשון התקוממות מרד).
        אגב, תרגום א”י (ניאופיטי) והסורי מתרגמים פלגו/איתפלגו (וכן הובא במסורה הבבלית לתרגום אונקלוס בשם ‘אית דאמר’). אולי פירשו גם הם ‘הצו’ כמו ‘חצו’. ומצינו בתרגום אונקלוס שתירגם ‘בעלי חצים’ (בראשית מט כג) – מרי פלגותיה.
        מסתבר שהשפיע גם שימוש הלשון הרגיל בחז”ל ‘מחלוקת קורח ועדתו’ וכיו”ב.

      • חלילה שלא ידע! אלא שתרגום דורש שיקול דעת ויכול להיות שברוחב דעתו הוא הבין שהכוונה ל”נאספו” סתם, לאו דווקא במשמעות של ריב ומצה (ואכן בקישור שה]ניתי לעיל ב- Logeion יש פירוש שני של collection, ע”ש.
        בכל מקרה בדקתי שוב בשני הפסוקים בהם מפורש “הנועדים על ה'”, וראה זה פלא!
        בבמ’ טז, יא הם תרגמו συνηθροισμένη = אסיפה כנגד.
        ואילו בבמ’ כז, ג תרגמו ἐπισυστάσης = אותה מילה כמו שתרגמו כאן “בהצותם”!
        כלומר, יכול מאוד להיות שתה”ש הבינו “נועדים” במשמעות של התאספות למרידה וכו’, ואז אפשר לשער שאולי גם לפניהם היה בבמ’ כו, ט “בהועדם” או משהו כזה והם פירשו כמו שפירשו.
        אז כמו ש(לא) אומרים אצלנו ביוונית – πηγαίνετε αριθμός…
        (= לך תדע…)

  7. פרשת קדושים

    מעניין במיוחד הפסוק: לא תאכלו על הדם. הביטוי לאכול אל ההרים מופיע ביחזקאל, כשהוא מתאר את דמות הצדיק שלא אוכל אל ההרים, ודמות החוטאים שאכלו אל ההרים. מצד שני, מתואר בשמואל א יד איך העם חוטא באכילה על הדם. האם יש גרסאות שונות בספר שמואל?

    • בספר שמואל אין הצעות לגירסה אחרת – ושם די ברור שהעם אכן אכל על הדם ולא על ההרים!
      ודווקא ביחזקאל מציעים מהדירי ה- BHS לגרוס “אל הדם” במקום “אל ההרים” (מסברה, אין שום עד נוסח כזה), בהתאם לנוסח המסורה כאן.
      עכשיו, בטוח מישהו כתב על זה משהו איפשהו, אבל לא עלה בידי בחיפוש מהיר באינטרנט (לא יגעת ולא מצאת אל תאמין :)

  8. Pingback: פסוק לי פסוקך – על חלוקת המקרא לפסוקים | ארץ העברים

  9. Pingback: וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי – לבעיות הנוסח בקריאות תשעה באב | ארץ העברים

  10. Pingback: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים – באיזה כתב? | ארץ העברים

  11. פרשת כי תבוא
    כתבת מתה”ש ונתת שנית ללוי – לכאורה זה אומר כחז”ל שפירשוהו על המעשר השני (שפירשו שיש שני מעשרות מעשר ראשון ומעשר שני/עני).
    שם כתבת במקום בחרב – בחום זה לא תיקון נוסח רק ניקוד בחורב (חולם סגול).

    • 1. יפה!
      2. עוד יותר יפה! אכן ב- BHS פשוט ציטטו את הלטינית: et aestu (=וחום) – ולא עלה בשעתי שהכוונה שקראו בחֹרֶב! תיקנתי בגוף הפוסט ויה”ר שתזכה להינצל מצ”ח הקללות ולהתברך בכל הברכות:)

  12. פרשת וילך
    מה פרשת הקהל מלמדת על היקף הלימוד בכל השנים?

    • אהממ… כנראה שפעם בשבע שנים היו אמורים לקרוא את התורה לכל “העם שבשדות”, שבשוטף לא הכיר אותם כ”כ.
      יש לפחות שני מקומות שעולים לי בראש מהם נראה שאכן לא כולם הכירו את דברי התורה:
      יר’ ב, ח – הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה’ *וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי* וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל (ובדומה שם ח, ח – אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ה’ אִתָּנוּ…)
      נח’ ח, ח-יב – וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא… כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה… כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם
      אבל ברוח הימים הנוראים אזכיר את סיפורי החסידים על הכפרי ששרק\קרקר כתרנגול וכו’, מהם עולה שחלק לא קטן מעם ישראל עד המאה ה-19 לא זכה ללמוד תורה באופן מסודר, קל וחומר בימי המקרא, שהיו טרודים בעבודה פי כמה וכו’.
      ועדיין באופן יחסי, הישראלים הקדומים היו ‘יודע יספר’ יותר מהממוצע במזרח הקדום, ראה א’ דמסקי (תשע”ב), ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה:
      http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_30.html

  13. Pingback: לאכול, להתחתן, לאהוב – יצחק, עשו, יעקב (חלק א) | ארץ העברים

  14. Pingback: מֶההה כֹּל הצאן הזה?! האובססיה של יעקב עם הצאן | ארץ העברים

  15. שאלה קטנה, האם אתה מעדכן את התוכן של הפוסט כל פעם שאתה פוגש בחידוש נוסף?
    דרך אגב מאוד אהבתי את הפוסט.

    • מדי פעם כן – אבל אני יותר בונה על מחזור הלימוד של 929, שבעוד כשנתיים יגיע לתורה – ואז אחדש ימי הנוסח כקדם

  16. כמה שאלות והערות…

    א.בבראשית ה יח בגלל שהורידו לירד 100 שנה האם הוסיפו לו 100 אחר כך או שזה שינה לו את תוחלת החיים ל862?
    ב. בתרגום השבעים בבראשית פרק ה’ הוסיפו להרבה אנשים 100 שנה לשנותם עד הלידה, שינוי שנעשה בכוונה כי לא ייתכן טעות סופרים כזאת, השאלה היא מה הסיבה של העורך שעשה זאת? מה זה משנה לו?
    ג. באותו פרק (ה’) בנוסח המסורה כל הגילאים מסתיימים בספרות 2,5,7,0 (חוץ מאחד), דבר שלדעתי נעשה בכוונה, ועוד פעם השאלה היא מה המשמעות/סיבה?
    ד. בבראשית יד יב התיקון לא צריך להיות-
    “ויקחו את לוט *בן אחי אברם* ואת רכשו וילכו”? (הזזה של הביטוי אחורה במקום מחיקה)

    • א. יותר גרוע! לא טרחתי לכתוב משום מה (ייכנס בגרסה המלאה בעוד שנתיים-שלוש), אבל השומרוני גורס שירד חי עוד *785* שנה אחרי גיל 62, וסה”כ חי *847* שנים.
      ב. אכן, את ההוספות האלו ה- BHS לא טרחו בכלל לכתוב, כנראה שזה היה חשוד בעיניהם כמו בעיניך. יכול להיות שהיה נראה לו מוזר שהם ילדו בגיל צעיר (יחסית…) וחיו אחר כך כל כך הרבה?
      ג. זה מעניין! יש משהו דומה גם במספרי השבטים בבמדבר. אולי מאיר בר אילן התייחס לזה בספרים שלו על הנומרולוגיה המקראית?
      ד. “לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה”…:) אולי הבעיה היא שמייד אח”כ לוט נקרא “אחיו” ולא “בן אחיו”?

      • א. זה מעניין שמשנים כל כך הרבה בפרק שלכאורה אין לו חשיבות תיאולוגית…
        ב+ג. שמעתי הצעה אחת שאומרת שהמספרים הם על בסיס שונה שמורכב מהמספרים הטופולוגיים 7 ו60. 60 שנים, 7 שנים ו60 חודשים (5 שנים) וככה מקבלים אחדות של 2 (5+7 שנים) ו0 (5+5)… הבעיה בזה היא שמסתבר שאפשר לכתוב כל מספר בבסיס הזה (אפשר להשתמש ב7 ו5 הרבה פעמים), וזה שיטה מאוד לא נוחה לחשב שנים.
        אני חשבתי על רעיון אחר, מה שמייחד את 0,2,5,7 זה שהם רבעים של 10 (0, 2.5, 5, 7.5). ולכן אפשר להשתמש בהם כדי לסמל רבעי שנה (עונות), ואז שנות חייו של שת במקום 912 שנה הם נהיים 91 שנה ועוד עונה (91.25). זה גם מסביר את תוחלת החיים הארוכה וגם את ספרת האחדות המיוחדת.
        הבעיה כמובן היא שמתושלח יוצא דופן (969) וגם בדורות שבין נח לאברהם זה לא כך. וגם זה אומר שירד ילד את חנוך בגיל 6 ורבע… (ואולי זה מסביר למה תרגום השבעים הוסיף לחלקם מאה שנה, כדי להפוך את 6.2 ל 16.2, שזה כבר הגיוני…)
        ד. אמת… “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן.”
        רבנו בחיי אומר שהמילה “אחיו” מעידה שאברם הזדרז כאילו לוט היה אחיו. ואולי העובדה שהוא וחניכיו הזדרזו מסבירה למה אברם נאלץ לשנות לתלמידיו דרך קצרה… :)

      • כנראה התשובה לחידה הזו היא לא נקודתית (מספר טיפולוגי) אלא היא קשורה כנראה גם לכל הגילאים האחרים ואולי לסיבה שבגללה כל הנוסחים שונים מאוד אחד מהשני.
        לגבי מתושלח התשובה המתבקשת מהשיטה שלי היא שמישהו שינה את הדברים בגלל שהוא חשב שזאת טעות.
        על פי השיטה שלי אם בהתחלה למתושלח היה 187 שנה עד הלידה ועוד 782 שנה אחריה וסה”כ 970 שנה, אז מישהו לא הבין איך יכול להיות ש 970=187+782 ולכן הוא שינה את זה ל969..
        מצאתי עכשיו מקור שאוסף את הגילאים בנוסחים השונים ומסתבר שהיה לי מידע לא נכון לגבי הרבה גילאים (פה תרגום השבעים נראה קצת יותר הגיוני)
        https://www.biu.ac.il/jh/parasha/noah/mben.html#_ftnref2
        למשל הוא אומר שעל פי השומרוני מתושלח חי 720 אבל בויקיפדיה כתוב 727… אם יש לך קישור למקור אמין אני אשמח (ואת הנתונים של הפשיטתא בכלל… יגעתי ולא מצאתי)

      • וואו, מאמר מעניין! כמובן שאני סומך יותר על המאמר מאשר ויקיפדיה – אבל ראה זה מצאתי בזכותך אתר שהתחיל להעלות את התורה פסוק אחרי פסוק (!) עם השומ’, פשי’, תה”ש, וול’, ואפילו אונקלוס (!!!) – הגיעו בינתיים לבראשית כד:
        http://tanakh.info/gn5-18
        (שינוי המספרים בקישור יוביל אותך לפרק\פסוק שאתה רוצה)
        ואכן השומרוני מתאים למה שכתוב במאמר, לפחות לגבי ירד, ראה בקישור.
        לגבי הפשיטתא, יש פה: http://www.peshitta.org/

      • מעניין… לי היו תובנות רק לגבי המספר 365 שהוא כמספר הימים בשנה הצדוקית. ואילו לגבי “וַיְהִי, כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ, שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת”, ובכן: כל השמות של הסופר P ברשימה זו “מתכתבות” בדרך כלשהי עם השמות של הסופר הסאטיריקאן היבוסי J בבראשית פרק ד’:

        רק לדוגמא: “מחוי-אל” של J הופך ל”מהלל-אל” של P (הכוונה אגב לשמואל ולבני קורח, שכנראה יצאו מהתמונה הפולחנית בימי J אך נעשה להם נס והם זכו לחזור ולשורר בימי P); ולדוגמא “מתו-שאל” של J (כלומר שאול שהעלה את שמואל באוב) הופך ל”מתו-שלח” אצל P (שכנראה אצלו הכל נשכח ונסלח)…

        במקרה של “למך” (מלך בשיכול אותיות, “לא-מלך”, לומר שלא היה מלך מוצלח) שהוא רחבעם (שהיו לו שתי “נשים”: “עדה” = ישראל [מלשון “עדת בני ישראל”] ו”צילה” = יהודה), נראה שהייתה בין הסופרים הסכמה לגבי השם, ברם הסופר J ייחס לו את השיר הלעגני “כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה” (דהיינו: “קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי” – ” אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים”) ולעומת זאת הסופר P ייחס לו שנים ארוכות כמניין השנים בשיר של J קודמו: “וַיְהִי, כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ, שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת”…

        הבנתם את הטריק: “כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה” ( = J); “וַיְהִי כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ, שֶׁבַע, וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת” ( = P)?…

        אני מניח שיש ודאי איזו משמעות עלומה גם למספרים (המקוריים) האחרים של P, ואשמח אם תגלו לי…

  17. אברם
    כתבת שגם ב bhs לא הביאו שינוי זה של ה 70

    האם זה אומר שאינם מעתיקים את כל השינויים אלא בהתאם לשיקול דעתם
    האם זה פוגע באמינות
    האם___ (אני כבר לא יודע אפילו להמשיך).

    האם ראוי /רצוי שייפתח אשכול פורום או בכל שם וחניכה שבו יוכל כל אדם להציע רעיונות להגהות על פי סדר התורה.

    • אכן כן – הבעיה ב- BHS זה היומרה הפרוסית שלהם לא סתם לציין לפני הקורא את עדויות הנוסח השונות, אלא לקבוע לו איך לקרוא! 
      מכאן הקיצור החוזר לעייפה “l” (האות L), קיצור של הציווי בלטינית lege = קְרָא! בבחינת “קול אומר קרא – ואומר מה אקרא? כל הבשר חציר וכל הבשה (BSH) כציץ השדה”…כתוצאה מכך יש כמה שינויים של תה”ש ואחרים שלדעתם לא ראויים לבוא בקהל ולכן הם מתעלמים מהם.
      מצד שני לא פעם ולא פעמיים הם מציינים (בשפת המקור) תרגום שהוא בוודאות פירוש – ולא שהיה לתה”ש\וולגטה\פשיטתא נוסח אחר – בבחינת “יגדיל תורה ויאדיר”. לך תבין…

  18. האם יש תיקון לפסוק –
    לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת?
    שהחלק האחרון לא הכי מובן

  19. אני מנסה להגיב לעניין האבולוציה וכותב שיש בעיה..
    האתר מצנזרני…??

  20. הפוסט הזה שמור לי במועדפים, ומדי פעם אני שב ומעיין בו בכל עת שאני עוסק בפרשה מסוימת במקרא. אני רוצה להודות לך מקרב לב עליו.

    כעת יצא לי קצת לחפור במניין השבטים ובשמות משפחותיהם, ואפילו הוספתי אותן לויקיפדיה בערכיהם. עלו לי כמה הערות:

    א. בעניין רשימת ‘שבעים הנפש’ שירדו למצרים (בראשית מו), ראיתי שתה”ש מונה 75 נפש, ומוסיף את מכיר בן מנשה ובנו גלעד, ואת שותלח וכו’ בני אפרים. כדאי להוסיף את זה לפוסט. ויש לי עוד לעיין בסכומים, כי משהו לא מסתדר לי באופן החישוב שיש בנה”מ.

    ב. שם במניין הנפשות מוזכר בפסוק יג בנו של יששכר “יוב”, וברור כשמש שמדובר בטעות, וצ”ל “ישוב” כנכתב בבמדבר כו. וגם את זה תה”ש מתקן באלגנטיות וכדאי להוסיף.

    ג. בעניין מניין הלוויים שבבמדבר ג, שנשתברו הרבה קולמוסים מדוע החישוב הכולל שבנוסח שלנו אינו 22,300 איש כפי שאמור להיות מסכום שלושת המשפחות. נראה לי מסברא שהגיוני מאוד שנשמטה למ”ד אחת בפסוק כ”ח. וצ”ל “שמונת אלפים ושלש מאות” במקום “ושש מאות”. ואתי שפיר.

    ושוב תודה על הפוסט החשוב והמושקע.

    • סליחה על האיחור בתגובה – תודה על ההערות! לגבי ב + ג, כיוונת לדעת עדי הנוסח העתיקים והרי הן כתובות אצלי במסמך הערות הנוסח שאני עובד עליו, ובע”ה אי”ה וכו’ אעדכן את כל הפוסט הזה!

ענני נא!